הכוכב האלמוני מכולם / מנחם לס

אל הורפורד. השחקן האלמוני הטוב ביותר ב-NBA

הוא סופרסטר.

הוא שחקן מצויין.

אף אחד לא מכיר אותו, ומעטים מעריכים אותו.

אף אחד לא קונה את הטי-שירטס שלו ואיש לא ראה את הארמון בו הוא מתגורר (הוא גר בבאקהד באינגליש טודור יפה, אבל לא יותר מבית בעשירון העליון של כפר שמריהו).

אין לו היילייטס של דאנקים מרעידים סלים והוא לא ניפץ בינתיים אף סל. הוא לא שיחק אף פעם בנבחרת ארה"ב, אבל זה בגלל שהוא יליד הרפובליקה הדומיניקנית והעדיף לשחק עבורה במקום ארה"ב, בה הוא גם אזרח בגלל אביו האמריקאי.

אבל ישנן לו שתי אליפויות NCAA כשחקן אוניברסיטת פלורידה, אבל אפילו מהאליפויות האלה צמח שחקן שגנב לו את כל הכותרות – בן קבוצתו בגייטורס, יואקים נואה.

אל ניבחר שלישי בדראפט של 2007 ע"י אטלנטה האוקס, ומאז לא עזבה. הפיצוי? חוזה טוב של 12 מיליון, אע"פ שלדעתי הוא שווה איזה 3-4 מיליון יותר.

בעונה האחרונה הוא קלע לאטלנטה 18.6 נק' עם 8.7 ריב'. את עונת 2013 הוא החמיץ בגלל פציעה קשה בשריר הפקטורליס.

או, כמעט שכחתי: אל, בנו של טיטו הורפורד ששיחק אף הוא ב-NBA בבאקס ובבולטס, נשוי למיס יוניברס אמליה ווגה, אף היא מהרפובליקה הדומיניקנית.

אז ALL AND ALL זהו שחקן שלא צריך את רחמינו.

למעשה, מלבד נשואין למיס יוניברס אין בו דבר אחד שיענה על ההגדרה "סופרסטאר". מלבד משחקו כמובן.

אבל גם במשחקו הוא לא עושה שום דבר FLASHY, ואין כל הדר או מג'יק במשחקו. הוא אחד השחקנים המשחק את הכדורסל הפשוט והמסורתי ביותר מכולם. אבל למשחקו יש INCREDIBLE IMPACT!.

סיבה שנייה שהוא אינו ידוע ומהולל כאחרים היא שחלק גדול מהקריירה שלו הוא ישב באזרחי על ספסל ההאוקס. הוא קרע את שריר הפקטורליס (שריר החזה שמומי מראה כל בוקר לאוקסנה) פעמיים, וכשהוא נפל, ההאוקס נפלה איתו.

הסטטיסטיקה של ההאוקס היא פשוטה: כשאל הורפורד משחק הם בשנים-עשרה אחוזי נצחון גבוהים יותר מאשר בלעדו. לפי BASKETBALL.REFERENCE זהו אחד מהפרשי הנצחון הגדולים ביותר התלויים בשחקן מסויים. במילים אחרות, הלייקרס ניפגעו פחות בגלל פציעתו והיעדרו של קובי מאשר ההאוקס ללא הורפורד.

בעונה שעברה הקבוצה היתה 3.5 נק' טובה מיריבתה ב-100 פוזשיונס כשהורפורד היה על הפארקט, ו-1.5 גרועה מיריבתה בלעדו.

לדעתי ישנה עוד סיבה מלבד אישיותו הנאווה שהוא אף פעם לא עלה ל-ECHELON של הסופרסטארים: הוא שיחק את רוב הקריירה שלו בתפקיד לא לו. בגלל יואקים נואה בגייטורס של אוניברסיטת פלורידה שהיה הסנטר, אל הורפורד שיחק "4", וכך יצא לו שם של פאור-פורוורד. הוא גם לא גבוה מספיק – כאילו – לשחק סנטר (הוא 2.08 מ' –" 10'6)

אבל הוא סנטר בנשמה, באופי, ובצורת משחקו. וכשהוא משחק סנטר שוכחים שהוא נמוך במקצת מיריביו בגלל רוחבו, מהירותו, זריזותו, ומשחק ה-POST הנפלא שלו – אחד הטובים בליגה.

בגלל הוורסטיליטי שלו, הוא משחק רגע אחד בפוסט ורגע שני בפרימטר עם הג'אמפ המצחיק שלו. בגלל הצמיגות ויכולתו בכל סוגי המשחק, לסנטר גבוה ממנו יש קושי רב לשמור עליו, אולי יותר אפילו מאשר ההיפך.

בפאור פורוורד ההיפך הוא הנכון הוא גדול וכבד מדי עבור הפאור פורוורדים הזריזים בליגה. הנה הסטטיסטיקה שלו שלא משקרת:

לפי 82GAMES.COM:

כסנטר ה-PER  שלו הוא 21.9 (מצויין!. כפאור פורוורד ה-PER שלו הוא 17.9.

בהגנה, הסנטרים נגדו יורדים ל-PER של 16.6, בעוד שהפאור פורוורדים משחקים ב-PER של 18.16.

למזלו מאמנו החדש מייקל בודנהולצר שהגיע כעוזרו של הפלח רואה אותו כמען טים דאנקן. שניהם בערך באותו גובה, שניהם וורסטיליים; ושניהם טובים ומסוכנים יותר כסנטרים מאשר כפאור פורוורדים. מה שקרה לדאנקן בספארס הוא שבתחילה היה לו את דייויד רובינסון כסנטר, ואח"כ –עכשיו – את ספליטר. אבל באליפות של 2003 רובינסון כבר בקושי זז, וב-2005 – הספארס בשיאה – רובינסון לא היה ודנקן היה אשכרה סנטר.

אני לא אומר שאילו היתה להאוקס ברירה להביא סנטר אוטנטי טוב, היא לא היתה צריכה לעשות זאת, ולהעביר את הורפורד ל-"4" בכל זאת. אבל בהיעדר סנטר כזה, אטלנטה טובה יותר עם הורפורד ב-"5" ופול מילסאפ ב-"4".

אל הורפורד נשמע מאושר ואין לו דרישות מיוחדת. מגיע לו אבל שיכירו אותו טוב יותר, ויעריכו אותו כסופר-סטאר שהוא.

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. אחד העם

    14 אוק 2014 02:30:29

    בן כמה הוא? אם הוא נבחר בדראפט 07 הוא כבר בגיל שבו סנטרים מתקרבים לשיאם. היו לו 6 שנים (פספס שנה)להוכיח את עצמו והוא מעמיד סט' של פאוור סנטר מהשורה השנייה בליגה.
    לטעמי התרומה שלו היא גם מעבר לסט' ולמרות זאת הוא כבר באפסייד שלו.

  2. חיים כ

    14 אוק 2014 02:31:02

    אם הוא חוזר כמו שצריך, אטלנטה צריכה לתפוס מקומות 2-5 במזרח

    אני מאוד אוהב את השחקן הזה.

    טיג, קרול, קורבר, מילסאפ, הורפורד זו חמישייה חזקה מאוד, וגם הספסל לא רע בכלל עם שרודר ספולושה סקוט אנטיץ' פיין הרוקי ואלטון ברנד קשישה .

    היו ככה קרובים לעבור את אינדיאנה, בלי הורפורד. עד שנפצע היו 3 במזרח וזה בעיקר עם החצי עונה המדהימה של אינדיאנה.

  3. דדי

    14 אוק 2014 02:36:23

    בדיוק להיפך מבחינת העמדה.

    הבעיה של הורפורד היא שכל הקריירה בהוקס (או ברובה הגדול), הוא נאלץ לשחק כסנטר בזמן שהוא פוואר פורוורד קלאסי עם זריקת המיד ריינג' הכי טובה מכל הגבוהים בליגה – אולי חוץ מאולדריג'.

    וחלק מהבעיה היא שהוא היה מספיק טוב גם בעמדה הזו כדי להיות אולסטאר ואחד הגבוהים הכי טובים בליגה, אז ההוקס גם לא לחוצים להחזיר אותו לעמדה 4, והביאו 4 מצויין כמו מילסאפ לשחק לידו כשהיתה להם ההזדמנות.

    החזרה של הורפורד תזניק את ההוקס למעלה (והם כבר היו קבוצה טובה בלעדיו), ובגלל זה אני שמתי אותם כקבוצה מספר 4 במזרח.

    רק שיחזור מהר ושיחזור בריא.

    ודבר נוסף – flashy ולא flushy…

  4. דובי

    14 אוק 2014 05:56:12

    מתוך פורום אוהדים של ההוקס:

    A little past the middle of the clip, Russilo asks Horford about playing center and Horford's answer is his preference is to play PF.  From before the NCAA championship game, but still is frustration to here that the guy wants to play PF and prefers it, but yet has spent the last 6 years of his career at the wrong position… Danny, this should priority number 1 in the offseason!

    לא מצאתי את הריאיון המדובר

  7. המשגיח

    14 אוק 2014 10:07:00

    מצטער מנחם אבל מי שצופה לפחות שנתיים ב NBA ו"לא מכיר אותו" לא עושה זאת נכון.

    שחקן מעולה, אולסטאר פעמיים, ולדעתי השחקן הכי טוב שיצא מהקבוצה הגדולה של פלורידה שזכתה פעמיים ברצף במכללות. איתו ההוקס היו הקבוצה היחידה מלבד אינדי ומיאמי במזרח עם מאזן חיובי עד שגמר את העונה (ומאז כמובן החלו בצניחה חופשית עד שהתאפסו על עצמם).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט