אני אמנם כותב דירוגים דומים כבר שנים במקום אחר (וגם השנה זה פורסם במקום אחר, פורום בו אני חבר עוד לפני שהופס היה קיים לדעתי, אם כי בפורמט קצת שונה), אבל רציתי השנה להוסיף את זה גם להופס.

השאלה שמנחה אותי בדירוגים האלה היא פשוטה – אם היום, ה 19 באוקטובר 2025, ננבא לכם שהקבוצה שלכם בתור ה GM של הקבוצה הצליחה איכשהו לגיע לפלייאוף ואפילו הגעתם נגיד לסיבוב השני, רק שדא עקא – במשחק השני של הסיבוב השני שחקן שלכם בעמדה x נפצע – והיום יש לכם אופציה לקחת שחקן על פי מה שידוע לכם באוקטובר, בשביל שיעזור לכם במאי – את מי תיקחו (או במילים אחרות, פקטורים כמו גיל או מועדות לפציעות, הוא פקטור חשוב ואף קריטי). זה גם אומר שיש שחקנים. שלא קשורים לדירוג הזה בכלל, נגיד טייטום, הליבורטן, לילארד ואחרים שכמעט בטוח לא יהיו זמינים באביב הקרוב. (קיירי, אני חושב כן יהיה זמין ולכן נכלל על ידיי).

אציין גם שהדירוג שלי הוא סובייקטיבי לחלוטין. זאת לא כתבה אנליטית למרות שיש כאן קצת סטטיסטיקה קלה מאוחר יותר.

ומכאן לדירוג שלי, להשוואות עם דירוגים אחרים ולכמה תובנות:

————————————–

הדירוג שלי ודירוגים אחרים,:

יגעתי ומצאתי ארבעה דירוגים אחרים  – הופסהייפ, קדפם, רינגר ובליצ׳ר ריפורט. בסוגריים אביא את הדירוג הממוצע של השחקן בארבעתם (מול הדירוג שלי וגם כמה מהארבעה בכלל דירגו את השחקן במאה שלהם) בשביל ממוצע, עשיתי טריק קטן וכל דירוג שלא שם את השחקן, שרירותית הושם על ידי במקום ה-120 (הייתי יכול גם 125, זה לא היה משנה במיוחד, מה שמשנה הוא שיש דירוג שלא מעריך את השחקן במאה). ונבחן איפה אני מעריך בחסר או ביתר (אבל זה בגלל שאני יותר מומחה מכולם שם). 

ֿ

—————

הבדלים ביני לבין שאר הדירוגים:

הנה שתי טבלאות, הראשונה היא קורלציה פשוטה בין חמש הדירוגים (כולל שלי) והשניה היא טבלה שמדברת על השחקנים שנמצאים גם בדירוג x וגם בדירוג y

רק שחקן אחד מופיע בארבעת הדירוגים האלה שאפילו לא נמצא אצלי בנייר – טארי איסון שדה רינגר דירגו 80, שיהיה.

בגדול, עם כל הארבע יש לי בין 83 (קדפם) ל-89 (הופסהייפ) שחקנים זהים בין המאה הראשונים. גם הקורלציה היא תמיד בין 82% (הופסהייפ) לבין 88% (קדפם). אם כי יצוין שהקורלציות בין כל המתחרים יותר גבוהות, במיוחד עם נוציא את הופסהייפ היותר מיוחדת מחוץ לתמונה. קדפם, רינגר ובליצ׳ר הם בעלי רשימות זהות ב95% פחות או יותר. כשמשווים אותם להופסהייפ, המספרים קרובים יותר ל 90%

מה שחשוב יותר הוא האנשים שאני נותן להם הערכת יתר, לעומת השחקנים בעלי הערכת החסר 

הערכת יתר:

(אני מעריך אותם הרבה יותר מארבעת הדירוגים) לפי סדר יחסי (מיקום שלהם , חלקי המיקום שלי),

הערכת חסר

(כלומר, הקונצנזוס מעריכים אותם הרבה יותר ממני)

הקבוצות הטובות ביותר שלי על פי הדירוגים

בגדול, מדובר בפונקציה של מס׳ שחקנים + הממוצע שלהם. לא יצרתי כאן נוסחה מתמטית שמאחדת אותם, אבל בגדול, זה הרעיון: זה גם אומר, שאם אני צריך לעשות אובר-אנדר על הקבוצות האלה. רשימת ה-150 תוכל בהחלט לעזור לי. כמובן, זה לא מביא לידי ביטוי שחקני ספסל אחרים, סינרגיה או מאמן, אבל זאת אינדיקציה ראשונית כלשהי.

רק כמה מילים כאן.

א. כן, אוקלהומה עם הכי הרבה שחקנים, שניים בעשירייה, והרבה הרבה אחרים. עוד אליפות היא לא מילה גסה.

ב. מבין הקבוצות עם שבעה שחקנים, הניקס כמובן. אני גם חושב שאטלנטה השנה התחזקה במקומות הנכונים (פורזינגיס אם הוא בריא, ניקיל אלכסנדר ווקר יהיה צמד בולדוגים יחד עם דייסון דניאלס), ג׳יילן ג׳ונסון אמור להיות בריא, היא יכולה לשאוף לפחות לסיבוב שני במזרח. דאלאס לא רק מביאה לכאן 7 שחקנים אלא היתה אמורה להביא 8 יחד עם קופר פלאג, אם הייתי מדרג גם רוקיז. הבעיה היא שאם קיירי לא חוזר, יש הבדל גדול בין עמדות הפנים (אולי הטובים בליגה) לעמדות החוץ, ממש לא. והקליפרס? אולי שבעה שחקנים, אבל ריאלית לפחות שניים לא יהיו זמינים בפלייאוף…

ג. דנבר ומינסוטה איכותיות מאד, בין הקבוצות עם שישה שחקנים. לדנבר שניים בין החמישים הראשונים, ארבעה בין השבעים הראשונים ויוקיץ׳ אחד. למינסוטה יש שלושה ב-40 הראשונים, 5 במאה, ואנט אחד. לעומתם לאינדיאנה אין ממש שחקני צמרת (סיאקם במקום ה-20 שלי), ובסקרמנטו רק שלושה מתוך השישה נמצאים בכלל בין החמישים הראשונים והכי גבוה הוא סבוניס במקום ה-27. לא שתי קבוצות שאמורות להגיע רחוק או אפילו לפלייאוף, למרות שיש להן לכאורה עומק מסוים.

ד. קליבלנד ואורלנדו הן הבולטות בין אלו עם חמישה שחקנים לקליבלנד, 4 מבין 40 השחקנים הטובים בעולם, לאורלנדו 3 מתוך 30 השחקנים הטובים בעולם. ונניח שגם ללייקרס ולמיאמי יש קצת במה להתגאות. לאחרות אין.

ה. ליוסטון אין הרבה שחקנים ברשימה אחרי שון וליט נפצע, אבל יש להם שלושה מתוך שלושים הטובים, הם יהיו בסדר, הם. פלייאוף בטוח, אולי גם יותר מסיבוב אחד.

ו. בתחתית ובצדק עם שלושה שחקנים או פחות – יוטה, פילי, שיקגו, ברוקלין ופניקס, ובעיקר וושינגטון עם 2 בלבד, אף אחד מהם לא במאה שלי (אלא רק באיזור המקום ה-120) והיא גם הקבוצה היחידה בלי אפילו שחקן אחד במאה של שניים מארבעת הדירוגים הגדולים. קבוצות חרא.

ולבסוף קצת על עמדות.

מה שגיליתי הוא שבגלל שיש לי 150 שחקנים, יש הבדל גדול בין עומק לבין איכות.

ברמת העומק, אין על עמדת הסקנד גארד עם 37 שחקנים בתוך ה-150, לעומת 30 לעמדות הסנטר והסמול פורוורד, ורק 26-27 לפאוור פורוורדים ולפוינט גארדים.

ברמת האיכות לעומת זאת, התמונה אחרת. חלק גדול מהסנטרים ובעיקר מהסקנד גארדים ברשימה נמצאים בתחתית הרשימה – ולמעשה נגלה את ההיפוך כאן 

בין 25 השחקנים הטובים בעולם, 7 הם פאוור פורוורדים, ושישה הם פוינט גארדים. בתחתית, רק שלושה הם סמול פורוורדים.

גם בין 50 השחקנים הטובים בליגה לטעמי, עמדות הפאוור פורוורד והפוינט גארד הן האיכותיות ביותר והן מביאות 12 שחקנים. עמדת הסקנד גארד בתחתית עם 7 בלבד (11 סנטרים, 8 סמול פורוורדים)

בין מאה השחקנים הטובים בעולם, העסק מתאזן מאד עם השונות הקטנה ביותר. 22 סמול פורוורדים, 18 סנטרים, ושלוש העמדות האחרות באמצע.

ואז כאמור, כשמגיעים ל-150 הכל מתהפך, והעומק מתגבר על האיכות.