ניתאי, בן 26, חובב נ.ב.א וגולש קבוע בהופס. זהו מאמרו הראשון לאתר.

נדמה כי כל מה שאופף את אלוף הנ.ב.א, שיי גילג'ס אלכסנדר, משדר אנטי-כוכבות.

שלא יהיה ספק, מדובר בשחקן שנחשב לאחד הטובים בליגה, אם לא הטוב ביותר בשנים האחרונות, ובפרט העונה. שחקן שהוביל את הקבוצה הצעירה מאוקלהומה לזכייה ראויה מאין כמותה ב.נ.ב.א, מלך הנקודות של העונה, MVP העונה הסדירה ו-MVP הפיינלס.

אך עם זאת, מרגיש כי הוא אינו מקבל מהקהל הרחב את ההכרה המגיעה לו, ולא זוכה למעמד ה"כוכב" לו זוכים סופרסטארים אחרים בליגה.

הלייפסטייל שלו, הלבוש שלו והכריזמה – אינם מזכירים כוכב כדורסל. אין זוהר, ניצוצות או רעש וסקנדלים.

בהשוואה פשוטה לכוכב צעיר אחר, אנתוני אדוארדס, מרגיש כי השניים הפכים מוחלטים – הם שונים בסגנון הדיבור, בטראש טוק, ובכמות הילדים שלהם מנשים שונות. מיד לאחר שזכה באליפות ההיסטורית, שיי ניגש לשחקני אינדיאנה ולחץ את ידיהם. בניגוד לאלופי נ.ב.א טריים אחרים, הוא לא רץ לחבק את חבריו לקבוצה, לא שאג שהוא העניק את האליפות הזו לאוקלהומה סיטי, וגם לא מירר בבכי על רצפת האולם. הוא נראה היה כאילו הוא סתם בעוד יום במשרד.

האנטי-כוכבות מתבטאת גם בסגנון המשחק של SGA – ללא דאנקים מהדהדים, פוסטרים או מהלכים מטורפים, אפילו ללא יכולת קליעה מרשימה לשלוש, שום דבר שהופך כוכבים למה שהם בשנים האחרונות. במקום זה אנחנו מקבלים פיק אנד רול, בידוד, כניסה לסל, זריקה יעילה מחצי מרחק, לייאפ או זריקות עונשין. כן, קליעות מהקו הם חלק מסגנון המשחק שלו. היכולת המדהימה שלו לשחק כדורסל פשוט או פשוט לשחק כדורסל.

לשיי יש שליטה מדהימה בגוף שלו, שמעניקה לו יכולת סיום יעילה במיוחד בכל איזור הצבע והמיד-ריינג', ושולחת אותו המון לקו. הוא יכול לייצר נקודות מול כל שומר בליגה, וגם להניע ולהוביל את המשחק של קבוצתו.

שלא תטעו, גם לי יש ביקורת על שיי, אני חושב שהוא חייב לשפר את הקליעה ל-3 וכן, גם אותי מעצבנת כמות זריקות העונשין שהוא מקבל. כל סגנון המשחק הזה הוא קצת אפרורי ומשעמם, ולדעתי גורם לאנשים לחשוב ששיי הוא לא שחקן טוב כפי שהוא באמת.

כי מבחינת נתונים – שיי שם ובגדול. במהלך העונה הסדירה שיי קלע 32.7 נק' ב 51.9% מהשדה ומסר 6.4 אסיסטים על 2.4 איבודים. בפלייאוף הוא המשיך לספק את הסחורה וקלע 29.9 נק' ב 46.2% מהשדה ומסר 6.5 אסיסטים על 2.6 איבודים. שיי לא רק היה השחקן המצטיין של OKC, אלא גם העוגן ההתקפי והשחקן היציב ביותר בקבוצה. בודדים המשחקים בהם הוא לא היה טוב, כאשר מרבית הפסדי הקבוצה נבעו מערבים חלשים של ג'יילן וויליאמס, צ'ט הולמגרן או הצוות המסייע. בשורה התחתונה, SGA, על יתרונותיו וחסרונותיו, היה השחקן הטוב והחשוב ביותר בקבוצה הטובה בליגה ואלופת הנ.ב.א.

כל אלו מראים לנו בבירור ששיי הוא לא רק אחד השחקנים הטובים בליגה, או טופ 2 העונה אם תרצו, אלא גם, בעיניי, בעל פוטנציאל להפוך לשחקן גדול היסטורית. נכון, עדיין מוקדם לדעת, ואין טעם לעשות השוואות כרגע בינו לבין פוינט גארדים גדולים אחרים בהיסטוריה, אבל במידה וימשיך לספק נתונים כאלה ו-OKC יצליחו להעמיד שושלת, מה שנראה כרגע כהימור לא רע, שיי יתחיל להיחשב כשחקן ששמו מוזכר ביחד עם הטופ של הפוינט גארדים בהיסטוריה.

ועדיין, הוא מרגיש אנדרייטד, מבחינת מעמדו ככוכב, ומבחינת הדרך בה שופטים את המשחק שלו.

שיי נמצא הרבה מאחורי כוכבים אחרים בליגה מבחינת ה"כוכבות" שלו, ודרך אחת לבחון זאת היא באמצעות מספר האנשים המתעניינים בו ברשתות החברתיות. שיי מדורג במקום ה-28 בליגה במספר העוקבים ברשתות החברתיות עם 4.7 מיליון עוקבים. מובן שלברון הרבה מעל כולם, וישר אחריו סטף, אבל גם כוכבים מרובד נמוך יותר נמצאים הרבה מעליו. יאניס עם 16.1 מיליון, לוקה עם 10.5 מיליון, טייטום עם 7.4 מיליון, ואפילו ג'ה מוראנט עם 9.6 מיליון. גם האחים לבית בול נמצאים ברשימה מעליו. נכון, גודל השוק של OKC, ומספר האוהדים שלה ביחס לקבוצות אחרות בוודאי משפיעים על מספר העוקבים, אבל עדיין הדבר מעיד ששיי לא נתפס בליגה ככוכב גדול.

השוואה בינו לבין המקום השני במירוץ ה-MVP, ניקולה יוקיץ', נראית מתבקשת. אך בעוד שיוקיץ' בכלל לא במשחק בכל הקשור לרשתות חברתיות, שיי בהחלט מנסה לפתח את הרשתות החברתיות שלו, ואפילו בעל חשבון טיקטוק, אבל לא כל כך מצליח בזה.

נכון, מספר העוקבים לא מעיד על יכולת הכדורסל של השחקן, וישנם שחקנים מדהימים כיום, וגם לאורך ההיסטוריה, שלא היו כוכבים גדולים מחוץ למגרש, אבל בעיני, כאשר שופטים שחקן overall, הדברים שזורים אחד בשני. התדמית המנומנמת של השחקן גורמת לנו לחשוב שהוא שחקן נחמד, אבל לא גדול באמת.

כאשר שיי מוביל לאליפות קבוצה מאוד קבוצתית, בלי מלחמות אגו, בלי פרשיות שונות ומשונות, זה פשוט משעמם אנשים. וזו הסיבה שהוא לא מוערך כראוי.

אנחנו אוהבים להגיד לעצמנו שאנחנו אוהבים את האנשים הצנועים והפשוטים, אלה שעובדים קשה וברצינות כדי להגיע לאן שהגיעו. אלה שלא צריכים את כל ה-Show-off והבלגן סביבם. אלה שאין סביבם מכונת יח"צ, ושגודל האגו שלהם זהה לאדם הממוצע.

אבל האמת היא שאנחנו לא באמת אוהבים אותם בתור הכוכבים והאיידולים שלנו – הכוכבים שלנו חייבים להיות מוחצנים, בעלי ביטחון עצמי מופרז, שחצנים ו/או עם בעיות אישיות כאלה ואחרות. מנהיגי "אלפא" שסחופים אנשים. אנחנו מעריצים אותם במגוון תחומי החיים, קונים כרטיס להופעה או משחק שלהם. רק כי הם "אלפא". כי הם לא כמונו, האנשים הרגילים.

שיי גילג'ס אלכסנדר מציב לנו מראה, וגורם לנו להבין אם אנחנו באמת מעריכים כדורסל, או שאנחנו מתעסקים יותר מדי בדברים אחרים.