תומר טוכנר הוא אחד המנהלים בקבוצת הפייסבוק נ.ב.א אול אראונד, חובב דראפטי פנטזי מושבע וחי NBA במשך עשורים.

***

בתחילת עונת 2008-09 התקיים טרייד מעניין וקצת נשכח, בין פיניקס סאנס לקבוצה החדשה משארלוט, הבובקטס. כל קבוצה הייתה בשלב אחר בטיימליין הארגוני – בעוד שארלוט ניסתה לבנות זהות הגנתית חדשה, פיניקס הייתה בשלב ניסוי וטעייה של בניית קונטנדרית עם סגל מזדקן בהובלת סטיב נאש. בכתבה הבאה נחזור לאותו טרייד וננתח אותו בהסתכלות לאחור.

פרטי הטרייד להלן. פיניקס מקבלת: ג׳ייסון ריצ׳רדסון, ג׳ארד דאדלי ובחירת סיבוב שני בדראפט 2010. שארלוט מקבלת: רז׳ה בל, בוריס דיאו ושון סינגלטרי. תאריך 10 בדצמבר 2008.

מצד אחד של הטרייד – פיניקס סאנס. אחת מחלוצות הכדורסל המהיר המודרני, ופילוסופיית ״7 שניות או פחות״ של מייק ד׳אנטוני. מאז הגעתו של סטיב נאש ב-2004, בפיניקס נבנתה קונטנדרית המסתמכת בעיקר על ההתקפה. סיימה עונות סדירות עם מאזנים מצוינים, והגיעה לגמר המערב בשתי עונות ה-MVP של נאש. הקבוצה נבנתה סביב הטריו נאש-אמארה-מריון, כשרז׳ה בל (אחד מה-3&d המקוריים לפני שזה נהיה קונצנזוס של כדורסל מודרני) ובוריס דיאו (פורוורד חכם עם יכולת מסירה משובחת, שגם זכה בתואר השחקן המשתפר) מהווים חלק חשוב מהרוטציה ומהזהות. לקראת סיום עונות 2007-08 פיניקס מחליטה לקחת הימור – ולהנחית את שאקיל אוניל המזדקן, כששון מריון עושה את הדרך ההפוכה ונשלח לחוף המזרחי ולמיאמי היט. בסיום הפלייאוף הראשון עם שאק, פיניקס מודחת בסיבוב הראשון מול סן אנטוניו, וברור שזה לא ממש עובד.

את עונת 2008-09, פיניקס התחילה עם מאזן 7:15, אבל הגיעה להחלטה שזה הזמן להמר על כלים התקפיים ולהיפרד משני השחקנים הוותיקים שלה בל ודיאו – שניהם התחילו את עונתם הרביעית בקבוצה. בל עדיין היה שחקן חמישייה ועוגן הגנתי אבל ירד בתפוקה ההתקפית, דיאו קיבל בעונה זו פחות דקות מהרגיל (כ-24 דקות למשחק) מאחורי אמארה ושאק. ג׳ייסון ריצ׳רדסון, בעיצומה של תקופה טובה, הובא כדי לחזק את הארסנל ההתקפי של הקבוצה. סטיב קר, הג׳נרל מנג׳ר של פיניקס בזמן הטרייד, אמר שהרציונל היה ״הרגשנו שאנחנו צריכים לערבב את הקלפים מחדש במועדון… נזקקנו לתוספת של סקורר משמעותי לקו האחורי כדי לשפר את האיזון בקבוצה ולהוריד קצת מהעומס על סטיב [נאש]״.

מהצד השני של הטרייד שארלוט בובקאטס. שארלוט נכנסו לליגה כקבוצה חדשה ב-2004, והתחילה מדף נקי לחלוטין עם בנייה ראשונית דרך דראפט הרחבה (expansion draft). היסטורית הם תויגו כהמשך של שארלוט הורנטס, מועדון שפורק ב-2002 (וחזרו לשם הזה ב-2014). כפרנצ’ייז חדש לגמרי, למעשה חיפשו זהות כמעט מרגע הקמתם. בשנים הראשונות הקבוצה דשדשה בתחתית המזרח, בלי כיוון ברור ובלי הישגים משמעותיים: בין 2004 ל-2008 שארלוט לא העפילה לפלייאוף, וסיימה עונות עם מאזנים שליליים באופן עקבי.

עונה לפני הטרייד, בעונת 2007-08, הבובקטס סיימו במאזן שלילי, 52:30, כשהזהות שלהם נבנית בעיקר סביב שני שחקנים עיקריים – ג'ייסון ריצ'רדסון הסקורר המחונן, ווריור לשעבר שהגיע בטרייד לקראת 07-08, והיה בשיאו, וג'רלד וולאס שהיה שם מהרגע הראשון ובנה רפיוטיישן של אחד משחקני ההגנה הטובים והוורסטיליים בליגה, כולל עונת 2005-06 עם הסטטיסטיקה ההיסטורית של מעל 2 חסימות ומעל 2 חטיפות למשחק. בכל זאת בשארלוט לא נבנתה שיטה ברורה. זו הייתה קבוצה שידעה לרוץ, אבל לא לנצח לאורך זמן. בקיץ 2008 מונה לארי בראון למאמן, מאמן עם זהות הגנתית ברורה שמבוססת על משמעת ומשחק קבוצתי ובנה את היסודות בדטרויט פיסטונס רגע לפני שלקחה אליפות. 

חמישיות לפני הטרייד:
פיניקס: סטיב נאש, רז'ה בל, גרנט היל, אמארה סטודמאייר, שאקיל אוניל 
שארלוט: ריימונד פלטון, ג'ייסון ריצ'רדסון, ג'רלד וולאס, שון מיי*, אמקה אוקפור

• הספוט החמישי בחמישייה היה די דינאמי והשתנה בין שון מיי, די ג׳יי אוגוסטין, מאט קארול ואלכסיס אז'ינסה

חמישיות לאחר הטרייד:
פיניקס: סטיב נאש, ג׳ייסון ריצ׳רדסון, גרנט היל, אמארה סטודמאייר, שאקיל אוניל
שארלוט: ריימונד פלטון, רז׳ה בל, ג׳רלד וולאס, בוריס דיאו, אמקה אוקפור

תוצאות: את עונת 2008-09 סיימה שארלוט עם מאזן של 35 ניצחונות, הכי הרבה עד אז מאז הקמת ה״בובקטס״.
בעונה שלאחר מכן 2009-10 רז׳ה בל פספס כמעט את כל 82 המשחקים בשל פציעה (ובהמשך הועבר לווריורס), אך בוריס דיאו היה שחקן חמישייה חשוב – ולפאזל נוספה עוד פיסה הגנתית חשובה, טייסון צ׳נדלר שהובא בטרייד מניו אורלינס תמורת אמקה אוקפור.

בעונה הזו הייתה כבר קפיצה משמעותית נוספת – הגעה לראשונה לפלייאוף מאז ימי ההורנטס (אך הפסד בסיבוב הראשון), כשג׳רלד וולאס חווה עונת שיא קריירה בתור הכוכב הבלתי מעורער של המועדון עם אולסטאר ראשון (ויחיד) בקריירה (למעשה האולסטאר היחיד אי פעם של שחקן במדי הבובקאטס), וחמישיית הגנה ראשונה. ההגנה של שארלוט מוקמה במקום הראשון בליגה בנתון של נקודות המתאפשרות ליריב (Opp PTS/G הכי נמוך בליגה של 93.8).

זיק התקווה הזה לא החזיק הרבה זמן, כשבעונות הבאות חווה הקבוצה שוב הידרדרות וחוזרת לפלייאוף רק עוד פעם אחת לפני שינוי השם ל״הורנטס״, בהובלת אל ג׳פרסון וקמבה ווקר. בוריס דיאו עזב את המועדון אחרי כשלוש עונות.

מהצד השני פיניקס ברמה המיידית אמנם ירדה במספר הניצחונות ב-2008-09 עם 46 אבל בעונה אחרי 2009-10 כבר עלתה ל-54 וזו למעשה הייתה הריצה האחרונה של פיניקס בפלייאוף בהובלת נאש (היא תחזור שוב לפלייאוף רק ב-2021, ישירות לגמר). הקבוצה הגיעה לגמר המערב ב-2010 – גמר מערב שלישי בהובלת נאש – והפסידה ללייקרס (האלופה באותה שנה).

עבור ג׳ייסון ריצ׳רדסון זה היה השלב הכי רחוק בפלייאוף בקריירה (מממ… ולמעשה גם עבור נאש). סטיב נאש עזב ב-2011-12 ללייקרס, שאקיל אוניל עזב כבר ב-2009-10 לקליבלנד ואמארה ב-2010-11 לניקס. ג׳ייסון ריצ׳רדסון עזב בטרייד באמצע 2010-11 ונשלח לאורלנדו, במה שכבר סימן את דמדומי הקריירה שלו.
ומה לגבי ג׳ארד דאדלי? הרול פלייר שלא ממש התבלט בשארלוט דווקא נתן את עונותיו הטובות ביותר בפיניקס, והיה גלו גאי משמעותי המרווח את המגרש ועושה פעולות אפורות. החזיק 4 וחצי עונות בפיניקס, בעונת 2009-10 שיחק כ-24 נקודות למשחק בפלייאוף, ובעונת 2011-12 נתן את עונת השיא בקריירה בנקודות, עם 12.7.

איך אתם זוכרים את הטרייד ואיך אתם מנתחים אותו בדיעבד?
האם ההימור של כל קבוצה היה נכון? בין אם זה ניסיון בניית הזהות של שארלוט דרך הגנה, או הניסוי והטעייה בהקפצת התקרה של פיניקס סביב סטיב נאש בניסיון לתת סיכוי אמיתי