ה-"POST LEBROM ERA" – התקופה שאחרי לברון – החלה / מנחם לס
מי לא כתב על כך השבוע?
*ESPM מגזין.
*SPORTS ILLUSTRATED בסיפור שני, אחרי הסיפור הראשון על דריק ג'יטר.
*בליצ'ר רפורט
*SB נשיון
*הופס-הייפ.
ועכשיו אתר הופס.
אנשים חושבים שמיאמי היתה בקודקוד העניינים רק בגלל לברון.
WRONG!
מיאמי היט היא MAJOR TEAM ב-NBA ותישאר תמיד כזאת. היא היתה אחת הקבוצות המדוברות ביותר בליגה לפחות 10 שנים לפני שלברון הגיע.
למה? אני לא בטוח. אולי העובדה שאולמה שוכן 400 מטר מ-CRUISE SHIPS הגדולות והמהודרות בעולם? אולי בגלל הלטיניות? כמובן שגם בגלל פט ריילי שתמיד יביא אקשיון וכותרות.
וכמובן שעדיין משחקים בה כוכבי-על כדוויין ווייד וכריס בוש, ואול-סטארים כלו דנג ודני גריינג'ר. המקועקע כריס אנדרסן…אדוניס האסלם שלא ניגמר…ג'אש מקרוברטס שהוא אחד הנעלמים הגדולים בליגה…שבאז נפייר…מריו צ'אלמרס…
אבל משום מה מיאמי היט היא בין המדוברות ביותר בגלל…בגלל…בגלל…'האיש שלי' אריק ספואלסטרה, האמינו או לא.
בכל המאמרים והסיפורים על מיאמי הוא בתמונת השער. יסלח לי דוויין ווייד, אך הפיליפיני החתיך והאינטיליגנטי הזה הפך ל-'פנים של מיאמי היט' יותר מכל אחד אחר, כולל פט ריילי ודוויין וויין.
תגחכו. תלעגו. תמקיינו (מהמילה מוקיון). תבזו ותחרפו וזה לא ישנה את העובדה שאריק הקטן הפך לאדם שכל הלידה מחדש של ההיט תלוייה בו יותר מאשר בכל אחד אחר.
הוא-הוא שיצטרך "TO RE-INVENT" את מיאמי היט. הבריאה מחדש של ההיט, ההתהוות החדשה ללא לברון, וההיווצאות של קבוצה חדשה עם צורת משחק חדשה – הכל תלוי בו יותר מאשר בכל אחד אחר.
תקופה חדשה החלה אתמול עם קיום 'יום המדיה' במיאמי – היום הנחשב ליום הפתיחה של העונה החדשה. הפרק החדש "מיאמי אחרי לברון" ניפתח אתמול.
מה שאהבתי איתו אתמול היא העובדה שבשעה שכולם ראו את התקופה החדשה כתקופת מבחן, צ'אלנג' אם תרצו, הוא רואה זאת כ-OPPORTUNITY – הזדמנות. הזדמנות לכדורסל יותר קבוצתי, יותר חכם, יותר יצרני. אני בטוח שבסתר ליבו הוא רואה זאת גם הזדמנות להראות לכולם איזה מאמן רציני הוא באמת, כי אם יצליח לעשות ממיאמי קבוצה עמוקה אל תוך הפלייאוף, לא תהיה כל שאלה מי היה האחראי העיקרי לכך.
בפעם הראשונה בחמש שנים מיאמי פותחת את העונה לא כמועמדת לאליפות. גם לא כאלופת המזרח המצופה, ואולי אפילו לא יריבת אלופת המזרח בגמר המזרח. לראשונה בחמש שנים מיאמי היט היא קבוצת כדורסל רגילה שעליה להילחם ממשחק למשחק על מטרתה המוצהרת – נסיון להיות בפלייאוף, וללכת הכי רחוק שתוכל בו.
"קשה להאמין שאני מתחיל את שנתי ה-20 כאן", אמר ספואלסטרה שבעצמו לא נראה הרבה יותר מבן 20. "העונה הזאת היא המיוחדת ביותר שלי כמאמן ראשי כי היא מציבה עבורינו אתגרים שונים ומצבים חדשים. אם למדתי משהו בשנותי כמאמן זה שהביזנס של מאמן NBA הוא ביזנס של CHANGE. הגדולה של השחקנים ומאמנם היא להסתגל לשינוי, ולהבין כיצד להמודד איתו. אני אמרתי כבר לשחקני שעבורינו זוהי 'הזדמנות' יותר מ-'אתגר'."
הזדמנות להוכיח לכולם שהוא, אריק, הוא יותר מסתם מאמן אלופה בגלל לברון, ושהשחקנים הם אלופים בזכות עצמם, ולא רק בגלל לברון. במיוחד דוויין ווייד וכריס בוש שירצו להוכיח לכולם מה הם שווים בעצמם, ללא לברון.
זה לא רק לברון. מה-18 שהיו בתלבושת ההיט בזמן זה או אחר משך העונה, רק 7 מהם היו חתומים אתמול להתחלת מחנה האימון. למיאמי ישנן רק 51% מכוח האש (נקודות) של העונה שעברה בחזרה. לפלח וצאן מרעיתו בספארס ישנם 99% מכוח האש של העונה שעברה בחזרה.
אתם קולטים?
אדוניס האסלם הציע לפט ריילי שביומיים הראשונים שחקנים ידביקו מדבקות עם שמם על הגופיות. "11 חדשים? מעולם לא חוויתי משהו כזה. זה מאד WEIRD. WEIRD – אבל מעניין ומאתגר!".
לא משנה בדיוק מי משחק, כבר 20 שנה ישנו ב-DNA של מיאמי היט מוטו "מתחילים עונה עם עיניים לקראת אליפות". לא היתה עונה ב-20 האחרונות שלא התחילה כך. העונה זה אותו דבר. ברוסטר ישנם 7 עם טבעות אליפות מהעבר, והשמיני הוא שנון בראון. לדוויין, בוש, לואל דנג, ודני גריינג'ר ישנן 22 הופעות באול-סטאר.
אולי אליפות זה יותר מדי לבקש הפעם, אבל מה שבטוח הוא שמיאמי היט תהיה קבוצה תחרותית מאד, שכל אחת תשנא לבקר בביתה.
ואני נשאר איתה ויהי מה.
רועי ויינברג
27 ספט 2014 22:47:21100+
ספו רק אחרי פופ, ובאותה רמה עם דוק ריברס ות'יבודאו, מבחינת המאמן הטוב בליגה. ואן גנדי וסונדרס גבוה ברשימה, אבל ב-4 שנים שהם לא אימנו הענף השתנה
יונתן שגב (D-Rose)
27 ספט 2014 23:09:54+1
אשך טמיר המקורי
28 ספט 2014 12:43:5099-
אדיר
28 ספט 2014 01:03:54מיאמי מאוד מסקרנת העונה. המפתח הוא כמובן הברכיים של וויד, אבל אם דנג וגריינג'ר יראו כמו בימים הטובים שלהם… אין סיבה לפחות מגמר מזרח (שיקגו? רוז? אהה.. לא)
גיא
28 ספט 2014 01:41:23אני גם נשאר עם מיאמי, אני אוהב את ספו ואת המועדון.
בחצי עין אני גם יעקוב אחרי האקס המיתולוגי והקואצ' הישראלי שלו
עגל
28 ספט 2014 06:51:42מיאמי של השנים האחרונות היתה לברון, נקודה. עכשיו נראה מה יהיה. אני מחזיק להם אצבעות וישנם שחקנים לא רעים בכלל. במזרח החלש הם יכולים לעשות קצת גלים.
דוחא
28 ספט 2014 10:01:47ב-4 השנים האחרונות, מיאמי הייתה הקבוצה של לברון. לא של וויד, לא של ספולסטרה, לא של ריילי ובטח שלא של בוש. ה"כשלונות" (אם אפשר לקרוא לשני גמרים בהם לא ניצחו כשלון), כמו גם ההצלחות, היו על שמו של לברון. אני די בטוח שעם מאמן שונה, ההספק של 4 השנים האחרונות לא היה משתנה יותר מדי, לעומת זאת, אם לברון לא היה במיאמי בתקופת הזמן הזו, מי יודע איך הייתה נראית הליגה בכלל (רמז – די אותו דבר, אבל למיאמי היו פחות שני דגלי אליפות בתקרת האולם).
העונה זוהי בהחלט "עונת הזדמנות" לספולסטרה להוכיח את עצמו כמאמן (יש שיאמרו שכבר הוכיח את עצמו, לדעתי עדין לא, כמו שכתבתי כבר, אלה הן אליפויות של לברון יותר מכל אחד אחר), עם קבוצה טובה, בקונפרנס עלוב, והכי חשוב – בלי הלחץ המטורף לאליפות שלברון מביא איתו לכל פרנצ'ייז אליו הוא הולך.
פז'ה
28 ספט 2014 10:43:16כמו שצ'למרס וקול נראו בסוף שנה שעברה,
בנוסף לכך שדנג התחיל את שלב הפציעות בקריירה,
וDוויד יכול לתת 50 משחקים טובים בשנה.
דני גריינג'ר פרש מכדורסל, הוא מסרב להכיר בכך.
במזרח העלוב זה יספיק לפלייאוף. במערב הם היו במקום 10, מקס'.
כל קבוצה שיש לה שומר אחד שיכול לשמור את בוש בלי דאבל אפ , תעשה מהם צחוק.
אשך טמיר המקורי
28 ספט 2014 12:45:41הפיליפיני במקצוע הלא נכון.
הוא לא היה צריך להיות COACH, הוא היה צריך להיות קוצ'ר
יפת
28 ספט 2014 14:16:29הוא לא מאמן גדול ולא נעליים.
מאמן גדול לא היה נותן לפופוביץ למעוך אותו ככה, כשהוא מחזיק בסגל יותר כשרוני. להפסיד מילא, אבל לא בצורה כזאת.
מאמן גדול היה מנסה לאלתר יותר כשהיה רואה שדברים לא הולכים לכיוון שלו, לנסות להפתיע עם שחקנים נוספים.
לאן נעלם אודן? ביזלי? ג'ונס?
הוא מאמן סביר, אבל בלי לברון הוא לא היה מגיע לאותם ההישגים.
לגבי ההיט, אני רק אגיד שיש להם מזל שהם במזרח.
הם עוד יכולים אפילו לעבור סיבוב פלייאוף…
לבקן
28 ספט 2014 14:54:47הקהל של מיאמי הוא הגרוע ביותר בליגה. לא מגיעה לו קבוצה טובה
מנחם לס
28 ספט 2014 15:09:10ספו הוא אחד המאמנים הטובים בליגה, והוא (וכל מיאמי) יראו לכם העונה מאיזה צד משתין הדג.
כרגיל, אני (ורועי) בסוף נצא הצודקים והחכמים (החכמים אנחנו כבר)