תוצאות בחירות הגולשים – ניו אורלינס פליקנס

בעמדה היחידה ש"יש עם מה לעבוד" פול והולידיי הצעירים מדיחים את בארון דיוויס. אריק גורדון (להפתעתי) עוקף את מקולום, אם כי באמת נתן כאן עונות טובות, ומשבורן משאיר אבק לפז'ה. זאיון כנראה מעצבן את כולנו ולא מגיע לעשירייה, ובסנטרים – זה מה יש.

לסיכום: הולידיי, פול, הולידיי, אריק גורדון, מקולום, אינגרם, משבורן, דיוויס, ווסט, ולנצ'ונאס וצ'נדלר

תוצאות בחירות הגולשים – ניו יורק ניקס

סוף סוף אחרי כמעט 50 שנים (מ-76) לניקס יש רכז כוכב. בקלעים השנים בקבוצה עשו את שלהן, וסטארקס שאכן היה סמל עוקף את מונרו. את כרמלו בוחרים לספסל בתור סמול פורוורד, כשקינג עוקף אותו לחמישייה, וספריוול נשאר מאחור, ולמרות שלא היה הכי כשרוני אוקלי מדלג על כל מתחריו, וסטאדמייר עוקף את מקאדו על חודו של קול! אצל הסנטרים צ'אנדלר משאיר לקמבי אבק.

לסיכום: ברונסון, מרק ג'קסון, יוסטון, סטארקס, קינג, אנטוני, אוקלי, סטאדמייר, יואינג וצ'נדלר.

פילדלפיה 76

נוסד: 1946, סירקיוז נשיונלס (ניו-יורק). ב-63 עברו לפילדלפיה לאחר שהפילדלפיה ווריורס התפרקו ועברו לסן-פרנסיסקו ובהמשך לגולדן-סטייט.

מקור השם: 1776 היא השנה בה נחתמה הכרת העצמאות של ארה"ב בעיר פילדלפיה

שנות הזוהר:

1950-55: 50-גמר והפסד למיניאפוליס לייקרס 4-2, 54-גמר והפסד למיניאפוליס לייקרס 4-3, 55-אליפות מול פורט-ויין פיסטונס 4-3. שחקני מפתח: דולף שייס, אל סרבי, פול סימור, ג'וני קר

1966-68: גמר מזרח (64-בוסטון 4-1, 66-בוסטון 4-1, 68-בוסטון 4-3), אליפות -67, סן-פרנסיסקו ווריורס 4-2. שחקני מפתח: ווילט צ'מברלין, האל גריר, בילי קאנינגהם, צ'ט ווקר, לארי קוסטלו

1977-83: 5 פעמים הגיעו לגמר המזרח מתוכם ב-4 פעמים המשיכו לגמר: גמר 77 הפסד לפורטלנד 4-2 וב- 80 ו-82 הפסד ללייקרס 4-2. 83-אליפות מול הלייקרס 4-0. שחקני מפתח: מוזס מלון(83), ד"ר ג'יי, מוריס צ'יקס (שנות ה-80), אנדרו טוני, דרל דוקינס (החל מ-77), דאג קולינס-77, ג'ורג' מקגיניס-77

2001: גמר הפסד 4-1 ללייקרס. שחקני מפתח: אלן אייברסון, דיקמבה מטומבו

2019 גמר מזרח, 4-3 לטורונטו. שחקני מפתח: ג'ואל אמביד, ג'ימי באטלר, טוביאס האריס

עוד שחקנים ראויים לציון: צ'ארלס בארקלי, טייריס מקסי, ג'יימס הארדן, אנדרה איגואדלה

שחקני עבר

רכז

בילי גייבור 48-55, 7 עונות (c,as): נבחר בדראפט ה-BAA ב-48 ע"י רוצ'סטר רויאלס והעדיף ללכת לסירקיוז ב-NBL. ב-50 עבר עם הקבוצה ל-NBA וקלע 11 למשחק. יחד עם דולף שייס,סרבי וסימור הגיעו לגמר בו הפסידו 4-2 למיניאפוליס לייקרס של ג'ורג' מייקן (31 למשחק). ב-53 סיים עונה עם 9.4 ו-2 אסיסטים ובכל זאת נבחר לאולסטאר כאות הערכה לתרומתו עד אז. ב-55 זכו באליפות על-אף שהוא עצמו לא שיחק בגלל פציעה.

לארי קוסטלו 54-68, 2 קדנציות, 10 עונות (c,6as): הגיע ל-58 מפילדלפיה ווריורס ולהיות הרכז בפותח של המאמן פול סימור. בכל 8 עונותיו הראשונות הגיעו לפלייאוף שהוא רושם 13.7/4/5 ונבחר 6 פעמים לאולסטאר. ב-63 וב-65 הוביל את הליגה באחוזי עונשין עם 88% ו-87.7% בהתאמה שב-65 קלע 16.8 וחילק 5 אסיסטים. ב-66 עבר לליגת ה-EPBL לעונה אחת וחזר לעונת האליפות בה סיימו עם 68-13 היסטורי וגברו על ה"אקסית" שלו ששינתה מיקומה לסן-פרנסיסקו שהוא תורם 10.5/2.6/4.7. קוסטלו נשאר עוד עונה אחת בה הגיעו לגמר המזרח ופרש לאימון. בהמשך הוביל את מילווקי של ג'באר ורוברטסון לאליפות ב-71

פול סימור 46-60, 12 עונות (c,3as): אחרי 22 משחקים בבולטימור ב-BAA עזב אותה בעונה בה לקחו אליפות ועבר לסירקיוז מה-NBL. ב-50 תרם 9.8 עם 4 אסיסטים (נחשב גבוה) ויחד עם שייס הגיעו לגמר שם הפסידו 4-2 למיניאפוליס לייקרס של מייקן (שקלע 31 למשחק). ב-51 נתן עונת של 13.5 עם 4.8 אסיסטים ובעונות 53-55 נבחר לצד חברו דולף שייס לאולסטאר שב-53, קבע שיא אישי של 35 נקודות (בוסטון) וב-55 סיפק 14.6 עם 6.7 אסיסטים, כולל 18 אסיסטים מול בוסטון והביאו אליפות ראשונה למועדון. משנת 56 התחיל גם לאמן את הקבוצה, ב-58 הגיעו שוב לגמר המזרח שהוא תורם 10 עם 5 אסיסטים בהפסד 4-1 לבוסטון ו-60 פרש ממשחק ועבר לאמן את סנט-לואיס הוקס. במתוך 12 עונות בקבוצה, הגיע 11 פעמים לפלייאוף ובמרץ 53 במשחק 2 של הסיבוב השני מול בוסטון היה שותף למשחק הארוך ביותר בהיסטוריה עם 4 הארכות וקבע שיא NBA יחד עם רד רוצ'ה של 67 דקות במשחק אחד (מתוך 68). למרות שקלע 18, הפסידו את המשחק 111-105 שקוזי קלע 50, 30 מתוכן בהארכות, ב-66 דקות.

וולי ג'ונס 64-76, 6 עונות (c): הגיע לעונת 66 מבולטימור וריכז לצד צ'מברלין, ווקר וגריר. מדהים לגלות שאחרי עונה של 13.3/3.3/3.7 בה נצחו 68 משחקים ולקחו אליפות עם 4-2 על סן-פרנסיסקו ווריורס "נכנס בו הדיבוק" ובמשחק של סדרת הגמר התפוצץ עם 30/10/8 ובסדרה עצמה עם 20.2 ו-5.3 אסיסטים. ב-4 העונות לאחר מכן "חזר לקרקע" עם 12.2 למשחק וב-71 הועבר למילווקי.

ארצ'י קלארק 66-76, 3 עונות: אחרי עונת אולסטאר בלייקרס וגמר בו הפסידו לסלטיקס, נשלח בטרייד של צ'מברלין ב-69 וחבר לגריר וקאנינגהם  עם 24.3/3.8/4.8 כולל 45 מול סינסנטי אלא ששוב פגש את בוסטון והודחו 4-1 למרות 32 במשחק 3. ב-70 שמר על 22/4/6 כולל 15 אסיסטים מול שיקגו אלא שהפעם היה תורה של מילווקי לנפנף אותם בסיבוב הראשון. ב-2 עונות אלו היה הקלע המוביל של הקבוצה והוביל גם באסיסטים. בשתי העונות הבאות ירד מתחת ל-20 והועבר בסופן לוושינגטון שם נתן עונת שיא של 25 עם 8 אסיסטים ואולסטאר נוסף.

קלעי

אל סרבי 44-53, 5 עונות: הגיע ל-49 מרוצ'סטר רויאלס (NBL) וכבר תפקד כמאמן-שחקן. ב-50 עם מיזוג הליגות סיימו ראשונים עם 51-13 תוך שהוא נתן משחק שיא של 26 נגד קבוצתו לשעבר אך הפסידו 4-2 למייקן וחבריו בגמר. את העונה סיים עם 8 ו-3.2 אסיסטים. ב-3 העונות הבאות הודחו בכל פעם בסיבוב השני וב-53 פרש כדי לאמן את הקבוצה עוד 3 עונות.  

האל גריר 58-73, 15 עונות (c,10as+mvp): נבחר בדראפט 58 וקלע 11 בעונת הרוקי. ב-61 פרץ עם 19.6/5.8/3.8 ונבחר לאולסטאר בפעם הראשונה. ב-62 עלה ל 22.8/7.5/4.5 אך שיחק רק משחק פלייאוף אחד ונפצע. ב-63 ירד ל 19.5 לפני התחלה של 7 עונות בהן לא ירד מ-20 למשחק שב-65 עם הגעת צ'מברלין תרם 20/5/4.5 ובפלייאוף עלה ל 24.6/7.5/5 ב-11 משחקים ובעונת האליפות (67) פצח עם 22/5.3/3.8 וסיימו את רצף 8 האליפויות של בוסטון שהוא הוביל את הקבוצה בפלייאוף עם 27.7/6/5.3 ב-14 משחקים. 68 הייתה עונת השיא מבחינה אישית עם 24/5.5/4.5 בה זכה גם ב-MVP של האולסטאר שסיים עם 8/8 ו-21 נקודות מהן 19 ברבע אחד אך בפלייאוף אחרי שהוליכו בסיבוב השני 3-1 על בוסטון, הודחו 4-3 שגריר מסיים עם 23 למשחק. גריר המשיך לשחק עוד 5 עונות שב-69+70 עוד קלע 23 ו-22 וב03 העונות האחרונות ירד מתחת ל-20 ופרש ב-73. סימן ההיכר של גריר הייתה זריקת העונשין אותה זרק בג'אמפ

פרד קרטר 69-77, 4 עונות: הגיע ל-72 מבולטימור בולטס בתמורה לארצ'י קלארק. ב-3 מתוך 4 עונותיו בקבוצה היה הקלע המוביל עם 20.5 למשחק אולם ב-2 מתוכן סיימו אחרונים בליגה. ב-75 נתן עונת שיא של 22 למשחק ובפלייאוף 76 הצטיין עם 28 למשחק אך הודחו בסיבוב הראשון מול באפלו. ב-76 אחרי 14 משחקים הועבר למילווקי

דיק בארנט 59-73, 2 עונות: נבחר ב-59 וקלע 15 ב-2 עונותיו. העפיל עם הקבוצה לפלייאוף שם הפסידו לבוסטון 4-3 בגמר המזרח ועבר ב-62 לקליבלנד פייפרס מה-ABL איתם לקח אליפות

סמול פורוורד

צ'ט ווקר 62-75, 7 עונות (c,3as): נבחר בדראפט 62 וקלע 12.3. בפלייאוף עלה ל 14.8 אך הודחו 3-2 מול סינסנטי של רוברטסון ולוקאס. בעונתו השנייה קפץ ל 17.3/10.3 ונבחר לאולסטאר אך הפסידו בגמר המזרח לבוסטון 4-1 שהוא יורד ל-15. ב-65 עם הגעת צ'מברלין, ווקר ניפק 18/8.3/2.4 אך שוב ניתקלו במחסום בוסטון עם 4-3 בסיבוב השני. ב-66 הסיפור חזר על עצמו, הפעם הפסידו להם 4-1 בגמר המזרח ורק ב-67 אחרי עונה של 68-13 ניצחונות ושיא אישי של 19.3/8/2.2 כולל 44 מול בוסטון, 27/19 מול סינסנטי ובחירה לאולסטאר, זכו סוף סוף באליפות שעוברים את בוסטון בסיבוב השני 4-1 כולל 38 של ווקר במשחק 3 ו 4-2 בגמר על פרנסיסקו ווריורס שהוא נוצץ עם 18/6.3. ב-68 המשיך בממוצעים דומים עם ירידה קלה ל-6 ריבאונדים למשחק ונבחר לאולסטאר בפעם השלישית, אחרי שהובילו 3-1 על בוסטון, מפסידים 4-3 בגמר המזרח וב-69 שוב הודחו על-ידם 4-1 בסיבוב השני  שהוא עדיין עם 18/6.3. בסיום העונה עבר לבולס.

ג'ורג' יארדלי 53-62, עונה אחת (as): אחרי שהיה מלך הסלים של הליגה והוביל את הפיסטונס לגמר נשלח ב-59 לשחק לצד דולף שייס אך הודחו 4-3 בגמר המזרח ע"י בוסטון שהוא קולע 25 למשחק. במהלך 59/60 קלע 20.2 למשחק ונבחר לאולסטאר אך עוד בשלהי העונה הרגיש שהוא לקראת דעיכה (היה כוכב גדול בפורט-ויין פיסטונס) ושעסקי ההנדסה והבנייה (בוגר סטנפורד) מניבים יותר והחליט לפרוש. 

ביל קאנינגהם 65-76, 9 עונות (c,4as): עוד בימי נעוריו היה ידוע באופיו האנרגטי ויכולת הניתור ושם נדבק לו השם The kangaroo kid. נבחר בדראפט 65 וכבר כרוקי רשם 14.3/7.5/2.6. ב-67, עונתו השנייה כבר עלה ל 18.5 שבפלייאוף הוסיף 15 למשחק באליפות ההיסטורית מול סן פרנסיסקו ווריורס (4-2). ב-68 שמר על 19/7.6 אך אחרי שהובילו 3-1 על בוסטון הודחו 4-3. ב-69 עם עזיבתו של צ'מברלין הגיע לעונת האולסטאר הראשונה שלו עם 24.8/12.8/3.5 ולמרות 36 נקודות על בוסטון במשחק 1, הודחו 4-1. ב-70 הגיעה עונת השיא עם 26/13.5/4.3 כולל 28 ריבאונדים מול דטרויט ופלייאוף מצוין של 29.2/10.4/4 אך את ג'באר ורוברטסון זה לא עניין ושוב הודחו 4-1 מול מילווקי. ב-71 המשיך להציג דאבל-דאבל של 23/11.7 בתוספת של 5 אסיסטים ובפלייאוף עלה ל-26 עם שיאים אישיים בריבאונד -15.4, ובאסיסטים-5.7 אך הודחו ב-7 משחקים ע"י בולטימור שהוא כולל 32/17 במשחק 4. ב-72 עוד שיפר תפוקה ל 23.3/12.2/6 כולל 47 מול קליבלנד אך ללא פליאוף וב-73 קיבל הצעה לחוזה ענק מקרוליינה קוגרס מה-ABA של 450 אלף ל-3 עונות ועבר ליגה. ב-ABA לקח אליפות ונבחר ל-MVP וב-75 חזר אבל נפצע בברך וסיים את הקריירה. משם עבר לאימון ולקח אליפות ב-83 עם פילדלפיה של ד"ר ג'יי ומוזס מלון ובהמשך היה ממייסדי המיאמי היט

ארל לויד 50-60, 6 עונות (c): האפרו-אמריקאי הראשון שהשתתף במשחק NBA רשמי. אחרי עונה בוושינגטון הקבוצה התפרקה והוא התגייס לצבא. ב-53 חזר לסירקיוז, שיחק שם 6 עונות שהשיא היה ב-55 עם 10.2/7.7/2 ואליפות. בכך, יחד עם ג'ים טאקר, היה האפרו-אמריקאי הראשון שזוכה באליפות (4-3 פורט ויין). ב-59 עבר לדטרויט.

סטיב מיקס 68-83, 9 עונות (as): הגיע מה-ABA לעונת 74 בה תרם 15 למשחק. ב-75 שיגר עונת שיא של 15.6/11 ונבחר לאולסטאר. ב-7 עונותיו הבאות שמר על 10.4 למשחק והיה שותף ל-3 העפלות לגמר מול פורטלנד (77) והלייקרס (80,82). ב-83 עבר למילווקי ומשם ללייקרס איתה באופן אירוני הפסיד לפילדלפיה בגמר 83 ופרש.

לי שייפר 61-64, 3 עונות (as): נבחר בדראפט 60 אך הלך לקליבלנד פייפרס מליגת ה AAU (שילמו יותר). ב-61 הגיע לסירקיוז וקלע 17 למשחק וב-63 עלה ל 18.6 ונבחר לאולסטאר לצד ווקר וגריר. בסיבוב הראשון של הפלייאוף הוביל את הקבוצה עם 27.2 כולל 45 במשחק 5 בו הפסידו את הסדרה 3-2 לסינסנטי רויאלס. ב-64 שיחק 41 משחקים עד שנפצע ברגל ופרש.

פאואר פורוורד

דולף שייס 48-64, 16 עונות (c,12as): נבחר בדראפט ה-BAA  ב-48 ע"י הניקס ובמקביל ע"י הטרי-סיטיז-בלאקהוקס (לימים אטלנטה) מה-NBL. לאחר שההוקס העבירו את זכויותיהם לסירקיוז בחר ללכת לשם היות והציעו חוזה של 7500 דולר שהיה גבוה ב-50% מזה של הניקס והצטרף לסרבי. שייס נחשב לגבוה מאד ייחודי בזמנים אלו היות וזרק מחצי מרחק (וקלע). את עונת הרוקי סיים עם 12.8 ושיפר את מאזן הניצחונות של הקבוצה מ-23 ל-40. ב-50 עם מיזוג ה-BAA וה-NBL לליגת ה-NBA שייס פתח ב-12 שנים בהן היה הקלע המוביל של הקבוצה עם ממוצע של 16.8 ו-4 אסיסטים. את העונה סיימו עם 51-13 במקום הראשון אך הפסידו בגמר למיניאפוליס לייקרס של מייקן שהוא תופר עליהם 31 למשחק. ב-51 עזבו את הליגה 3 קבוצות והתחילו לרשום ריבאונדים. שייס היה למלך הריבאונדים הראשון של הליגה עם לא פחות מ 16.4 למשחק לצד 17 נקודות ו 3.8 אסיסטים ונבחר למשחק האולסטאר הראשון של הליגה אותו סיים עם 15/14 אך בפלייאוף הפסידו לניקס בסיבוב השני 3-2. ב-52 שבר את שורש כף יד ימין (הקולעת) והמשיך לשחק עם גבס תוך שהוא מפתח קליעה ביד שמאל (מישהו אמר "ניהול עומסים"?) וסיים עם 13.8 למשחק. ב-54 הוביל שוב לגמר עם 17/12 אך בפלייאוף שוב שבר את אותו המקום מול בוסטון בסיבוב השני ובכל זאת ניצחו 2-0 אך בגמר פגשו את מיניאפוליס שם היד כבר הפריעה והוא סיים עם 9.3 והפסד ב-7 משחקים. ב-55 הוכנס חוק חדש שאותו הגה דני בייסון הבעלים של סירקיוז והוא- שעון הזריקות. שייס שסגנונו התבטא בתנועה על המגרש וקליעה מבחוץ הסתגל מהר וסיים עונה עם 18.5/12.3/3 ו-43 ניצחונות שהעמידו אותם במקום הראשון יחד עם פורט-ויין פיסטונס. אחרי העפלה אוטומטית לגמר המזרח (חוקי הליגה) שם הדיחו את בוסטון עלו לגמר מול פורט ויין. שייס היה הקלע המצטיין בסדרה עם 19 כולל 28 במשחק 6 והוסיף 12 ריבאונדים בדרך ל 4-3 ואליפות ראשונה של המועדון. ב-56 ועד 61 שמר על רמה גבוהה עם מעל ל 20/12 למשחק שב-57 נתן פלייאוף משוגע של 21.4/18/2.8 עם 31/19 במשחק 1 ו-26/21 במשחק 5 (3-2 בוסטון). עונת 58 הייתה עונת שיא של 25/14.2 ו 90.4% מהעונשין, שני במרוץ ה-MVP רק לביל ראסל. ב-59 קלע שיא אישי של 50 מול בוסטון ונתן מולם סדרה בסיבוב השני בו הפסידו ב-7 משחקים של 28/13/4.6 כולל 33/17 במשחק 3, 29/14 במשחק 6 ו 25/10 במשחק 7. ב-62 שבר את הלסת ומשם פינה את מקומו לגריר ודעך. ב-64 עוד היה מאמן-שחקן במועדון שעבר לפילדלפיה ובסוף העונה פרש ממשחק לאימון. עד 63 הגיעו בכל עונה לפלייאוף. שייס הוביל את הליגה 3 פעמים באחוזי עונשין.

ג'ון בלוק 66-76, עונה (as): אחרי גמר מערב עם מילווקי של ג'באר ורוברטסון הגיע ל-73 ונתן עונת אולסטאר של 18/9.2 אלא שיומיים לאחר המשחק הועבר לקנזס סיטי.

לוציוס ג'קסון 64-72, 8 עונות (c,as): נבחר בדראפט 64 וישר סיפק עונת אולסטאר עם 14.8/13 שהיו למעשה שיא אישי. ב-67 זכו באליפות עם 4-2 על סן-פרנסיסקו ווריורס שהוא מוסיף 11/11.7 לצד צ'מברלין, ווקר וגריר שבמשחק 6 הצטיין עם 13/21. ב-68 המשיך עם 11.8/10.6 ובפלייאוף 11.4/8.8 שם נעצרו בגמר במזרח מול בוסטון. את 69 פתח עם 14.4/11.4 אך נפצע וסיים לאחר 25 משחקים. מאז לא חזר לכושר משחק ופרש ב-72.

סנטר

רד רוצ'ה 47-57, 5 עונות (c,2as): השחקן היחידי (עד סדריק סבאלוס ב-90) שמוצאו מהוואי. הגיע ב-47 לליגה והועבר ב-52 (כבר כאולסטאר) מבולטימור. ב-53, יחד עם פול סימור, הפכו לשחקנים ששיחקו הכי הרבה דקות במשחק ליגה בו הפסידו אחרי 4 הארכות לבוסטון של קוזי ושיחקו 67 מתוך 68 דקות. ב-55 קלע 11.3 בעונת האליפות וב-57 עבר לפורט ויין פיסטונס.

ג'וני "רד" קר 54-66, 11 עונות (c,3as): נבחר בדראפט 54 וקלע 10.5 מהספסל. בעונת האליפות עלה ל 12.8/8.8 ולאורך הפלייאוף היה הקלע השני בטיבו בקבוצה אחרי דולף שייס עם 13.8. ב-8 העונות הבאות התבסס כסנטר הפותח והגיעו 5 פעמים לגמר המזרח אך הפסידו בכולן. ב-59, 63 ו-65 נבחר לאולסטאר. ב-11 עונותיו הביא 13.8/11 שעונת השיא הייתה ב-60 עם 14.6/11 כולל 20/25 מול הניקס ו-34 מול מיניאפוליס אך דווקא בה לא נבחר לאולסטאר. ב-65 הועבר לוושינגטון שהוא מסיים שני במועדון בנקודות וריבאונדים

וילט צ'מברלין 59-73, 4 עונות (c,3mvp,4as,2pts,3reb,ast). אולי ה-יוניקורן של הליגה. ב-65/6 עוד כשחקן סן-פרנסיסקו ווריורס חלה ואיבד משקל רב. רופאי הקבוצה אבחנו כי לוקה בליבו אך רופאו הראשי מצא ששגו ולמעשה מדובר בדלקת בלבלב. עקב המחלה החמיץ את פתיחת העונה והקבוצה הפסידה 16 מתוך 21 המשחקים שלהם ונקלעה לקשיים כלכליים. נטל משכורתו שהייתה יותר מ-50% ממשכורות הקבוצה הכביד ובנוסף הרגישו שנוכחותו פוגעת בהתקדמות של נייט ת'רמונד המבטיח. וכך יצא שבפעם הראשונה בהיסטוריה שחקן שנבחר למלך הסלים (הבלתי מעורער) של הליגה מועבר באמצע העונה. הגעתו לפילי גרמה בהתחלה להרבה מתחים וחיכוכים בעיקר עם לושיוס ג'קסון הסנטר הפותח שהוסט לעמדת הפאוור-פורוורד (וכנראה הבין שזמנו קצוב) ועם האל גריר שחשש למעמדו ככוכב הבכיר. צ'מברלין לא התלהב בעצמו מהמעבר היות ונטר טינה למאמן דולף שייס שעוד מימיו בסירקיוז (לפני שעברה לפילדלפיה) זילזל והקניט אותו על יכולותיו מקו העונשין (שבאמת היו גרועות). מלבד זה, צ'מברלין אהב את חיי הלילה ולכן שכר דירה בניו-יורק שהייתה דומה יותר בליברליות שלה לסן פרנסיסקו מאשר לפילדלפיה השמרנית. בחצי העונה הראשונה עם הקבוצה רשם 30/22.3 ובפלייאוף פגשו את בוסטון בסיבוב השני. כשהתוצאה 3-3 וכל קבוצה שומרת על הבית, הגיעו לבוסטון למשחק 7, צ'מברלין נתן את תפוקתו עם 30/32 מול 16/29 של ביל ראסל, בוסטון הובילה בנקודה שראסל איבד כדור בעבירת 5 שניות ושייס קרא פסק זמן במהלכו תכנן שגריר ימסור לווקר כי חשש מ- hit the wilt (פראפרזה שלי). במהלך הניסיון להכניס את הכדור האבליצ'ק חטף אותו ובוסטון ניצחה. לצ'מברלין זו הייתה הפעם ה-5 מתוך 7 שנות קריירה שפוגש ומפסיד לבוסטון. לימים סיפר שאחרי ההפסד הזה התחילה להדבק אליו תדמית הלוזר. ב-66 נבחר בילי קאנינגהם בדראפט ויחד עם ווקר וגריר הנטל בחלוקת הנקודות ירד. צ'מברלין עדיין סיים את העונה כמלך הסלים עם 33.5 ומלך הריבאונדים עם 24.6 ואת העונה סיימו במקום הראשון בליגה אחרי 9 עונות רצופות בהן בוסטון שלטה. צ'מברלין נבחר ל MVP ובפלייאוף שוב פגשו את בוסטון בסיבוב השני אלא שהפעם יתרון הביתיות היה לראשונה איתם. עם זאת, 28/30.2 לא הספיקו ושוב הודחו 4-1 ואיתם הודח גם שייס מתפקידו כמאמן. ב-67 הגיע האנום מאמנו המוערך של ווילט מסן-פרנסיסקו, שכנע אותו לעבור לגור בפילדלפיה והתחיל לשים דגש על מסירות. צ'מברלין ירד לראשונה מ-30 למשחק עם 24 אך מסר 7.8 והוביל יחד עם חבריו למאזן היסטורי של 68-13. את העונה עדיין סיים כמלך הריבאונדים עם 24.2 כולל שיא ליגה של 35 קליעות שדה ללא החטאה (עד היום) ו-MVP. בפלייאוף פגשו בסיבוב השני את בוסטון שהפעם ראסל מאמן-שחקן. במשחק 1 הוביל עם 24/32/13 ו-12 חסימות! בנוסף ל-39 של גריר. במשחק 3 קטף 41 ובמשחק 5 סיים עם עוד טריפל-דאבל שסוף סוף גברו על בוסטון 4-1 ופגשו את האקסית סן פרנסיסקו אותה ניצחו 4-2. צ'מברלין סיים עם 17.7/28.5/6.8 וזכה באליפות הראשונה שלו. ב-68 אחרי שחתם על החוזה היקר ביותר, 250 אלף לעונה אחת בלבד, התחיל לסבול מכאבי ברכיים ושוקיים עד מצב שבו במשחק השמיני מול גולדן-סטייט (עברו עיר) קלע נקודה אחת בלבד!!! התקשורת לא איחרה לחפור לו קבר וצ'מברלין הנחוש חזר עם 52 מול סיאטל, שבועיים לאחר מכן עם 68 מול שיקגו והראשון שמשיג דאבל-טריפל-דאבל של 22/25/21 מול דטרויט. את העונה סיים עם 24.3, מלך הריבאונדים (23.8) ולראשונה ובפעם היחידה בהיסטוריה סנטר שזוכה במלך האסיסטים עם 8.6. על כל אלו, זכה שוב ב-MVP בפעם השלישית ברציפות. בפלייאוף גברו על הניקס 4-2 אך בדרך קאנינגהם שבר את שורש כף היד בהתנגשות עם פיל ג'קסון וגם צ'מברלין יצא חבול. ב-4.4.68, ערב לפני משחק הגמר הראשון מול בוסטון, נרצח מרטין לות'ר קינג. למרות קריאות לבטל את הסדרה המשחק הראשון התקיים כסדרו, אותו בוסטון ניצחה, והשני נדחה בחודש. פילדלפיה חזרה וניצחה את 3 המשחקים הבאים ובוסטון השוותה ל 3-3. במשחק 7 למרות 34 ריבאונדים התקשה מול ההגנה של ראסל שמנע ממנו לקבל כדור והגביל אותו ל-14 נקודות ו-2 זריקות בלבד בכל המחצית השנייה. באמצע הרבע הרביעי צ'מברלין נפגע בברך במאבק על הריבאונד וירד מהמגרש בצליעה וכפי הנראה סיים אותו. הסיקרס היו בפיגור קטן אך נשארו במשחק ולקראת סיומו פנה אליו האנום ושאל אם הוא מסוגל לחזור וצ'מברלין השיב בשלילה. בוסטון שוב ניצחה והייתה הראשונה לחזור מ-3-1 וצ'מברלין נשאר עם הביקורות, כולל מצד ראסל שענה בראיון שאם היה במצבו, היה עולה לשחק. התקשורת ניפחה את הסיפור, ראסל מאוחר יותר טען שהדברים הוצאו מהקשרם וצ'מברלין לא סלח לו על כך. לפי המקורות, צ'מברלין הריגע כאב חד ושהברך "נתפסה" לו, בדיקות אכן הראו נפיחות וחשד לפגיעה ברצועות והאנום גם גיבה אותו ואמר שהוא מאמין לו ושווילט הוא האדם הקשוח ביותר שאימן. – את התקשורת והאוהדים זה לא עניין. ב-69 האנום עזב ל-ABA להיות קרוב למשפחתו בחוף המערבי וחברי הקבוצה ובראשם קאננגהם רצו שצ'מברלין יהיה מאמן-שחקן. הוא דווקא חשב שפרנק מגוויר או ביל שרמן יתאימו יותר ומלבד זאת דרש מניות בקבוצה, דבר שאירב קוסלוף הבעלים התנגד אליו בתוקף. בשנים אלו אסור היה לשחקנים לעזוב ללא תמורה גם אם החוזה הסתיים ולכן צ'מברלין דרש טרייד לחוף המערבי או שיעזוב ל ABA והקבוצה תישאר בלי כלום. לכן, שוב קרתה היסטוריה ובפעם היחידה הועבר MVP טרי ועוד עונה לאחר זכיה וב-69 נחת בלייקרס.

בחירות הגולשים

רכז

קלעי

סמול פורוורד

פאואר פורוורד

סנטר