יום שלישי הביא לנו איתו משחק אחד בלבד, אבל איזה משחק – ניו יורק ניקס בפינה הימנית, סן אנטוניו ספרס בפינה השמאלית ותואר על הפרק. הניקס יכולים לזכות בתואר הראשון שלהם מאז 1973, סן אנטוניו בראשון מאז 2014 בשחזור גמר 1999. בואו נתחיל.

03:30 – סן אנטוניו ספרס (7-18) – ניו יורק ניקס (7-18)*

*המשחק אינו נחשב למשחק עונה סדירה, ולכן ניצחון או הפסד לא ישפיעו על המאזנים. הספרס לא מארחת שכן המשחק מתקיים בלאס וגאס.

נתחיל מהספרס, הקבוצה המפתיעה של הגביע. במשחק הנוקאאוט הראשון שלה היא הדיחה את לברון ג'יימס ולוקה דונצ'יץ', ובמשחק השני הייתה הקבוצה השנייה בלבד העונה שמנצחת את אוקלהומה סיטי ת'אנדר. ויקטור וומבניאמה חזר מפציעה, עלה לראשונה בקריירה מהספסל וסיים עם 22 נקודות, 9 ריבאונדים, שתי חסימות ו-21+ במשחק בו הספרס ניצחו בשתי נקודות בלבד. הפעם, אחרי שלושה ימים של מנוחה, אימונים ואפס טיסות, הוא עשוי לשחק אף יותר.

סן אנטוניו אחת הקבוצות הכי טובות העונה ואחת ההפתעות הגדולות. אתם כבר יודעים שוויקטור וומבניאמה נפצע וחזר, ושבחודש בין שני המשחקים של וומבי הספרס היו במאזן 3:9, עם ההתקפה השישית בטיבה ב-NBA. לכן אני רוצה לדבר דווקא על מיץ' ג'ונסון, המאמן כמעט האלמוני של סן אנטוניו שעושה עבודה טובה בעונתו המלאה הראשונה על הקווים.

הספרס, כקבוצה, חושבת. יש להם המון שחקנים שיכולים לייצר לעצמם זריקה ועשו את זה בחודש האחרון, מד'ארון פוקס (24.9 נקודות מאז הפציעה של וומבי, ב-40.7% מפתיע מאוד מהשלוש) דרך דווין ואסל האנדרייטד, דילן הארפר וסטפון קאסל שהחמיץ זמן בעצמו, וזה לפני שאנחנו מדברים על ויקטור וומבניאמה. זאת לא קבוצה עם קליעה יוצאת דופן מהשלוש או ריבאונד התקפה מדהים כמו דנבר או יוסטון שבאותו הדרג פחות או יותר, ולא קבוצת הגנה היסטורית כמו אוקלהומה סיטי לפחות כל עוד וומבי בחוץ, אבל זאת קבוצה אחרת. אורגניזם.

פוקס יכול לקחת משחקים על עצמו, אבל זורק 17.5 זריקות למשחק. קאסל קולע 18.5 נקודות על 12.3 זריקות בערב, ואסל 17.6 נקודות על 13.2 זריקות. הארפר עושה פעולות טובות גם אם פחות מרשים מארבעתם בגיל 19, ולידם יש את קלדון ג'ונסון והאריסון בארנס שיכולים לקלוע כל זריקה. הסגל הזה למעשה ישחק פעם ראשונה ביחד, ואפשר לדבר על סן אנטוניו כקונטנדרית. בטח אם נראה בהמשך טרייד על חתיכות עודפות (מישהו אמר ג'רמי סוהאן?) בתמורה לשחקנים שיכולים להתאים יותר.

ובכל זאת, השילוב של וומבניאמה אחר. הוא נראה כמו אחד מחמשת השחקנים הכי טובים בליגה לפני שפנצע, והוא חזר עם 21 נקודות ב-6 מ-11 מהשדה מול צ'ט הולמגרן ואיזייאה הארטנשטיין, יריבה שפעמיים בקריירה עצרה אותו על חד ספרתי. כשוויקטור שיחק הוא היה צריך להיות מדהים כדי לנצח, למשל כשקלע 38 נקודות מול שיקגו (זוכרים את השבועיים שבהם הם היו טובים?), 31/15/10 מול גולדן סטייט או 40 מול דאלאס.

הוא עדיין יכול להגיע למספרים האלה, ויש סיכוי לא רע שהוא יצטרך הערב, אבל סן אנטוניו יכולה לנצח גם בלעדיו. זה עשוי להזכיר, אגב, כוכב אחר של הספרס – קוואי ב-2019, זה שזכה למנוחה אפקטיבית לאורך העונה. הוא שיחק ב-60 משחקים ו-34 דקות למשחק ב-2018/29, בדרך ל-39 דקות למשחק ואליפות בטורונטו. אני לא חושב שהספרס יזכו בה השנה, אבל למה לא? הם ניצחו את אוקלהומה סיטי עכשיו כשוומבי רחוק משיאו.

הטענה שהמשחק הזה יוכרע על שאלת כשירותו של וומבניאמה עושה עוול עם הניקס. ניו יורק לא התקשתה יותר מדי מול טורונטו ואורלנדו, במאזן זהה לספרס ובעצם ב-4:17 ב-21 משחקיה האחרונים, כולל 10 ניצחונות מ-11 משחקים. בסטרץ' האחרון ג'יילן ברונסון קולע 29.7 נקודות למשחק ב-50.6% ל-2, 39.2% מהשלוש ו-82.7% מהעונשין, והוא אולי המפתח של המשחק הזה.

ג'יילן ברונסון קילר. ראינו למה הוא מסוגל במשחקי הכרעה בפלייאוף, או מול קבוצת הגנה טובה כמו אורלנדו עם 40 נקודות ושמונה אסיסטים. נכון שיש לצידו את או ג'י אנונובי שחזר לאחרונה מפציעה, את קארל אנתוני טאונס, מיקאל ברידג'ס וג'וש הארט, אבל הוא שחקן מנוסה שעבר הכל וקרוב לתואר ראשון בקריירה. כשהכסף על השולחן הוא אחד משחקני ההכרעה הטובים ב-NBA, אחד שיכול להוביל קבוצה ל-132 נקודות בערב של 7 מ-20 מהשלוש כאילו אנחנו ב-2012.

ברבע הגמר ברונסון קלע 35 נקודות מול טורונטו, במשחק לא גדול של רוב שחקני החמישייה שלו. הם מנוסים בהרבה ומבוגרים יותר מסן אנטוניו, מה שיכול להיות קריטי במשחק על תואר כמו שראינו אשתקד כשמילווקי הפתיעה את אוקלהומה סיטי. היה לא מעט דמיון – הת'אנדר הגיעו כמין פייבוריטים אבל לא היו מספיק מנוסים, קלעו 81 נקודות תחת הלחץ ויאניס הניף גביע.

ב-11 המשחקים האחרונים ההתקפה של ניו יורק הייתה השלישית הכי טובה בליגה (כשסן אנטוניו שישית). ההגנה של הספרס הייתה במקום ה-21. ויקטור וומבניאמה בריא לחלוטין אולי היה יכול ללחוץ על הטבעת בצורה טובה, אבל שאר ההגנה לא טובה ועלולה להפיץ שדים אחרים שהיו סביב הספרס בתחילת העונה, כמו פער הגודל. להוציא וומבניאמה ואולי פוקס, השחקנים האחרים של הניקס גדולים יותר מקבוצה שפותחת עם סטפון קאסל, דווין ואסל והאריסון בארנס בעמדות 2-4.

לכן אנחנו חוזרים לשאלת מיליון הדולר (ליטרלי, שכן זה הפרס לכל שחקן אצל המנצחת) – איך ויקטור וומבניאמה חוזר. אם מדובר בוומבניאמה של תחילת העונה, הוא גדול על קארל אנתוני טאונס וכנראה גם על מיצ'ל רובינסון, יכול לקלוע פה גם 40 נקודות ובעיקר להיות העוגן ההגנתי מול החדירות של ברונסון וחבריו פעם אחר פעם. יחד עם היכולת של הספרס לשבש הנעת כדור, אפשר להאמין בהגנה שלהם. וומבי קלע 42 נקודות ו-18 ריבאונדים במשחק היחיד שלו מול הניקס אשתקד בחג המולד.

הוא הפסיד. אמנם הקבוצה פתחה אז עם כריס פול ולא עם ד'ארון פוקס, ועם ג'רמי סוהן על חשבון סטפון קאסל שהשתפר משמעותית, אבל זה היה מול אותה הקבוצה כשמיקאל ברידג'ס קלע 41 נקודות. מה ימנע ממנו להתחמם גם הפעם? הספרס אמנם ניצחו את הת'אנדר, אבל גמר עלול להיות לחץ שונה והניקס כאמור קבוצה מנוסה בהרבה, אחת עם רקורד של קאמבקים מהפלייאוף. אם צריך להמר, מהמרים כאן על קבוצה או על שחקן?

הראש שלי אומר שזאת תהיה ניו יורק, אבל הלב מאמין בטוויל הצרפתי. למרות זאת, בהתחשב בכך שהוא רק חוזר מפציעה וכושר האדיר של הניקס אני אלך דווקא איתם, כי כרגע ג'יילן ברונסון מרגיש לי שחקן בוגר יותר ומוכח יותר. ניו יורק תניף אחרי ניצחון ב-5 הפרש, ברונסון ה-MVP. אם צריך לכמת באחוזים? אני נותן 55% לניקס.