זהו פוסט בכורה של הגולשת טרי אלמן. טרי היא בתה הבכורה של בת דודה של עמית טבול (amitlahev). בת 22, גרה בברוקלין ומלמדת תנ"ך בבית ספר. כדורסל היה חלק מרכזי מחייה של טרי מאז ילדותה. היא החלה לשחק בגיל 7, שיחקה בקבוצות של בית הספר בחטיבת הביניים ובתיכון במשך כל ארבע שנות הלימודים, וכיום ממשיכה לשחק בליגת נשים שבועית. אהבתה למשחק מעצבת את זהותה גם כיום.

הקיץ הנוכחי סיפק כבר בימים הראשונים של יולי, ועוד קודם לכן, כמה מהלכים מסקרנים ושינויים משמעותיים בסגלים של כמה קבוצות. בעקבות פציעות של כוכבים מרכזיים והלחץ הגובר להתמודד על אליפות, מספר קבוצות ביצעו מהלכים שעשויים לשנות באופן משמעותי את מאזן הכוחות בליגה, ואני אנסה לנתח כמה מהמהלכים המרכזיים שבוצעו.

באחד הטריידים המדוברים ביותר של הקיץ, יוסטון רוקטס צירפה אליה את קווין דוראנט מפיניקס. בתמורה, פיניקס קיבלה את הכוכב הצעיר ג'יילן גרין, את דילון ברוקס הוותיק, את הבחירה העשירית בדראפט, שהפכה להיות קאמאן מלואץ', ו-5 בחירות סיבוב שני נוספות. הטרייד הזה מסמן שינוי כיוון ברור ליוסטון — ממדיניות של בנייה הדרגתית מחדש למאבק על התואר בטווח הקרוב, כאשר דוראנט משתלב עם כישרונות צעירים כמו אלפרן שנגון ואמן תומפסון תחת המאמן יודוקה. דוראנט עצמו חיפש טרייד לאחר שתקופתו בפיניקס לא הצליחה והקבוצה אפילו לא העפילה לפלייאוף או לפליי-אין בעונה האחרונה.

עבור פיניקס, המהלך מבשר על תחילת בנייה מחדש שמבוססת על שחקנים צעירים ובחירות עתידיות. העזיבה של דוראנט מאפשרת להם לארגן מחדש את הסגל ולאגור נכסים יקרי ערך בדראפט, וגם אם הנכסים שהם צברו בטרייד הזה הם מעטים יחסית, זה צעד שיסייע להם ללכת לבנייה מחדש הנדרשת ולצאת מהאשליות שהסגל שהיה להם יכול לעשות משהו משמעותי.

מבחינת יוסטון, למרות שדוראנט הוא שחקן נהדר שיכול לשדרג את הקבוצה, יהיה מעניין לראות איך הוא ישתלב עם שאר הקבוצה, שרובה צעירה ממנו בהרבה. ליוסטון הייתה עונה מעולה שהתבססה על סגל צעיר, והתוספת של דוראנט יכולה לשדרג אותם ולהוסיף את הניסיון שהיה חסר, אך היא עלולה גם לשבש את הדינמיקה הקבוצתית שעבדה טוב בעונה שעברה. בנוסף, לדוראנט יש מספר מוגבל של שנים לשחק והוא פגיע לפציעות, כך שלא ברור אם המהלך הזה אכן כל כך חזק מצד הרוקטס.

****

טרייד מרכזי נוסף התרחש כאשר דנבר שלחה את מייקל פורטר ג'וניור ובחירת סיבוב ראשון לא מוגנת ב-2032 לברוקלין וקיבלה בתמורה את קמרון ג'ונסון, שחקן כנף עם קליעה מצוינת מחוץ לקשת. המהלך מוסיף קליעה וריווח לסגל של הנאגטס, ומביא שחקן שמתאים יותר לצד ניקולה יוקיץ', עם איום קבוע מהפרימטר. עבור הנטס, מדובר בהימור על פוטנציאל, מכיוון שפורטר ג'וניור, אף שהוא נוטה להיפצע, מביא פוטנציאל התקפי גבוה יותר כשחקן שיוצר לעצמו מצבים, ואולי הוא יכול להתאים לטווח הארוך, אבל הנכס העיקרי מבחינת הנטס הוא הבחירה ב-2032 כשבברוקלין מחפשים כמה שיותר שחקנים צעירים ונכסי דראפט עתידיים.

לדעתי, זהו ניצחון גדול עבור הנאגטס. פורטר לא תרם הרבה בפלייאוף והיה שחקן לא יציב לאורך כל התקופה שלו בדנבר. יוקיץ' זקוק לשחקן חמישייה שיחמיא לו יותר ויהיה נכס לקבוצה, מה שפורטר לא סיפק, בזמן שמבחינת הנטס יהיה קשה למדוד השפעה משמעותית בזמן הקרוב.

****

אטלנטה ביצעה מהלך מפתיע כשהביאה את קריסטאפס פורזינגיס בטרייד משולש שכלל את בוסטון וברוקלין . פורזינגיס, בגובה 2.21 מטר, מוסיף להוקס יכולת חסימה והגנה על הצבע יחד עם קליעה מבחוץ, והקבוצה מקווה שזה יעזור לטריי יאנג להוביל את הקבוצה למקום טוב יותר מאשר בעונות הקודמות. מיד לאחר הטרייד השתנו יחסי ההימורים, כשהסיכוי של אטלנטה לאליפות עלה מ-120/1 ל-55/1, מה שמעיד על אופטימיות מחודשת לגבי סיכויי הפלייאוף שלהם. אם פורזינגיס יישאר בריא, הוא בהחלט יכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח, וגם אם יש עדיין קבוצות עדיפות, ההוקס הצליחו לשדרג את מעמדם ולהפוך לפוטנציאל משמעותי במזרח, ובמחיר נוח יחסית, כך שאני חושבת שזה היה מהלך טוב עבורם.

עבור הסלטיקס, מדובר בפתיחת עידן חדש, במיוחד לאחר ששלחו גם את ג'רו הולידיי לפורטלנד. אובדן שני השחקנים הללו, יחד עם פציעתו של ג'ייסון טייטום, ישנה לחלוטין את הדינמיקה בקבוצה ויגדיל את הלחץ על ג'יילן בראון ודריק ווייט, שני השחקנים הבכירים שנותרו. ניתן לומר שהארגון ויתר על מועמדות לאליפות לעונה הבאה, אך יש לציין כי גם הקבוצה בסגל המלא בעונה שעברה הודחה על ידי הניקס והייתה בפיגור בסדרה עוד לפני הפציעה של טייטום. ייתכן שהריצה של בוסטון כקבוצת צמרת כבר התקרבה לסופה בכל מקרה, והקבוצה החליטה להקדים תרופה למכה ולהתחיל בבנייה מחדש מבעוד מועד, תוך כדי שהם שומרים על מספיק שחקנים בכירים כדי לחזור לעניינים אחרי השינויים הנדרשים. בוסטון תהיה קבוצה ששווה לעקוב אחריה ולבחון כמה היא רחוקה מריצה מחודשת אחרי שטייטום יחזור מהפציעה.

****

במהלך שקט יותר אך משמעותי, קליבלנד קאבלירס שלחה את אייזק אוקורו לשיקגו בולס, וקיבלה בתמורה את הרכז לונזו בול. שחזר לשחק מעט בעונה שעברה, לראשונה מאז 2022. וקליבלנד מקווה שיכולות המסירה וראיית המשחק שלו ישדרגו את ההתקפה לצד דונובן מיטשל, דריוס גארלנד ואוון מובלי, בזמן שהם נאלצו לוותר על טיי ג'רום, ואוקורו כבר לא היה משמעותי שם. מנגד, שיקגו מקבלת שחקן כנף הגנתי טוב בדמות אוקורו, שהוא גם צעיר יחסית ויכול אולי להשתפר בהתקפה, והבולס מרוויחים גם גמישות כלכלית להמשך.

****

אולי המהלך המפתיע ביותר היה מעברו של מיילס טרנר מאינדיאנה למילווקי כשחקן חופשי. עבור טרנר, זהו סיום של קדנציה של עשור עם הפייסרס, ורבים הופתעו לאור העובדה שהקבוצה הגיעה מרחק משחק אחד מאליפות. עם זאת, ללא טייריס האליברטון שנפצע, הפייסרס עלולים להתמודד עם מציאות שונה לגמרי בעונה הבאה. למרות שטרנר שחקן חשוב ומועיל מאוד לפייסרס, לדעתי יש לו בעיה של חוסר יציבות בדומה לפורטר מדנבר שהזכרנו קודם. הוא לא תמיד אגרסיבי מספיק בהתקפה והיעילות ההתקפית שלו לא הייתה טובה במהלך הגמר. בניגוד לגבוהים עם יכולת התקפית טובה יותר, כמה שטרנר הוא שחקן טוב, לא מדובר בשחקן שלא ניתן להחלפה, ואני חושבת שאם הפייסרס ימצאו גבוה מתאים במקום טרנר, הם אולי אפילו ירוויחו מהסיטואציה.

מהצד של מילווקי, הבאקס החליטו לקחת הימור מסוכן כשחתכו את לילארד על מנת להחתים את טרנר, ולמרות שטרנר הוא אולי השחקן הטוב והבכיר ביותר שעבר קבוצה כשחקן חופשי בקיץ הנוכחי, אני מתקשה לראות את טרנר ממלא תפקיד התקפי משמעותי באופן עקבי, בטח לא כמו מה שלילארד ומידלטון, שגם הוא כבר לא במילווקי, עשו עבור הבאקס בעבר. לכן, ייתכן מאוד שהעומס ההתקפי על יאניס, שגם ככה הוא בין הגבוהים בליגה, יגדל אפילו יותר ויהפוך להיות מוגזם.

דמיאן לילארד, ג'ייסון טייטום וטייריס הליברטון סבלו כולם מפציעות באכילס שישאירו אותם מחוץ לפרקט בעונה הבאה, או לפחות ברובה המוחלט, והותירו את הקבוצות שלהם מבולבלות קצת, כאשר כל אחת מהן בחרה באסטרטגיה שונה. הבאקס הלכו בגדול והימרו על השדרוג של מיילס טרנר, גם במחיר של הוויתור על לילארד ופריסת החוזה שלו עד 2030, מה שיקשה עליהם בטווח הרחוק. הסלטיקס החליטו לשנות באופן משמעותי כשהביאו את אנפרני סיימונס, ניאנג ולוקה גרזה במקום שני שחקני חמישייה בדמות הולידיי ופורזינגיס, מה שגם חוסך להם הרבה כסף ואולי גם מהווה חשיבה לטווח הארוך על חשבון ההווה, ואילו הפייסרס בחרו שלא לקחת סיכון כלכלי והחליטו לוותר על טרנר, אבל גם לא לעשות שינויים משמעותיים כרגע.

לאור המצב הזה, שבו 3 מתוך 4 אלופות המזרח האחרונות איבדו שחקן מרכזי לפציעת אכילס, ייתכן מאוד שנראה הפתעות במזרח בעונה הקרובה, וזה עשוי להיות משהו ששווה לעקוב אחריו במהלך העונה. כמו כן, ראינו שיוסטון, דנבר ואטלנטה עשו מהלך שבו כל אחת מהן ויתרה על נכסים עתידיים תמורת שדרוג לטווח הקרוב, ויהיה מעניין לראות מי מהן תהיה מרוצה מההחלטה הזאת ומי תצטער על אובדן הנכסים העתידיים או על השימוש בהם במסגרת מהלך לא מספיק מוצלח.