מסיכומי הדראפט ביוטיוב, לפחות אלה שעברתי עליהם, בינתיים יש פחות או יותר שלושה אנשים שמטילים ספק כזה או אחר בקופר פלאג. בומאני ג'ונס שואל שאלות, אולדן פוליניס שואל שאלות, וקלווין וושינגטון גם ברשימה. חוץ מזה, כלום. כל השאר מהללים ומשבחים, ומעולם לא ראו שחקן כל כך שלם שפשוט יודע לעשות הכל על המגרש.

כל העניין סביב פלאג התחיל לפני שנה במשחקי ההכנה של נבחרת ארצות הברית לאולימפיאדה. הנבחרת שיחקה מול נבחרת רנדומלית של שחקני מכללות, תיכונים ושחקני נ.ב.א זוטרים. פלאג קלע כמה סלים, ולמען האמת גם החטיא כמה סלים. זה צולם, הועלה לרשתות, ומשם קופר פלאג הפך להיות התקווה הלבנה הבאה. מאותו רגע, במשך כל השנה עד הדראפט, נראה היה שברור לכולם שפלאג יבחר ראשון, ויותר מזה – יהפוך לאחד הגדולים בכל הזמנים.

אישית, יש לי תחושה לא טובה שמישהו מאחורי הקלעים מפמפם את העניין, ובעצם מוודא שיהיה ברור לכולם שפלאג הוא מספר אחד במכללות וכמובן בדראפט. אני מתרשם שבשידורים, בכל מהלך שפלאג עושה, השדרים קופצים לשמיים. ממש בכל מהלך. בעוד שאם פלאג מפשל, השדרים מתייחסים בסלחנות או לא אומרים דבר.

בוא נסתכל מה קרה בשתי הדקות לסיום, בחצי הגמר מול יוסטון – המהלך שהתחיל את הקריסה של דיוק. עמנואל שארפ מיוסטון מקבל את פלאג אחרי חילוף בפיק אנד רול. שארפ פורץ לעבר הסל ועובר את פלאג בקלות יתרה. פלאג מנסה לשמור על שארפ, עם הידיים. פלאג בקושי מזיז את הרגליים. או שהוא לא מתאמץ או שהוא פשוט לא יודע לשמור. יבואו ויגידו הוא חשוב לדיוק בהתקפה אז הוא נשמר מעבירות, הבעיה ששתי דקות לסיום הייתה לו עבירה אחת. יגידו אולי זה גארד מול גבוה, בעניין הזה ישר יקפוץ צ'ט הולמגרן עם ההגנה האגדית שעשה על האליברטון בדקות הסיום של משחק ארבע. ואם כבר הולמגרן, למה עליו לא היה כזה הייפ? הוא גם עשה דברים מרשימים בתיכון, 2.15 שמכדרר כמו גארד זה לא מספיק? הולמגרן זה נדב הנפלד שהרכיבו עליו קליעה משלוש ואמצעי לראיית לילה.

ועוד דבר על שתי הדקות האחרונות מחצי הגמר – חוץ מבהתקפה האחרונה, כשהוא החטיא, פלאג לא נגע בכדור. אז אני שואל – אם זה שחקן שאמור להיות הגדול בהיסטוריה, הוא לא אמור להיות עם הכדור כמעט כל התקפה בדקות הסיום? אצל בירד, ומג'יק, ובוודאי אצל ג'ורדן, במאני טיים, כמעט כל כדור היה עובר דרכם. אצל פלאג, שום דבר. נעלם.

ועוד שאלה, על המנטליות של פלאג. בחדשות הספורט, בשעות שלפני הדראפט, יש קטע שבו דני וולף יושב בשולחן ועונה לעיתונאים, ואז פתאום קופר פלאג בעצמו שואל את וולף מה דעתו על קופר פלאג. זאת נראית לי התנהלות של שחצן שלא מודע לחסרונותיו וחושב שהוא אלוהים. אם אכן כך, אז עם אופי כזה, איך בדיוק פלאג יתמודד עם הלחץ באן בי איי? אצל לברון השנה הראשונה בליגה הייתה שנה מהגיהנום – השחקנים הוותיקים לא אוהבים שבא מישהו מהתיכון ומוכתר כאחד הגדולים עוד לפני שהוא קרע זוג נעליים.

אישית, אני רואה קטעים של פלאג מהעונה האחרונה ואני לא מצליח להבין על מה ההתלהבות – הוא מטביע מדי פעם, לא הטבעות יותר מדי מרשימות, הוא קולע משלוש, יש לו זריקה לא רעה מחצי מרחק, הוא אתלטי, הכל טוב, אבל אין שם שום דבר שלא נראה לפני כן, ובאיי.קיו כדורסל אין, לדעתי, שם שום דבר יוצא דופן. 

שאלה מעניינת מה היה עושה דני איינג' נטול האלוהים עם הבחירה הראשונה, אם היתה לו. הימור, איינג' עדיין היה הולך על ביילי, ואם לא ביילי אז ויג'יי אדג'קום, שהתגובה שלו בראיון אחרי הבחירה, הראתה על צניעות, נראה לי שיש לו מנטליות טובה לליגה.

אם בחירה שלוש הייתה מעולה, בחירה ארבע מעלה שאלות לא טובות על אחורי הקלעים של הדראפט. קון קנופל קולע טוב מהשלוש, אבל הוא לא אתלטי במיוחד, ומעבר לשלשות אין לו יותר מדי, אז לבחור שחקן כזה לפני אייס ביילי, מה לעזאזל קורה פה? איך בדיוק יכול צוות המאמנים האישיים של שארלוט לשפר את קנופל? 

וזה מוביל לעוד שאלה מעניינת, מה בדיוק העניין של הקבוצות בשחקני שנה אחת בקולג'? למה זה הפך להיות סטנדרט שבלוטרי נבחרים שחקני שנה אחת, מקסימום שנתיים, לא יותר, שלוש שנים ובוודאי ארבע שנים, והשחקן יודע שלא יבחר בלוטרי.

בעצם הגישה הפכה להיות שהשחקן יגיע לליגה צעיר וצוותי האימון יעצבו אותו בצורה אופטימלית לנ.ב.א, אז למה שיבזבז שלוש שנים בקולג' סתם? שאת כל ההכשרה הוא יעשה ישר בליגה. נראה שזה מה שקורה בפועל. מכיוון שהעניין פה הוא לא רק כדורסל אלא גם התפתחות מנטלית, נראה לי שלא מעט שחקני לוטרי מתנהלים בשנים הראשונות שלהם בליגה כמו שהיו מתנהלים בקולג'. הם כאילו עושים שלוש שנים קולג', רק שהם עושים את זה בנ.ב.א. לדעתי זה מתכון לאסון. נראה לי שיותר מדי בחירות לוטרי נכשלות בליגה בשנים האחרונות, ושני המקרים הכי בולטים – ג'ה מוראנט וזאיון ויליאמסון – פשוט קרסו מנטלית, ולי נראה שהם בשנים האחרונות שלהם בליגה, רגע לפני שיפרשו אחרי עוד קריסה, ואז דראפט 2019 יהפוך רשמית לטרגדיה כמו דראפט 1986.

ובכלל, מה בדיוק אפשר להוסיף לשחקן בגיל 19-20? האם יש אפשרות לשנות משהו אצל כדורסלן בן 19? אולי אין אפשרות לשנות את הזריקה, למשל, כמו שניסו לעשות אצל מרקל פולץ, ואולי הרסו לו את הקריירה?

לסיכום, ההימור שלי על פלאג? הוא הולך להיות באסט בין דורי. יכול להיות שהוא יעשה כמה מהלכים טובים מדי פעם, אבל שחקן שישנה את ההיסטוריה? להערכתי, ממש לא.