נוסדה: 1967
מקור השם: מחווה למורשת הספורט המוטורי וההיסטוריה של אינדיאנה. מדינה הידועה עד היום במרוץ ה- Indy 500 pace car באינדיאנפוליס ובסוסי המרוצים Harning racing pacer
שנות הזוהר (בעיקר ב-ABA):
67-76: אחת הקבוצות הגדולות בליגה, 5 גמרים (69,70,72,73,75) מתוכם 3 אליפויות (70,72,73) וכיאה לשושלת נכבד אותם ונציג בקצרה את רצף השנים:
כבר ב-68/69- הגיעו לגמר אך הפסידו 4-1 לאוקלנד אוקס (של ריק בארי). שחקני מפתח: מל דניאלס, רוג'ר בראון, בוב נטוליקי, פרדי לואיס (להלן: הרביעייה)
69-70: אליפות ראשונה מול הלוס אנג'לס סטארס 4-2. שחקני מפתח: הרביעייה
70-71: גמר מערב: אחרי 4-3 על ממפיס פרוס, הפסידו 4-3 ליוטה סטארס (לוס אנג'לס עברו לסולט לייק).
71/72: אליפות שניה נגד הניו-יורק נטס 4-2 (נקמה בבארי שחזר מה-NBA). שחקני מפתח: מקגיניס מצטרף לרביעייה
72/73: אליפות שלישית נגד קנטקי קולונלס 4-3 (מול דן איסל וארטיס גילמור). שחקני מפתח:, דוני פרימן וביוס מצטרפים למקגיניס (נטוליקי בחוץ)
73/74: סיבוב ראשון, הפסד 4-3 לסן אנטוניו (ג'יימס סילאס היה הכוכב אבל אנחנו נכיר את השם ג'ורג' גרווין שנתן עונת פריצה). שחקני מפתח: ביוס מצטרף, נטוליקי חוזר, פרימן עוזב.
74/75: גמר, הפסד 4-3 לקנטקי קולונלס (גילמור הפך להיות השחקן המרכזי עם איסל שזכה ב Mvpf). שחקני מפתח: דניאלס עוזב, בילי נייט מצטרף
75/76: גמר מערב, הפסד 4-1 לדנבר (דיוויד תומפסון ושוב איסל). שחקני מפתח: בילי נייט, דון ביוס, נטוליקי. השאר עזבו.
ב-NBA היו מועדון יחסית בינוני עד שנות ה-90:
94-95: פעמיים בגמר המזרח (ניו-יורק, אורלנדו). שחקני מפתח: מארק ג'קסון, רג'י מילר, דייל דיוויס, ריק סמיתס
98-2000: פעמיים גמר מזרח מול הבולס וגמר NBA מול הלייקרס. שחקני מפתח: אותם השחקנים פחות או יותר עם כריס מאלין וג'לן רוז
2003: גמר מזרח והפסד לפיסטונס. שחקני מפתח: ג'רמיין אוניל, רון ארטסט, רג'י מיר, ג'מאל טינסלי, סטפן ג'קסון
2004: גמר מזרח והפסד לפיסטונס. שחקני מפתח: ג'רמיין אוניל, רון ארטסט, סטפן ג'קסון, אל הרינגטון, ג'מאל טינסלי ורג'י מילר
2013-14: גמר מזרח והפסד למיאמי של לברון. שחקני מפתח: רוי היברט, פול ג'ורג', דיוויד ווסט, לאנס סטיבנסון, ג'ורג' היל
2023-25: גמר מזרח, גמר גביע, גמר NBA. שחקני מפתח: הליברטון, סיאקם, נימהארד, טופין, מיילס טרנר
זרקור על שנת 2005
אירוע מכונן: The malice at the palace- סרט מומלץ!
בסוף עונת 2003/04 אינדיאנה הפסידה לדטרויט בגמר המזרח 4-2. דטרויט המשיכה לאליפות ואינדיאנה נשארה עם טעם חזק מאד שהעונה הבאה היא העונה שלה. ב-2005 בתחילת העונה אינדיאנה שסוכנויות ההימורים ניבעו כי תיקח מקום ראשון במזרח וקונטנדרית רצינית לאליפות יצאה למשחק בדטרויט. במהלך המשחק כשהמשחק גמור ואינדיאנה מוליכה ב 15 הפרש, פאול מכוער של ארטסט על בן וואלאס גרם למריבה ביניהם. בזמן שארטסט התיישב על שולחן המזכירות להירגע (מהמכות), אוהד זרק עליו כוס בירה – שם הווריד התפוצץ לו, והוא עשה לו שחורציאניטיס. אוהדים פרצו למגרש, ג'רמיין אוניל צולם מרביץ לאוהד, השחקנים הלכו מכות והמשחק פוצץ. אירוע זה גרם להרחקות, בעיקר של שחקני אינדיאנה, ופגיעה משמעותית בסיכויי ההצלחה שלהם (ובעיקר בסיכוי האחרון של מילר לתואר). בנוסף לזה ג'מאל טינסלי הרכז היה פצוע בזמן הפלייאוף והסרט מתעד יפה איך האירוע עורר טראומה במשתתפים (בעיקר בג'רמיין אוניל שנתן 6 עונות אולסטאר ללא תקריות). בעונה הקבוצה בכל זאת הצליחה להגיע לפלייאוף (עם התעלות של מילר וסטפן ג'קסון) אבל נפלה בסיבוב השני. מאז ארטסט שינה את שמו למטה-וורלד פיס (נו באמת).
***שחקני עבר***
רכז: דון ביוז 72-85, 5 עונות, (c,as,stl,ast) בעונת הרוקי (72/73) זכה עם אינדיאנה באליפות כמחליף של פרדי לואיס. ב-75 הוביל את הליגה באסיסטים (8.2) וחטיפות (4.1) בנוסף ל 12.5 נקודות למשחק. נבחר לאולסטאר והיה נחשב למוסר ושחקן הגנה מצויין.
קלע: דוני פרימן 67-76, עונה אחת, (c): אחרי 5 עונות במינסוטה מאסקיז,מיאמי פלורידאנס, יוטה סטארז וטקסס/דאלאס צ'אפרלס (ABA) בהן נבחר 4 פעמים לאולסטאר, הגיע לאינדיאנה ב-72 ויחד עם מל דניאלס, מקגיניס, רוג'ר בראון ופרדי לואיס הביא אליפות למועדון. אחרי שבעונה קלע 11.5, עלה בפלייאוף ל 15.6. פרדי לואיס 66-77, 7 עונות, ) 3c,mvpf,3as+mvp) נבחר 88 בדראפט 1966 לסינסנטי וקלע רק 4.7 כמחליף של אוסקר רוברטסון. ב-67 הצטרך לאינדיאנה וכבר בעונתו הראשונה קלע 20.6 למשחק ונבחר לאולסטאר. ב- 69/70 כבר זכו באליפות כשקולע 16/4/3.5 (ונבחר לאולסטאר שוב). ב-71/72 זכו בפעם השניה מול הניו-יורק נטס כשהוא משפר את רמתו בפלייאוף ועולה מ- 13 נק עם 4 אס' בעונה ל -17 בפלייאוף וב-72/73 נבחר בפעם השלישית לאולסטאר עם 13/4.3 ואז עושה "פלייאוף פרדי" וקופץ ל-22.6/4.7/4.7 הקלעי ומצטיין הגמר באליפות מספר 3 מול קנטקי.
סמול פורוורד: בילי נייט 74-85, 2 קדנציות, 7 עונות (as): ב-74/75 בעונה עצמה קלע 17 למשחק והגיעו לגמר בו הפסידו לקנטקי 4-3. ב-75/76 היה הקלעי השני הכי טוב בליגה (אחרי מרוויץ') עם 28/10/3.7, כולל 52 מול סן אנטוניו ונבחר לאולסטאר אך הפסידו 4-1 בגמר המערב לדנבר של דיוויד תומפסון ודן איסל כשנייט מסיים את הסדרה עם 22/7/7. כשהתפרקה הליגה המשיך עם הקבוצה לעוד עונת אולסטאר ב NBA. רוג'ר בראון 67-75, 7 עונות, (3c,4as,mvpf): הראשון שחתם בקבוצה. בכל עונותיו בקבוצה עמד על ממוצעים של 17.4/6.3/3.4. את עונת 69/70 סיים עם 23/7/3.2 ובגמר מול הלוס אנג'לס סטארז קלע 53 במשחק 4 לצד 18 ריב' ו-9 אס!!!. את הסדרה סיים עם ממוצע של 28.5 נקודות. ב-71/72 ניצחו 4-2 את הניו-יורק נטס עם מספרים קצת יותר שפויים של 19 למשחק. וב-72/73, 4-3 מול קנטקי קולונלס שתפקד יותר כשחקן קלאץ' ומקגיניס היה הכוכב הראשי. לאור הקריירה המפוארת ב-ABA כינויו היה Mr.ABA
פאוור פורוורד: ג'ורג' מקגיניס 71-82, 4 עונות, (2c,mvp,Pts,mvpf,3as,stl): בעונת הרוקי קלע 17/9.7 והיה חלק חשוב מהאליפות. בעונתו השנייה עלה ל 27.6/12.5, כמובן שנבחר לאולסטאר וזכה באליפות שניה עם 29.8/12/4 ומעל 2 חטיפות למשחק כשבגמר הוביל את הקבוצה עם 22.6/13/4.4 ונצץ במשחק 7 עם תצוגה של 27/17 ו- Mvpf. לעונת 74/75 עלה בטירוף עם 29.8/14.3/6.3 ו 2.6 חטיפות. היה מלך הסלים ומלך החטיפות. בפלייאוף עוד עלה ל 32.3/16/8.2 אך נעצר ב-7 משחקים בגמר המזרח מול קנטקי קולונלס של גילמור ואיסל (שגם לקחה אליפות). ב-75 המשיך ל- NBA שם נבחר עוד 3 פעמים לאולסטאר (פעמיים בפילדלפיה ופעם אחת בדנבר).
סנטר: בוב נטוליקי 67-76, 8 עונות, (2c,4as)- 2 קדנציות: בכל 4 עונותיו הראשונות בקבוצה נבחר לאולסטאר וקלע 18.7/10.4 בממוצע. ב 69/70 היה חלק מקבוצת האליפות הראשונה של המועדון וכך גם ב 71/72 באליפות השנייה. ב-72 עבר לדאלאס צ'אפרלס ששינתה שמה לסן אנטוניו והמשיך לתת מספרים של דאבל-דאבל. ב-73 חזר לאינדיאנה לעונה בה הודחו בסיבוב ראשון מול סאן אנטוניו של בחור צעיר בשם ג'ורג' גרווין וב-75 העפילו לגמר מול קנטקי שם הפסידו ב-7 משחקים ותרומתו כבר הייתה 8/4.7. מלווין דניאלס 67-76, 6 עונות (3c,2mvpf,6as,reb): הפנים של המועדון בשנים אלו. ב-68 אחרי עונה בה נבחר לאולסטאר במינסוטה ורוקי העונה, עבר לפייסרס וקלע 24/16.5 ותואר מלך הריבאונדים ומצטיין העונה. ב-69 חזר על הישגים אלו בפעם השנייה והיה השחקן המרכזי ב-3 האליפויות של הפייסרס. בכל עונותיו נבחר לאולסטאר והוביל את כל הליגה בריבאונדים עם 9494. בתקופתו בקבוצה שמר על ממוצעים של 18.4/16 כשבעונות 70 ו-71 שמר על ממוצעים של 18 ריבאונדים למשחק!
בחירות הגולשים
רכז:
קלעי:
סמול פורוורד:
פאוור פורוורד:
סנטר:

תודה.
אם קווניטן פוסט , ההולנדי, יגיע לרמה של ריק סמיתס, דיינו
שיחקת עם מארק ג'קסון ברחוב?!
אדיר. אתה צריך לכתוב על זה.
בכלל – רק כעת אני שם לב שגם בגוף הסקר יש מלל לא קצר ומעניין.
היה עדיף שזה יהיה רשום בנפרד והסקר יהיה רק שמות. כשמישהו רואה "מגילות" כאלה בפורמט סקר הוא בדרך כלל מדלג.
תודה רבה.
אמלק.
כיף לקרוא אותך. אתה מחזיר אותי שנים אחורה ב-NBA.
מקסים אבל אנטוניו דייויס ונראה לי שגם דרק מקי חסרים.
עמדת הסמול פורוורד אמנם עמוסה, אבל בגדול, ג׳יילן רוז היה יותר 3 מאשר 2. (ואם כבר, רון ארטסט היה 2 לא מעט).
אם כבר, רוז שיחק רכז הרבה יותר. 3 הוא לא היה
תענוג. אהבתי ביותר
רג'י מילר אחד הסיפורים הגדולים, גם לבד וגם בתור "האח של שריל"
🙏😍