פריוויו 2014/15-שיקגו בולס: עכשיו או לעולם לא/דור בלוך

עכשיו או לעולם לא – פריוויו שיקאגו בולס / דור בלוך

תקציר הפרקים הקודמים: מאזן 34-48 במזרח החלש להחריד, הדחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף מול הוויזארדס.

ושוב ת'יבודו נידרש ליצור קסמים.

הקבוצה שלו פתחה את העונה עם תקווה אמיתית להיות האלטרנטיבה להיט. אחרי הכל עם חמישיה מאוזנת ויכולת הגנתית מצויינת, עם קבוצה שכבר התגבשה והראתה יכולת פלייאוף, קבלתו של דרק רוז הייתה אמורה להיות התוספת שתיקח את השוורים עד הסוף.

אבל אז אחרי עשרה משחקים בלבד רוז נפצע שוב, ובהמשך בא הטרייד על לואל דנג והיה נראה ששיקאגו מוותרת על העונה.

אך לא ולא אומר מוטי, שיקאגו עיר של בני זונות קשוחים שלא מוותרים, ושיקאגו הצליחה להשתחל אל המקום הרביעי במזרח, ושימו לב לכמה נתונים שהביאו אותם לשם שמלמדים קצת מי הייתה שיקאגו בעונה החולפת:

* הקבוצה קלעה 93.7 נקודות למשחק, הכי מעט בליגה. הקבוצה השניה הכי גרועה? יוטה, 1.3 נקודות מעליה! הקבוצה עם הכי מעט נקודות שהצליחה להגיע לפלייאוף למעט שיקאגו? ממפיס עם 96.1. שלשות? מקום 26. אחוזים מהשדה? מקום אחרון. לעומת זאת באסיסטים מקום עשירי ובריבאונד התקפה מקום 11.

* הקבוצה ספגה 91.8 נקודות למשחק, הכי מעט בליגה. מקום שביעי בחסימות, 23 בחטיפות ו-9 בריבאונדים.

* החל מחודש ינואר, לאחר ההתאוששות מהפציעה של רוז בנובמבר, הקבוצה החזיקה בכל חודש במאזן חיובי מתון – 4-11, 4-9, 6-10, 2-6.

* מבין 15 קבוצות הפלייאוף בנוסף אליה שתי היחידות שנגדן הצליחה שיקאגו להשיג מאזן חיובי הן אטלנטה (0-4), ברוקלין (1-2) ושארלוט (1-3). זה הכל.

מה זה אומר לנו?

ששיקאגו בלי רוז עשתה בדיוק את מה שהיא הייתה צריכה לעשות – הרבה עם מעט. היא ניצחה את הקטנות והפסידה לגדולות, והצליחה לשמור על מאזן סביר מספיק בשביל להשתחל לפלייאוף, ואם היה לה קצת יותר מזל במאבקי הדירוג של סוף העונה יש סיכוי שהיא גם הייתה מגיעה לסיבוב השני (אם הייתה מקבלת את ברוקלין או אטלנטה למשל).

שיקאגו הרוויחה בעונה שעברה גיבוש ותחושה של כל שחקני הסגל שהם יודעים לנצח, אבל הדבר הכי חשוב ששיקאגו הרוויחה בעונה שעברה הוא שיואקים נואה הפך להיות שחקן על בליגה הזאת. שחקן ההגנה של השנה, ואחד הסנטרים המובילים בה, כזה שיכול למסור מהפוסט (5.4 אסיסטים למשחק, הכי הרבה בקבוצה), לסיים (13 נקודות למשחק), וכמובן לחסום (1.5 למשחק) ולקחת ריבאונד (11.3 למשחק).

הוא גם אחד המפתחות של הקבוצה וגם אחת הסיבות למה האמור למעלה נכון.

ברוכים הבאים:

פאו גאסול, דאג מקדרמוט, ניקולה מירוט;יץ', אארון ברוקס.

שלום ו(לא) להתראות:

קרלוס בוזר, די ג'יי אגוסטין

 

החמישייה הפותחת:

דריק רוז, ג'ימי באטלר, מייק דנליבי/דאג מקדרמוט, פאו גאסול, ג'ואקים נואה

 

חמישייה שנייה:

אארון ברוקס, קירק היינריך/טוני סנל, דנליבי/מקדרמוט, טאז' גיבסון, נאזר מוחמד

 

החדשות בהרחבה:

שיקאגו פינתה מקום בתקרת השכר שלה בשנה שעברה, לכאורה בשביל מהלך גדול על כרמלו אנת'וני ולדעת רבים אולי אפילו על לברון, אבל בסופו של דבר יצאה עם שלל שעשוי להיות לא פחות משמעותי. למעשה גם אם לא לוקחים בחשבון את החזרה של רוז, שיקאגו התחזקה השנה.

מתחת לסל יש לה פתאום אפשרות פיק אנד רול אימתנית בדמות פאו גאסול שגם נותן לה סוג של דינמיות מתחת לסל שלא הייתה לה קודם, כשלשיקאגו יש כעת את אחד מצמדי הגבוהים האימתניים בליגה בשני צידי המגרש.

גם מירוטיץ' הוא פוטנציאל גדול שיהיה מאוד מעניין לראות איך יבוא לידי ביטוי במגרש של הגדולים, ולבסוף דאג מקדרמוט אמור להיות צלף שיתן לשיקאגו את האופציה מבחוץ שכל כך חסרה לה בליגה שהופכת להיות יותר ויותר מבוססת על חודרים וקלעי חוץ.

וחוץ מזה שיקאגו תמשיך להיות קבוצת הגנה אימתנית שלכל קבוצה יהיה קשה לקלוע מולה, כל מה שהיא צריכה זה שדרוג התקפי ואת זה ככל הנראה היא קיבלה משוק ההעברות ומהחזרה של רוז.

סימן השאלה הגדול הוא רוז.

גם בלעדיו שיקאגו שווה לפחות חצי גמר מזרח אם יהיה לה את חוסר המזל של לקבל את וושינגטון או קליבלנד, למעט ה-3 האלה קשה לי לראות מי עוד מתחרה על מקום בגמר מול נציגת המערב, במזרח שממשיך להיות חלש באופן מעורר רחמים.

אבל בשביל לעבור את וושינגטון המתחזקת ובמיוחד את קליבלנד האימתנית שיקאגו תהיה חייבת את רוז בכושר הרבה יותר טוב משראינו ממנו במונדובסקאט. לא בטוח בכלל שרוז הזה עדיין קיים. יכול להיות מאוד ששיקאגו והליגה כולה תצטרך להתרגל לזה שרוז לא יוכל יותר להיות הפרנצ'ייז פלייר שהוא היה והוא יצטרך להמציא את עצמו מחדש כרול פלייר מהסוג של טימי הרדוואי ופני הרדוואי אחרי הפציעות הגדולות שלהם, או גארי פייטון במיאמי בשלהי הקריירה.

שיקאגו תצטרך את יכולת החדירה של רוז ואת היכולת שלו לייצר נקודות כשההתקפה נתקעת, דבר שקרה לה יותר מדי פעמים בעונה שעברה, ובעיקר בסדרת הסיבוב הראשון מול וושינגטון. פאו גאסול מתחת לסל זה נהדר, מקדרמוט ומירוטיץ' עשויים לתת גיוון, אבל שיקאגו צריכה שחקן שמסוגל לקחת כדור לסל ובמעל %50 מהמקרים לסיים סל, עבירה או גם וגם.

על זה תקום או תיפול ההזדמנות של שיקאגו הזאת לתואר. מוחמד בן 37, דאנליבי וגאסול בני 34, נואה גיבסון וברוקס בני 29, היינריך בן 33, רוז בן 26 אבל עם ברכיים בני אתם יודעים כמה. זאת תהיה ההזדמנות האחרונה של שיקאגו הזאת, אם הם ייכשלו השנה בלהגיע לפחות לגמר המזרח, זה יהיה זמן לחשיבה מחדש.

 

תחזית אופטימית:

רוז חוזר להיות רוז של לפני הפציעה, גאסול חוזר להיות גאסול של האליפויות בלייקרס, מירוטיץ' ומקדורמוט מתחרים על רוקי השנה, ההגנה ממשיכה להיראות כמו הגנה של ת'יבודו ושיקאגו חובטת בליגה כולה בדרך לניצחון בגמר המזרח על דיוויד בלאט ולברון, ובגמר על סן אנטוניו לטבעת ראשונה מאז תקופת ג'ורדן.

רוז סוף סוף זוכה לגאולה.

תחזית פסימית:

רוז נפצע כבר בנובמבר, מירוטיץ' מגלה שאירופה זה לא ארה"ב, ובאמריקה מרביצים יותר חזק, שיקאגו ממשיכה לשחק את ההגנה הקשוחה שלה כל הדרך להדחה שנייה ברציפות ע"י וול ביל ושות' מוושינגטון.

תחזית ריאלית:

הדחה בגמר המזרח מול קליבלנד, לא מסוגל, פשוט לא מסוגל להמר נגד דיוויד.

ושיר:

 

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  1. שנת מבחן לתיבודו.

    האמת שקצת ירד לי ממנו. עושה עלי רושם כעת של מאמן קשוח ועקשן, אך לא חכם במיוחד.
    כזה שמתאים לסנדרלנד למאבקי ירידה ולא למנצ'סטר יונייטד למאבקי אליפות.
    שוחק יותר מדי את החמישייה ולא משתמש מספיק בספסל.
    מקובע מדי ולא גמיש.
    בקיצור, מאמן שאף פעם לא יביא אותך ממש רחוק.

    השנה יש לו הרבה כלים, נראה איך ישתמש בהם.
    יש לי הרגשה שהוא הולך לייבש את מק'דרמוט ולפספס אותו.

  2. אני חושב שזאת שנת הפריצה של שיקגו (לא אליפות, אבל יש סיכוי לאליפות מזפח (אימצתי :))).

    רק מקווה שרוז לא יתעקש לעשות דברים שהוא כבר לא יכול לעשות ויפגע בקבוצה.
    במידה והוא יפצע שוב (טפו 3x), בנוסף להיינריך המעולה, יש השנה גם את ארון ברוקס שלא מוערך מספיק.

    בנוסף, עם גאסול (ילדה בכיינית, שחקן מוכשר) ונואה (לוחם מלידה, ידיים שמאליות), יש להם את אחד הקווים הקדמיים הכי מעניינים בליגה (הייתי ממקם אותם בין הקליפרס לממפיס).

    מאחל להם בריאות וחלוקת דקות הגיונית.

  3. מסכים עם האשך בנוגע לשנת מבחן.

    אחלה פריוויו דור.

    גאסול לא צריך לחזור לשום כושר, רק להישאר בזה של המונדובאסקט, שם היה הספרדי הטוב ביותר כולל במשחק ההדחה מול צרפת בו היה היחידי שתפקד.

    בסופו של דבר הפריוויו והעונה של שיקגו מסתכמים במילה אחת-רוז.

  4. לדעתי הם נפלו מול הבולטס בגלל הצבע והנצחון המוחץ של ננה וגורטס על בוזר ונואה. ההחלפה של גאסול בבוזר פתרה את זה.

    עכשיו נשאר רק לסדר את ההתקפה המעפנה של השיקגו. משהו יודע אם הם עשו משהו בצוות האימון לשפר את ההתקפה?

  5. כמאמן אני מוחה. איפה מטיפי הטאנקינג? היו לשיקגו כל הסיבות ללכת על עונות פיננסיות אבל תיבודו הצליח שוב ושוב לשמור על רמת מתח והשקעה שהספיקה למקומות גבוהים ומאבקי פלייאוף מרשימים. אז כשמוציאים מהמשוואה את התארים שגם עם רוז כנראה ולא יגיעו יש לנו פה מאמן תחרותי ומצליח מאוד. מזכיר לי קצת את הסיטואציה של דאלאס העקשנית שגם אחרי הירידה הצפויה מסרבת להיעדר מהפלייאוף.

  6. הדבר הראשון הכי חשוב זה שרוז לא ייפצע (כל אחד לדפוק שלוש פעמים על הברך כדי ששדי הבירכיים לא ישמעו). אם הוא חוזר להיות שחקן של 20 נק׳ ו-7 אס׳ אנחנו בלי למצמץ בגמר המזרח עם פוטנציאל לגמר הליגה. גאסול ומקבאקט (מקדראמונט) וגם ארון ברוקס זה חיזוקים מעולים. עם מירוטיץ׳ יצליח להשתלב אז הוא ייקבל שאריות של החמיישיה ושל גיבסון במקום מוחמד.

  7. אני מקווה שרוז יזכיר את השחקן שהיה לפני שלוש שנים, אבל עד כה הוא לא נתן שום סיבה להאמין שזה מה שהולך לקרות.

    עם רוז זה קבוצה לאליפות או לפחות לגמר המזרח (תלוי באיך קליבלנד יתחברו). בלי רוז יש להם תקרה ברורה מאוד של חצי גמר מזרח וגם זה רק במקרה שיש להם יריבה נוחה.

  8. כהרגלי, אלך נגד הזרם.
    עם כל חיבתי לשיקאגו, נראה לי שאוהדיה ובכללם אלו שמגיבים פה באתר, חיים בס-ר-ט.
    הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לקבוצה הזו היא חזרתו של דרק רוז, שמוסיף לקבוצה בעיניי בעיקר דבר אחד – ציפיות.
    ומכיוון ששיקגו הצליחה בשנים האחרונות רק ממקום של אנדרדוג זה בדיוק מה שהיא לא צריכה.
    בהנחה שרוז לא יחזור להיות מה שהוא היה (אולי הוא יחזור להיות מה שהוא היה בשנתיים האחרונות – פצוע…) שיקגו תתקע עם שחקן שכופה את עצמו על המשחק ועל הקבוצה ולצדו ערימת גבוהים טובה מאוד שלא תוכל לסחוב לבד (מסופקני אם פאו גאסול ישחזר את יכולתו מהלייקרס או אפילו מאליפות העולם האחרונה). סיבוב שני במזרח זה התקרה שלהם.

  9. אני פה עם יאיר מהבחינה שמעריכים את שיקגו קצת יותר מדי.
    אסי אתה צודק ,העניין שהאשך מתייחס אליו זה שנראה שתיבודו לא יודע לעשות את הצעד הבא,נכון היו לו המון סיבות מקלות אבל אחת הסיבות העיקריות שהם התרסקו בפילאוף זה שהוא שחק אותם בליגה עד שלא נשאר להם כוח לעמוד על הרגליים.
    בכלל יש המון סימני שאלה כולם בונים על החיזוק הטוב שהם עשו שתכלס מורכב מ2 רוקיס(שאם אחד מהם ייתן עונה סבירה וייכנס לרוטציה זה יהיה הישג)ושחקן פנים(שאני מת עליו)בן 34,ושלא נדבר כל איזה רוז נקבל

    1. לדעתי וושינגטון,שארלוט ואפילו טורנטו ומיאמי בהחלט נותנות לה פייט ואם כל זה שהמזרח חלש במקסימום(וזה בהנחה שרוז חוזר להיות סופרסטאר)היא לא עוברת את גמר המזרח

    2. בתשובה לשאלתך-אף אחד. וושינגטון הם היחידים שיכולים לאתגר את שתי הגדולות, אני רק לא בטוח שהם כבר שם. פחות מגמר מזרח באמת יהיה כשלון, משם כבר הכל יכול לקרות.
      יש לי חיבה לשיקגו, ואני ממש מקווה שאם אוקלהומה קבוצתי לא מצליחה השנה אז שזה ילך לשיקגו.

  10. אחלה פריוויו
    הבולס סיימו את העונה בצורה מעולה שנואה סיפק חצי עונה אחרונה מצויינת ( לדעתי הוא השחקן הכי חלש שנבחר לחמישייה הראשונה של העונה , למרות העונה הטובה )
    מול וושינגטון הם פשוט פישלו 0 מ 3 בבית , והגנת הברזל לא תפקדה
    קשה להגיע לשחקים שלא מצליחים לייצר נקודות
    התוספת של גאסול נהדרת . קו קדמי אינטליגנטי ויעיל.
    אם מקדרמונט ינפק 12 נקודות ומעלה מהספסל וההתקפה תשתפר יש על מה לפנטז
    בכל מקרה עם רוז או בלעדיו מקום 2 במזרח הוא הר השגה. הפסד בסיבוב הראשון למיאמי שלואל דנג נוקם יחד עם וויד
    מנחם כבר הכין במגירה את פוסט הנצחון המשבח את חלטורה המאמן הטוב בכל הזמנים

  11. פתאום הבנתי, בפסקה שציינה את הגילאים של השחקנים. קלטתי שזה הסוף של הקבוצה, או שינצחו עכשיו או שבונים מחדש תוך מקסימום שנתיים. הם באותו מצב של אוקלהומה.
    זו קבוצה מאוד לא צפויה שיכולה לנוע בין גמר הליגה לקבוצת פח.

  12. יש עוד נקודה שלא מדברים עליה הרבה-נואה. ההגנה של הבולס תלוייה כמעט לגמרי בצרפתי הזה, ובעונה האחרונה הוא שיחק 35.3 דקות למשחק, ופספס 2 משחקים בלבד, בפעם הראשונה מאז 2008/09. בממוצע הוא משחק 68 משחקים בעונה, ולבולס אין סנטר מחליף טוב-נאזר מוחמד נמצא בשלהי קריירה בינונית, גיבסון (2.06 מ') נמוך מדי, ופאו גאסול רך מדי. פציעה רצינית של נואה תהרוס אותם. יותר מכל שחקן אחר.

  13. דרך אגב:

    קיים סיכוי גבוה שבסוף העונה יהיה עוד מישהו שיכנס לרשימת האנשים שלקחו יורוליג ואנ.בי.איי. או שזה יהיה בלאט, או מאנו (פעם נוספת, נכון לכשיו רק הוא וקוקוץ' מרכיבים את הרשימה), או ג'ו אינגלס. מירוטיץ' הגיע לגמר היורוליג רק פעם אחת, ויכול להצטרף בתור שחקן שהגיע לגמר היורוליג וגמר הנבא, מרחק 5 ניצחונות מהרשימה

          1. שכחתי ממקאדו, אחד הגדולים. גם את נסטרוביץ', אני אמור להכיר טוב את שניהם. לא שמעתי על טבק עד עכשיו, וזה מאוד נדיר. ה-3 הראשונים-מקאדו, מאנו, וקוקוץ', היו בולטים באליפויות שלהם, בניגוד לשאר שהיו שחקני ספסל בנבא.

  14. שיקגו כלל לא רלוונטית לצמרת המזרח (מיאמי, ניקס וכלבלנד). אני טועה רק אם מקדרמוט הוא שחקן של 20 נקודות לערב בנבא.

        1. מסכים, אבל לוקח לו זמן לעבוד. אין לו הפעם קבוצה מוכנה לאליפות כמו בשיקגו ובקדנציה הראשונה בלייקרס, הוא יצטרך לבנות את הקבוצה עם סופר סטאר שמלבד שיאים אישיים לא עושה הרבה וקבוצה שרחוקה להרשים, כמו הלייקרס של אמצע העשור. יכול להיות שיצליח, ונראה את הניקס בגמר עוד 6-7 שנים. אבל לא העונה.

  15. שיקגו מאוד מעניינת. באמת שגאסול הוא חיזוק עצום להתקפה ולהגנה, ויש עוד חיזוקים להתקפה. היינריך רכז לגיטימי לגבות את רוז כדי שלא יישחק. ורוז גם אם הוא לא מתעלה, כל זמן שמידי פעם יראה משחק חזק, אז הוא כל הזמן איום אפקטיבי. והגנה הם תמיד יעשו. יכול בהחלט להפתיע.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט