NFL יום ראשון / מנחם לס

אלה הם המשחקים המרכזיים המומלצים ליום ראשון לגולשי 'הופס':

(אלא אם-כן אתה אוהד ג'קסונוויל ג'גוארס – 5-0 – נגד טנסי  טיטנס – 4-1)

 

1.  סיאטל סיהאוקס (1-3) – דאלאס ק'אובויס (1-4)

יום ראשון, 16:25 (הכל זמני מזרח ארה"ב, שצריך להפוך לשעון העולמי כשכל האחרים הם "+" או "-" ממנו)

 

אני יודע, אני יודע. טוני קומו הפך להיות קוורקרבק העושה את זה בזמני CLUTCH, הדבר שהיה בעוכריו משך רוב הקריירה;  דז  בריאנט החל להשמיע קול, וההגנה של דאלאס החלה לחהיות "D" באותיות גדולות. אבל כולם יודעים שהסיבות הראשית לארבעת הנצחונות הרצופים הן:

א. הרנינג-בק דמרקו מוריי.

ב. האופנסיב ליין שעשה ממוריי – או לפחות עזר לו המון –  להפוך לאחד מנושאי הכדור הפרודוקטיביים ביותר בליגה.

חוזרים לטוני רומו: מאז 3 האינטרספשיונס במשחק הראשון, הוא הפך לקוורטרבק המדייק ב-73% ממסירותיו עם 8 T.D, ורק 2 איטרספשיונס בשלושה משחקים.

לסיאטל זה משחק ביתי ראשון אחרי ארבעה בחוץ, והקוורטרבק שלהם ראסל וילסון הפסיד רק פעם אחת בבית בכל קריירת ה-NFL שלו, מה שנותן לסיאטל הרגשה טובה להיות בבית.

השמירה נגד משחק הריצה של דאלאס תהיה בראש מעיינם, אבל מסורתית דאלאס מצליחה לשאת כדור בהצלחה בסיאטל. אחד מהשניים חייב 'TO GIVE': ההגנה נגד הריצה של מוריי, או הריצה של מוריי.

נצחון לסיאטל.

2. פילדלפיה איגלס (4-1) – ניו יורק ג'איינטס (2-3)

יום ראשון, 20:30

לא משנה כצה טובות או כמה גרועות הן הג'איינטס והאיגלס, הןם קרובות מדי גיאוגרפית, ובספורט ידוע שקיים יחס אקספוננשיאלי הפוך בין מרחק ושנאה. ככל שאתה קרוב יותר – השנאה גוברת בריבוע. בין האיגלס והג'איינטס ישנה הסטוריה ארוכה כאורך הניו-ג'רסי טרנפייק, והשנאה היום היא גדולה שבעתיים כי לפתע – די בהפתעה – שתי הקבוצות נראות טובות עד טובות מאד. מה שמוסיף להנאה היא העובדה שכריס קולינוורת' – לדעתי אנליסט הטיווי הטוב בנמצא גם בגלל הבנתו, והעיקר בעיקר החסכון במילותיו שהופך כל מילה שלו למוזהבת שאסור להחמיצה!

ההתקפה של הג'איינטס הפכה להיות "A" – כמעט בא לי לכתוב "A+" –  בשלושת משחקי הנצחון האחרונים עם ממוצע של 35 נקודות למשחק, והם עושים זאת ללא הפגזות של 40 יארדס: בשבוע שעבר  הם עשו בס"ה PLAY אחד של מעל 20 יארדס, ובכ"ז חזרו מ-10 נק' דפיציט להכות את אטלנטה פלקונס. הקרוורטרבק אליי מנינג החליט שהצורה לשחק היא 'TO SPREAD THE BALL AROUND' בין רצים ותופשים, כולל הרוקרי ווייד רסיבר אודל בקהאם עם ארבעה תפיסות, כולל אחת ל-TD, וזה במשחקו הראשון ב-NFL. האם הג'איינטס מצאה כוכב חדש?

מצד שני – האמינו לי כשאני אומר זאת – פילדלפיה די מדדה בהתקפה למרות רקורד של 1-4, ולמרות 31.2 נק' למשחק.

HOW COME?

רוב הנקודות באו ממקרים בלתי רגילים ומהספשל-טימס שלהם (כולל נקודות מההגנה). האיגלס מתקשה ביותר לשאת את הכדור, וגם משחק המסירות שלהם לא יאה לקבוצה של 1-4. למזלה ה-SPECIAL TEAMS עשו את העבודה, אבל זה לא יכול להימשך ככה.

אני בכ"ז מאמין (לצערי) בנצחון צמוד של האיגלס, בעיקר בגלל שהם בבית.

 

 

3. בופלו בילס (2-3) – ניו אינגלנד פטריוטס (2-3)

יום ראשון, 13:00

כששתי קבוצות של 2-3 ניפגשות זה תמיד קרב לחיים ולמוות. למה? כי ביום שני אחת מרגישה כ-BIG TIME עם 2-4, והרגשה שזהו, מעתה פורצים קדימה, והשנייה חוזרת לחדר ההלבשה מקבוצה מנצחת להיות פתאום קבוצה ממוצעת של 2-2.

במיוחד כשהשתיים הן הבילס והפטריוטס עם היסטוריה ארוכה של פורעניות ומשחקים מוכרעים בשנייה האחרונה. זה אחד המקרים הבלתי מובנים של שנאה יוקדת כבר 40 שנה.

היום ידוע לכולם שכל הדיבורים על "תום בריידי גמר כנראה את הקריירה" היו מעט מוקדמים מדי. אולי הרבה מוקדמים מדי. כל מה שהוא נתן לנו בשבוע שעבר היה מסטר פיס של הקוורטרבק הוותיק שהיה הטוב בליגה, והוא לא רחוק מלהיות שם גם היום. אין לו את המוביליות (מהמילה MOBILE) של צעירי היום, אבל הוא השועל הזקן, הוותיק המצויין, שימצוץ לך את הדם עד שלא יישאר ממך מאומה, כפי שעשה בשבוע שעבר לבלתי מנוצחת סינסינטי בנגלס בריסוק מחלט ומשפיל של 17-43. כל מה שבריידי עשה היה למסור ל-292 יארדס כולל שני טצ'דאונים, ולהפוך בכך לקוורטרבק ה-6 בכל תולדות ה-NFL לזרוק 50,000 יארדים.

מי שראה את המשחק יודע שביל ביליצ'ק – המאמן הוותיק שגם אותו החלו לקבור – הראה שוב לליגה מאיזה צד משתין הדג כשהוא חזר לשיטה שעשתה מהפטריוטס מה שהיתה ב-2011 עם שני TE (טייט-אנדס). וכשלשניים קוראים רוב גרונקוסקי – הטוב בליגה שחזר מפציעה וניתוח קשה והראה שהוא בא שוב לקחת את הלפיד של הTE – וטים רייט (שניהם יחד 11 תפיסות ל-195 יארדס), כל מה שנשאר להגנה לעשות זה להחליט באיזה רעל לבחור.

בופלו, מנגד, עשתה סוויץ' וחזרה לקוורטרבק שלה קייל אורטון, והוותיק עם 10 שנות נסיון החזיר טובה בצורת אפסט גדול בנצחון 14-17 על דטרויט ליונס, כשה-QB הוותיק מוסר ל-308 יארדס ו-TD אחד. ואסור לשכוח את הדפנסיב ליין של בופלו שעשה 6 סאקים ל-QB של דטרויט מת'יו סטפורד – יותר משעשה לו כל דפנסיב-ליין אחר בליגה העונה, וההגנה הירשתה ל-QB המצצויין רק 1 מ-11 נסיונות להשלמת דאון שלישי ל-FIRST DOWN.

יהיה צמוד מאד, אבל הפטריוטס ינצחו בקושי, בקושי!

4. קליבלנד בראונס ((2-2) – פיטסבורג סטילרס (2-3)

יום ראשון, 13:00

אותו סיפור כמו בופלו – ניו-אינגלנד. שנאה תהומית שהתחילה כמה שנים אחרי 'בראשית'. שוב – קירבה גיאוגרפית – מין חיפה-י"ם – נסיעה ישירה על פנסילבניה טרנפייק ואז אוהיו טורנפייק, ותוך שעתיים אתה  שם. זאת גם קנאה בין שתי ערים של צווארונים כחולים כשפתאום קליבלנד מרימה ראש עם לברון והקבליירס, והבראונס עם מונזיאל.

בעונה שעברה הסטילרס ניצחה בשנייה האחרונה עם פילד גול 27-30 כשהבראונס היו מבולבלים משיטת ה-"NO-HUDDLE" של QB הסטילרס בן רות'ליסברגר הוותיק, שמחק לברואנס יתרון של 24 נקודות. בקליבלנד לא שכחו זאת. מחר היום לרבנג' ביג טיים.

נצחון גדול לא יהיה, אבל הבראונס ינצחו בנקודה או שתיים.

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. יש לי הרגשה שפילי יתפרקו ככל שהעונה תתקדם.
    ההתקפה שלהם לא עומדת מספיק זמן על המגרש וכל משחק הספיישל טימס שלהם עושה נקודות מכלום.
    אני לא יודע כמה זמן הרצף הזה יכול להימשך, זה כבר עבר את גבול הנתפס עכשיו זה סתם בקטע הזוי…
    ניצחון לג'איינטס

    הרץ הכי טוב העונה בינתיים, דמארקו מורי של דאלאס ייתקל בהגנת הריצה הטובה בליגה.
    כתוצאה מכך דאלאס יצטרכו לחזור לרומו שמצידו יצטרך לנפק משחק ענק כדי לנצח.
    אני מהמר שסיאטל קורעים אותם.

    עוד משחקים מעניינים:
    קרולינה- סינסינטי- אם סינסי לא מנצחים כאן, וזה עומד להיות משחק קשוח, הם יהיו בבעיה העונה. כל הבית שלהם רותח וגם הבראונס יעשו רעש.

    מיאמי- גרין ביי- אהרון רוג'רס חוזר לעצמו וגרין ביי נראית טוב אבל מיאמי היא קבוצה שאותי מעצבנת באופן אישי והיא כנראה תמשיך לעצבן ולנצח.

  2. קו ההתקפה המדולל של האיגלס שלא יחזיק מול ה-pass rush האגרסיבי של הג'יינטס וההגנה הלא יציבה שתעניק לאיליי הרבה זמן על המגרש יסדרו ניצחון ל-NY.

    דאלאס קוצרים את הפרות של בחירת שחקני קו התקפה בסיבוב הראשון של הדראפט כבר 3 שנים רצופות – ההצלחה במשחק הריצה נובעת הרבה מיכולת קו ההתקפה לפתוח פרצות בקו ההגנה של היריבות. יש תחושה של הפתעה גדולה של דאלאס בסיאטל.

    לג'יי ג'יי וואט כבר 3 TD!!! במשחק מול אינדיאנה, למרות כיסוי כפול כל המשחק ולמרות 0 עזרה מהליינבקרים של יוסטון, סיים משחק עם 2 סאקס ו-TD מפאמבל של לאק.עם רק היה ליוסטון QB הם היו קבוצת פלייאוף.

    אני מקווה בשביל אוהדי הפאטס שהנצחון שבוע שעבר מול סינסינטי לא עלה לקבוצה שלהם לראש – הבילס בהחלט יכולים להפתיע עם הגנה לא רעה בכלל, וקהל ביתי שדוחף השנה את הקבוצה למאזן מפתיע.

    מול ההגנה הלא קיימת של גרין ביי, מורנו שוב יתחפש לRB עילית (כמו שעשה מול הפטס). מיאמי מנצחת.

  3. מנחם תודה על הפוסט.
    אם דאלאס ינצחו זו תהיה הפתעה עצומה. אני וכל אוהדי הקאובויס עדיין בטוחים שכשצריך לשתות מהבאר הוא יפיל אותנו לתוכה.
    ג'יי ג'יי וואט כרגע השחקן הטוב בליגה. צריך מצלמה שתהיה עליו כל המשחק, פשוט D-9 דורס כל מה שמולו.
    ובינתיים גם פילי וגם הקולטס ממשיכים לנצח למרות שלא מפסיקים להגיד שהם לא מספיק טובים. אלו הסוסים השחורים שלי מתחילת העונה, נראה לאן יגיעו בסוף.

    1. אפלטון אני מתפלא עליך.
      שחקן הגנה כמו וואט זה דבר רואים כל יום והוא בהחלט ייחודי ומרשים וגורם לך לצעוק על הטלויזיה מרוב התפעלות.

      א-ב-ל

      בשום פנים ואופן הוא לא השחקן הכי טוב בליגה!
      אתה משווה שחקן שנוגע 4 פעמים במשחק בכדור לאחד שנוגע בו 70-80 ואמור לקבל בכל רגע נתון את ההחלטה הטובה ביותר?? ולא רק שאמור אלא גם מבצע כמו לאק שלוקח קבוצה בינונית לפלייאוף ואולי גם ליתרון ביתיות?! ( לאור הלו"ז הקל הצפוי)

      הטופ 5 שלי העונה לבינתיים הם (ללא סדר)

      1.ריברס
      2.מאנינג
      3.וילסון
      4.מורי
      5.לאק

      1. אולי אני צריך לתקן את עצמי.
        פוטבול הוא ספורט קצת משונה שבו לכל שחקן תפקיד ספציפי ומוגדר כך שלהשוות בין קווטרבק שלמעשה כל התקפה עוברת דרכו לשחקן הגנה תמיד תהיה לטובת הקוורטרבק.
        בוא נגיד שוואט הוא השחקן שאני הכי נהנה לראות ושחקן ההגנה הטוב בליגה. כן כולל שרמן.
        מתוך הקווטרבקים בליגה הכי מרשים אותי נכון לזמן זה הוא ריברס מהצ'ארג'רס, אחריו ווילסון מסיאטל, אנדרו לאק שאני פשוט חושב שהוא אחד האנדרייטד הגדולים בליגה ואחריו מאנינג.
        משחקני קו ההתקפה מאריי מהקאובויז פשוט נותן תחילת עונה פנטסטית והוא המוביל מבין שחקני ההתקפה שהם לא קווטרבקים.
        אגב אני לא היחיד שחושב שוואט הוא השחקן הטוב בnfl כרגע. כל עיתוני הספורט ביוסטון איתי בעניין 😉

        1. חח נתחיל מהסוף..
          אני לא מצפה מאוהדי יוסטון לחשוב אחרת..

          רק אם הוא כזה גדול למה הם פיגרו 24-0 מול הקולטס ולמעשה לא יכלו לחזור למשחק?

          אז קודם כל הוא כן שחקן גדול אבל שחקן הגנה גדול עדיין מוגבל בהשפעה שלו על המשחק הזה. אין משחק יותר קבוצתי מפוטבול.

          מי שחקן ההגנה הכי טוב בסיאטל?
          נכון, אין אחד שממש בולט מעל כולם ולכן זו אחת ההגנות הטובות בהיסטוריה.

          ואני לא חושב שלאק אנדרייטד.
          קראתי כבר כאלה שאומרים שהוא השחקן הכי טוב בליגה.
          נכון שיש כמה מעצבנים אבל אנחנו לא מחשיבים אותם… 🙂

          בקיצור בלי QB בינוני ומעלה יוסטון תהיה קבוצת 8-8 פרווה ולא יעזור וואט שמאט.
          החוזה שלו חירבן את הקבוצה ואינדי תשלוט בבית הזה עד סוף הקריירה של לאק.

          1. צריך לזכור שוואט עדיין ילד ויוסטון ממש בתחילת תהליך בנייה. הם בחרו טוב בדראפט האחרון וגם השנה יקבלו בחירות גבוהות. עדיף לדעתי לבנות בסיס טוב עד שיגיע קווטרבק רציני מאשר להתבוסס עם קווטרבק מתסכל כמו רומו.
            יש עתיד טוב ביוסטון, ואני רואה אותם כקבוצת פלייאוף לשנים בעוד שנתיים ככה. בתור אוהד קאובויז מתוסכל אני לא כזה אופטימי למרות שבשנה שנתיים האחרונות נראה שיש איזשהו שינוי בתפיסה.
            לגבי לאק- כבר שנים אני שומע שהוא בינוני במקרה הטוב, לדעתי הוא בעילית של הקווטרבקים בליגה ולא מקבל את הכבוד הראוי לו.

  4. QB זה עניין לא פשוט בכלל.
    רומו הוא אחלה QB שנפל על פרנצ'ייז חולני.
    וזה לא עניין של בחירות גבוהות זה עניין של זוית ראייה.
    לא נותנים חוזה של 100 מיליון לשחקן הגנה אחד.
    זה מראה לי הכול על הניהול שלא יגיע רחוק.

    לאק, אני לגמרי מסכים איתך.
    QB שמעניין אותו רק הצלחת הקבוצה וכל החברים שלו לקבוצה נשמעים כמו כאלה שמוכנים למות בשבילו.
    בנוסף לחוכמת המשחק, היד הקטלנית והגוף המוצק.

    לא כמו RG3 שהשחקנים שלו לקבוצה מתעבים אותו.
    בנוסף, הגוף שלו לא בנוי לשחק NFL.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט