העונה החדשה כבר נמצאת ממש בפתח – מה שאומר שכבר מתחילים לחשוב על סיכויי קבוצות, הישגי שחקנים ומועמדים לתארים – והתואר החשוב והמדובר ביותר הוא כמובן ה-MVP. לכן החלטתי לקחת את השחקן הטוב ביותר של כל קבוצה ולדרג אותו לפי סיכוייו לזכות בתואר. בואו נצא לדרך:

הדירוג יחולק לחמישה טירים, שבהם אני אכתוב מעט על כל שחקן, ואשים זרקור על שחקן אחד שעליו אפרט יותר.

טיר 5, אין סיכוי: בילאל קוליבאלי (וושינגטון), לאורי מרקנאן (יוטה), ג'וש גידי (שיקגו), באם אדאביו (מיאמי), קאם תומאס (ברוקלין), סקוטי בארנס (טורונטו), דני אבדיה (פורטלנד).

זהו הטיר הפשוט ביותר. אם אחד מהשחקנים האלה יזכה בתואר זאת תהיה ללא ספק ההפתעה הגדולה בהיסטוריית הספורט. אומנם יש כאן שחקנים מוכשרים יותר (מרקנאן, אדאביו) ומוכשרים פחות (תומאס), אבל הסיכוי של כל אחד מהם לזכות ב-MVP הוא אפסי, בין אם בגלל שהמספרים שלהם לא יהיו מספיק טובים, בין אם בגלל שהקבוצה שלהם מהגרועות בליגה, או משתי הסיבות גם יחד. 

מבחינת דני, אנחנו מקווים שהוא ימשיך את היכולת מסוף שנה שעברה אבל בכל זאת הוא לא קרוב לרמה של השחקנים בטיר הבא ויהיה לו קשה אפילו להיכנס לאולסטאר.

הזרקור – סקוטי בארנס: למרות שבאמת לאף אחד כאן אין סיכוי, אם בכל זאת אם אני חייב לציין מישהו שאולי יכול להיות אולסטאר מהחבורה הזאת זה בארנס. יש לו את השילוב הטוב ביותר של כישרון ופוטנציאל, והוא בקבוצה עם הסיכוי הכי טוב או השני הכי טוב (אחרי מיאמי) להיות בפלייאוף מבין כל האופציות פה. הקריירה של בארנס עד כה מלאה בעליות וירידות. אולי השנה סוף סוף הוא ייתן עונת פריצה רצינית.

טיר 4, כמעט בלתי אפשרי: לאמלו בול (שארלוט), קוואי לנארד (קליפרס), זאיון וויליאמסון (ניו אורלינס), דווין בוקר (פיניקס), ג'יילן בראון (בוסטון), ג'ה מוראנט (ממפיס), אנתוני דיוויס (דאלאס), דומנטאס סאבוניס (סקרמנטו), טריי יאנג (אטלנטה), פאסקל סיאקאם (אינדיאנה).

למרות שגם לאף אחד כאן אין הרבה סיכוי לזכות, אין ספק שיש כאן קפיצה רצינית בכישרון. כל שחקן ברשימה למעלה היה אולסטאר לפחות פעם אחת, והסיבה שלרובם אין סיכוי לזכות בתואר היא או קבוצה חלשה מדי (בוקר, סאבוניס), או בעיות בריאות של השחקן או של חבריו לקבוצה (כולם למעט מיאנג, בוקר וסאבוניס). כיום כבר כמעט כולם לא בשיאם, וזאת תהיה הפתעה גדולה מאוד אם מישהו מהם יצליח לזכות בתואר.

הזרקור – טריי יאנג: יאנג לא השחקן הכי מוכשר כאן, אבל יש דברים שפועלים לטובתו: הוא ייתן מספרים, הוא בריא ולדעתי לקבוצה שלו יש את הסיכוי הגבוה ביותר לקבל כרטיס ישיר לפלייאוף מכל הקבוצות בטיר הזה. אם יאנג ייתן מספרים קצת יותר טובים ממה שנתן בעונות האחרונות ובעיקר יהיה יותר יעיל, ואם ההוקס ישתחלו למקום השלישי במזרח, הוא יהיה מועמד סביר לתואר, וכנראה ייבחר לאחת מחמישיות העונה.

טיר 3, היו דברים מעולם: סטפן קרי (גולדן סטייט), קווין דוראנט (יוסטון), ג'ואל אמביד (פילדלפיה), דונובן מיטשל (קליבלנד).

כאן כבר אנחנו באמת עולים רמה. מדובר בחלק מהשחקנים הטובים בליגה בשנים האחרונות. רובם כבר זכו בתואר בעבר, והסיבה היחידה שהם לא מדורגים גבוה יותר היא שמשהו פוגע בהם. אצל אמביד אלו כמובן הפציעות – כשהוא בריא הוא בהחלט נותן מספרים של MVP. אצל דוראנט ומיטשל זאת לדעתי החלוקה הסטטיסטית – שניהם משחקים בקבוצות טופ 3 בקונפרנס שלהם, אבל דוראנט יתחלק יותר מדי במספרים עם שנגון והמספרים של מיטשל, שכבר בשנה שעברה היו בירידה, ימשיכו לרדת בהתאמה עם הפיתוח ההתקפי של אוון מובלי. אני צופה שלקראת אמצע-סוף העונה כבר לא נסתכל על מיטשל ככוכב הבלתי מעורער של קליבלנד אלא יותר כאחד מצמד כוכבים שכולל את מובלי. כנ"ל ביוסטון עם דוראנט ושנגון (ואולי אפילו אמן תומפסון).

הזרקור – סטפן קרי: מדהים שגם בגיל 37 סטף מוזכר כאן, ולדעתי מבין כל מי שהוזכר עד כה יש לו את הסיכוי הגבוה ביותר לזכות בתואר. בואו נסתכל על המספרים בשתי עונות של סטף:

עונה 1: 30.1 נקודות, 6.7 אסיסטים, 5.4 ריבאונדים, 50% מהשדה, 45% לשלוש, 91% מהעונשין

עונה 2: 27.3 נקודות, 5.8 אסיסטים, 4.3 ריבאונדים, 47% מהשדה, 41% לשלוש, 92% מהעונשין

העונה הראשונה היא עונת 2015/16 של סטף, ה-MVP הראשון (והיחיד עד כה) שנבחר פה אחד. העונה השנייה היא העונה שעברה של סטף, אחרי הגעתו של ג'ימי באטלר. נכון שיש הבדל די גדול בין העונות, אבל בכל זאת אפשר לראות שההגעה של ג'ימי איפשרה לסטף להיות שוב סטף והורידה את הפוקוס האקסקלוסיבי של ההגנות ממנו. הוא אומנם לא חזר לגרסת השיא שלו, אבל גם לא מאוד רחוק מזה. אוקלהומה, דנבר ויוסטון הן כרגע שלוש הקבוצות המובילות במערב, ויש כמה קבוצות שיכולות להיכנס אחריהן למקום הרביעי. אם גולדן סטייט תצליח לתפוס אותו (ואולי אפילו לגנוב את המקום השלישי בגלל איזו פציעה של אחת מהשחקנים המובילים בקבוצות הטופ שלוש) – ואם סטף ייתן מספרים דומים או קצת יותר טובים לאלו שנתן בחלק השני של העונה שעברה, בתוספת איזו תמיכה מהמדיה שתיצור מין סיפור של שירת ברבור סביבו, אני יכול לראות אותו נכנס חזק למירוץ. כמובן שזה לא מאוד ריאלי, אבל בכל זאת היו דברים מעולם.

טיר 2, אפשרי, אבל צריכים שדברים ייפלו בכיוון שלהם: אנתוני אדוארדס (מינסוטה), ויקטור וומבניאמה (סן אנטוניו), קייד קנינגהאם (דטרויט), ג'יילן ברונסון (ניו יורק), פאולו באנקרו (אורלנדו), יאניס אנטטוקומפו (מילווקי)

נתחיל ביאניס, שחקן שבשש השנים האחרונות היה נעול בטיר הראשון של דירוגים מסוג זה. אבל השנה הסגל סביבו הוא כנראה החלש ביותר מאז שהפך לאולסטאר, וקשה לי לראות את מילווקי מסיימת בטופ שש למרות חולשת המזרח. כמובן שאם הבאקס יסיימו בטופ שש זה יתרום מאוד לקייס של יאניס, אבל אני פשוט לא רואה אותם עושים את זה.

עכשיו נעבור לשאר השחקנים מלבד וומבי, שאליו תכף נגיע. אלו שחקנים שפרצו בשנים האחרונות, רובם עוד צעירים, משחקים בקבוצות טובות וכנראה ייתנו מספרים יחסית דומים אחד לשני. אדוארדס הוא לדעתי השומר הטוב ביותר מבין הרביעייה, מה שתורם לקייס שלו. אבל מצד שני הקבוצה שלו משחקת במערב החזק, לעומת שלושת השחקנים האחרים, שמשחקים במזרח. בקיצור, לדעתי לכל אחד מהם יש סיכוי לא רע לזכות בתואר. הם יצטרכו שהדברים יסתדרו עבורם על הצד הטוב ביותר, אבל זה אפשרי.

הזרקור – ויקטור וומבניאמה: אם אתם שואלים אותי, זה "הסוס השחור" לזכייה בתואר השנה. הדבר היחיד שמנע מאיתנו להכתיר את וומבי כעלית של העלית בליגה זה הבריאות. הוא לא שיחק ביורובאסקט בקיץ, מה שאיפשר לו לקבל את כל זמן המנוחה שהוא היה צריך, ונראה שהוא החלים מקריש הדם שהשבית אותו בעונה שעברה. עכשיו הוא מגיע מוכן לכבוש את הליגה. מקודם הזכרתי את ה"חור" במקום הרביעי במערב, ולדעתי סן אנטוניו בהחלט יכולה להיכנס לשם אני חושב שלא מספיק מדברים עליהם כקונטנדרים אמיתיים במערב (לא פחות ואף יותר מקבוצות כמו מינסוטה, גולדן סטייט והלייקרס): יש להם כוכב משני מוכח (דיארון פוקס), קלעים טובים (האריסון בארנס, דווין ואסל, ג'וליאן שאמפניי), וטרנים (שוב האריסון בארנס) וצעירים אתלטיים ורעבים (סטפון קאסל, דילן הארפר). ועל כל זה מנצח וומבי, שחקן ההגנה הטוב בליגה מהרגע שדרך על פרקט לפני שנתיים, וחד קרן שלא ראינו כמותו בצד ההתקפי – שחקן 2.25 שקולע שלשות ועובר גבוהים בכדרור. אם הוא יישאר בריא, לדעתי ויקטור וומבניאמה חד משמעית יכול לזכות בתואר ה-MVP העונה ולהיכנס באופן רשמי לטופ של הטופ בליגה לצד השחקנים בטיר הבא.

טיר 1, הפייבוריטים: ניקולה יוקיץ' (דנבר), שיי גילג'יס-אלכסנדר (אוקלהומה סיטי), לוקה דונצ'יץ' (לייקרס):

והנה בטיר הראשון יש לנו את שלושת השמות הצפויים כשמדברים על פייבוריטים ל-MVP העונה: הזוכה בשנה שעברה, השחקן שסיים מקום שני או ראשון במשך חמש שנים רצופות, והשחקן שסיים שלישי לפני שנתיים ונותן מספרי MVP מהרגע שהגיע לליגה. ע"פ סוכנויות ההימורים, שיי הוא השחקן בעל הסיכויים הטובים ביותר לזכייה בתואר העונה, אבל לי קשה להוציא מכאן פייבוריט ברור. לכל אחד מהם יש דברים שפועלים לטובתו כמו גם לרעתו. הקבוצה של לוקה היא בבירור הכי חלשה מבין השלוש, והאמת שקצת קשה לראות אותו נותן מספרים טובים מאלו של יוקיץ' כשלצידו משחקים לברון ואוסטין ריבס. מה שהכי עובד לטובת לוקה זו העובדה שהוא עדיין לא זכה בעבר, אבל אני לא בטוח שאם הלייקרס תהיה שלושה-ארבעה מקומות מתחת לדנבר ואוקלהומה והמספרים שלו יהיו דומים ליוקיץ', ייתנו את התואר ללוקה. אני חושב שהוא יצטרך שהלייקרס יסיימו בטופ שתיים במערב או שהמספרים שלו יהיו טובים מאלו של יוקיץ' ושיי,. אף אחד מהדברים האלו לא נראים לי ריאליים במיוחד, כך שהייתי שם אותו במקום השלישי. אבל בין שיי ליוקיץ' זו באמת הטלת מטבע. שיי זכה שנה שעברה, מה שעלול קצת לפגוע בקייס שלו, אבל יוקיץ' זכה כבר שלוש פעמים , אז יכול להיות שזה פשוט מתקזז? ייתכן שאוקלהומה לא תסתובב סביב שיי עם עונה יותר בריאה של צ'ט ועוד התקדמות של ג'יי-דאב, אבל גם בדנבר ליוקיץ' יש מחליף נורמלי פעם ראשונה בהרבה זמן – אז אולי גם המספרים שלו יירדו? קשה מאוד להחליט. אבל אם אתם מצמידים לי אקדח לרקה, אני אבחר ביוקיץ' כפייבוריט שלי לזכייה בתואר.