"לא מדברים מספיק על העונה הפנטסטית של דני אבדיה", אמר אף אדם בחודשיים האחרונים.

ברור שזה לא נכון – למעשה, שומעים על העונה הזו בכל ערוץ, בכל פודקאסט ובכל פינה בפיד, עד שזה כבר מרגיש כמו רעש לבן. לכן, אני רוצה לקחת את השיח למקום קצת יותר אובייקטיבי – כזה שמבוסס על מספרים ו-דאטא – כזה שאפילו הייטר ביקורתי כמוני לא יוכל להתווכח עמו.

נתחיל מהעובדה שדני אבדיה קפץ מדרגה, ובזה קשה להטיל ספק. נתוני הבוקס-סקור או מספרי הפנטזי שלו קופצים לעין מיד – דני מעמיד ממוצעים של 26 נקודות, 7 ריבאונדים ו-7 אסיסטים למשחק. ממש מרחק נגיעה מ"מועדון לברון" האקסקלוסיבי (27-7-7), אבל מה באשר לנתונים שלא מופיעים בסיכום המשחק הפשוט שאנחנו פותחים בבוקר באתר הנ.ב.א? או במקרה הטוב, בנתונים שאנחנו סופרים בלב, תוך כדי צפייה במשחק המלא, כמיטב המזכירויות שלא מביישות מינימום ליגת תיכונים של וואן?

האם המספרים הנסתרים תואמים את הסיפור? האם הנתונים שמשתלטים היום על הליגה -שנאתם הגדולה של כל הפרקינסים והסטיבן איי סמית'ים למיניהם – מחזיקים מים?

בחרתי להתחיל בנתון הפלוס-מינוס, אבל עם תפנית בעלילה. היום אנחנו מבינים שכדי להשוות תפוחים לתפוחים, צריך לנרמל. יש היום קבוצות שמשחקות בקצב שהיה גורם לפיניקס של ד'אנטוני להיראות כמו שבלולים, ומצד שני קבוצות שמשחקות כאילו אנחנו בניו-יורק של שנות ה-90. לכן, הנתונים שאביא כאן מנורמלים ל-100 פוזשנים. רק לסבר את האוזן – הפער היום בין המקום הראשון לאחרון במספר הפוזשנים למשחק הוא למעלה מ-9, נתון שמשפיע דרמטית על הסטטיסטיקה היבשה. אנחנו אוטוטו במחצית העונה הסדירה (שאורכה עדיין מייאש מתמיד) וזה מספיק זמן כדי לייצר מדגם מייצג. נכון ל-8 בינואר 2026, פורטלנד קולעת 114.5 נקודות וסופגת 117 ל-100 פוזשנים – פער שלילי של 2.5.

עכשיו בואו נוסיף את דני לסיפור

האמת? לא תיארתי לעצמי שזה ייראה ככה:

כשדני על הפרקט – פורטלנד מנצחת את הפוזשנים שלה ב-2 נקודות . זה נתון שהיה שם אותה מעל הלייקרס (שאיכשהו הצליחו להגיע ל-23 ניצחונות ו-13 הפסדים עם פלוס-מינוס שלילי!!).

כשדני נח (שזה פחות מ-30% מהדקות של הבלייזרס) – פורטלנד קורסת ומפסידה בפער של למעלה מ-12 נקודות ל-100 פוזשנים. נתון ששם אותה מתחת לסקרמנטו, שנדמה שהיא קבוצה שהתקרה שלה זה פלייאין בשנת 2021 ותו לא.

השיפור עם דני מתבטא בעיקר בהתקפה: פורטלנד קולעת מעל ל-120 איתו (מקום 5 בליגה), ורק 102 בלעדיו. נתון שהיה שם אותה אחרונה בליגה בפער, 8 נקודות פחות מהאקסית המיתולוגית מוושינגטון. זהו פער עצום של 18 נק'.

ההתקפה של פורטלנד עדיפה בהרבה עם דני מאשר בלעדיו גם במדדי יעילות כמו  True Shooting %, המשקלל שלשות ועונשין בתוך הנוסחה. ואף על פי שאחת החולשות של דני העונה היא כמות איבודים לא מבוטלת, כשהוא על המגרש פורטלנד כקבוצה מאבדת פחות כדורים.

הגנתית הנתונים מיטיבים פחות, כשפורטלנד סופגת 3 נקודות יותר כשהוא על הפרקט. קשה לבקר את זה, כי דני בדרך כלל מתמודד מול השחקנים הטובים ביותר של היריבה.

כשאנחנו בוחנים את ה"שותפים המיטיבים", נמצא בצמרת את שחקני ההגנה – ג'רו הולידיי, סידי סיסוקו וקלינגן – שמחפים עליו ומאפשרים לו להוביל. מנגד, שילובים עם "מיקרוגלים", כמו שיידון שארפ או קיילב לאב, שמים את הקבוצה בעמדה פחות טובה הגנתית, למרות שג'רמי גרנט "התגנב" שם לחיובי בזכות היכולות ההתקפית שלהם יחד.

אל תסתכלו עכשיו, אבל דני כרגע עם On-Off Net Rating עדיף על אליל הסטטיסטיקה הזו, ניקולה יוקיץ' בכבודו ובעצמו (14.6 +).

אז איך הוא עושה את זה?

גם בשנה שעברה דני שיפר את הקבוצה שלו, אבל השנה המספר הזה הוכפל ביותר מפי 3. איך?

דני מוביל את הליגה במספר חדירות לסל (Drives) עם 20.6 למשחק – יותר משיי גילג'ס-אלכסנדר, האיש שהוביל את הקטגוריה הזו בנינוחות בשנים האחרונות. 50% מהחדירות האלו מסתיימות במסירה, נתון גבוה בהרבה משאר השחקנים בטופ, מה ששם אותו בטופ 3 של הפורוורדים בליגה באסיסטים פוטנציאליים (נתון המשקלל גם מסירות לזריקות שהוחטאו). בנוסף, למעלה מ-10% מהחדירות נגמרות בזריקות עונשין – יותר משיי, הידוע בכינוי Foul Merchant , כינוי שמתחיל להיצמד גם לדני.

השנה, כמחצית מהנקודות של אבדיה מגיעות ללא אסיסט (יצירה עצמית), קפיצה של 10% משנה שעברה. זה אמנם פוגע מעט באחוזים, אבל מעיד על ההכרחיות שלו כמנוע ההתקפי. השנה דני זורק כ-4 זריקות מחצי מרחק (Mid-range) למשחק – פי 2 מהעונה שעברה – וביעילות גבוהה יותר, מה שפותח לו את הנתיב לסל, ומייצר ורסטיליות ליצירה ההתקפית. תוסיפו לזה את העובדה שהוא בין המובילים בנקודות במעבר, טרנזישן בעברית, וקיבלתם שחקן שה-Eye Test שלו תואם לחלוטין את המספרים.

שורה תחתונה

הדאטא של הנ.ב.א מרעיף מחמאות על אבדיה. הוא נמצא באחוזונים העליונים כמעט בכל מדד, אקראי ולא אקראי כאחד – סחיטת עבירות, אסיסטים לזריקות מתחת לסל, ויצירת זריקות כפליימייקר (בבידודים או כמוביל כדור בפיק-אנד-רול).

יש עוד הרבה משחקים עד סוף העונה, ופורטלנד כנראה לא תטייל לטופ 6, אבל מה שדני עושה, ולמרות הזלזול האישי שלי לפני שהתחלתי את המחקרח, עשוי להיות שווה מקום באחת מקבוצות ה-All NBA. בהתחשב בכך ש-75% מהשחקנים שנבחרו ל-All NBA בהיסטוריה הגיעו להיכל התהילה, זו עובדה שקשה לעכל יותר מלקטוז, למשל בתצורה של גלידת חלבון.

לסיכום

תודה ל @databallr על הדאטא, והיות שאני מנסה לשלב את ההערכה שלי לדאטא עם האהבה לנ.ב.א, במטרה לנתח את המשחק בצורה האובייקטיבית ביותר, אשמח לשמוע הצעות לשחקנים נוספים לניתוח!