אז לא פרסמתי סיכום מדופלם ומנומק אחרי ליל הדראפט. מקווה שאתם סולחים לי. לפעמים צריך להסתכל בלוח השנה עם משקפיים מציאותיים. והאמת? יש בי ברכה, או קללה, תלוי איך מסתכלים על זה. קשה לי לעשות חצי עבודה. חשבתי איך אני יכול לכתוב משהו מהמותן, שיבטא את התחושות הסובייקטיביות שלי, בלי שארגיש אשמה על נקודות שפספסתי או על מחשבה שלא התבשלה עד הסוף. כי אם נפתח לרגע את מכסה המנוע של מוחי הקודח, אני חי בניגודים.

מצד אחד, באונה הימנית, מתגורר ג'ון. ג'ון הוא חולה כדורסל ברמה פרימיטיבית. תן לו דאנק על הפרצוף או פירואט באוויר והוא קם מהכורסה בצרחות. הוא חי על אנדרנלין, צוחק מבדיחות שחורות, ומקיא שתף מילולי לא אפוי. ה-NBA מבחינתו זה גוש מבעבע של רגש, אסתטיקה אתלטית ומאבק על גבריות.

אבל ג'ון לא לבד. הוא נאלץ לחלוק את הנדל"ן המוחי עם יהונתן. ויהונתן? הוא ההפך הגמור. אובססיבי לפרטים קטנים, מתעקש על דיוק, מחובר לקרקע בשלשלאות. הוא לא חולם, הוא בוחן. מנתח. נכנס לנעליים של כולם ורואה את העולם בעיניים פרגמטיות. הוא קצת נודניק, בואו נודה. החיים אצלו, זה לא ללבוש חולצה בלוייה עם צבע הקבוצה אותה אוהד, למלא כוס בירה ולצרוח על השופט. הוא רוצה כדורסל חכם, יעיל, שח־מטי.

ולכן, יהונתן לא ממש מתחבר לליגת הקיץ. ניסה בהתחלה, מתוך מחויבות לדראפט, אבל הבין מהר מאוד שללמוד מהליגת קיץ על ה-NBA זה כמו ללמוד על סקס מ… עזבו, יש פה ילדים. נגיד ככה: זה כמו לחשוב שאם אתה עושה חמין טוב לשבת, אתה יכול לפתוח מסעדת שף. לא רציני.

ראינו כבר יותר מדי כוכבי ליגת קיץ שדועכים ברגע שמתחיל הדבר האמיתי (ג'וש סלבי מישהו?), ומנגד שחקנים שנראו כמו פלופ והפכו לאגדות. סטף קרי, למשל. לכן, כמו שאומרים אצל הכרישים: "ובגלל זה, אני בחוץ."

אבל ג'ון? הוא מת על ליגת הקיץ. או כמו שאמרו לי פעם בצבא: במדבר כל קוץ פרח. עם כל ה-NPCs (כמו שהבן שלי קורא להם) המטיילים על המגרש, שחקני רוטציה צעירים פתאום נראים כמו סופרסטארים. אם אמציא עכשיו שם של שחקן כמו, נניח, Chris Youngblood ואומר לכם שהוא משחק בסגל ליגת הקיץ של נניח OKC, רובכם תלכו לבדוק אם זה אמיתי או שזו המצאה של AI.

ובכל זאת, יש משהו כיפי בכל ההפכפכות הזו של טורניר הכדורסל הזה בקיץ המדברי של ווגאס. שחקן שנבחר בטופ-5 בדראפט, מסריח את הפרקט והרשת גועשת עם האשטג Bust#. משחק אחרי, אותו שחקן קולע 25, והופך לתקווה העתידית של פרנצ’ייז. שחקנים שנבחרו בסיבוב השני, או כאלה שלא נבחרו בכלל, נלחמים על הקריירה בציפורניים. כאילו מזכירים למנהלים בחליפות שגודל חשבון הבנק שלהם לא בהכרח משקף את גודל המוח. והכי חשוב? כולם שם בווגאס. זו הקייטנה הרשמית של השחקנים, המנהלים והכתבים.

אגב, כריס יאנגבלוד? שם אמיתי. אקס-אלבמה. והוא באמת בסגל של OKC לליגת הקיץ.

ליגת הקיץ באופן הלא רשמי שלה החלה לפני כמה ימים ביוטה ובטורניר ה"קליפורניה קלאסיק" במפרץ. בגדול לא הפסדתם יותר מדי. אייס ביילי הספיק להסריח את הפרקט משחק ראשון ולהראות ניצוצות במשחק השני לפני שנשלף. ניקולה טופיץ, בחירת לוטרי של OKC שנה שעברה שהחלים מפציעה ארוכה, נראה כמו שחקן מעניין כשאיי ג'יי מיצ'ל חברו לקו האחורי של הת'נדר נראה כבר משופשף על הליגה הזו.

ווי ג'יי אדג'קום, הבחירה השלישית של הסיקסרס, נתן בכורה חלומית ומיד נשלף חזרה לבוידם. הספרס כרגע מציגים בעיקר את קרטר בריאנט שנראה אבוד משהו מכיוון שדילן הרפר, הפוינט גארד שאמור לחלק לו כדורים והבחירה השנייה, משתקם מפציעונת במפשעה ויגיע רק לווגאס כנראה לא למשחקי הפתיחה.

גם בקליפורניה קלאסיק יש דרמה קטנה סביב הלייקרס כאשר ברוני ג'יימס נראה לפתע כמו שחקן NBA אמיתי לכמה רגעים בתחילת השבוע לעומת חברו דלטון קנקט שנראה כמו שחקן יורוקאפ ואז כמובן הלילה היוצרות מתהפכות כאשר קנקט התחבר חזרה וברוני חזר למקרר קינוחי הפרווה. לראות תהפוכות רגשיות של אוהדי לייקרס סביב השניים האלה זה…ללקק את השפתיים. עוד קבוצה שתבליט כמה פרוספקטים היא הפליקנס המושמצת שביצעה טרייד על בחירה לא מוגנת עבור הזכות לקחת את דרק קווין. בבחירה 7 בחרה בגארד המלהיב ג'רמיה פירס שיש סיכוי שיקנה הרבה אוהדים עם שליטה בכדור ולהטוט רקדני.

אז מה מעניין לקראת ווגאס?

1. הסופמורים באים:

אני תמיד אוהב את הטיימליין של שחקני שנה שנייה שבאים לתפוס תחת על הרוקיז. זה מזכיר לי את התקופה שהייתי בבקו"ם. מסיבות כאלה ואחרות, נשארתי שם שבועיים כאשר כל יום הרגיש כמו שנה. בשבוע השני שלי בצבא כשהגיעו אוטובוסים עם מתגייסים חדשים אני זוכר שחשבתי לעצמי: "איזה כיף בשר טרי…"

הסופמורים מדראפט 2024, שקיבלו את התוית: ה"דראפט הכי גרוע מאז 2013", יגיעו עם דם בעיניים. סטפן קאסל באופן מאוד תמוה לא יגיע לשחק לצד הארפר כדי לבחון כימיה ביניהם. גם זאק ריזשה הנבחר הראשון של שנה שעברה יעדר מסגל ההוקס וחבל. זו יכלה להיות הזדמנות לבדוק האם יש לו יכולות לייצר סלים לעצמו. מנגד, שחקנים שיובשו על הספסל כמו ריד שפארד יגיעו להוכיח למאמן שלהם שנתנו קפיצה. גם הסופמורס של הוויזארדס אמורים להגיע: אלכס סאר, בוב קרינגטון וקישון ג'ורג'. גם רון הולנד מהפיסטונס ומאטס בוזליס מהבולס יחזרו לזירת הפשע כדי להוכיח שסיום העונה שלהם בעונת הרוקי היה אמיתי. עוד כמה שמות שכדאי לשים לב אליהם הם: רוב דילינגהם שיובש על ידי כריס פינץ' במינסוטה ודווין קרטר מסקרמנטו שפספס את רוב העונה ולא התרומם מספיק גבוה כשחזר (הראה קצת הבזקים).

עד כמה החזרה של הסופמורס לליגה הקיץ משמעותית? לא יודע. זכור לי שחקן בולס אחד, פאטריק ווילאמס שמו שהגיע אחרי עונת רוקי מבטיחה ונראה בליגת הקיץ השנייה שלו כמו הילד הלא חוקי של פול ג'ורג' וטי-מאק. זכור לי קמפיין הקיץ של נקיל אלכסנדר ווקר שנראה לרגע כמו בן הדוד הבכיר של SGA בעונתו השנייה. מצד שני ליגת הקיץ לא תמיד נחמדה לשחקנים שצריך לייצר עבורם מבטים. התרגילים איך לומר לא תמיד מתקדמים והגארדים נאבקים על הסטטיסטיקה האישית. אני בעד הדרמה אבל לא הולך להפיק מזה יותר מדי משמעות לעונת 2025/26.

2. קופר פלאג

ההייפ סביבו ייבנה מהר בווגאס. פלאג הוא לא רק שחקן מאוד מבטיח ומעניין. הוא משאבת תשומת לב. תעצמו עיניים ודמיינו מתי הפעם האחרונה ששחקן לבן אמריקאי, עם שם שרק תסריטאי הוליוודי יכול היה להמציא, הפיק עונה כה דומיננטית בגיל כל כך צעיר במכללה. ולא, קווין לאב לא נחשב. הוא התפתח לכוכב עם הזמן. פלאג יש לומר, הוא פופלרי בעיקר בעולם הכדורסל. בניגוד למשפחת בול שהפיקה אור הוליוודי בסגנון הג'קסון פייב, עוד בתיכון צ'ינו הילס, פלאג הוא ילד טוב מיין שהוריו הקשוחים לימדו אותו על לארי בירד ועבודה קשה. עמוד האינסטרגם שלו די דלוח. כמובן שזה יתפח ויצמח במכונת השיווק של אדם סילבר. אך בעולם הכדורסל הילד הזה מדובר ללא הרף.

לפני שנתיים פסטיבל וומבי הוביל לחגיגה גדולה שהחלה עם המפגש המוזר עם בריטני ספירס בשדה התעופה כשכמה שעות לאחר מכן נראה חלוד ומהוסס. הכותרות המושחזות העיפו גיצים כמו זיקוקים של הרביעי ביולי. במשחק השני, וומבי הציג שורה סטטיסטית מפלצתית שכללה את כל הארסנל. מנהלי הספרס נתנו אחד בשני מבטים ואמרו לעצמם: 'ראינו מספיק'. וומבי סיים את דרכו בווגאס. אני צופה שכך יהיה גם עם קופר. הוא הולך לפגוש גופות חזקות עם רוע בעיניים כמו שרק תקווה לבנה בליגה שחורה יכולה לפגוש.

מארגני האירוע החליטו להכפיל את ההייפ וסדרו לו מפגש בכורה מול הלייקרס וברוני ג'יימס ב-10.7. בין אם ייתן משחק טוב או לאו, ההופעה השנייה שלו ככל הנראה תהיה גם האחרונה. קשה לי להאמין שהמאבס, שקיבלו חבל הצלה בדמות פלאג, שנייה לפני שחבל התלייה נכרך על צווארם, יוכלו לעמוד בפציעה של היהלום הצעיר לפני שלבש את חולצת המבאס. בטח לא אחרי ש-AD עבר ניתוח בפניו השבוע. במשחק השני מצפה לפלאג דייט עם הבחירה השנייה, דילן הרפר במפגש הכמעט מסורתי בין נבחר 1 ל-2 בתחילת ליגת הקיץ.

3. הג'ז מגיעים עם סוללת שחקני סגל לליגת הקיץ

הג'ז הצעירים אספו לא מעט נכסים בדראפטים האחרונים ובטריידים. סגל הג'ז נראה מאוד עמוס ביחס לקבוצת ליגת קיץ. במידה והג'ז לא יציגו חיבור וסינרגיה בין חלקיה הצעירים, איינג' יצטרך לעשות חושבים. הג'ז יפתחו בחמישייה עם אייזיה קולייר וברייס סנסובו הצלף בקו האחורי. בעמדת הווינג האח הצעיר של ג'יילן ווילאמס, קודי, בחירת הלוטו המאכזבת משנה שעברה, שיקבל צ'אנס להראות שהוא שייך. בעמדות הפנים נראה שני קלעים מוכשרים עם קייל פיליפובסקי שנראה מצוין בחצי השני של העונה ואייס ביילי הרוקי הדנדש והמדובר. מהספסל ייעלה וולטר קלייטון ג'וניור האלוף הטרי מפלורידה שנראה מצוין הלילה ואדמה סונוגו שחקן שנה שלישית שהגיע משיקגו. לא מעט מהם יאכלו על חשבון השני וכמובן שכל אחד יזכה לקצת פוקוס ככל שישלפו שחקנים לנוח. בפנטזיה הג'זית, ליגת הקיץ היא סיפתח לעונת טאנקינג חיובית. יעני, לא מאזן מרשים אבל קבוצה עם זהות ורוח קרב. כפי שקרה לפורטלנד השנה ולפיסטונס לפני שנתיים.

4. הזוית הישראלית – הברוקלין נטס

ניסוי הפליימייקרים של הנטס ייחל במשחק מול צעירי הת'נדר ב-10 ליולי בשעה 0:30 שעון ישראל. הנטס רשמו את כל חמשת בחירות הסיבוב הראשון שלהם השנה לליגת הקיץ. דרייק פאוול ינסה למקם עצמו כסקורר מהכנף וייגור דמין, הפוינט גארד הענק מ-BYU והבחירה השמינית המפתיעה, יקבל את המפתחות בעמדת הפוינט גארד. לידו ככל הנראה יישחקו הנטס עם עוד פוינט גארד, הצרפתי נולן טרוארה, שמחזיק במשחק מאוד דומה לזה של דמין רק יותר נמוך ויותר אתלטי. החלק המעניין זה שהם רשמו אותו בגובה 3'6 שזה הגובה היחף שלו כאשר את בן שרף הישראלי הם רשמו בגובה 8'6 (2.03 מ') שזה נדיב מאוד. למה? כי זה נראה שהם מזיזים את שרף לכנף ורואים בו SF או אולי אפילו PF. דני וולף הישראל-אמריקאי ישחק בעמדה 5 אך גם הוא ככל הנראה ישאף לצאת מהצבע לקליעות ובעיקר ניסיון למצב עצמו כפליימייקר מעמדה 5. בכנות, הנטס זו קבוצה כל כך מבלבלת שאני מת לראות איך הסיפור עובד. בתור אחד שאלתר פעם בצעירותו מנת פסטה מתוקה עם קינמון ברוטב עגבניות חריפות, לפעמים יצירתיות ייתר יכולה לחורר את המעיים.

5. הרוקיז שנשארו כיתה.

בדומה לצ'ט הולגרן ששיחק את עונת הבכורה שלו בשנת 2023, השנה נקבל 2 רוקיז שנבחרו בסיבוב הראשון שנפצעו פציעה מסיימת עונה שנה שעברה לפני שהספיקו לשחק. הראשון הוא דיירון הולמס ה-PF/C של הנאגטס שנבחר בחירה 22 כדי לתת ליוקיץ וגורדון מנוחה מהספסל. הולמס קרע את גיד האכילס שלו אחרי ליגת הקיץ ובילה את העונה הראשונה שלו על אזרחי. השני הוא ניקולה טופיץ' הסרבי שנבחר בבחירה 12 על ידי הת'נדר ו"זכה" עמה באליפות מבלי להתלבש, שנה שלמה אחרי שקרע את ה-ACL בהכנות לדראפט.

טופיץ' מסקרן מכיוון שדורג גבוה בהרבה מבחירה 12 בה נבחר עקב הפציעה. הת'נדר בחרו בו מכיוון שלא באמת היה להם מקום לשחקן ברוטציה אז זרקו את לחמם על פני המים בתקווה שייווצר כאן נכס רציני.

הולמס הוא סימן שאלה גדול. ככל הנראה הוא עוד לא בכושר משחק ואנו מכירים את שנת החזרה מפציעת אכילס. אני מנחש זאת מסיבה אחת, ההתאבדות של מנהלי הנאגטס כדי להשאיר את יונאס וולנצ'יונס שהגיע בטרייד למרות רצונו של האחרון לשחק פנאתינאיקוס.

הנאגטס עדיין דלילים בקו הקדמי וישמחו להבזקים יפים של הולמס שהיה אחד השחקנים החביבים עלי בדראפט הקודם. הוא שחקן עצום ממדים בגובה 10'6 בעל זריקה מאוד רכה ויפה. בעונתו האחרונה בדייטון קלע 38% משלוש בווליום נמוך אבל הראה טאץ' מכול מקום. השאלה איך גוף גדול כמו שלו (כ-240 פאונדס) יתמודד עם חזרה מפציעה שמשפיעה על יכולת הניתור והיכולת לצאת מהמקום ולנוע מצד לצד.