סן אנטוניו ספרס 118 (0-3) – ברוקלין נטס 107 (3-0) / הדורבן
ארבע דקות אל תוך הרבע השלישי, ויקטור וומבניאמה ירד לספסל לנוח. כשהספרס ביתרון 24 על ברוקלין, הוא חשב שלא יראה יותר פרקט. וזה בסדר, הוא את שלו עשה בענק כדי לעזור לקבוצתו לברוח ליתרון, עם עוד ערב חסימות מטורף, כולל אחת על בן שרף שלנו ששכח שלא מנסים לזרוק מעל וומבי, בטח לא זריקה רגילה.
הכל היה מוכן לערב חגיגי, כזה שראוי להתגנבות היחידים שעשו בספרס כשבלי לעשות שום טקס, שום חגיגה, ואפילו בלי להודיע לאף עיתונאי או לליגה, הם תלו גופיה חדשה במרומי האולם: אחת עם שמו של גרג פופוביץ' עם מספר הניצחונות בקריירה שלו, שניצבת בגאון לצד הגופיה של טוני פארקר. הבעיה היא שבאותו בוקר הספרס דווקא כן הודיעו משהו: שלוק קורנט, שותפו לצמד "פרנץ' ונילה" שהגיע בקיץ במטרה לאפשר לו באמת לנוח, פצוע. במקומו עלה להחליף את החייזר ביסמאק ביומבו הוותיק והמגושם.
פוזשן אחד אחר כך סטף קאסל, רוקי העונה הקודמת, דהר לעבר הסל עם זאיר ויליאמס על הגב, וניסה להשחיל מסירה יפה אל ביומבו, שחיכה מאחורי כל ההגנה, בקשת הקטנה שמתחת לטבעת. ביומבו ניסה לתפוס את הכדור, אבל שמט אותו, והכדור התגלגל החוצה.
מכאן החלה מפולת שלגים אדירה, ומי בכלל ידע שיורד שלג בטקסס. הספרס התקשו לייצר התקפה והגיעו לזריקות מזעזעות, כשמנגד הנטס הגיעו פעם אחר פעם בקלות יתרה לטבעת. טרנס מאן, דיירון שארפ ומעל כולם קאם תומאס עם 14 נקודות ברבע (ו-40 במשחק) פתחו בריצה שצימקה את היתרון ל-10 ואילצה את מיטש ג'ונסון המאמן להחזיר את וומבי למשחק, כשלוש דקות לסוף הרבע.
זה היה מעט מדי, מאוחר מדי, כשוומבניאמה נדבק גם הוא בחיידק והחל לאבד כדורים בשלומיאליות – אחרי שבשני המשחקים הראשונים של העונה לא איבד את הכדור ולו פעם אחת. ברוקלין המשיכה לצמק את היתרון אל תוך הרבע הרביעי, הפעם עם מתקפת שלשות ולחץ על מובילי הכדור, ואחרי ריצת 31-7, בניגוד גמור למה שהיה עד עכשיו, פתאום יש לנו משחק.
למזלם של הספרס היו להם עוד כלים בארנסל. על הערב החלש של קאסל, שסיים עם חמישה איבודים – שניים יותר מהאסיסטים שמסר – חיפה מי שנבחר הקיץ בבחירה השנייה. דילן הארפר הראה בדיוק למה היו כל כך חמים עליו, כשפתח מבערים ודהר אל הצבע, בין אם בשביל לעשות נקודות שנראו קלות מדי למרות שהן לא, או בין אם בשביל למצוא את וומבי פנוי לשלשה. גם קלדון ג'ונסון, שבשקט-בשקט התחיל למצב את עצמו כדבק מהספסל וסיים עם 19 נקודות הלילה, היה שם בשביל לנקות ולהילחם על הריבאונד, ואיכשהו הספרס גירדו ניצחון קשה מכפי שחשבו שיצטרכו לעבוד הלילה.
"אנחנו על אמת, אנחנו הולכים לנצח כל משחק, לא משנה מי היריבה", אמר ג'ונסון, שזכה לכבוד לשבת לצד וומבניאמה במסיבת העיתונאים המסורתית של סוף המשחק, ומיטש ג'ונסון הוסיף "קלדון משפיע כיום על היכולת לנצח יותר ממה שהוא אי פעם השפיע".
ג'ונסון לא סתם משתחצן, כי בתור מי שהגיע לספרס ב-2018 הוא יודע מה זה טעמו של הפסד יותר מכל אחד אחר בקבוצה ובתור מי שלא זכה להיות בפלייאוף אף פעם הוא אולי גם רעב לנצח יותר מכולם. שבע שנים שבסן אנטוניו הולכים במדבר טקסס, ושש שנים שלא פתחו שם את העונה עם שלושה ניצחונות ברצף, אבל חייבים להודות שזה היה ניצחון מאוד מגושם. נכון, הרבה חלקים חסרים להם כרגע, כשלא רק קורנט אלא גם דיארון פוקס וג'רמי סוהן פצועים, וגם עוד רכש שהגיע בקיץ, קלי אוליניק, ועדיין. מול קבוצה כמו ברוקלין שמאוד לא אפויה, בטח כשהם עולים ליתרון כל כך מבטיח, זה היה צריך להיגמר בלי דפיקות לב לקהל שנהנה ממשחק ביתי ראשון העונה.
אלמלא היכולת של הרוקי הארפר, ושורה סטטיסטית בלתי נתפשת של 6 חסימות, 3 חטיפות ו-31-14-4 לוויקטור וומבניאמה – ששיחק 37 דקות בפעם החמישית בלבד בקריירה הקצרה – כנראה שהערב היה מסתיים הרבה יותר רע. מחר מול טורונטו, משחק שני ברצף של הספרס ביומיים, וומבניאמה כבר לא יזכה לנוח יותר מדי, ולא בטוח שזה יספיק כדי לנצח.
דטרויוט פיסטונס (1-2) 119 – בוסטון סלטיקס (3-0) 113
הסלטיקס אחרי הפסד צמוד לפילי והפסד קצת פחות צמוד לניקס מגיעים להתארח אצל הפיסטונס שבאים אחרי הפסד וניצחון באותה התוצאה בדיוק – 115-111 בהפסד לבולס בפתיחה וניצחון 115-111 על הרוקטס השאפתנים במשחק השני.
בוסטון פתחו חזק ורצו ל-14-2 בדקות הראשונות בהובלת ג׳יילן בראון והיתרון אפילו צמח עד 17 הפרש, 31-14, עשר דקות לתוך הרבע אך בשתי הדקות האחונות הפיסטונס עשו ריצה משלהם עם 10-2 והרבע נגמר ביתרון 33-24. ברבע השני הפיסטונס המשיכו לרדוף אחרי האורחת וכל פעם שהם התקרבו וצימצמו עד 5 נק׳, בוסטון הצליחו ליצר שוב ריצות קטנות ולהגדיל חזרה לאזור ה10 נק׳ הפרש. בשלב הזה ההגנה של דטרויט התקשחה והסלטיקס לא קלעו אף נקודה במשך 3:20 דקות והפיסטונס רצו 11-0 עד לשיוויון 54-54 כ-2 דקות למחצית. עד המחצית הריצה הושלמה ב-17-4 מה שסגר את המחצית על 60-58 למארחת שעלתה ליתרון ראשון רק דקה לפני כן. המחצית השניה נפתחה צמוד כשהיתרון עובר מצד לצד עד שג׳יילן דוראן פתח מבערים ובעזרת קייד היתרון של הלבנים צמח עד ל-14 בשיאו ובפתחו של הרבע האחרון 94-81 לפיסטונס. ג׳יילן בראון לא וויתר ולמרות שהסלטיקס לא הצליחו לייצר ריצה משמעותית הם נגסו ביתרון של הפיסטונס לאט לאט וכ-3 דקות לסיום הפער היה רק 3 נקודות אך החבורה הקשוחה של דטרויט הצליחו לתת עוד פוש אחרון ולייצב את המצב ובסיום 119-113 למארחת.
המנצחת עולה למאזן חיובי ראשון העונה בהובלת קאנינגהאם עם 25 נק׳ ו-8 אסיסטים אבל הייתה חלוקת נקודות יפה כשדוראן עם 24 נק׳ ו-17 ריב (7 בהתקפה) ואוסר תומפסון עם 21 (ו-12 ריב׳) גם נתנו את חלקם וטוביאס האריס גם עם 18 נק׳ (8 ריב׳, 4 אס׳). אצל הסלטיקס בראון ניסה ככל יכולתי עם 41 נק׳ ב-25 זריקות מהשדה אבל אחרי הפציעה של טייטום והשינויים בקיץ נראה שאין מספיק עזרה מסביב למרות 21 נק׳ של פריצ׳ארד (50% מהשדה אבל רק 2-8 לשלוש) ו-15 נק׳ של דריק וויט (33% מהשדה) והסלטיקס סופרים הפסד שלישי משלושה משחקים.
מיאמי היט (1-2) 115-ניו יורק ניקס (1-2) 107 / רם סלומון
ההיט מגיעים במאזן 1-1 אחרי שני משחקי חוץ נגד המג׳יק והגריזליס ומשחקים בבית לראשונה העונה, בעוד הניקס מגיעים אחרי שני ניצחונות ביתיים יוצאים פעם ראשונה למשחק חוץ.
המחצית הראשונה צמודה בקסייה סנטר כשאף אחת מהקבוצות לא מצליחה לעלות ליתרון של יותר מ-6 נקודות והמומנטום עובר מצד לצד. ההיט קולעים יפה עם 48.7% מהשדה ו-38.9% מה-3 בעוד הניקס מחטיאים הרבה (6-28 ל-3 במחצית הראשונה ובמיוחד קארל אנתוני טאונס עם 0-5 ל-3 במחצית) אבל גם אוספים 10 ריב׳ בהתקפה (לעומת 4 בהתקפת ההיט) ועם ההזדמנויות השניות מצליחים להישאר צמוד וזה 54-57 במחצית.
המחצית השניה נפתחה עם מגמה דומה כשבצד אחד בראנסון מפציץ אבל בצד השני ההיט מגיעים לקו בלי בעיה והתוצאה ממשיכה להיות צמודה. ארבע דקות לסיום הרבע השלישי בראנסון יצא לנוח, ההיט שכבר הובילו 78-76 באותו הרגע יצאו לריצה קטנה עד לסיום הרבע שנגמר 88-81 למארחת. למרות החזרה של בראנסון לפרקט ההיט המשיכו את המומנטום ופתחו את הרבע האחרון עם 17-6 ויתרון 105-87 6 דקות לסיום. בראנסון עוד ניסה בסוף והצליח לצמצם עד ל-110-105 דקה וחצי לסיום אבל ההיט נתנו דרייב אחרון וסגרו את הסיפור עם 115-107.
שתי הקבוצות איבדו 16 פעמים אבל ההיט יצרו 9 נקודות יותר מתוך האיבודים האלו (20 מול 11) וזה בא לידי ביטוי גם בנקודות ממתפרצות שמיאמי הגיעו ל-31 כאלו בעוד הניקס רק ל-10. חוץ מזה ההבדל המרכזי הוא בשלשות אותן מיאמי קלעה ב-35% סולידיים ב-37 זריקות בעוד הניקס הוציאו שם רע למונח ״קליעה״ עם 15-54 מחוץ לקשת (27.8%).
את מיאמי הוביל פוואל במשחק טוב מאוד עם 29 נק׳ (7-15 מהשדה, 3-6 ל-3 12-12 מהקו), 7 ריב׳, 3 אס׳ ו-3 חטיפות ועזרו לו באם אדביו עם 19 נק׳ ו-13 ריב׳, וחייאקז ג׳וניור עם 17 נק׳ (8-10 ל2), 5 אס׳ ו4 ריב׳.
אצל הקבוצה מהתפוח הגדול בראנסון היה מצוין עם 37 באחוזים מעולים (14-26 מהשדה, 5-11 ל-3, 4-4 מהקו) וגם 6 אסיסטים. ברידג׳ס ניסה לעזור עם 20 נק׳ גם באחוזים טובים אבל החיסרון של מקברייד היה מורגש כש-4 הגארדים האחרים חיברו ביחד 70 דקות אבל רק 19 נקודות וגם הגבוהים לא מצאו את עצמם כשטאונס עם 15 נק׳ באחוזים רעים (וגם 18 ריב׳) והוקופרטי ויאבוסלה עם 2 נק׳ משותפות בלבד.
קליבלנד קאבילרס (1-2) 118 – מילוואקי באקס (1-2) 113 / רם סלומון
יאניס עם פתיחת עונה מפלצתית מנסה להוכיח שלבאקס עדיין יש יכולת לתת פייט במזרח מגיע אל הקאבס שהפסידו לניקס בפתיחה וניצחו את הנטס ורוצים להוכיח שגם מול קבוצות שאפתניות הם עדיין הפייבוריטים בצד המזרחי לפחות.
המשחק נפתח צמוד בלי ריצות מיוחדות או הובלות משמעותיות עד לאמצע הרבע השני שם הקאבס עשו ריצה של 15-4 ועלו לראשונה ליתרון דו ספרתי של 11 נק׳. מילווקי הצליחה לעצור את הריצה אבל לא ממש לייצר אחת משלה והיתרון נשמר עד לסיום הרבע ובמחצית 65-56 לקבוצה הביתית.
המחצית השניה נפתחה עם מומנטום מחודש של קליבלנד והיתרון צמח עד ל-18 הפרש 5 דקות לתוך הרבע השלישי עם 81-63 אבל אז הבאקס התאוששו עם ריצה משלהם של 21-3 והרבע השלישי מסתיים ביתרון מינימלי לקאבס 86-84. הפסקה בין הרבעים עצרה את המומנטום של מילווקי וברבע הרביעי הקאבס הצליחו קצת להגדיל את היתרון. הבאקס לא וויתרו אבל לא באמת הצליחו להגיע אל המארחת לאורך כל הרבע ובסיום 118-113 לקאבס.
דונובון מיטשל עם 24 נק׳ (9-11 מהשדה, 1-8 ל-3) הוביל את הקאבס ומובלי עם 23 נק׳, 8 ריב׳ ו-6 אס׳ גם הביא תרומה משמעותית.
בצד המפסיד יאניס ממשיך את הכושר המפלצתי מתחילת העונה כשהפעם הוא קולע 40 נק׳ באחוזים טובים (14-20 מהשדה, 1-1 ל-3) ובנוסף 14 ריב ו-9 אס׳ אבל כאמור זה לא הספיק הפעם גם כשאיי ג׳י גרין עם 20 נק׳ ורולינס עם 14 נק׳ ו- 8 אס׳.
וושינגטון וויזארדס (2-1) – שארלוט הורנטס (1-2): 139-113 / אבי טרכטמן
88 נקודות קלעה שרלוט במחצית השניה במשחק שאמנם נראה כמו תבוסה, אבל וושינגטון דווקא הובילה בחד ספרתי מינימלי עם המחצית, ואף הגדילה את יתרונה למניין בר-מצווה מיד עם תחילת הרבע השלישי, רק שאז קניפל, למלו בול ואף סיון ג׳יימס החליטו שנמאס להם, קלעו 44 נקודות עד סיום הרבע השלישי שנגמר ביתרון בן 7 נקודות, ואז ברבע האחרון ברידג׳גס, סקסטון וקונאטון הצטרפו לחגיגה, קלעו עוד 44 נקודות וסיימו משחק בתרועה רמה. במשחק בין שתי קבוצות שאמורות להיות נמושות הליגה, יתכן שיש אחת שהיא נמושה יותר ואחת שהיא נמושה פחות.ֿ
בול סיים בשרלוט עם טריפל דאבל אימתני של 38 נק׳, 13 בריבאונדים ובאסיסטים, ברידג׳ס קלע 22, סקסטון וקניפל קלעו 20 כ״א, סיון ג׳יימס עם רבע שלישי גדול קלע 13, ודיאבטה הוסיף 12 ו-10 ריבאונדים.
בוושינגטון מקאלם הזקן קלע 24, סאר הצעיר הוסיף 21, טריי ג׳ונסון קלע 19 ואילו וויטמור ומידלטון הוסיפו 10 נקודות לראשון, ו 11 לשני.
מינסוטה וולבס (1-2) – אינדיאנה פייסרס (3-0): 110-114 / אבי טרכטמן
אחרי שני הפסדים צמודים רצופים לפיינליסטית הליגה החבוטה והפצועה, אינדיאנה חשבה שאולי דווקא הפעם. במיוחד לאחר מתיחה של אנט שסיים את המשחק לאחר חמש דקות בלבד. שלשה גדולה של סיאקם עם 43 שניות על השעון, קבעה מינוס שתיים בלבד לקבוצה, ומומנטום למזרחית שבין שתי הקבוצות. אבל בסופו של דבר, פיינליסטית המערב הצליחה לסגור את המשחק מהעונשין, אחרי שהובילה לאורך רוב המחצית השניה בכל מקרה, בזכות משחק גדול של רנדל ובמידה מסוימת גם של דוינצ׳זו
במינסוטה, רנדל כאמור השתלט על העניינים עם 31 נק׳, דוינצ׳נזו קלע 17, ריד 16 ו 10 ריב׳, גובר עם 14 נק׳ ו 18 ריב׳, מקדניאלס קלע 11. הפייסרס שהפעם הגדילו לעשות והוסיפו לחסרונות של מקונל, נמבהארד וכמובן הליבורטן גם את מת׳ורין (מי שהיה המצטיין בשני המשחקים הראשונים של הקבוצה) מחוץ לסגל. אז סיאקם ניסה כמעט לבד עם 33 נק׳, 10 ריב׳ ו 8 אס׳. נסמית׳ קלע 18. ברדלי ודניס הוסיפו 12 כ״א.
דאלאס מבריקס (2-1) – טורונטו רפטורס (2-1): 129-139 / אבי טרכטמן
אחרי שקופר פלאג סיים את המשחק הראשון שלו בקול ענות חלושה, והשתפר מעט במשחק השני, ניתן לומר שבמשחק השלישי הוא מתחיל למצב את עצמו כפורוורד אימתני של ממש. הוא, אנתוני דייויס ומקס כריסטי היו הסיבה המרכזית לכך שדאלאס היתה דומיננטית ברבע השלישי בו היא פתחה פער רציני אחרי מחצית ראשונה צמודה למדי. פלאג עצמו נתן משחק משובץ היילייטים עם אסיסטים נאים כרפאל ודאנקים נאים כגבריאל (נו, בנאי. היפה מבין חברי הגשש).
בדאלאס דייויס הוביל את הקלעים עם 25 נק׳ ו 10 ריב׳. דאנג׳לו ראסל שצריך להיות הגארד המוביל בקבוצה עם המון עומק בפנים, אבל בעיקר קיירי איירוינג אחד פצוע בחוץ, הוסיף 24, פלאג עצמו קלע 22. וושינגטון וכריסטי קלעו 17, נאג׳י מרשל 12 וקליי תומפסון הקשיש הוסיף 10.
ברפטרוס משחק טוב לצמד הפורוורדים כשבארנס קולע 33 עם 11 ריב׳ ואינגרם 22, בארט וxxxשווילי קלעו 16, קוויקלי 14 וגריידי ד***ק הוסיף 10
ל.א. קליפרס (1-2) – פורטלנד טרייל בלייזרס (2-1): 107-114 / אבי טרכטמן
הרבה הזדמנויות היו לפורטלנד בשתי הדקות האחרונות של המשחק לנסות ולהציל אותו ,למרות מינוס 9, אבדיה החטיא ואיבד ושיידון שארפ גם לא תרם, ובסופו של דבר ג׳רו הולידיי רק הצליח לצמק מעט. וחבל, כי הרבע השני של קבוצתו של דני, היה טוב מאד, כשדני אבדיה עצמו יחד עם קלינגן ואולי בעיקר שארפ נתנו רבע לפנתיאון, בו הם כבר הובילו ב-11 נקודות לפני שהם נתנו לבאטום לצמק. בדיעבד, הצימוק הזה לא תרם להם, כי המומנטום עבר לקליפרס שנתנו מצידם הגנה מעולה ורבע שלישי טוב שדי גמר את המשחק לטובתם בניצוחם של הארדן וקוואי, וכמובן זובאץ׳ האמין תמיד.
את הזקנים מלוס אנג׳לס הוביל קוואי עם 30 נק׳ ו 10 ריב׳, זובאץ׳ קלע 21, הארדן הוסיף 20 ו 13 אס׳, וקולינס קלע 16.
את פורטלנד הוביל בנוהל אבדיה עם 23 ו 7 ריב׳, הולידיי עם 21 ו 7 אס׳, שארפ קלע 19, גרנט 17 וקלינגן הוריד עשרה כדורים חוזרים וקלע תשע נקודות.
סקרמנטו קינגס (2-1) – ל.א. לייקרס (1-2): 127-120 / אבי טרכטמן
לברון ג׳יימס, מי אתה בכלל? לוקה דונצ׳יץ׳, מי צריך אותך כאן? בהעדר שני כוכבי העל של הקבוצה, נדמה היה שהקינגס אמורים לשייט לניצחון. רק מה, ללייקרס מסתבר אין צמד דגול, אלא שלישייה, ואוסטין ריבס שמשתפר לו משנה לשנה קלע לא פחות מ 51 נקודות (ועם מינוס אסיסט אחד לטריפל דאבל) בדרך לניצחון ענק. איזה שחקן האיש הזה שנראה בגדול כמו הגרסה המודרנית של ג׳ף הורנאסק הופך להיות. רק שלא יטרידו אותו תמורת צ׳רלס בארקלי (או בגרסת הנ.ב.א הנוכחית… אני מניח שציון ווליאמסון?). המשחק היה צמוד לכל אורכו, ווסטברוק וסבוניס פתחו את הרבע הרביעי עם יתרון לקינגס אבל אז הגיעו שתי שלשות של ריבס, וגם סלים של הצ׳ימורה ואייטון והחזירו את הצבע ללחיי הלייקרס. שרודר ולאווין עוד צימקו עד 119-122 אבל הסופרסטאר סגר עניין מקו הצדקה.
ריבס כאמור עם 51 נק׳, 11 ריב׳, 9 אס׳. אייטון נתן משחק סנטרי טוב של ממש עם 22 ו-15 (טוב, נו, מול סבוניס וההגנה האימתנית שלו…), הצ׳ימורה עם 18. סמארט המתקמבק ולראביה עם 11 כ״א
לאווין בסקרמנטו עם 32, דרוזן עם 21, שני הרכזים עם 18 כ״א, כששרודר מוסיף גם 12 אס׳ ואילו ווסטברוק עושה 4-6 מהשלוש, מונק קלע 15,, סבוניס עם 10 ו 14 ריב׳

תודה רבה על הסיקור המהיר חברים.
אני מקווה שלשרף יהיה קצת יותר מזל ושהזריקות יתחילו להיכנס.
קופר פלאג נראה טוב מאד, ובאסה בשביל אינדי, שלא מגיע לה להיות ב 3-0.
ריבס? וואו. אני מופתע ממנו לטובה כל פעם מחדש. איזה שחקן מצוין
לוקה על ה51 של ריבס:
שיט חבל לא שיחקתי יכלתי לתת 70. לא נורא ניתן 50 לאבדיה הלילה.
רדיק מתעלל בברוני שוב 0 דק משחק.
הקינגס לא הולכים לשייט לכלום הקבוצה הגרועה במערב.
אין לי אלא להוריד את הכובע בפני מיאמי וכרגיל כמו כל שנה טועה בהערכתם. כל הכבוד להם.
שפוקס יחזור הספרס יהיו עם עוד יותר כוח אש, הם יכולים לעשות הרבה רעש השנה
לוקה לא ישחק גם מול פורטלנד.נכון לעכשיו הוא שבוע בחוץ
תודה רבה חבר'ה
תודה רבה על הסיקור
מיאמי מפתיעים יפה
🙏
וואלה אם הייתי בן אדם קטן הייתי אומר שפרשת ההימורים זה הדבר הכי טוב שקרה לקליפרס מאת תחילת העונה, כי את מי מעניין עכשיו חוזה כפול?..
אנו מדברים כאן על מעצרים, FBI, משפחות הפשע והשפעה על מהלך המשחק עצמו בשביל מהמרים.
אולי בגלל זה הם התעוררו.
כל הכבוד לדני, בעיקר כי כבר הוא לא מפתיע אף אחד כשהוא נותן 20+. כשראיתי את דריימונד מציק לו, הבנתני שהמעמד שלו זה לא רק בדמיון הפרובינציאלי של האוהדים מישראל.
בן שרף צריך לעשות מה שדני עשה. דני חצב לעצמו נישה דרך ההגנה והמשחק הקבוצתי. הוא הפך לנכס למאמן, וחביב על השחקנים. הנקודות באו אח"כ באופן טבעי, עם הכשרון, הקרדיט, והבטחון.
לא מסכים בכלל לגבי שרף. ההיפך ללמוד מדני מה לא לעשות. דני למזלו ניצל שווש העיפו אותו אחרת היה נרקב בפינה. דני בזבז 3 שנים מהקריירה בווש.
שרף צריך ללמוד להיות אגרסיבי בהתקפה ולזרוק כי תכף הוא הולך לעלות מהספסל, מס הדק שלו יורד ממשחק למשחק. אי אפשר להיות גארד בnba בלי קליעה ולשרף אין בכלל קליעה הוא 0% ל3 כולל משחקי הכנה.
הוא חייב מאמן קליעה ברמה עולמית להתאמן אצלו שעונה הבאה הוא לא יגיע במצב הזה.
דבר נוסף דני גבוה שרף לא בגודל הזה ולא בתפקיד הזה. גארדים בnba הם מפלצות בניגוד לעמדות פורוורד ופנים שאתה יכול להיות נגר גם. גארד נגר לא שורד בליגה.
דווקא בשביל גארד שרף די מסיבי.
וכפי שאמרת, קליעה כרגע אין.
וואוו ריבס. איזה שחקן. ובאמת סחטיין על מיאמי. וכמו שאמרתי כבר בפוסט אחר טקסס השנה זה המקום לראות כדורסל הכי טוב. בין דאלאס יוסטון וסאן אנטוניו – זה יהיה ההצגות הכי טובות בליגה.
תודה על הסיקור המהיר והאיכותי. אומנם זה רק שבוע ראשון של העונה אבל אישית שתי הקבוצות שהכי מסקרנות אותי העונה אלו הספרס ודאלאס.
תודה על הסיקור.
אני מתחיל לחשוב שהבעיה בניו יורק היא ברנסון שמשחק לבדו ולא מפעיל את כולם… אז לפעמים זה עובד (כמו מול בוסטון עם הרבה מזל וקצת בריג'ס) ולפעמים הם פשוט לא נראים כמ קבוצה. אתמל זה בלט מול הקבוצה ממיאמי.
וומבי ענק, אבל מה שקרה לספרס בלעדיו זאת בעיה חמורה. ועוד מול ברוקלין…
תודה לכולם.
לגבי הפייסרס – כשמוביל הכדור היחיד שלך הוא שחקן הטו-ווי קוונטין ג'קסון וגם הוא לא מספיק כשיר וכשהחמישייה היא עם ג'קסון והאף ביחד (נקודה אגב לשים לב – משחקי הסנטרים של קרלייל. ג'קסון פתח מול okc, האף ובראדלי שיחקו כמה דקות אבל רוב הזמן הפייסרס שיחקו בלי סנטר עם טופין וסיאקם כגבוהים; ווייסמן פתח נגד ממפיס ושיחק 20 דק', כל היתר לא יותר מדי שיחקו; האף וג'קסון פתחו יחד נגד מיני, ווייסמן לא שיחק ומי שהיה טוב היה בראדלי. מעניין אם זה ימשיך ואם קרלייל מאותת שבגלל חוסר האיכות שיש בעמדה הוא הולך לשנות את הסנטר בחמישיה לפי הצורך וההתאמה, קצת כמו שסטיב קר עשה ב-2015 עם אזילי, ספייטס, בוגוט ודייויד לי והרוטציות ביניהם תו"כ משחק, לפני שליפת "חמישיית המוות").
נקווה שהפציעה של מאת'ורין לא רצינית אבל שיתנו לו זמן להתאושש, אני בסדר עם הפתיחה הזו כי הכדורסל לא רע וזה היה די צפוי בהתחשב בחוסרים וביריבות (שתי פיינליסטיות המערב).
אין קשר לרבע השני ושארפ – שהיה ממש גרוע כל המשחק. ברבע השני זה התחיל עם חמישיית הגנה חזקה (דני-קמארה-תיבול-ג׳רו-גראנט) והמשיך לחמישייה שאכן שארפ היה חלק ממנה אבל בעיקר הצליחה בזכות הופעה של ווסלי המצויין. הקליפרס הספיקו קצת לצמצם לקראת סיום הרבע ובשלישי כבר ביצעו עקיפה ולא הביטו אחורה. קוואי היה בלתי עציר ממש וזובאק את לופז סגרו את הצבע.
הקליפרס בערב קליעה אדיר של 55% מהשדה מול 37% של הבלייזרס.
שארפ פתח את העונה רע מאוד.
בדיוק, מה שווסלי עשה שם ברבע השני היה ממש מרשים. בכלל ההגנה של פורטלנד לחצה ממש יפה בחלקים מסוימים במשחק.
אני מחכה שהסיני יכנס לעניינים הוא כשרון על
ההתלהבות מפלאג מוגזמת. עשה ברבע השלישי סדרת מהלכים מרשימה מאוד, כולל הדאנק המפלצתי, אבל בסוף שחקנים ילמדו לשמור אותו, ואין פה שום דבר שהליגה לא ראתה קודם. עוד שחקן
לי נראה שההתלהבות מוצדקת. ז"א אולי מוגזמת בצורה שאמריקאים אוהבים להגזים, אבל הוא הולך להיות שחקן מעולה ומיוחד.
יש לו שילוב קטלני של גודל, כוח ואתלטיות, והוא יודע להשתמש בגוף שלו מצוין, באופן יוצא דופן לגילו.
והוא מאוד מאוד צעיר, עוד לא בן 19. אם הוא נתן כאלה מספרים במשחק השלישי שלו בליגה, זה נראה כמעט ודאי שהוא יהיה אולסטאר תוך כמה שנים, ואולי יותר.
כמה שחקנים אפשר לומר עליהם בוודאות גבוהה כבר אחרי המשחק השלישי שלהם שיהיו אולסטארים? מכל המחזור של שנה שעברה למשל, עדיין אין אחד כזה
תודה למסקרים, רק שבוע ראשון ויש כבר כאלה שהכתירו באסטים אלופים וטנקיסטים. אני טיפה מרחם על יאניס שנמצא בכושר פסיכי אבל בלי קבוצה ממשית, על טייטום שיחזור ויראה שאין לו קבוצה לרוץ לאליפות ועל קוואי שאם הייתה לו בריאות היה היום עם כבוד של הגדולים בהיסטוריה.
בשלב מסויים, אולי כבר הלילה מול אוקלהומה, מישהו ילמד את קופר פלאג שיעור בהתקפה, ואחרי זה שיעור בהגנה, ההתלהבות מהמשחק הלילה מוגזמת.
זה כנראה יהיה איש האנליטיקס הנורא
מן הסתם. קרה לכל שחקן, לא?
אין ספק שיש לו לאן להתפתח
הדבר היחיד שמוגזם זה מסע הצלב שלך נגדו
אחלה של סיקורים תודה רבה!
ומי שישב שהקינגס ישייטו לנצחון לא הבין עם מ יש לו עסק 😂
הם על הפנים
זוכר את הפרק על הסאן-קינגס בGOZ?
אז השנה שוב…
Goz?
game of zones
אני כל פעם מחדש נהנה לראות בצורה מזוכיסטית משהו שם את נאום הת'יאון גרייג'וי של פול ג'ורג' לשחקני הפייסרס דאז.
לא הכרתי אתכל ה goz הזה
אחפש
תודה
https://youtu.be/jBkT5oLtFy4?si=Kcm2Qnv8Ylej1qw9
I don't even want to be here…
זה אחד הטובים
To have a decent regular season and a forgettable playoffs!!!
רק אל תביאו שוב את בנדר
יש לנו מספיק דרקוני צעצוע חדשים.
אגב היה 46-18 ללייקרס בהליכות לקו אבל ממה שאני קורא (ראיתי רק רבע אחרון) זה לא כי השופטים טעו. הקינגס פשוט לא הצליחו להגן בלי לעשות עבירות. וזה בלי לוקה ולברון.
פתיחה נוראית של הסלטיקס.
בס"ד
תודה