Credit: NBA

בשבוע שעבר קרתה היסטוריה ב-NBA. לראשונה בתולדות הליגה שחקן החל את עונתו ה-23 בליגת הכדורסל הטובה בעולם. בגיל כמעט 41. לאיש הזה קוראים לברון ג׳יימס, שלא מפסיק לעשות היסטוריה ולשבור שיאים. למרות ההתרגשות סביב החזרה של המלך מהפציעה וההישג הנוסף שנעץ בכתר, ישנן חששות רבות סביב החזרה שלו והפגיעה הפוטנציאלית שלו בשטף של הלייקרס. אז כן, למרות שבגדי המלך כבר קצת מאובקים, המלך עדיין שולט, ועדיין יודע לקבל את ההחלטות הנכונות.

על ההשתלבות המחודשות של לברון בלייקרס, המעמד של הקבוצה בליגה וההיסטוריה האישית שהוא עושה – בכתבה הבאה, על המלך של הליגה שנבחר בדראפט עוד לפני שנולדתי.

לראשונה בקריירה, לברון ג׳יימס הוא לא השחקן הכי טוב בקבוצה שהוא משחק בה, וגם לא השני. לוקה דונצ׳יץ׳ ואוסטין ריבס לפניו, גם ברמת היכולת וגם בהיררכיה, ואם לפני מספר שנים לברון לא היה מעלה על דעתו סיטואציה שבה הוא רק השדכן בין שני כוכבים, כנראה שריץ׳ פול כבר היה עושה סבב ברחבי הליגה בכדי למצוא לו קבוצה חדשה. אבל, לברון גרסת ה-41 הוא לברון אחר, הוא לברון שיודע לקחת לא צעד אחד, אלא שניים אחורה ולאפשר לקבוצה שלו להיות טובה, ורק אחר כך להתאים את עצמו לסיטואציה, גם אם זה אומר שהוא שלישי בהיררכיה.

במשך שנים, לברון מנסה להרכיב את הקבוצה הנכונה מסביבו/לצידו בכדי להשלים עוד זכייה באליפות, מי לא היה חלק מהניסוי, מראסל ווסטברוק ועד דיאנדרה ג׳ורדן, את הכל הוא עבר. אבל, דווקא בעונה הזו, היה נראה ש׳-GM-לברון׳ עומד מהצד ונותן ללייקרס הזדמנות אמיתית לבנות. ייתכן וכי הוא יודע שלוקה הוא הפנים האמיתיות של הקבוצה וההחלטה לעמוד מהצד ולקוות שיקרה משהו אמיתי בקבוצה – הוא הצעד הנכון.

Credit: NBC Sports

לפני החזרה של לברון, הלייקרס היו במקום ה-12 בליגה ברייטינג ההתקפי (תקופה של 14 משחקים) ומאז שלברון חזר הם טיפסו שתי מקומות למעלה ונמצאים במקום ה-10 בדירוג. הטרנספורמציה שלברון עבר בעונה הזו היא מרהיבה, לא פחות. אם בעונה שעברה, ההתנהלות שלו לצד לוקה וריבס על הפרקט הייתה – תנו לי, ואז תנסו. הפעם, תנסו, ואל תתנו לי בכלל. לברון נמצא שם בכדי לשדך בין שניהם ובכדי לוודא שהכל מתקתק מסביבם. הוא שם כדי שאייטון יקבל את הכדור, שהזווית שריבס ייכנס ממנה לסל תהיה הכי נכונה ושהריווח ההתקפי יהיה הכי טוב שאפשר.

הלייקרס של 25/26 שונה מהשנים הקודמות. אם בשנים הקודמות ראינו מהם משחק התקפה מסורבל, איטי, חסר מעוף, בעונה הזו ג׳יי. ג׳יי רדיק מצליח לייצר סיסטים פעיל ויעיל – לוקה וריבס הסקוררים המייצרים, האצ׳ימורה ולארביה בכנפיים – מעניקים ריווח עם אחוזי שלוש טובים והיפני גם אתלטיות, אייטון מעניק יכולת הגנתית מפתיעה מתחת לסלים והלייקרס פתאום הם קבוצה עם ריווח, אחרי שנים שההתקפה שלהם נראתה כמו מכוניות מתנגשות.

השיפור של הלייקרס עובר דרך לוקה דונצ׳יץ׳. בעונה שעברה ראינו את לוקה כמו אדם אחרי פרידה, נוכח פיזית, אבל לא באמת שם. העונה, לוקה־דאלאס חזר. הרעב חזר, המחויבות, האש בעיניים, לוקה של דאלאס הוא שחקן שאתה מרגיש מהשנייה הראשונה במשחק ועד האחרונה – וזה בדיוק מה שקורה העונה.

Credit: NBA

האבסורד הוא שהפציעה הקצרה שלו בפתיחת העונה דווקא עשתה טוב. בזמן שלוקה ישב בחוץ, אוסטין ריבס הפך לסופר סקורר, לשחקן שמייצר נקודות בקצב כמעט זהה לשלו, וזה שינה את כל הדינמיקה ההתקפית של הקבוצה. לראשונה בקריירה של לוקה, יש לו שני שחקנים לידו שגם יודעים לקחת ממנו, גם יודעים לתת לו, לא סקוררים שקופים.

כאן שוב מגיע המלך. לוקה הוא סקורר לא מהעולם הזה, ריבס הפך למפלצת התקפית, האצ׳ימורה משתפר, לארביה מצא את המקום שלו, אייטון מצוין, ולכן, עם שובו של לברון – עלו המון סימני שאלה, יחד איתו חששו ששוב הלייקרס יחזרו להיראות כמו קטסטרופה התקפית ושהוא יהיה מה שיוריד את הרכבת מהפסים. אבל, לברון מראה דברים לגמרי אחרים. הוא מתרכז קודם כל ביצירה, מעין ׳פיבוט׳ על מגרש כדורסל, וזה לא רק שלא מוריד את הרכב מהפסים, הוא משדרג אותה למטוס. היכולת של לוקה או ריבס לדעת שאם האקשן לא עובד אפשר למסור ללברון והכל יסתדר – משנה מציאות ושונה מכל מה שהכרנו בתפיסה על לברון.

היכולת של הלייקרס להגיע רחוק היא אמיתית? בכדי לזכות באליפות או לפחות לצאת מהמערב, החבורה של לברון צריכה לעבור דרך יער עמוס בקבוצות טורפות: אוקלהומה סיטי, דנבר ויוסטון בראש. היתרון של הלייקרס מול הקבוצות הללו יהיה הריווח והיכולת הטובה בהגנה, אבל לא בטוח בכלל שבזמן פלייאוף נראה את הכל מתפקד ולא קורס כמו בשנה שעברה מול מינסוטה. הלייקרס צריכים להמשיך ולמצוא את הזהות שלהם וכנראה שגם להתחזק עוד, טריו של לוקה-ריבס-לברון הוא טריו שתמיד יוכל להגיע רחוק, אבל השאלה אם הכל מסביב יתפקד.

Credit: ESPN

נסיים ברגע של היסטוריה.

לברון ג׳יימס הוא לא עוד אגדה, הוא לא רק שחקן שנמצא בדיון על ה-׳גואט׳, הוא שחקן שהמשחק הזה לא ראה וכנראה שגם לא יראה בעשורים הקרובים בראייה היסטורית. הוא ראשון בנקודות, תכף ראשון במשחקים, ראשון בעונות, שישי בשלשות, רביעי באסיסטים, שישי בחטיפות, שני בקליעות מהקו, שני בקליעות מהשדה, שלישי בניצחונות וראשון בדקות. בעוד כמה שנים, כשתפתחו את ספר דברי הימים של ה-NBA, בכל עמוד האיש הזה יופיע, גם בעוד יובל שנים. לפחות.

לברון שוקל לפרוש העונה, הוא עדיין לא קיבל את ההחלטה הסופית, בסוף חודש פברואר, ואולי עוד לפני, אני אזכה לראות אותו בלייב, חכו לטור הזה.

Credit: NBA