1. אוסטין ריבס נפגע בשריר השוק (CULF MUSCLE) וייעדר לפחות חודש.

אוסטין בן ה-27 מתח את שריר הגסטרו ברמת פציעה של GRADE 2 – פציעה שלוקחת בד"כ ארבעה שבועות להירפא. הוא נפצע במשחק של יום ששי, שהוא הגיע אליו בצליעה מסויימת אבל הוא אמר "I AM GOOD". הוא לא היה 'GOOD' ועתה הוא WORSE.

הוא הרי החמיץ 3 משחקים בגין כאבים בשריר הגסטרוקנימאוס, ובמשחק הראשון אחרי הפציעה 'המינורית' ביום שלישי הוא קלע 17 נק' ב-22 דקות מהספסל. עכשיו ברור לכולם שהוא חזר מהר מדי.

הפציעה באה בזמן הכי לא טוב ללייקרס, ביום שהמאמן ג'יי.ג'יי רדיק האשים את שחקני הקבוצה שהם "לא לוקחים את מצבה של הקבוצה ברצינות הדרושה", וזה אחרי שהם הפסידו שלושה רצופים!

2. גם אנטוני דייויס פצוע. מתיחת השריר שלו מוגדרת כ"מתיחת מפשעה". אם שריר ה-ILLIO-PSOAS הוא שנמתח, לדעתי הוא יזדקק לחודש ימים לפחות כדי לחזור.

קיים עוד שריר במפשעה, ILLIO-PSOAS שכבר דיסקסתי אותו כאן כמה פעמים כשדברנו על 'SIT-UPS'. כל אחד מחמשת השרירים, והאיליו-פסואס, זקוקים לזמן רב להירפא ממתיחה מוגזמת. חודש לפחות.

הטענה הרשמית לפציעה היא שה-ADDUCTOR הימני נמתח, ואנטוני ייאלץ לא לשחק 'כמה שבועות'.

המבריקס הם 8-8 כשאנטוני משחק, ו-12-4 כשהוא לא משחק.

3. עוד פציעה מעצבנת: Kon Knueppel, שחקן שרלוט, ובשנה שעברה חבר קבוצה של פלאג באונ' דוק, פצע את עקבו

קול נופל, שחקן שרלוט, ובן קבוצתו של קופר פלאג באונ' דוק, נפצע בעקבו. הצילומים בינתיים הם שליליים אבל לך תדע. אומר זאת כאן לראשונה: הוא ללא ספק השחקן הבלתי מוערך ביותר ב-NBA! (אם 'בלתי מוערך' לא מגדיר זאת כהלכה, אז באנגלית זה UNDERRATED)

4. אם לא היו מספיק פציעות עבורכם, אז אייס ביילי מיוטה ג'אז, נפצע בירכו בחצי הראשון ונאלץ לצאת מהמשחק ולא חזר. יוטה ניצחה נצחון מפתיע ביותר על דטרויט 131-129.

JJ Redick rips into Lakers after loss: 'We don't care enough' .5. להאשים את שחקניו זה להאשים את עצמו.

לפני המשחק האווירה הייתה כה CHEERFUL: אורות חג המולד, קבוצה בריאה (אז פציעתו של אוסטין עדיין לא הייתה בקונברסיישיון), ושלושת עמודי התווך של הלייקרס נראו בהיי.

ואז באו ההפגזות: לברון ג'יימס נמצא מס' 462 בליגה ב-'יעילות הגנתית'. הפציעה של אוסטין והידיעה שהוא לא ישחק משך חודש שלם. וההתפרצות של ג'יי.ג'יי רדיק. היה זה אחרי ההפסד השלישי הרצוף, ה-6 בעשרת המשחקים האחרונים, ורדיק – במקום להאשים את עצמו כמאמן של הקבוצה זרק "WE JUST DON'T CARE ENOUGH NOW". ואז: "WE LACK PROFESSIONALISM", וכדי להסביר את הצהרתו הוא הוסיף:

"We don't care enough right now," Redick said. "And that's the part that bothers you a lot. We don't care enough to do the things that are necessary. We don't care enough to be a professional."

היו לו עוד פנינים לזרוק:

"Saturday's practice — I told the guys — it's going to be uncomfortable," Redick said. "The meeting is going to be uncomfortable. I'm not doing another 53 games like this."

אני לא קולט בדיוק מה הולך בלייקרס. כשאני הייתי מאמן – ולא משנה שאימנתי נבחרת מכללה, העקרון שווה – אם הקבוצה "LACKED PROFESSIONALISM", האשמה הייתה בי. אם השחקנים 'DID NOT CARE' – האשמה הייתה בי. אם השחקנים לא הגנו – האשמה הייתה בי.

חוסר הנסיון של רדיק סוף סוף פרץ החוצה. אילו הלייקרס של שנות ה-80 "DIDN'T CARE ENOUGH" פט ריילי היה מאשים את השחקנים? הוא היה ראשית מאשים את עצמו, ושנית הוא לא היה מרשה למצב להתדרדר עד כדי כך. אם מג'יק ג'ונסון היה מאבד לפני 45 שנה 3 כדורים בשתי הדקות הראשונות, פט ריילי היה מוציא אותו מיד מהמשחק ומורח אותו בדברי תוכחה, ואומר לו "עכשיו תיכנס ואל תאבד יותר אף כדור או תשב על הספסל ותראה כיצד המחליף שלך עושה זאת בלי לאבד אף כדור", או משהו כזה.

הדבר המסוכן ביותר למאמן באימון קבוצה הוא להבדיל בין "הם" – השחקנים, ו-"אני", המאמן. השחקנים והמאמן הם מיקשה אחת. המאמן הוא-הוא הבוס. הוא הקובע. הוא המנהיג. על פיו יישק דבר. אם השחקנים 'אינם PROFESSIONAL מספיק, זאת אשמת המאמן. אני בעשר שנות אימון לא הפרדתי אפילו פעם אחת בין 'הקבוצה', לביני.

הדבר הגרוע ביותר שמאמן יכול לעשות זה להאשים את השחקנים בהאשמות שרדיק האשים אותם. כשהוא מאשים אותם הוא מאשים –

את עצמו!

6. הווריורס, עם 0-3 ביתיים מצויינים, 'נמצאים במקום טוב' אחרי ההסתבכות בין המאמן סטיב קר ושחקנו דריימונד גרין.

שלושה ימים אחרי שה-RIFT – מין התנצחות, חיכוך – בין המאמן סטיב קר ושחקנו דריימונד גרין הוצג לכל אוהדי הכדורסל, והם ראו את גרין פשוט מסתובב ונעלם לחדר ההלבשה, הוא חזר לאימון כאילו לא קרה דבר. המאמן סטיב קר המשיך באימון ללא מילה נוספת בקשר לסכסוך, וראה זה פלא: ה-RIFT הזה שיפר הכל בקבוצה – אפילו את הכדורסל עצמו.

איש לא הסביר. איש לא הלחיץ. איש לא דיבר. זה היה 'BUSINESS AS USUAL, אבל BETTER BUSINESS מהרגיל.

"אנחנו במקום טוב", אמר המאמן אחרי הנצחון 116-126 על דאלאס. לי, מנחם, הכל נראה ככביסה קצת מלוכלכת – לא מטונפת, רק שתבינו – שחייבת הייתה כביסה שהעלימה קצת ליכלוך מהעבר, והנה עתה כולם לבושים מדים נקיים, מוכנים TO KICK SOME ASS.

גרין התנצל בקצרה לפני כל הקבוצה וסטיב קר עצמו אמר 'גם אני לא הייתי מלאך', והשניים התחבקו.

ג'ימי באטלר סיכם הכל הכי טוב:

"I like that," Butler said. "Y'all yell at each other. Turned me on a little bit. I'm not gonna even lie. I like !that. I like the confrontation. It's good for us."

7. קרל אנטוני טאונס מתארס, ובקרוב החתונה עם Jordyn Woods

8. סאן אנטוניו נגד OKC גמר המערב 4 מ-7. מי מנצח?

סן אנטוניו עם דילן הארפר, סטפון קאסל, דווין ווסל, קלדון ג'ונסון, וויקטור וומבניאמה נגד OKC עם שג"א, ג'יילן ויליאמס, לו דורט, צ'ט הולמגרן ואייזיה הרטנסטיין.

גמר המערב. OKC נגד סן אנטוניו ספארס. 4 מ-7