לצערי, אני חושב שסטיב נאש גמור / מנחם לס

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  1. בוקר טוב אליהו,רק בגלל הילד שאוהד את הלייקרס למרות שאני בוסטון אכפת לי לפעמים נראה לי שהקבוצה הזאת עושה טעויות ניהוליות בגלל שהיא מקבלת תכתיבים מהנהלת נבא וגם כנל בוסטון אחרת אין לי הסבר

  2. אני מחלים ממשהו ממש דומה אבל שלא לוחץ (כנראה) על העצב אלא על משהו אחר.
    חבל עליו, אני מקווה שזה יעבור לו מהר. שיתן עונה אחרונה בהחלט מהחלומות יחזור להיות ה MVP ואז יפרוש 🙂

  3. הוא עובד על כולם. האיש הזה פרש ממשחק פעיל כבר לפני 4 עונות, פשוט רק עכשיו נזכר להודיע, או יותר נכון להתריע, קבל עם ועדה.
    שחקן גמור, washed up , has been.
    לא מבין למה כל האתר פה מחזיק ממנו, ובטח שלטעמי אינו מצדיק HOF

  4. אחד מהשחקנים ה"פעילים" הבודדים שהכניסה שלהם לhof אינה מוטלת בספק. גם אם נוריד בערכו הוא עדיין בין 5 הפוינטים הטובים בהיסטוריה וכנראה רכז העילית עם הקליעה הטובה בהיסטוריה ( עונות של 90 50 40 לפוינט הן דבר נדיר ). היכולת שלו לפנות שחקן ל2 קלות היא תופעה בעיני. הייתי מציע מיני אתגר – למנות את כל השחקנים שחייבים את הקריירה שלהם לנאש .
    עצוב לי מאד על עוד שחקן ענק שפורש ללא טבעת

        1. זה כבר תלוי בעיני המתבונן. אבל לא חסר רכזים גדולים בהיסטוריה לבחור מהם- מג'יק, סטוקטון, אייזאה, אוסקר רוברטסון, קוזי, ג'ייסון קיד, פרייזר, הכפפה, אייברסון…

        2. אייזיה, מג'יק, סטוקטון, קיד, פייטון, רוברטסון, ארצ'יבלד, קוזי – כל שחקני העבר הללו היו רכזים עליונים על נאש לדעתי.
          הייתי שם גם את טוני פארקר, כריס פול, מהפעילים היום מעליו.

        3. היחידים, בעיני, שלא ניתן לערער על מיקומם הם מגיק, ביג 0 וסטוקטון. אם בוחנים את: קלייד, איזיה, בוב קוזי, נאש, קיד והכפפה אז בממוצע פעם בחודש אני אשנה את דעתי בנוגע לדירוגם בהיסטוריה. כל אחד מהם הביא אימפקט משלו למשחק. דווקא בגלל שמדובר ברכזים אני לא בוחן אותם דרך הפריזמה הסטטיסטית בלבד. אצל נאש אפשר להצביע על אסתטיקה נדירה במסירה, על דיוק בתזמון ובמיקום ועל היכולת לגרום לכל שחקן לקבל את הכדור במקום המתאים עם הסיטואציה ההגנתית המדויקת. אסור לשכוח שמדובר באחד הקלעים הטובים בהיסטוריה של המשחק וכנראה הטוב מבין הרכזים.
          כמובן שרשימת ההישגים שלו בעייתית מאד ( בלי לזלזל במ וי פי ) בדיוק בגלל שיש כ"כ הרבה היבטים כיף לדון ולהתווכח בנושאים האלו..

          1. Isiah Thomas got two championships on his name, and he did it against Magic Michael and Bird. So respect younglings, respect, HE IS one of the top 5 PG in the history of the game, without a doubt .
            I didn't saw all the other oldies playing so can't say (only Menachem knows how good they were), but Nash WAS A BETTER player than Payton for sure (Payton was not an 'historical player' like some remember for some reason, not even top 5 during his years) and probably also a better player than Jason Kidd.

          2. בין השאר. א"א להתמקד רק בהיבט אחד של המשחק. יודע מה? בוא ננסה לבחור שחקן מצטיין ע"פ פרמטר אחד. סטטיסטיקה – כרמלו? וירטואוזיות – ג'ייסון וויליאמס? הישגים – רוברט הורי?

          3. אני רק רוצה להוסיף שההגנה של נאש תמיד תהיה בעוכריו בדיונים מהסוג האלה, על אף שלא ניתן לערער על גדולתו.
            נ.ב- לאיזה קלייד אתה מתכוון? (קלייד דרקסלר היה שוטינג גארד ואולי אתה מדבר על מישהו אחר..)

  5. חבל שבשביל כסף (אני באמת לא רואה סיבה אחרת) הוא מבזה ככה את עצמו.

    שחקן ענק, מבחינתי טופ 5 ברכזים בלי למצמץ, שאילולא תצוגת קונג פו מרשימה של הספרס (שלמזלם הספיקו מאז לחזור בתשובה ולחזור לכדורסל) היה יכול גם לסיים עם טבעת.

  6. אני מהמסמפטים של נאש אבל בעוכריו לא רק ההגנה החלשה שלו אלא העובדה שהיה ברמה הגבוהה ביותר מספר קטן של שנים – גם עלה לגדולה יחסית מאוחר וגם הפציעות.

    1. אז תקרא בעיון יותר רב, דווקא הזכרתי (6 תגובות למעלה) אבל כדוגמה לכך שפרמטר אחד לא יכול לקבוע מיקום של שחקן בהיסטוריה..
      אני מבין שכעורך דין תעבורה אתה מחפש שיכורים בכל מקום…

  7. נכבדיי,
    תרסיס k-700 – לא יודע לאיזה רבין התכוונת אבל אין למשרדנו סניף בבית שמש ( למרות שיש לא מעט לקוחות משם).

    אחד העם- אני לא חושב שויליאמס היה חד גוני, בסיטואציה אחרת הוא היה ממוקם הרבה יותר גבוה. גם בשלהי הקריירה במיאמי 2006 עם וייד הצעיר ושאק היה לו חלק גדול באליפות.
    לעניין השיכורים- כמה שיותר ככה יותר עבודה (;

  8. נאש לא שייך לטופ-10 של הרכזים בכל הזמנים. סורי. הוא שיחק בתקופה שהליגה הייתה פח ותחת מאמן שנתן לשחקניו לשחק סמול בול חסר הגנה. אפילו קנדל מרשל נראה שחקן טוב תחת די אנטוני. נאש שחקן חכם עם קליעה אבסולוטית. אבל לא נכנס לעשייריה בשום מצב.

    מג'יק, אייזיה, פייטון, סטוקטון וקיד הם הכי טובים BY FAR.
    בחמישייה השנייה – סאם קאסל, קווין ג'ונסון, בילאפס, אייברסון, פארקר.
    ראויים לציון – קוזי, אוסקר וארצ'בלד ששיחקו בעידן אחר.

    1. מג'יק, אייזיאה, סטוק-מסכים.
      פייטון לדעתי מתנדנד, אבל אני מכניס את נאש לחמישייה, הוא עדיין לקח פעמיים MVP.

      פארקר עדיף על קיד בהרבה, אם תשאל אותי. 4 אליפויות לעומת 2 גמרים, כאשר פארקר היה סופר דומיננטי בכולן.

      1. רועי – אתה מודד את קיד ופארקר ע"פ הישגים קבוצתיים בלבד אבל בכל פרמטר אחר (למעט תת פרמטר נקרא חדירה) קיד עולה על פארקר (קליעה, ריבאונד, מנהיגות, הגנה, אסיסטים, הישגים אישיים (מקום 2 בטריפל דאבל בהיסטוריה אחרי ביג 0)) קיד בקבוצה ענקית כמו הספרס ועם מאמן ברמה של פופ היה מגיע ללא פחות הישגים קבוצתיים מפארקר.

    2. אני לא יודע אם יותר מוזר להזכיר את נאש ומרשל באותו משפט או לדרג את פייטון ואייזיה לפני אוסקר רוברטסון.
      הטענה של עידן אחר הייתה רלוונטית אילו הייתי שואל מי הפוינט שאותו אתה רוצה לקבוצתך, אבל כשהשאלה היא מי הטובים בהיסטוריה אז צריך לקחת בחשבון שגם אותו "עידן אחר" הוא חלק מההיסטוריה של המשחק.
      לצורך הדיון אני לא בטוח שווסטברוק או רוז בשיאו שמייצגים את הפוינט המודרני (והלא חביב עלי) היו מצליחים באותו עידן שאתה כ"כ בז לו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט