10 משחקים היו לנו הלילה, והם התחלקו על פני חמישה מסקרים – אבי, שחר, עידו, מאנו ועמיחי.

אורלנדו מג׳יק (22- 18) – ניו אורלינס פליקנס (9- 32) 128- 118 / אבי טרכטמן:

בדקות שאני ראיתי את המשחק (כלומר, ברבע השלישי בעיקר) אלו היו הפליקנס שנראו טוב יותר מאשר אורלנדו, אבל האחרונים נתנו רבע אחרון גדול, כך מסתבר אותו הם ניצחו ב-17 הפרש וחזרו ממינוס 7 לניצחון הכרחי. כל זה במשחק החזרה הגדול של האח הקצת פחות מוכשר, אבל גם זה שפצוע זמן רב יותר לבית וגנר – מו.

ביין קלע 27, בלאק 26 ו 7 אס׳, בנקרו 23, 8 ריב׳ 8 אס׳. דה סילבה היה מדויק עם 4-5 מהשלוש ו 16 נקודות. גוגה הוסיף 14 נק׳ ו 13 ריב׳.

מנגד, ציון עם 22, מרפי עם 21, 7 ריב׳ ו 6 אס׳. פול גם עם 21 ובאחוזים מעולים כולל 6 שלשות. פירס קלע 16, מטקוביץ׳ 11 וקווין הוסיף עשירייה.

ממפיס גריזליס (17- 22) – ברוקלין נטס (11- 25) 103- 98 / אבי טרכטמן:

במשחק רע (כי ראיתי חלקים, והכדורסל היה מחורבן), ניצחה הקבוצה שפחות שיקשקה. כלומר זאת שלא הובילה ב-8 נקודות עם שלוש דקות לסיום רק כדי לראות את הקבוצה השניה קולעת 13 ללא מענה. הגריזליס, כרגיל ללא ״הטרייד הגדול הבא של הנ.ב.א״ בשורותיה, לא רק סיימה את המשחק היטב אלא גם התחילה אותו היטב עם רבע ראשון מעולה, לפני שברוקלין, גם בעזרת וולף שלנו נראתה טוב יותר בדרך כלל במשחק (הכל יחסי, כן), עד שלוש הדקות האחרונות כאמור, שעמדו בסימן שתי שלשות קלאץ׳ של הרוקי סדריק פחדן.

בממפיס כאמור, קאוורד במשחק גדול של 21 ו-8 ריב׳. לנדייל קלע 16 עם 9 ריב׳, אלדמה 15 עם 8 ריב׳. גג״גקס״פ קלעו 14 כ״א. ספנסר הוסיף 12 עם 13 אס׳.

מנגד, פורטר לא שיחק. אבל מי שבאמת צריך לדבר עליו הוא קלאוני. פורוורד (יש שיגידו אף פאוור פורוורד). אבל היום הוא היה במצב רוח ליצני במיוחד עם 4-15. מהשלוש, ועוד שתי החטאות שלא היו מהשלוש. תירגע קצת, אתה לא סטף, כן? בכל מקרה, 17 נקודות היו גם לו וגם לטייריס מרטין. ואילו 11 נקודות היו גם לדני וולף (10 ריב׳) וגם לג׳יילן ווילסון, ואילו דיירון שארפ קלע רק 8 אבל הוריד 13 כדורים חוזרים נאים. בגזרת המתחרים של שרף, גם דמין וגם טראורה הפליצו את המגרש.

טורונטו רפטורס (24- 16) – פילדלפיה 76 (21- 16): 116- 115 (OT) / אבי טרכטמן:

בלי ברנדון אינגרם, ג׳ייקוב פולטל או אר.ג׳יי בארט. בלי אמביד או פול ג׳ורג׳, השאריות של הרפטורס ניצחו את השאריות של הסיקסרס במשחק הצמוד של הערב. אחרי רבע שני שהיה כולו קנדה, ורבע שני שהיה כולו פילדלפיה, היתה זאת הראשונה שרדפה אחרי האחרונה ברבע האחרון. בארנס וקוויקלי הצמידו את המשחק, וג׳מאל שיד שהחליט היום לא להיות אחד מהפוינט גארדים הטהורים היחידים בנ.ב.א היום (לצד דביון מיצ׳ל??) אלא גם להיות סקורר, קלע את הליי אפ המשווה עם שניה לסיום הזמן החוקי. בהארכה פילדלפיה שוב ברחה ראשונה, אבל שלשה של מי אם לא – שיד, החזירה את הרפטורס ואחרי שלשה ענקית של אדג׳קומב, היה זה סקוטי בארנס שסגר את המשחק מקו העונשין.

בטורונטו בארנס ממשיך את עונת האולסטאר שלו. עם 31 נק׳, 7 ריב׳, 8 אס׳. שיד קלע 22, קוויקלי 20 ומורי בוילס הוסיף 17 נק׳ וקינח עם 15 ריבאונדים.

בפילדלפיה חוץ מאדג׳קומב שקלע 17, היו אלו מקסי, בארלו, גריימס ואוברה שחילקו ביניהם 77 נקודות. חציין (כמעט, פחות נקודה) של הראשון וחציין (כמעט, נקודה אחת יותר) שווה בשווה בין שלושת האחרונים.

פורטלנד טרייל-בלייזרס (19- 21) – ניו יורק ניקס (25- 14) – 114- 123 / אבי טרכטמן:

אז קודם כל – אבדיה נפצע. נקווה לטוב. מדינה שלמה מאחוריו.

לפני שהוא נפצע הוא הצליח להחזיר את הקבוצה שלו ממינוס עשר לפלוס קטן ברבע האחרון. אבל מאז היו אלו מקברייד וברנסון בעוד משחק מעולה שסגרו עניין לטובת האורחים. יצוין גם שג׳וש הארט חזר לשחק בשורות הניקס, אבל בעיקר ג׳רו הולידיי חזר בשביל שאבדיה לא ירכז את המשחק לבד (ונראה לכמה זמן, יהיה זה שרק הולידיי ירכז, ואילו אבדיה בכלל לא…)

בניקס, ברנסון עם 26, 6 ריב׳, 8 אס׳. אנונובי קלע 24, קאט עם 20 ו-11 ריב׳. הארט וברידג׳ס קלעו 18 כ״א ומיצ׳ל רובינסון כהרגלו בעיקר ריפד את דפי הסטטיסטיקה בתחום הריבאונדים עם 11 כאלה.

אבדיה קלע 25 לפני שנפצע. שיידון שארפ עם 23, קיילב לאב עם 21, הטיים לורד עם 12, קמארה עם 11. הולידיי הסתפק ב-8 נקודות במשחק החזרה המיוחל.

גולדן סטייט ווריורס (21- 18) – אטלנטה הוקס (19- 21) 111- 124 / שחר שרון:

כאוהד ספורט בביי, זה היה יום עמוס רגשית. התחיל בסופרקאפ, המשיך למשחק של להיות או לחדול של ה־49’רס — אותו הם ניצחו בשיניים, למרות שאיבדו עוד כוכב בעונה שהיא כבר מזמן מחלקת פציעות בקצב של אמזון. וככה, בלי למצמץ, הם הדיחו את האלופה היוצאת מהפלייאוף.

ובתוך כל זה, היה גם עוד משחק. לכאורה זניח. בפועל — מבחן מציאות.

הלוחמים פגשו לראשונה מזה כמה משחקים יריבה אמיתית. כזו שלא מתנדבת, שלא באה לעזור לבנות ביטחון. ניסוי כלים קלאסי: האם רצף הניצחונות האחרון נבנה על יריבות נוחות, או שאולי — רק אולי — משהו סוף סוף מתחבר?

גם אטלנטה הגיעה עם מבחנה שלה. אחרי הטרייד הגדול (ובינתיים הכי מפתיע) של הדדליין המתקרב, שבו הם שלחו את טריי יאנג לוויזארדס וקיבלו בתמורה את סי.ג’יי מקולום וקורי קיספרט — ההוקס רצו לראות איך זה נראה מול קונטנדר מערבי עם יומרות.

הפתיחה דווקא הייתה של גולדן סטייט. למרות שהכדורים לא ממש נכנסו, שתי רכישות הקיץ סוף סוף נראו כמו… רכישות. דיאנת’וני מלטון (10 נק’) נתן דקות טובות, והנוכחות של הורפורד בצבע עשתה סדר. זה הספיק ליתרון שיא של 7 בתחילת הרבע השני — ריצה שבאופן מפתיע הגיעה דווקא מדקות סמול־בול.

ואז? הסוויץ’ התהפך.

לאטלנטה יש הגנה רצינית, עם הרבה גודל וידיים ארוכות, וזה חנק את גולדן סטייט. זריקות קשות, קצב תקוע, ואחוזים מחוץ לקשת שהזכירו יום רע במגרש השכונתי: 24%. וגם זה אחרי כמה דקות גארבג’ טיים שעזרו קצת לרפד את הסטטיסטיקה.

ברבע השלישי ההוקס כבר פתחו מבערים וברחו ל־12 הפרש. ריצת 10–0 מהירה של הווריורס החזירה אותם למשחק — בדיוק לשנייה וחצי. פסק זמן של אטלנטה, וחזרה לטיול מאורגן עד הבאזר.

שלושה שחקנים של ההוקס סיימו עם מעל 20 נקודות, ובראשם ניקיל אלכסנדר־ווקר — שמתחרה רציני לדני על תואר השחקן המשתפר — עם 24 נק’. אטלנטה סיימה עם 38% מחוץ לקשת, פער שמספר את כל הסיפור.

בצד השני, סטף קארי היה הקלע המוביל במשחק עם עוד ערב של 30+, שלא מתרגם לניצחון: 31 נק’ ב־11 מ־21 מהשדה, אבל רק 3 מ־11 מהשלוש. ג’ימי הוסיף 30 משלו (10 מ־19), וזה רק מחדד את מה שמי שהיה קצת יותר מדי אופטימי בשבועות האחרונים צריך להבין:
מה שיש לגולדן סטייט כרגע — זה פשוט לא מספיק.

סי.ג’יי מקולום אמר בסיום שהמשחק הזה מוכיח שאטלנטה הייתה צריכה סקורר ותיק ומנוסה. קשה להתווכח. נכון לעכשיו, ההוקס נראים כמו קבוצה מאוזנת וטובה יותר עם מקולום במקום יאנג.

פיניקס סאנס (24- 15) – וושינגטון וויזארדס (10- 28) 112- 93 / עידו גילרי:

הסאנס לפני טיול ארוך במזרח היו צריכים לטפל קודם במטרד שהוא הוויזארדס נטולי היומרות ועדיין נטולי טרה יאנג. בקיצור? הם עשו את זה…אחרי רבע ראשון צמוד מחליפי הסאנס פתחו פער דו ספרתי בחסות מטווח שלשות זמני מה שהוריד את הקבוצות להפסקה ביתרון 50-65 לסאנס. הביתיים סגרו את הסיפור עם התפוצצות בחצי השני של הרבע השלישי שהעלתה את הפער למחוזות ה-30 הפרש מה שהשאיר רבע אחרון לפרוטוקול ולמחליפים בלבד ונתן לוויזארדס טו סמולר דה השפלה.

אצל האורחים מוושינגטון בלט אלכס סאר עם 19 נקודות, 15 ריבאונדים ו-3 חסימות כשטרה ג'ונסון רושם גם 19 נקודות ומוסיף 7 אסיסטים. למתעניינים, באב קרינגטון סגר לילה רגיל במשרד עם פלוס/מינוס 17- המעמיד אותו על 343- עונתי 30 נקודות לפנ דמאר דרוזאן שגזל זמנית את ההובלה.

הסאנס עם תצוגה מאוזנת ראו 19 נקודות ב 5מ-9 מחוץ לקשת מרוייס אוניל, 17 נקודות באחוזים רעים יחד עם 8 אסיסטים מדווין בוקר ו-16 נקודות מדילון ברוקס.

Mark will be taking that, please & thank you! pic.twitter.com/xLYhZx6Mkk

— Phoenix Suns (@Suns) January 12, 2026

מינסוטה טימברוולבס (26- 14) – סאן-אנטוניו ספרס (27- 12) 104- 103 / מאנו:

כיצד ניתן לשמוט משחק שמובילים בו 16-0 אחרי כ-4 דקות משחק? איך מפסידים משחק שמובילים בו 93% מהזמן? איך מובילים 69-50, עמוק בתוך הרבע השלישי, ואז מפסידים 103-104? איך סופגים 54 נק' בפחות מ-20 דקות, בעוד שקולעים רק 34? ובכן, הלילה הספרס עשו זאת במספר דרכים שונות, ובהן:

לשחק בחוץ, נגד קבוצה טובה, אחרי טיסה מבוסטון למינסוטה, כשאתם בבק-טו-בק אחרי משחק חוץ נגד קבוצה טובה אחרת.

לשבוק ברבע האחרון

הספרס הסתפקו בח"י נקודות ברבע האחרון, בעוד שמינסוטה קלעו 33 באותו פרק זמן, מה שמתיישב היטב עם בק-טו-בק מול קבוצות טובות, בחוץ, אחרי טיסה ארוכה.

העייפות הזו, ואולי גם הצבע הצפוף של מינסוטה האתלטית, תרמו ככל הנראה לדפוס בלתי שגרתי של פיזור הקליעות, או ליתר דיוק של פיזור ההחטאות, שלנו, להלן –

להחטיא מתחת לסל

העיגולים השחורים הריקים המפוזרים על קו הקשת בצידה השמאלי של התמונה סבירים למדי – סטטיסטית, רוב השלשות הנזרקות אינן נקלעות, מה שלא מונע משחקנים להמשיך ולזרוק אותן, כך שעל פי רוב נמצא לאורך קו השלוש יותר עיגולים ריקים ממלאים. על אחת כמה וכמה כשמדובר על אזור הקשת, ממנו מחטיאים יותר יחסית לאזור הפינה. זו לא הבעיה.

אבל שימו לב לריבוי העיגולים הריקים בתוך המלבן האדום מתחת לסל. אמנם מתחבאים שם בפנים גם מספר עיגולים מלאים, פשוט לא רואים אותם, אבל אני לא זוכר שראיתי דבר כזה בעבר. להגיע כל כך הרבה פעמים לצבע ולהחטיא זה משהו מיוחד. לשם השוואה תסתכלו על הפיזור של מינסוטה, מצד ימין של התמונה, ותמצאו שם מצב יותר נורמלי, כשמתחת לסל יש יותר עיגולים מלאים מעיגולים ריקים. לאור זאת וודאי לא תתפלאו לשמוע שמינסוטה קלעו 50 נק' בצבע בהשוואה ל-32 בלבד של הספרס.

להגביל את מספר הדקות של חייזרך

לפחות הלילה נראה שמספר הזהב הוא 27 דקות על הפרקט, שמותירות ליריב 21 דקות תמימות לצמצם את הפער ולבסוף גם לבצע מהפך במשחק. בסופו של דבר חייזרך יסיים עם פלוס 17 באותן 27 דקות, למרות נוכחותו של צרפתי ענקי אחר, אבל כאמור, זה לא יספיק.

לחסום רק פעם אחת במהלך המשחק

שיטה זו מתיישבת הן עם ענייני העייפות והן עם הגבלת הדקות לחייזר, כשמגלים חסימה אחת בלבד לקורנט ואפס לכל שאר הקבוצה כולל וומבי, בהשוואה ל-7 חסימות של מינסוטה.

בשורות הספרס בלט, בכל זאת, וומבי, עם פלוס 17, כאמור, ב-27 דק' כולל 10/10 מהקו, 7 ריב', 3 חטיפות, אבל גם 5 עבירות שיתכן שהשפיעו על מספר הדקות שלו. פוקס סיים עם פלוס 7 ב-34 דק' ו-12 נק' למרות 0/6 מעבר לקשת. קאסל התקשה עם 11 נק', ב-2/11 מהשדה, ו-5 אס' על 7 איב'. דילן הארפר כנראה ממש נפל מהרגליים עם 0 נק' ב-0/5 מהשדה ומינוס 16 ב-11 הדק' ששיחק. גם על קורנט עבר לילה קשה מול ענקי מינסוטה, עם 6 נק', 12 ריב', כולל 5 בהתקפה, חסימה וחטיפה אבל גם 4 עבירות ומינוס 21 ב-23 הדק' ששיחק. אני חושב שאם היה יום לשקול להשתמש בו בג'רמי סוהן, זה היה הלילה, אבל אולי מיץ' ג'ונסון לא מסכים איתי ואולי סוהן פשוט נשמר בצמר גפן לקראת טרייד קרוב.

בשורות מינסוטה המשתפרת בלטו אנט עם 23 נק' למרות 1/5 משלוש, די.וי, שהיה בכל מקום, עם 19 נק', 9 ריב', 7 אס', 3 חט' וחסימה, רנדל עם 15, 8 ו-4, נאז ריד הגדול דאבל-דאבל של 17 נק' ו-11 ריב', ופלוס 23 ב-31 דק' משחק.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (33- 7) – מיאמי היט (20- 19) 124- 112 / מאנו:

מיאמי שרדה את הסופה עד אמצע הרבע השלישי שאז אוקלהומה לחצה על הגז ופתחה יתרון שהלך וגדל כמעט עד סוף המשחק.

אוקלהומה הצליחה לנצח למרות 29 אחוז בלבד מעבר לקשת, בהשוואה ל53% של מיאמי מאותו טווח, בין השאר מאחר והגיעה הרבה יותר לקו העונשין, 28 בהשוואה ל-13 של מיאמי, וגם קלעה משם יותר טוב, עם 71% בהשוואה ל-54% של מיאמי, וגם מאחר ושמרה על הכדור, עם 13 איב' בלבד, בהשוואה ל-23 איב' שכפתה על האורחת, שהניבו לה לא פחות מ-39 נק'.

את אוקלהומה הובילו שרגא בנק', עם 29, ובאס', עם 8, והולמגרן בריב', עם 10.

את מיאמי הובילו וויגינס בנק', עם 23, באם בריב', עם 14, ודביון מיצ'ל באס', עם 10. נורמן פאואל לא שיחק בגלל פציעה.

דנבר נאגטס (26- 13) – מילווקי באקס (17- 22) 108- 104 / עמיחי קטן:

בלי יוקיץ', מארי, ולנצ'יונאס, קאם ג'ונסון וכריסטיאן בראון, דנבר פתחו יתרון שיא של 15 ברבע השני והובילו 85- 74 אחרי 3 רבעים. יאניס קלע 14 עם 3 ריבאונדים ואסיסטים ברבע האחרון והוביל קאמבק של מילווקי, אבל בפיגור 3 בדקה האחרונה, הכדור הלך דווקא לקווין פורטר, שהחטיא פעם אחת, ובהמשך מצא את רולינס וגרין שהחטיאו גם כן. גורדון שם 1/2 מהקו וקוזמה הגיב ב-2 מהירות, אבל בהזדמנות הבאה גורדון דייק פעמיים מהקו והחטאה של יאניס לשלוש סגרה את המשחק.

הארדווי הוביל את דנבר עם 25 נקודות, גורדון קלע 23, ווטסון רשם 19, 8 ו-6 עם 2 חסימות, נאג'י רשם 14 ו-10 עם 2 חטיפות וחסימות ופיקט רשם 13 ו-8.

אצל מילווקי, יאניס רשם 31, 8 ו-11 עם 2 חסימות, טרנר קלע 16, גרין ופורטיס קלעו 14 כל אחד, קוזמה קלע 11 ופורטר רשם 10, 9 ו-7 ב-4/17 מהשדה.

סקרמנטו קינגס (9- 30) – יוסטון רוקטס (22- 14) 111- 98 / עמיחי קטן:

שנגון חזר מהפציעה, ואחרי 3 רבעים התוצאה הייתה 78- 76 לסקרמנטו, אבל אחרי שהקינגס היו עם 3/16 לשלוש בסיום הרבע השלישי, ברבע האחרון הם קלעו 5/7 מבחוץ, ניצחו את הרבע 33- 22 ויצרו בריחה שהובילה להפסד שלישי ברציפות של הרוקטס, שיורדים למקום השביעי במערב. בצד השני, סקרמנטו עם מאזן קצת יותר טוב מהפליקנס, ועדיין רחוק מאוד מכל יומרה במערב הנוכחי.

דרוזן הוביל את סקרמנטו עם 22 נקודות ו-6 אסיסטים, לאבין קלע 18, ווסטברוק קלע 15 עם 10 אסיסטים, מונק קלע 15, ריינולד קלע 12 ואצ'יווה רשם 10 ו-7 עם 3 חטיפות.

אצל יוסטון, תומפסון רשם 31, 13 ו-6, דוראנט קלע 23 עם 6 אסיסטים ושנגון רשם 19 ו-9.