8 משחקים היו לנו הלילה עם צוות מורחב שכלל את מאנו, ג'ףפוסטר, שחר שרון ועמיחי קטן.

דטרויט פיסטונס (27- 9) – ניו-יורק ניקס (23- 13) 121- 90 / מאנו
במה שיכול בהחלט להיות קדימון לגמר המזרח העונה, הפיסטונס מחצו את הניקס בהפרש של 31 נקודות. האם זה סימן לבאות? נחיה ונראה, את הכסף סופרים במדרגות (של הפלייאוף), אל יתהולל חוגר כמפתח, או כל קלישאה אחרת שתעדיפו, אבל, לפחות הלילה, זה אפילו לא היה קרוב.

הפיסטונס נהנו מיתרון מוחץ באחוזים מהשדה (55 מול 42), גם, אבל לא רק, בגלל יתרון מהשלוש (52 מול 43), אבל יצטרכו לשים לב לאחוזים שלהם מהעונשין (69 בלבד, שיהיו רלבנטיים בוודאי בסופי משחקים צמודים). הפיסטונס מחצו את הניקס בכל הקשור לריב' עם 44 כאלה, בהשוואה ל-30 בלבד של הניקס, בעיקר בהתקפה, עם 14 כאלה בהשוואה ל-5 בלבד של הניקס. הפיסטונס גם חטפו יותר (12 מול 7), וחסמו הרבה יותר (11 מול 3), ו…
That was the game
כמו שאומרים באמריקה.
את המקומיים הובילו קנינגהאם עם 29, 3 ו-13, ג'בונטה גרין, שהפציע מהאופל, עם 17 נק', ג'יידן אייבי, (שגם הפציע מהאופל ואולי השנה בכל זאת וכזה), עם 16 נק', ופול ריד עם 5 ריב' בהתקפה.
אצל האורחים בלטו לרעה (לפעמים צריך גם קטגוריה כזו), אננובי עם 5 נק' ב-1/3 מהשדה ומינוס 31 ב-29 דק', קאט עם 6 נק' ב-1/4 מהשדה ומינוס 27 ב-23 דק'. את מיקאל ברידג'ס אני מאד אוהב אז לא אזכיר שהוא קלע 10 נק' ב-4/11 מהשדה ומינוס 13 ב-26 דק'. עימכם הסליחה.
בוסטון סלטיקס (23- 12) – שיקגו בולס (17- 19) 115- 101 / מאנו
7 דקות הצליחו הבולס להחזיק מעמד מול הסלטיקס, 7 דקות בלבד, ואחר כך נפתח לו יתרון ירוק שלא נסגר עד לסיום, כשהבולס המאותגרים התקפית מסתפקים ב-33 נק' בלבד במחצית הראשונה.

הבולס אמנם חסרו את ג'וש גידי, שהוא, כך מתברר, הסקורר המוביל שלהם העונה. אבל א. קבוצות נ.ב.א אמורות לקלוע יותר מ-33 נק' במחצית אפילו כשגידי לא משחק בשורותיהן, וב. העובדה שגידי הוא הסקורר המוביל של הקבוצה, כל קבוצה בליגה, גם היא אומרת דרשני, אז עם כל הכבוד, לתירוץ הזה משקל מוגבל למדי.
בוסטון הצליחו לנצח למרות שקלעו רק 40 אחוז מהשדה, שזה פחות אפילו מ… יריביהם מהבולס, שקלעו 44% מהשדה. איך אנחנו מסבירים את זה? ובכן הסלטיקס לקחו יותר ריב' (54 מול 45), בעיקר בהתקפה (20 מול 6), וגם קלעו טוב יותר משלוש (38 אחוז מול 35), חטפו יותר (7 מול 2), ואיבדו פחות (8 מול 13), וכך, בסופו של דבר, הצליחו לנצח ללא קושי.
אם באחוזים נמוכים מהשדה עסקינן, וודאי לא תופתעו לשמוע שמי שהוביל את הסלטיקס הלילה היה אנפרני סיימונס, אבל, אזהרת ספוילר, סיימונס דווקא דייק הלילה עם 56% מהשדה, ומהשלוש, כך ש-27 הנק' שלו היו דווקא יעילות מאד! אז מאיפה הגיעו ההחטאות, אתם שואלים? ובכן, מתברר שדווקא ג'יילן בראון הסתפק הלילה ב-6/24 מהשדה, וגם הוגו גונזאלס המיתולוגי הסתפק ב-1/5. דרק וייט, לעומת זאת, חף מפשע ולא קשור בכלל לאירוע, אז אין טעם לציין שקלע 3/15 מהשדה, כולל 1/10 משלוש – לפעמים המספרים פשוט לא אומרים שום דבר, ואם אתם רוצים לדעת מתי המספרים כן אומרים ומתי לא, פשוט תשאלו אותי ואשמח לסייע.
אצל הבולס ניתן לציין את בוזליס המדובר, עם 26 נק', כמו גם את ווצ'ביץ' ואת דסומנו עם 15 כ"א.
בפינת השחקן שלא הכרתם – לקלן אולבריך זרק פעם אחת, החטיא, לקח שני ריב', מסר שני אס', ביצע שתי עבירות וסיים עם מינוס 4 ב-12 דק' שלו על הפרקט. תודה לך לקלן!

טורונטו ראפטורס (22- 15) – אטלנטה הוקס (17- 21) 118- 100 / ג'ף פוסטר
הראפטורס מדלגים ללא הרבה קשיים מעל ההוקס, אחרי שניצחו בכל רבע ופתחו פער קטן שגדל בהתמדה. יפה לראות שהראפטורס עקפו בסיבוב את ההוקס, ואחרי שלוש עונות שבהן באופן מודע הם צללו לתהומות הליגה ונפטרו מכל הנכסים שלהם, היינו שאריות קבוצת אליפות 2019, הם בעונת קאמבק לצמרת בעוד שההוקס נשארים תקועים במקום בדרך לעוד עונת פלייאין.
כיאה לקבוצה בלי כוכב מובהק, חלוקת נקודות סוציאלית משהו בין שחקני הראפטורס, אותם הוביל אינגרם עם 19 ו-9 ריב', 18 עם 8 ריב' ו-10 אס' היו לבארנס, 17 היו לבארט ולמארי-בוילס הרוקי (שפתח בחמישייה במקום פולטל, כי באמת מה שחסר לטורונטו זה עוד פורוורד), והרוקי הוסיף 7 בריב' ובאס' ושניהם התחלקו שווה בשווה ב-6 חט', קוויקלי קלע 16, ממו קלע 12 ודיק שחוזר מעט לעצמו קלע 11. חלוקת נקודות סוציאלית משהו גם בהוקס, אולי עקב היעדרו של יאנג – אוקונגו עם 17, 12 ריב' ו-4 חט', ריזאשה 16, נא"ו עם 14 באחוזים לא טובים (4-14) ובכלל ההוקס לא קלעו טוב הלילה (39% מהשדה), ג'ונסון סיים עם 13, 14 ריב' ו-7 טס' (וגם 6 איבד'), דניאלס 11 ללא חטיפה וקנארד&קרייצ'י עם 10 כ"א.
פילדלפיה סבנטי סיקסרס (19- 15) – דנבר נאגטס (24- 12) 124- 125 (OT) / ג'ף פוסטר
אללי איזה משחק. נקפוץ ברשותכם היישר לדקות האחרונות, כאשר שלשה של ברוס בראון בתוספת שת נקודות שלו מהקו קובעת 5 לאורחים מקולורדו, 1:51 לסוף. נגמר? הצחקתם לי את האדג'קומב. הרוקי קולע שלשה ענקית, דנבר מחטיאה בהתקפה העוקבת ולאחר מכן מקסי קובע שוויון 120, 49 ש' לסיום. בהתקפה הבאה של דנבר, פול ג'ורג' – וזה עולה לי בבריאות – חוסם נהדר את ווטסון, דנבר מחטיאה שלשה ופילי על הריבאונד עד סוף השעון, ואז מקסי מחטיא שלשה – והולכים להארכה.
בהארכה שתי הקבוצות נפלו מהרגליים וחיברו יחד 9 נקודות משותפות – שלשה של פיקט בתחילת ההארכה נענתה בשני סלים של אמביד ואדג'קומב במהלכה אבל מי שצחק אחרון היה בראון שעם לייאפ שנחסם על ידי אמביד אלא שאז נגבע שהיה מדובר בגולטנדינג קלע את מה שהתברר כסל הניצחון 5.3 ש' לסיום. מקסי, שוב הוא, הספיק להחטיא זריקת ניצחון ודנבר יוצאת מפילי עם ניצחון ענק, שענקותו מתבהרת כשמגלים שדנבר שיחקה בלי כל החמישייה שלה – יוקיץ', מארי, גורדון, כ. בראון וקאם ג'ונסון לא שיחקו, וגם הארדווי וולנצ'יונאס נעדרו.
מי שכן שיחק נתן משחק מופלא ובראש היה ג'יילן פיקט שבשגרה מקושש דקות בגארבג' טיים והערב פתח, שיחק 42 דק' והוביל עם 29 ו-7 אס', ווטסון החרה החזיק אחריו עם 24 ו-7 ריב', נאג'י קלע 21 מהספסל עם 8 ריב', 19 היו לגיבור הניצחון (והיחיד שיש לו מעל 4 עונות NBA בסגל דנבר ששיחק הערב) ברוס בראון, 14 להאנטר טייסון ו-10 לספנסר ג'ונס. חיילים אלמונים הננו בלי מדים. פילי הפסידה למרות כשירות מלאה של הסגל ובפרט של הבכירים – אמביד נראה עצמו עם 32 ב-40 דק', יחד עם 10 ריב', מקסי 28 ו-4 חט', 17 היו לאדג'קומב עם 8 ריב' ו-9 אס' ו-16 היו לגריימס. מי נפקד מקומו? פול ג'ורג', עם 8 נק' בלבד ושוטטות כללית על הפרקט.
לוס אנג'לס קליפרס (13- 22) – גולדן סטייט ווריורס (19- 18) 103- 102 / שחר שרון
שתי המאכזבות של המערב נפגשות לקרב הזקנים, כשהקליפרס עושים זאת בלי המזוקן – ג’יימס הארדן. שתיהן מגיעות בתקופה יחסית טובה: גולדן סטייט עם שישה ניצחונות בשמונת המשחקים האחרונים (כולל הפסד בהארכה והפסד “מוותר” לאוקלהומה), והקליפרס עד ההפסד לבוסטון עם שישה ניצחונות רצופים. בסך הכול – שתיהן עם מאזן 6 מ־10.

הפתיחה הייתה שקולה, אך מהר מאוד גולדן סטייט נכנסה לבצורת זריקות, והקליפרס ברחו ליתרון דו־ספרתי. הרבע הראשון הסתיים ביתרון 12 למארחת, הרבה בזכות דקות טובות של קוואי והגבוהים. מנגד, סטף קרי הסתפק ב־2 נקודות ואסיסט.
הרבע השני נמשך באותו קו עד הדקה השביעית, אז הווריורס פתחו מבערים: ריצת 12–4 תוך עצירה הגנתית מרשימה החזירה אותם עד מרחק שתי נקודות. הקליפרס התאפסו בזמן, וירדו למחצית ביתרון 4 – יתרון שהרגיש כמו מתנה לאורחים. במהלך הרבע דריימונד גרין נפגע לאחר צלילה לכדור מת אל ספסל קבוצתו.
הרבע השלישי היה העתק של הראשון – ואולי גרוע ממנו. גולדן סטייט לא קלעה אפילו נקודה במשך 7 וחצי דקות, עד שבאטלר הגיע לקו בסיום הרבע. זה הספיק לקליפרס, שלמרות אחוזים לא גבוהים, ברחו שוב ליתרון דו־ספרתי. סאנדרס, הבחירה ה־50 בדראפט, סיים את הרבע עם 20 נקודות. גרין, שכבר נראה מחוץ למשחק, חזר לקראת הסיום, והרבע נגמר שוב ביתרון 12.
הרבע הרביעי נפתח בבליץ של גולדן סטייט, כשגרי פייטון וגי סנטוס מובילים קאמבק מפתיע עם תנועה חכמה בלי כדור. ריצת 12–2 בשלוש דקות פתחה מחדש את המשחק. אלא שאז, במקום טכנית לדריימונד – קיבלנו אחת לסטיב קר, לאחר חסימה ברורה על זריקה שפגעה בקרש והייתה צריכה להישרק כגולטנדינג. קר השתולל, והקליפרס חזרו ליתרון דו־ספרתי.
חמש דקות לסיום, הווריורס בפיגור 13 ועם כ־35% מהשדה – המשחק נראה גמור. ואז באטלר התעורר עם 8 נקודות רצופות והפך את זה למשחק קלאץ’. ולא במקרה: הקליפרס עם מאזן קלאץ’ של 2 מ־12 (אחרונים בליגה), וגולדן סטייט עם 8 מ־19 (מקום 20).
1:05 לסיום – האינטואיט מתפוצץ. קרי קובר שלשה שנייה ברציפות אחרי טיול ארוך מסביב לטבעת, והפער יורד לנקודה בלבד.
42.7 – הגנה גדולה של גולדן סטייט מתפוררת בשנייה האחרונה, כדור שלא נוגע בטבעת נופל לידיים של דאן, וקרי מבצע עליו עבירה שישית ושולח אותו לקו.
32.6 – דריימונד מנצל אובר־שמירה על באטלר, עובר את זובאץ’ בסיבוב ומוריד שוב לנקודה.
6.9 שניות לסיום: גולדן סטייט עוצרת, הכדור אצלה. בלי סטף על המגרש, בלי סטיב קר על הקווים, באולם הביתי ביותר בליגה – הזדמנות לעלות ליתרון ראשון מאז הרבע הראשון ולגנוב ניצחון.
הכדור מגיע לבאטלר בפינה כשהוא בפוסט אפ על באטום, פיידאוויי מהחצי מרחק ו…
איירבול.
והקליפרס יוצאים עם הניצחון
קוואי הוביל את הקליפרס עם 24, 12 ו-5 ו-2 חסימות, סנדרס קלע 20 וליקט 7 כדורים חוזרים, קולינס קלע 18 עם 3 חסימות, דאן קלע 16 עם 6 אסיסטים וזובאץ' רשם 10 ו-11.
אצל גולדן סטייט, סטף גירד 27 נקודות ב-9/23 מהשדה, 4/15 לשלוש ו-5/5 מהקו, באטלר קלע 24 עם 4 חטיפות ופייטון קלע 14.
יוסטון רוקטס (22- 11) – פיניקס סאנס (21- 15) 100- 97 / עמיחי קטן:
תוך 24 שעות, בוקר ודוראנט קלעו שלשות ניצחון במשחקים רצופים של פיניקס, אבל מה שהיה משמח מאוד את גיא, עידו והאוהדים האחרים של הסאנס בשנתיים וחצי הקודמות הפעם נתן להם רק חצי, כי אחרי הניצחון על אוקלהומה בלילה הקודם, הפעם המשמעות הייתה הפסד דרמטי של פיניקס ליוסטון. הסאנס הובילו לרגע ב-13 ברבע השלישי, אבל המשחק היה צמוד, וב-2 הדקות האחרונות אף סל לא נקלע, עד לאותה שלשה של דוראנט שהשאירה שנייה אחת בלבד, בה פיניקס לא הצליחו לייצר זריקה בזמן.
דוראנט הוביל את יוסטון עם 26 ו-10, תומפסון רשם 17, 7 ו-6, סמית רשם גם כן 17 ו-7, איסון רשם 12 ו-8 ושפרד קלע 11.
אצל פיניקס, בוקר קלע 27, ברוקס ואוניל קלעו 15 כל אחד וגילספי וגודווין קלעו 11 כל אחד.
אוקלהומה סיטי ת'אנדר (30- 7) – שארלוט הורנטס (13- 23) 97- 124 / עמיחי קטן:
בפריוויו הימרתי שאוקלהומה ינצחו ב-40 כי "בא לי להגזים קצת", אבל הבוקר גילינו שהמציאות החליטה להגזים עוד יותר עם 27 הפרש לזכות שארלוט. ההורנטס ברחו ליתרון דו-ספרתי ברבע השני, ועם רבע שלישי של 34- 17 כבר הגיעו לסביבות ה-30 הפרש, מה שהוביל לניצחון הקל והסנסציוני הזה. לכל קבוצה מותר שיהיו ימים כאלה, אפילו אוקלהומה אבל אולי הת'אנדר יכולים וצריכים לחשוב על שינוי בחודש שנותר עד הטרייד דדליין ועל איזה שחקן או שניים שיכולים לחזק נקודות תורפה אפשריות לקראת הפלייאוף.
מילר הוביל את שארלוט עם 28 נקודות ו-2 חטיפות וחסימות, קנופל קלע 23 עם 5 אסיסטים, ברידג'ס רשם 17 ו-11, לאמלו קלע 16, פי ג'יי הול קלע 13עם 2 חסימות וסקסטון קלע 10.
אצל אוקלהומה, שיי קלע 21 עם 6 אסיסטים ב-7/21 מהשדה, ג'יילן וויליאמס קלע 16, הולמגרן קלע 15, וויגינס קלע 11 עם 2 חטיפות וחסימות ומיטשל קלע 11 עם 3 חטיפות.
פורטלנד טרייל בלייזרס (17- 20) – יוטה ג'אז (12- 23) 137- 117 / עמיחי קטן:
רגע אחרי שנבחר לשחקן השבוע, אבדיה הרגיש ביטחון וקבע שיאי קריירה לרבע של ניסיונות מהשדה (10 – השווה שיא ממשחק קודם נגד שיקגו העונה) ולשלוש (6 – שיא חדש), אבל קלע רק 3/10 מהשדה ו-1/6 לשלוש ברבע הראשון. עם זאת, בשאר המשחק הוא היה עם 7/9 מהשדה ו-9/10 מהקו, סיים את המחצית הראשונה עם 23, 7 ו-4 ובשלב מסוים עמד על 33 נקודות, 8 אסיסטים ו-0 איבודים. זריקה רעה ושני איבודים רצופים אפשרו ליוטה לרוץ 7- 0 ולצמצם את הפער ל-23, אבל זה לא באמת היה רלוונטי כשאבדיה שיחק עוד מהלך בודד במשחק והשיג ריבאונד ואסיסט לשלשה של שארפ עם הבאזר של הרבע השלישי. הניצחון הכי קל של פורטלנד העונה.
דני הוביל את פורטלנד עם 33, 8 ו-9 ב-29 דקות, ורק ביל וולטון רשם 30, 5 ו-5 בפחות דקות במדי פורטלנד. חוץ ממנו, שארפ קלע 29 עם 7 אסיסטים, קמארה קלע 15, סיסוקו ולאב קלעו 14 כל אחד, קלינגן קלע 12 עם 17 קרשים ו-3 בלוקים ומארי קלע 10 עם 3 חטיפות.
אצל יוטה, מרקאנן קלע 22 עם 3 חטיפות, נורקיץ' רשם 21, 12 ו-5 נגד האקסית המיתולוגית, ג'ורג' קלע 15, פיליפובסקי קלע 13 וקולייר קלע 10 עם 8 אסיסטים.

תענוג של סיקור
הפסד מעצבן למחליפי דנבר
אוקלהומה מובסת, ובכללי ההפסדים שלה הם לא לאריות הליגה
פניקס מפסידה לדוראנט שעדיין מפתיע ברמת הביצוע הגבוהה.
ודני… איזה מלך….
😍
דונובן קלינגן מתפתח להיות סנטר מצוין. הוא קודם כל מפלצת של ריבאונד התקפה – מוביל את הליגה העונה עם 4.6 ריבאונדי התקפה למשחק. היחידים שלכאורה טובים יותר ממנו הם אדאמס ורובינסון, אבל בניגוד אליהם יש לו יכולת קליעה והוא בינתיים בזריקות מחוץ לקשת עם 34 אחוזים על כמעט 3 זריקות למשחק
למה מי זה איטון ? מזכיר לכולם שהיו כאן קשקשנים (אני) שהתבכיינו שעות על איטון.
אני נותן קרדיט לדני חלק משמעותי מהשיפור שלו ושל כולם בקבוצה ארפרופו דברים שלו רואים בסטטיסטיקה. הילד נוסך בילדודס בטחון.
איזה סיקור מעולה וכמה כישרון יש בליגה הזאת, כשהמחליפים של המחליפים של דנבר עקצו את פילי ושארלוט נתנה בראש ל okc. תודה לצוות המסקרים
אכן תענוג. סיקור מושלם. איזה כיף לקרוא אתכם תעשו לי ילד, רצוי 9'6 עם מוטת ידיים 0'7 וניטור 40+ אינץ'
סיקור מעולה.
אני מציע לג׳פפוסטר לתקן את התוצאה לזכות דנבר לפני שהציפור הנדירה תיכנס בו עם כמה וכמה סימני קריאה.
הטעות הייתה שלי. תוקן
אז תתקן גם לגבי דני.
נכון. זה מתייחס לרבע הראשון לא?
כן.
תודה רבה
בשליש האחרון של אשתקד דני הראה ניצוצות של כוכב. בתחילת העונה הנוכחית דני משחק כמו כוכב ולקראת החצי שלה הוא גם מתרגם את יכולתו לניצחונות לא מעטים בקבוצה מאוד מוגבלת. צריך להיות סבלני ולא נמהר בלפאר שחקן שנתן כמה משחקים טובים. דני כבר עבר את השלב הזה בביטחון ומגיע לו כל המחמאות והכרה ככוכב רציני מאוד בליגה.
אוק בתקופה פחות טובה מאבדת גובה, וזה רק מראה עד כמה השיא של גולדן מיוחד. אפשר להיות מעולים אבל קשה להחזיק יכולת גבוהה משחק אחרי משחק למשך 82 כאלו אפילו בשביל אוקייסי שכולם שם צעירים ונמרצים. מתישהו מגיעה ירידה טבעית פיזית ומנטלית.
עם איבוד הגובה של אוקייסי והעונה המעולה של דטרויט, אין שום סיבה שלא להכניס לתמהיל דיוני הmvp את קייד שמוביל חבורה קשוחה אך מוגבלת התקפית לפסגת המזרח. הוא החבילה השלמה. גארד גבוה שומר, עם ראיית משחק משובחת וסקורר טוב.
כמה נתוני דני
היום שיחקה יותר מחצי ליגה
דני סיים ראשון בנק.
הוא לא עלה כלל לרבע אחרון ואם היה משחק תחרותי והיה ממשיך באותו קצב היה מסיים עם 44 11 12
הוא ושארפ היחידים שקלעו יותר נקודות מדקות (מהדו ספרתיים והממוצע שלו דק/נק היה הטוב ביותר הלילה)
עוד 2 נתונים שאני תמיד בודק
1 המדד המשולב שזה נק+ר'+אס אבדיה עשה הלילה 33 8 9 שנותן לו 50
זוהי הפעם השלישית בינואר שהוא עם 50 לפחות
כאשר כל יתר הליגה עם 60 (אין שחקן שעשה זאת יותר מפעם בודדת )
2 המדד החצוי בכדי לשוות פעולת נקודות לר' או לאס אני לוקח מדד בו אני מחלק ב 2 את הנוקודת
במדד החצוי אבדיה כבר משחק 3 ברצף מקום ראשון בכל יום המשחקים.
הפעם עם 33.50
היחידי חוץ ממנו שחצה את ה 30 הלילה קנניגהאם מדטריוט שהגיע ל 30.50 עם 29 3 13
תודה רבה על סיקור מעניין לערב משחקים צמוד, מעניין ומפתיע (לא בהכרח בסדר הזה)
לכלן אולבריך הוא שחקן מוכר מאוד למאזיני הפודקאסט (המומלץ!) עושים NBA, בו השם שלו עולה בכל פרק ופרק, אבל מודה שעד עכשיו חשבתי שמדובר בפארודיה ולא בשחקן אמיתי. השכלתי
עומד לו שחקן פורטלנד פנוי לשלשה
אבל רגע מימין יש עוד שחקן פנוי לשלשה
אבל רגע משמאל יש עוד שחקן פנוי
אבל מצד שלישי מתחת לסל יש מישהו פנוי ללייאפ
אבל מצד רביעי אפשר לחדור לסל בלי שום התנגדות
הנגנה של יוטה כל כך מבלבלת, כל כך הרבה אפשרויות.
איך אפשר לשחק ככה
תודה רבה חבר'ה
אבדיה קלע 33 נקודות ב 3 רבעים!!
המשחק האחרון מסכם פחות או יותר את הקריירה של סטף: התקפה 10 עגול, אבל מה עושים כשאין לידך סטופר הגנתי?
לעומתו, שמו את קוואי במהלך האחרון לשמור על באטלר.
סיקור שכיף לקרוא ואיזה ערב מעניין.
מסכן אמביד. לדעתי פעם ראשונה בשנים האחרונות שהוא משחק מול דנבר, ועדיין הפסיד.
דני אבדיה שם בשבוע וחצי האחרון חותמת Approved על בחירה לאולסטאר.
והניקס החליטו על שיטת אוברדוביץ' ליצירת משברים באמצע העונה.
לילה משחקים מרתק ומפתיע מכל כיוון.המשחק של דיטרויט היה מרשים באופן שהתוצאה לא יכולה להדגים. זה היה הלכאה והשפלה של הניקס עם סגירת צבע ושליטה אתלטית בכל העמדות. 11 בלוקים ו-12 חטיפות נראה ממש נמוך לעומת התחושה שהצבע של הפיסטונס פשוט נסגר. השילוב של פול ריד עם ביפ סטו מעניין. אני עדיין מת על דורן. אבל משהו בהם מזכיר את הרוע של הניקס משנות ה-90. ג'בונטה גרין היה נהדר וגם אייבי וג'נקינס. כל המטריקס מראים שאסאר תומפסון השומר הכי טוב של הפיסטונס אבל אני ממש אוהב לראות את רון הולנד שומר ונלחם.
לגבי ההורנטס, ראיתי בעיקר את הסוף ותקציר, אבל אני לא מצליח להבין מה קרה לצ'ט. הוא נראה בפוסט טראומה. אייהארט חסר מאוד ואפילו ג'יילן ווילאמס הסנטר שלהם חסר. ג'יילן ווילאמס דווקא נראה לא רע. אבל משהו בכימיה שבלט כשצ'ט ושיי שיחקו עם קייסון, דורט ואייהארט הלך קצת לאיבוד. אם מישהו ראה את המשחק ויכול להסביר לי מה קרה שם…
באמת סיקור מעולה. תודה לצוות.
מאנו, אני כבר לא בטוח מתי אתה צוחק, אז חיפשתי בגוגל את לקלן. אז תודה שאתה תורם להשכלתי…
השלמתי קצת צפיה בשרלוטרבורג מול אוק. האם הדיבורים על טרייד של לאמלו גרמו לו להופיע בגרסה מרוסנת שלא זכורה לי כבר שנים? הוא היה פאקן יעיל במה שעשה היום והשאיר את הבמה כמו שאומרים החברים של מנחם מגבעת שמואל למילר (משחק מטורף) ולקנופל (מה עוד יש לאמר על החייזר הזה – הילד שכבר איננו כל כך ילד דופק הופעה אחרי הופעה ביעילות מחרידה).
עם ברידג'ס יש להם 4 שחקני חמישיה מעולים ואם מוסיפים את הול וסקסטון שעולים מהספל זו פשוט קבוצה שיש לה במערכת ההפעלה מוד מאוד מסוכן.עכשיו כל מה שצריך זה לקנות להם בשוק קצת יציבות והעניינים יזרמו לכיוונים בלתי צפויים
בוא נגיד שבמזרח הם צריכים ויכולים להיאבק לפחות לפלייאין, אין סיבה שיהיו שוב פעם עמוק בלוטרי.
מסכים 😊. בוא נגיד שלראשונה מזה שנים הצבע של האופק של הקבוצה הזאת מתחיל להשתנות מאפור לורדרד. עדין צבע קלוש אבל משהו שאפשר להבחין בו גם בעין בלתי מזויינת. כמובן שזה שארלוט אז לא עלינו צפויה איזה שהיא פציעה/בעיטה בדלי וכד אבל אולי סוף סוף משהו יקרה סוף סוף.
מילר וקנופל אחלה השאר זבל טהור להטריד
אומר זאת כך יונית
בוא נראה את לאמלו נותן עבודה במשך חודש חודשיים ולא נפצע שוב
אוקלהומה הגיעה לשיא מוקדם מדי.
עכשיו כשקבוצות אחרות מתחילות להתחבר
היא כבר מושכת עייפות.
כל מי שמבין דבר וחצי דבר בספורט מכיר
את התופעה.
מאחר והועד האולימפי הנהדר שלנו תובע מהשחיינים להגיע לשיא בתחרויות לפני האולימפידה השחיינים שלנו טובעים בבריכה
פעם אחר פעם .
לעומת זאת גל פרידמן לפני מדלית
הזהב באתונה באליפות העולם
לפניה פשוט נח , כולם צעקו אך הוא
עבד בדיוק לפי תוכנית מסודרת
ולא התיחס לחסרי מושג .
התוצאה בהתאם .
אוקלהומה נופלים קורבן לחוסר
הנסיון שלהם .
שרלוט ועוד קבוצות לעומת זאת פשוט התחברו מאוחר.
שורה תחתונה הסטטיסטיקה
היא מאבות השקר
מי שלא מאמין שילך להציל את ההוא
שטבע בבריכה שעומקה הממוצע
חצי מטר…
אוק לקחו את הבריכה מה אתה מדבר. נראה לך אפשר לנוח ואז,לככב זה לא עובד ככה.
גם השנה הם יקחו את הבריכה התחילו חזק ויגבירו.
תודה ל-מאנו, ג'ףפוסטר, שחר שרון ועמיחי קטן. יצרתם פוסט מעולה
תמיד תענוג מנחם
בס"ד
תודה רבה על הסיקור