היום עוברים על אחד המועדונים הכי ותיקים ואי לכך ובהתאם לזאת אולי אחד המועדונים עם הניהול הכושל ביותר (לא יאומן שמאז ימי רוברטסון/ארצ'יבלד) כמעט ולא עשו דבר!

נוסד: המועדון הוותיק ביותר מבחינת שורשים היסטוריים. נוסד כרוצ'סטר סיגרמס ב-1923, ב-1945 שינו את שמם לרויאלס. ב-57 עברו לסינסינטי וב-72 עברו ושינו שמם לקנזס סיטי קינגס. ב-85 עברו לסקרמנטו והחליפו שם סופית… בינתיים…

מקור השם: כשעברו ב-72 לקנזס, בעיר כבר הייתה קבוצה בבייסבול בשם קנזס סיטי רויאלס ולכן השם שונה לקינגס.

שנות הזוהר:

1946-52: 2 אליפויות, 3 גמרים, 2 גמר מערב: 46-אליפות NBL (3-0 בויגן רד סקינס), 47-גמר (3-1 שיקגו אמריקן גירס), 48-גמר (מיניאפוליס לייקרס 3-1), 49 גמר BAA (4-2 מיניאפוליס לייקרס), 50-גמר מערב NBA (2-1 לייקרס),51-אליפות (4-3 ניקס), 52 גמר מערב (3-1 לייקרס). שחקני מפתח: אל סרבי, רד הולצמן, בוב דיוויס וארני רייזן (הצטרפו ב-47), בוב דיוויס, בובי וונזר (הצטרפו ב-49).

1963-64: גמר מזרח פעמיים (4-3 בוסטון, 4-1 בוסטון). שחקני מפתח: אוסקר רוברטסון, ויין אמברי, ג'ק טווימן,

 1981-82: גמר מערב (יוסטון 4-1), גמר מערב (לייקרס 4-0). שחקני מפתח: 81- ארצ'יבלד, סם לייסי, סקוט ודמן, אוטיס בירדסונג. 82-רג'י תאוס, מייק וודסון, לארי דרו, אדי ג'ונסון

2001-02: 2001 עונה של 61 ניצחונות וגמר מערב בו נשדדו מול הלייקרס 4-3. שחקני מפתח: וובר, דיבאץ, פז'ה, ביבי, כריסטי

שחקנים ראויים לציון: דיארון פוקס, מיץ' ריצ'מונד, קווין מרטין, דומנטס סבוניס, רודי גיי, דמרקוס קאזינס, מוריס סטוקס

שחקני עבר

רכז

אוסקר רוברטסון – 60-74, 10 עונות (9as+3mvp,mvp,7ast,pts): נבחר בדראפט 60 לסינסנטי רויאלס וכבר בעונת הרוקי השתלט על הליגה עם לא פחות מ-30.5, מל האסיסטים עם 9.7, 10 ריבאונדים ורוקי העונה – אבל ללא פלייאוף. בעונתו השנייה (62) הפך לראשון שמסיים עונה עם ממוצע של טריפל-דאבל ולא סתם טריפל-דאבל אלא כזה שכל מספר בו יכול להקנות מלכות בקטגוריה: 30.8/11.4/12.5!!!! את ההישג שמר 55 שנים עד ווסטברוק. בעונה עצמה שמר על מלכות האסיסטים ונבחר לאולסטאר ראשון מתוך 7 רצופים אותו סיים בסטייל כמצטיין עם 23/9/14. בפלייאוף המשיך עם 28/11/11 אבל הודחו 3-1 מול הפיסטונס. ב-63 גירד את ממוצע הטריפל-דאבל עם 28.3/10.4/9.5 ואולסטאר. הייתה זו עונה נדירה בה לא סיים כמלך האסיסטים (היו לו רק 3 כאלו) ובפלייאוף נתן את ההצגה הטובה בעיר עם 31.8/13/9 כולל משחקים מפלצתיים בסיבוב הראשון מול סירקיוז של 41/15/12 ו 32/19/13 והובלה עד לגמר המזרח שם השוו ל 3-3 עם משחק 6 אדיר של 40/13/13 אבל בסוף הודחו 4-3 ע"י בוסטון של ראסל. ב-64 המשיך ישירות את הכושר מהפלייאוף, קלע שיא אישי של 31.4 לצד 9.9 ו 11 אסיסטים איתם חזר לשלוט בקטגוריה ונבחר למצטיין העונה. בפלייאוף העפילו שוב לגמר המזרח מול בוסטון שהוא שורף את המגרש עם 29.3/9/8.5 אבל את בוסטון ההיא זה לא דגדג והיא שייטה עם 4-1. ב-65 המשיך עם 30.4 לצד 9 ריב' ובנוהל מלכות האסיסטים (11.5), כולל משחק שיא מול סירקיוז של 64 נקודות. נבחר שוב למצטיין האולסטאר עם 26/12/14 ובפלייאוף שיחק של 48.8 דקות בהם סיפק 28/4.8/12 אבל פגש נפיל נוסף והודחו בסיבוב הראשון 3-1 מול פילדלפיה של צ'מברלין, ד"ר ג'יי וצ'יקס. ב-66 שיחק שיא של 46 דקות למשחק והמשיך לעוד עונה של 31.3/7.7 ומלכות אסיסטים (11) אבל שוב הודחו 3-2 מול בוסטון למרות 31.8 בסדרה. ב-67 סגר 5 עונות רצופות מעל 30 (30.5) לצד 6.2 ו 10.7 ועונה שנייה בה לא מסיים כמלך האסיסטים מאז 63. בעונה זו הגיעו לפלייאוף האחרון שלו בקבוצה בו סיפק 24.8/4/11.3 אבל הודחו 3-1 מול פילדלפיה. דווקא שירד מ-30 נקודות (29.2) ב-86, סיים את העונה כמלך הסלים והמשיך לעוד שנתיים רצופות של מלך האסיסטים שסגרו לו 7 שנות שליטה ללא עוררין. כאקורד סיום בקבוצה נבחר ב-70 בפעם השלישית למצטיין האולסטאר עם 24/6/5 ובסוף עונת 70 עבר למילווקי לזכות באליפות עם ג'באר: הסיכום שלי (למי שקרא עד כאן- אולי זו עדות לקבוצה עם ההנהלה הגרועה אי-פעם שלא הצליחו להביא לו כח עזר שיביא אליפות).

נייט ארצ'יבלד – 70-84, 2 עונות (as,pts,ast, "mvp"): נבחר בסיבוב השני של דראפט 70 והעדיף ללכת לסינסנטי על פני טקסס צ'אפרלס מה ABA. כבר בעונתו הראשונה פתח בהרכב (אחרי שרוברטסון עזב) וקלע 16 למשחק. בעונה השנייה עם פציעתו של סם לייסי הקלע הבולט, לקח את המושכות בכל הכח וסיים שני במלכות הסלים עם 28.2 לצד 9.2 אסיסטים אבל זה לא עזר לעונה הכושלת. ב-73 המעבר לקנזס עשה לו טוב וסיפק עונת היסטורית בה ב-46 דקות משחק רשם 34/11.4 והפך ליחיד בהיסטוריה שזוכה במלכות הסלים והאסיסטים באותה העונה. כמובן שנבחר לאולסטאר והוכרז ע"י מגזין הספורטינג ניוז לשחקן היעיל ביותר (למרות שקאונס זכה באותה העונה). ב-74 פתח רגוע עם 17.6/7.6 ו 1.6 חטיפות (תועד לראשונה) אבל אחרי 35 משחקים קרע את האכילס חלקית וסיים עונה. ב-75 חזר עם 26.5/7 ו 1.5 חטיפות ולראשונה העפילו לפלייאוף בו הודחו 4-2 מול הבולס עם 20/5.3 מצידו. בעונתו האחרונה המשיך להוביל את הקבוצה עם 24.8/8 ו 1.6 חטיפות אך שוב ללא פלייאוף. ארצ'יבלד המתוסכל ביקש להשתחרר מהחוזה וב-77 הועבר לנטס.

בוב דיוויס – 43-55, 10 עונות (c,4as,ast): ב-45 חתם ברוצ'סטר רויאלס ב NBL והוביל אותם לאליפות ומצטיין העונה. ב-48 בנוסף להיותו שחקן בקבוצה הלך לאמן את אוניברסיטת סיטון הול והוביל אותה למאזן 24-3. ב-49 עברו ל BAA והגיעו עד הגמר שם הפסידו ל מייקן ומיניאפוליס לייקרס 4-2 שהוא עם סדרה חזקה של 18 ו 6.3 אס'. ב-50 עם המעבר ל NBA היה מלך האסיסטים הראשון של הליגה עם  4.6 לצד 14 נקודות. בעונה זו יחד עם בוב ווינזר הקלעי הציגו את הקו האחורי הטוב בליגה וסיימו ראשונים עם 51-17 אבל שוב הפסידו ללייקרס 2-1 בגמר המערב שדיוויס עם 17.5/4.5. ב-51 הגיע עונת השיא עם 15.2/4.6 ואולסטאר ראשון מתוך 4 רצופים. יחד עם ארני רייזן הצליחו להוביל לאליפות היחידה בתולדות המועדון (אם לא מחשיבים את שנת 46) עם 4-3 על הניקס שדיוויס עם 17 למשחק בסדרת הגמר. ב-52 שוב הודחו ע"י הלייקרס בגמר המערב 3-1 ובעונות 53-55 ירד ל 11/5.7 והודחו בסיבוב הראשון. בסיום העונה האחרונה- פרש.

ריצ'י ריגן – 55-59, 3 עונות (as): נבחר בדראפט 53 ע"י רוצ'סטר רויאלס אבל התגייס למארינס והצטרף רק ב 56 אל הרוקי ג'ק טווימן ומוריס סטוקס (עליהם עוד נשמע). ב-57 נבחר לאולסטאר למרות 9.8 ו-3 אס' בלבד וב-58 פרש.

נורם ואן ליר – 69-79, 2 עונות (ast): נבחר בדראפט 69 ובעונת הרוקי בה תרם 9.5/5/6.2 שיתף פעולה עם רוברטסון בעונתו האחרונה לפני שעזב למילווקי ובמקומו הגיע ארצ'יבלד. ב-71 רשם שיאי קריירה עם 16/7/10 וסיים כמלך האסיסטים. ב-72 הועבר לשיקגו.

אל סרבי – 38-48, 3 עונות (c,3as,mvp,pts): מחלוצי המשחק. אחרי עונה בבאפלו ביזונס ב NBL גויס למלחמת העולם ועם סיום המלחמה הצטרף לרוצ'סטר. יחד עם רד הולצמן הוביל בעונת הרוקי לאליפות עם 3-0 על בויגן רד סקינס. ב-47 הצטרפו בוב דיוויס וארני רייזן. בעונה זו היה הקלע המוביל של הליגה עם 632 נקודות ונבחר למצטיין העונה. בפלייאוף הגיעו לגמר שם הפסידו 3-1 לשיקגו אמריקן גירס שם שיחק ג'ורג' מייקן וב-48, גם 3-1 מול מיניאפוליס לייקרס אליה עבר ג'ורג' מיי'קן. ב-49, נעונה האחרונה של ה NBL, עבר לסירקיוז נשיונלס ובכל אחת מ-4 עונותיו (כולל סירקיוז) נבחר לחמישיית הליגה שזה שווה ערך לאולסטאר של היום.

קלעי

טום ואן ארסדייל – 48-57, קקקק עונות (3as): הגיע לסוף 68 מדטרויט וב-27 משחקים תרם 10.4. ב-69 פרץ עם 19.4 עונות השיא בהן הגיעו ב-70 ו-71 עם 22.8 למשחק לצד 6.3 ריבאונדים (כולל 41 נגד הלייקרס ב-70) ויחד עם 19.2 ב-72 השלים 3 עונות רצופות בהן נבחר לאולסטאר. את 73 פתח יחסית חלש עם 12.5 למשחק והועבר לפילדלפיה אחרי 49 משחקים. ואן ארסדייל מחזיק בשיא המפוקפק של השחקן עם מספר המשחקים (929) והנקודות (14,232) הגבוהים ביותר לשחקן שמעולם לא הופיע בפלייאוף.

אדריאן סמית' – 61-72, 8 עונות (as+mvp): נבחר בדראפט 58 אבל התגייס לצבא. אחרי זהב באולימפיאדת רומא 1960 לצד ווסט, רוברטסון, בלאמי, לוקאס ועוד… שם ניצחו בממוצע של 42 הפרש, הצטרף ל-62. ב-3 העונות הראשונות עלה מהספסל ותרם 8.5. ב-65, לצד רוברטסון, אמברי, לוקאס וטווימן פרץ עם 15. ב-66 סיפק עונת שיא של 18.4 ואולסטאר בו למרות ששיחק לצד 16 חברי היכל תהילה לעתיד התעלה על כולם והוביל עם 24 ב-26 דק' ומצטיין המשחק. ב-67 סיפק 16.6 והוביל את הליגה עם 90.3% מהעונשין ובאמצע 70 הועבר לסן פרנסיסקו ווריורס. בתקופתו העפילו 6 פעמים לפלייאוף כולל 2 הופעות בגמר המזרח ב-63 ו 64 בהן הפסידו לבוסטון 4-3 ו 4-1 בהתאמה. ההופעות הטובות ביותר שלו בפלייאוף הגיעו מאוחר יותר בין 65-67 אז הודחו 3 פעמים בסיבוב השני (פילדלפיה ובוסטון) בהן קלע 14.3.

בובי ווינזר – 48-75, 9 עונות (c,5as): נבחר בדראפט 48 ל-BAA ולצד בוב דיוויס הובילו ל-7 הופעות פלייאוף רצופות כולל אליפות ב-51. ב-49 פתח עם 10.2 ו 11.8/4 בגמר בו הפסידו למיניאפוליס לייקרס (BAA) וב-50, עונתו הראשונה ב NBA התקדם ל 11.8 בעונה עם 13.8 בגמר המערב שם הודחו שוב 2-1 ע"י הלייקרס. ב-51 רשם 13/3.6/3.2 והיה חלק משמעותי מהאליפות ההיסטורית 4-3 על הניקס וב-52 נבחר לאולסטאר ראשון מתוך 5 רצופים עם 11/4.4/3.7 אבל שוב הדחה בגמר המערב מול מיניאפוליס 3-1. עונת השיא הגיעה ב 53 עם 11.8/5/3.2 ופלייאוף של 15.7/6/3.7 אבל הודחו בסיבוב הראשון נגד דטרויט 2-1, וכך גם ה-2 העונות הבאות אשר בסופן פרש.

ג'ימי ווקר – 67-76, 3 עונות: האבא הביולוגי של ג'יילן רוז. את עונות השיא סיפק בתחילת הקריירה בדטרויט שם נבחר פעמיים לאולסטאר וב-74 הגיע מיוסטון, פתח לצד ארצ'יבלד והעמיד 17.4 למשחק ללא פלייאוף. בסוף תקופתו בקבוצה- פרש.

סמול פורוורד

ג'ק טווימן – 55-66, 11 עונות (6as): נבחר בדראפט 55 ע"י רוצ'סטר רויאלס ובעונת הרוקי רשם 14.4/6.5. ב-57 נבחר לאולסטאר עם 16.3/5 וב-58 עם המעבר לסינסנטי עלה ל 17.2/6.4 והוביל את הליגה באחוזים מהשדה עם 45%. אחרי אולסטאר נוסף העפילו לפלייאוף שם סיפק 18.5/11 אבל הודחו 2-0 מול דטרויט. ב-59 התפרע עם 25.8/9/3 אבל שוב התנחם באולסטאר ללא פלייאוף. ב-60 עלה לשיא והפך לשחקן השני בהיסטוריה (אחרי צ'מברלין-37.6) שקולע מעל 30 לעונה עם 31.2/9/3.5, אולסטאר, 59 נגד הלייקרס אבל עדיין ללא פלייאוף. ב-61 זרק עוד עונה של 25.3/8.5, ללא אולסטאר, לפח. וב-62 חזר לעונת אולסטאר עם 23/8 ופלייאוף שם שוב הפסידו לפיסטונס 3-1. ב-63 יחד עם רוברטסון נבחר לאולסטאר השישי והאחרון שלו עם 19.8/7.5 והובילו לראשונה עד לגמר המזרח שם פגשו את בוסטון. טווימן סיפק 20.8/8.2 אבל זה לא הספיק לאורך 7 משחקים. ב-64 למרות ירידה ל-16, שחזרו את המפגש עם בוסטון בגמר המזרח אבל הפעם הודחו 4-1 אחרי פלייאוף של 20.5/8.7 מצידו. ב-2 העונות הבאות ירד בתפוקה ובשתיהן הודחו בסיבוב הראשון עד פרישתו ב-66.

אבל זה לא הסיפור האמיתי לגביו: טווימן הפך לאפוטרופוס החוקי של חברו לקבוצה מוריס סטוקס שב-3 עונות הספיק להיבחר לאולסטאר ולהיות מלך הריבאונדים אבל חזר לשחק 3 ימים לאחר חבלת ראש בה איבד את ההכרה, חטף התקף אפילפטי והפך למשותק מהצוואר ומטה. טווימן דאג לכל ההוצאות הרפואיות וארגן משחק הוקרה שנתי לאיסוף תרומות עבור סטוקס ושחקני עבר נוספים שהיו זקוקים לכך. אל משחקים אלו התייצבו כל כוכבי הליגה. כמו כן, לימד טווימן את סטוקס לתקשר בעזרת מצמוץ וליווה אותו עד מותו ב-1970. ב-2013 הציגה הליגה את "פרס השחקן הקבוצתי ע"ש טווימן-סטוקס" כאות הוקרה לחברות הזו.  

פאוור פורוורד

ג'וני גרין – 59-73, 3 עונות (as): אחרי ירידה ל 10.7 בפילדלפיה בעונת 69, חתם בסינסנטי ב-70 והציג שיפור משמעותי תחת המאמן בוב קוזי שגרם לו בגיל 36 לקלוע 15.6 עם אחוזי השדה הגבוהים בליגה (56%). ב-71 עלה ל 16.7 ונבחר בגיל 37 בפעם הרביעית בקריירה לאולסטאר ששוב הוביל את הליגה עם אחוזים של 58.7%. ב-73 עברה הקבוצה לקנזס-אומהה וגרין פרש להיות הבעלים של סניף מקדונלס הפופולרי בעולם ליד נמה"ת קנדי. בכל שנותיו, לא העפילו לפלייאוף.

ג'רי לוקאס – 62-74, 7 עונות (6as+mvp): לקראת 63/4 עם חתימת הליגה על חוזה זכויות שידור, הצטרף לוקאס לרוברטסון ומיד הפכו לקונטנדרים לאליפות. לוקאס הרשים עם עונת רוקי של 17/17.4 כולל 33 ריבאונדים נגד הניקס ו-31 נגד פילדלפיה ועוד משחק מטורף נגד פילדלפיה בו קלט 40 ריבאונדים בעוד עם רוברטסון שסיים עם 43/10/10 ובכך הפך לשחקן היחיד שקלט 40 ריבאונדים ואינו סנטר. את העונה סיימו ראשונים והוא זכה ברוקי העונה אבל בפלייאוף הגיעו לסיבוב השני נתקלו בקיר של בוסטון עם 4-1 וירידה ל- 12.2/12.5/3.4 (בכל זאת, עונת רוקי). ב-65 התאושש עם 21.4/20, נבחר לאולסטאר. בפלייאוף פתח חזק עם 28/25 במשחק 1 וסיים את הסדרה עם תפוקה של 23.3/21 אבל הודחו 3-1 ע"י פילדלפיה של צ'מברלין וג'יי שבמשחק 3 הוריד 23/24 על צ'מברלין אבל חטף ממנו 34/33/8. ב-66 העמיד עוד עונת שיא עם 21.5/21, נבחר למצטיין האולסטאר עם 25/10/3 והיה חלק מרצף של 3 שחקני סינסנטי שלוקחים את מצטיין האולסטאר ברציפות (רוברטסון, לוקאס, אדריאן סמית') אבל בפלייאוף, למרות 21.4/20.2 שוב פגשו את בוסטון והודחו 3-2. ב-67 "הצטנן" עם 17.8/19 ללא פלייאוף. בשתי העונות הבאות למרות שהמשיך להרשים עם 21.5/19 ב-68 ו- 18.3/18.4 ב-69 לא העפילו לפלייאוף ומשם עבר לסן-פרנסיסקו

מוריס סטוקס – 55-58, 3 עונות (3as,reb): נבחר שני בדראפט 55 ע"י רוצ'סטר ובמשחק הבכורה הצהיר כוונות עם 32/20/8. בעונה זו הרעיד את הליגה עם 17/16.3/5 ו-4 טריפל-דאבלים רצופים כרוקי העונה כולל תצוגות כמו 19/38/8 מול פילדלפיה ווריורס. ב-57 קבע שיא ליגה עם 1256 ריבאונדים בעונה (נשבר לאחר שנה ע"י צ'מברלין) נבחר לאולסטאר וסיים את העונה עם 15.6/17.4/4.6. ב-58 עלה ל 17/18/6.4 כולל 9 טריפל-דאבלים ובפלייאוף הספיק לשחק משחק אחד בלבד. במשחק האחרון של 58 נגד מיניאפוליס לייקרס חדר לסל, נפל ונחבל בראשו מהרצפה עד אובדן הכרה. לאחר שטופל עם מלחי הרחה חזק לשחק כרגיל! 3 ימים לאחר מכן עלה למשחק הפלייאוף הראשון מול דטרויט וסיים אותו עם 12/15/2. בסיום המשחק חש ברע וזמן קצר לאחר מכן סבל מפרכוס אפליפטי והפך למשותק מהצוואר ומטה. למרות השיתוק ובעזרת חברו לקבוצה טווימן, למד לתקשר עם העיניים ו-12 שנים לאחר מכן נפטר בגיל 36 מהתקף לב. לאורך 3 עונותיו בקבוצה הוריד הכי הרבה ריבאונדים בליגה והיה שני באסיסטים רק לקוזי עם 1062 (פאוור-פורוורד, כן?).

ב-2013 לאור החברות הטובה בינו לבין טווימן שהפך לאפוטרופוס הרשמי שלו, הליגה הוציאה פרס על שמם לשחקן הקבוצתי של העונה.

ג'ק קולמן – 49-58, 7 עונות (c,as): נבחר בדראפט 49 ובעונת 51 סייע עם 10/12.8/4.7 בדרך לאליפות היסטורית 4-3 על הניקס. ב-55 החליף את ארני רייזן הפצוע במשחק האולסטאר בעונה בה סיפק 12.8/10 וב-56 הועבר לסנט לואיס שם לקח עוד אליפות.

בוב בוזר – 59-71, 3 עונות: לאחר שנה בליגת חובבים חתם ב-61 ותרם 8.4/6.2. ב-62 עלה ל 13.7/10.2 ובפלייאוף שיפר כבר ל 18.3/10.5 שם הודחו 3-1 מול הפיסטונס. ב-63 אחרי עונה של 14.3/11 ומקום שני במזרח עם 42-38, הצליחו למשוך את ביל ראסל וחבריו ל-7 משחקים בגמר המזרח שם סיפק 19.3/8 וב-64 ירד ל 11/5.6 ועבר לניקס.

סנטר

ויין אמברי – 58-69, 8 עונות (5as): הגיע בדראפט 58 (סינסנטי רויאלס) וב-2 העונות הראשונות סיימו אחרונים שהוא עלה עם 11 מהספסל. ב-61 פרץ עם 14.4/11 ונבחר לאולסטאר ראשון מתוך בחירות רצופות. ב-62 העפילו לראשונה לפלייאוף שאמברי עם שיא קריירה של 19.8 לצד טווימן , בוזר ורוברטסון אבל הודחו 3-1 מול הפיסטונס. ב-2 העונות הבאות נתנו את עונותיהם הטובות ביותר עם 2 העפלות רצופות לגמר המזרח בהן הפסידו לבוסטון (4-3, 4-1 בהתאמה). ב-63 אמברי עם 18.6/12.3 בעונה כולל 29 ריבאונדים מול פילדלפיה ו 27 ריבאונדים מול דטרויט ובפלייאוף קבע שיא ריבאונדים אישי של 13.5. ב-64 שוב היה אפקטיבי עם 17.3/11 כולל 39 נק'ו מול הלייקרס ומשחק אדיר של 28/28 מול הניקס אבל בפלייאוף שוב הציג ירידה בנקודות ושיפור בריבאונד עם 13.4/12.4. ב 65-66 ירד ל 10/8.2 והודחו פעמיים בסיבוב הראשון וכשעזב ב-66 היה הריבאונדר המוביל של המועדון ותכנן לפרוש אך חברו ביל ראסל שכנע אותו לחזור לבוסטון שם זכה באליפות.

ארני רייזן – 45-58, 7 עונות (c,4as): הגיע ל-49 וישר הוביל לגמר עם 16.5 למשחק שם הפסידו למייקן ומיניאפוליס לייקרס 4-2. ב-50 עם המעבר ל- NBA סיפק 15 אבל הודחו בגמר המערב 2-1 מול מיניאפוליס שוב. ב-51 הגיע עונת השיא עם 16.3/12/2.4 בליגה ובפלייאוף כולל 34 ריב' נגד אינדיאנפוליס אולימפיאנס. חשוב מכך, בפלייאוף הציגו ריצה עד האליפות היחידה של המועדון 4-3 נגד הניקס. ב-52 נשאר יציב עם 15/10.2/3 ופלייאוף עלה ל 15.7/14/2.5 אבל שוב הודחו ע"י הלייקרס 3-1 בגמר המערב ומשם שיחק עוד 2 עונות של 13/10.5/2.8 והדחות בסיבוב הראשון (פיסטונס ולייקרס 2-1- למרות משחק של 28/20). מעונת 52 ועד 55 נבחר 4 פעמים ברצף לאולסטאר וב-56 נמכר לבוסטון.

קלייד לאבלט – 52-64, עונה אחת (as):  הגיע ממיניאפוליס לייקרס לעונה אחת לצד טווימן וסטוקס בה הוביל את קלעי הקבוצה עם 23.4/12, נבחר לאולסטאר אך ללא פלייאוף והמשיך לסנט-לואיס הוקס.

סם לייסי – 70-83, 11 עונות (as): נבחר בדראפט 70 לסינסנטי רויאלס שב-72 עברו לקנזס. בכל עונותיו שימש כסנטר הפותח עם 11/10.5/4 והיה ידוע כסנטר עם יכולת מסירה טובה. את עונת הרוקי סיים עם 13.5/11.3 ב-74 משחקו הפך למגוון יותר עם 14.2/13.4/3.8 1.6 חטיפות ו 2.3 חסימות אבל רק ב-75 העפילו לפלייאוף אחרי עונת אולסטאר של 11.5/14.2/5.3 1.7 חטיפות ו 2 חסימות. בפלייאוף הגיעו עד לסיבוב השני שם נעצרו ע"י הבולס בשישה משחקים. בעונות הבאות כבר ירד ממוצע דאבל-דאבל ולא העפילו לפלייאוף ורק ב- 79 עלו לסיבוב השני שם נעצרו נגד פיניקס עם 4-2. ב-81 כבר ירד ל 7.5/9.6/3.8 אבל המשיכו עד גמר המערב בו הודחו 4-1 ע"י יוסטון ומשם הועבר לנטס שהוא מוביל את המועדון בריבאונדים, חסימות, חטיפות ושני באסיסטים.

בחירות הגולשים

רכז

קלעי

סמול פורוורד

פאוור פורוורד

סנטר