(התמונה מאתר פיבא)

היורובאסקט מגיע לשיאו היום עם הגמר (וגם עם המשחק על המקום השלישי). הנה הפריוויו למשחקים מאת עמיחי (עם תוספות של אהרון שדה). תודה לדוד "פאקו" סעדה שהתעסק עם הצד הטכני ודאג שהכתבה תעלה בזמן.

הקרב על המקום השלישי: יוון – פינלנד, 17:00

הקרב על המקום השלישי יפגיש את שתי המפסידות בחצי הגמר, אחת מהן מאוכזבת אך גאה בדרך שהיא עשתה עד שנתקלה שוב באלופת העולם והאחרת מאוכזבת מתבוסה לא צפויה במשחק שהיה אמור להיות שקול על הנייר. יאניס נקלע למשחק רע של 12 נקודות ב-6/13 מהשדה ו-0/1 מהקו, יחד עם 12 ריבאונדים ו-5 אסיסטים על 5 איבודים, וגם זה טוב יותר מהאחים שלו שיצאו בעבירות שניהם. סלוקאס ניסה וקלע 15 וקלאיצאקיס הוסיף 11 נקודות, אבל זה ו-3 שלשות של דורסי היו כל התפוקה ההתקפית של יוון.

בצד של פינלנד, ההתקפה דווקא נראתה טוב עם 86 נקודות על גרמניה, גם ביום שבו מרקאנן קלע 16 ב-6/17 מהשדה ו-2/9 לשלוש. שימו עין על מייקה מורינן בן ה-18, שקלע 12 בחצי הגמר וממשיך להציג את הפוטנציאל הנהדר שלו באליפות הזאת. המאזן בין הנבחרות ביורובאסקט: 2- 1 לפינלנד, כל המשחקים בשלב הבתים.

הימור: ניצחון צמוד של יוון בתום משחק התקפי מעניין.

הגמר: טורקיה – גרמניה, 21:00

שתי הנבחרות היחידות שסיימו את שלב הבתים ללא הפסד הן גם שתי הנבחרות שנפגשות בגמר, עדיין ללא הפסד כמובן. שתיהן היו קטלניות בשלב הבתים, טיפה פחות בשמינית וברבע הגמר, אבל נראו טוב מאוד בחצי הגמר ומוכנות לקרב הגדול הזה.

האליפות הזאת, בדיוק כמו הקודמת, סומנה כאליפות של שלושת הכוכבים הגדולים – יוקיץ', דונצ'יץ' וינאיס – אבל בדיוק כמו אז, יוקיץ' הודח בשמינית, לוקה ברבע הגמר וגם יאניס לא איתנו בגמר (אז הודח ברבע והפעם בחצי), אבל באליפות הזאת קיבלנו צלע רביעית מהכוכבים האלה, וזהו הסנטר הטורקי אלפרן שנגון, שגבר על יוקיץ' במאצ'-אפ האישי, ולדעתי אמור לזכות ב-MVP גם אם הטורקים יפסידו ב-100 הפרש. שנגון עומד באליפות על ממוצעים של 20.8 נקודות, 11 ריבאונדים ו-7 אסיסטים בכ-56% מהשדה, 35% לשלוש ו-75% מהקו, רשם טריפל-דאבל ברבע הגמר נגד פולין והיה חלק משמעותי גם ביכולת ההגנתית המרשימה בחצי הגמר נגד יוון. לצידו, שיין לארקין מנווט את המשחק היטב עם 11.4 נקודות ו-4.6 אסיסטים למשחק, אוסמני וצ'די אוסמן קולעים נהדר וכמכלול, מדובר בנבחרת שכופה המון איבודים, מה שמאפשר לה לצאת למתפרצות ולשמור על הגנה טובה גם בלי מישהו שמגן על הטבעת באופן יוצא דופן.

בצד הגרמני, הצד של אלופת העולם המכהנת כזכור, מדובר בנבחרת שעומדת על ממוצע של יותר מ-100 נקודות למשחק (101.6) ומונהגת על ידי שני שחקני NBA מוכחים – דניס שרודר ופרנץ ואגנר. שרודר קולע 20.9 נקודות עם 6.6 אסיסטים למשחק וממשיך להיות המנהיג המובהק של הנבחרת, שהפכה לכזאת שמגיעה באופן עקבי לשלבי ההכרעה, אבל בגמר אליפות אירופה היא ניצבת לראשונה מאז ימי נוביצקי. ואגנר הוא הקלעי המוביל עם 21.1 נקודות למשחק, ובדרך כלל האיש המרכזי שהולכים אליו ברגעים המעטים בהם ההתקפה נתקעת, ויחד איתם אפשר לציין את מאודו לו ודניאל ת'ייס, שני הסקוררים הנוספים בספרות כפולות ושני שחקנים שתורמים הרבה ניסיון בשני צידי המגרש.
יהיה מעניין לראות גם את אייזק בונגה, פעם שחקן שחלק את עמדת הסמול פורוורד בוושינגטון עם דני אבדיה הרוקי, ובשנים האחרונות שחקן יורוליג שמצטיין בהגנה אבל גם קולע שלשות ב-37% באליפות הזאת, והאיש שיצטרך להתמודד עם שיין לארקין הערב.

המאזן בין הנבחרות ביורובאסקט (כולל מערב גרמניה): 6- 3 לגרמניה.

הימור: טורקיה ב-2 בתום המשחק הטוב ביותר של האליפות, בין שתי הנבחרות הטובות ביותר.