היום בערב, בשעה 20:50, תגיע לסיומה סדרת חצי הגמר בין הפועל תל אביב והפועל ירושלים. שוב הקבוצות יגיעו להכרעה האחרונה, ותסתיים לנו, הצופים, עוד סדרה מדהימה בין מועדוני הפאר הללו. הסדרה, שהייתה יותר מסתם סדרת כדורסל רגילה, הייתה התנגשות בין אג'נדות וראיות עולם של הבעלים: עופר ינאי, מצד אחד, שמאמין ששפיכת כסף מיידית תביא תוצאות (עד כה זכייה ביורוקאפ והעפלה ליורוליג), ומולו מתן אדלסון, שמאמין בדרך ויצירת שלד, בלי לשפוך כספים ללא הרף, אלא לעשות השקעות חכמות ושקולות. בנוסף לבעלים, זו הייתה התנגשות בין גאון הכדורסל היווני, דימיטריס איטודיס, המאמן בעל כל הקבלות האפשריות באירופה וגם אלוף היורוקאפ הטרי, ומולו יונתן אלון, המלא רעב ורצון לעשות את ההעפלה לגמר, הכל כך נחוץ למועדון מאז 2017 (אז גם זכו באליפות). יש גם התנגשות בין קהלים מדהימים, שכל משחק מעלים תפאורה מדהימה אחרת. הקהלים מביאים עידוד מרגש ודחיפה בלתי נגמרת לשחקנים בקבוצות, והכי חשוב – יוצרים לנו, הצופים, אווירה מחשמלת.

הקהל האדיר של הפועל תל אביב בתפאורה מדהימה במשחק 2. (צילום עודד קרני)

הקהל המדהים של הפועל ירושלים בתפאורה מרהיבה בסדרה. (צילום עודד קרני)

במשחק הראשון, אלה היו החניכים של איטודיס שיצאו עם ידם על העליונה במשחק הפכפך מאוד, שבסופו החטאות בלתי נגמרות של ירושלים בשניות הסיום חתמו את ההתמודדות (ראו פירוט בהרחבה בכתבה קודמת על סיכום משחק 1).

במשחק השני הייתה אופרה אחרת: ירושלים הייתה הרבה יותר טובה מתל אביב לרוב המשחק, היא אפילו הובילה ב-20 נקודות בשלב מסוים של המשחק. הפועל תל אביב לא אמרה נואש, והצליחה, בזכות הרכב נמוך שנוי במחלוקת של איטודיס, ששוב מוכיח שהגאונות שלו בלתי נגמרת – ובחמישייה עם גינת בעמדה 5 ואיש וויינרייט בעמדה 4, פוסטר ופלטין בעמדות 2 ו-3 ויעקוב בעמדת הרכז – הצליחה הפועל לחזור. הפועל, בהובלת פוסטר בהתקפה ופלטין ואיש בהגנה, יצאה לריצה מדהימה שהורידה את ההפרש עד ל-4 נקודות בלבד. אבל אז הארפר הבלתי עציר קלע שלשה עם פאול מטופש של איש וויינרייט, שהעלה את ירושלים ל-8 נקודות והוציא את האוויר מהמפרשים של האדומים מתל אביב. הארפר בלט עם 31 נקודות מפלצתיות, ומורגן היה גיבור המשחק, אחרי שהצליח לעצור את כוכב הפועל תל אביב בדמות בלייקני.

המשחק הראשון היה שייך אליהם. (צילום: עודד קרני)

הארפר במשחק ענק השווה את הסדרה. (צילום: עודד קרני)

קצת סטטיסטיקות כי חייב:

זו הפעם הרביעית בסך הכול מתוך שבע סדרות שנערכו, שבה הסדרה בין הפועל תל אביב להפועל ירושלים מגיעה למשחק מכריע – אם כי בשלושת המקרים הקודמים זה קרה בפורמט של סדרה הטובה מחמישה משחקים. בכל אותם מקרים, הקבוצה שאירחה את המשחק המכריע ניצחה: הפועל תל אביב גברה 78:96 בעונת 1992/93, שוב הפועל תל אביב ניצחה 83:85 בעונת 1993/94, ובהמשך, בעונת 2015/16, הפועל ירושלים ניצחה 84:86.

הפעם האחרונה שבה הפועל ירושלים הצליחה להפוך פיגור 1:0 בסדרה לניצחון הייתה בעונת 2021/22, אז הפסידה במשחק הראשון בבית להפועל גלבוע/גליל ברבע הגמר – אבל ניצחה בשלושת המשחקים הבאים, כולל 42:84 במשחק הרביעי, שהיה ההפרש הגדול ביותר בתולדות הפלייאוף שלה. לעומת זאת, הפעם האחרונה שהפועל תל אביב איבדה יתרון בסדרה הייתה עוד בעונת 1986/87 – אז ניצחה את מכבי תל אביב במשחק הראשון בגמר, אך הפסידה בשני המשחקים הבאים.

מעניין לציין כי בשלוש מתוך שש סדרות הפלייאוף שנערכו עד כה בין שתי הקבוצות, זו שהפסידה במשחק הראשון הייתה גם זו שניצחה בסדרה – ובכולן זו הייתה ירושלים שהובילה 0:1 אבל הפסידה לבסוף (בעונות 1992/93, 1994/95 ו־2004/05). למעשה, חמש הסדרות הראשונות בין הקבוצות נפתחו תמיד בניצחון ירושלמי, אך שתי האחרונות – כולל הסדרה הנוכחית – התחילו דווקא עם ניצחון תל־אביבי.

עד היום, רק 12 קבוצות בהיסטוריה של הפלייאוף העליון בישראל הצליחו להפוך פיגור 1:0 לניצחון בסדרה בפורמט של הטובה משלושה משחקים. שתיים מתוכן אף עשו זאת מבלי לנצח בחוץ, הודות לכך שהסדרות נפתחו דווקא במגרש של הקבוצה המדורגת נמוך יותר. הקבוצה האחרונה שהצליחה לחולל מהפך כזה הייתה הפועל תל אביב, שעברה בשנה שעברה את עירוני קריית אתא לאחר שהפסידה לה בבית במשחק הראשון, אך ניצחה בשני המשחקים הבאים – בחוץ ובבית.

במשחק השני בסדרה הנוכחית, קלעה ירושלים 98 נקודות – כמות הנקודות השלישית בגובהה שהיא השיגה מול הפועל תל אביב בפלייאוף. השיא שלה עומד על 104 נקודות בעונת 1992/93 (בניצחון 86:104), וההופעה השנייה הכי מרשימה מבחינת נקודות הגיעה בעונת 2015/16 עם 99 נקודות – כאשר התל־אביבים מצדם קבעו באותו משחק את שיא הפלייאוף שלהם מול ירושלים, עם 97 נקודות.

ולסיום, קפטן סגנית האלופה, בר טימור, קרוב להיכנס לרשימת 50 הקלעים הגדולים בתולדות הפלייאוף הישראלי – הוא צריך עוד שבע נקודות בלבד כדי לחלוף על פני פפי תורג'מן, אגדת הפועל ירושלים שממוקם במקום ה־50 עם 509 נקודות. כרגע לטימור יש 502 נקודות, מה שמעמיד אותו במקום ה־55 – והוא המדורג הגבוה ביותר מבין השחקנים הפעילים. הבא אחריו הוא קפטן היריבה העירונית, ג'ון דיברתולומיאו, שמדורג במקום ה־66 עם 448 נקודות

משחק 3 הוא יותר מסתם משחק. השחקנים כבר מוכנים ורק מחכים לעלות לפרקט, לעיני 10,000 האוהדים הלהוטים שרק מחכים להתנגשות. זה משחק שסטטיסטיקות לא פקטור; המשחקים הקודמים לא קריטיים, הכל נשכח. את הכל זורקים לפח – את הניירות מעקב לזבל, את הלוחות שרטוט מחזירים לתיק – והדבר היחיד שמותר להביא הוא את הלב לפרקט. כי כשמגיעים למשחק 3 מכריע, הדבר היחידי שיכול להכריע הוא מי תביא את הלב שלה יותר למשחק: מי תיפול על כל כדור, מי תתאבד על כל ריבאונד, ומי תזיע ותירוק דם בסיום ההתמודדות, אבל בסוף תעמוד עם ידה על העליונה. במשחק ה-3 והמכריע, שתי הקבוצות מגיעות כשהן בשוויון 1-1. שתי הקבוצות יודעות שמכאן אין דרך חזרה, שזהו המשחק שיקבע את העונה שלהן – שייקבע מי צדק: ינאי עם ההשתוללות עם הכסף שלו, או אדלסון עם השיקול והבנייה האיטית. במשחק אנחנו הולכים לראות משחק של גיבורים. יהיו התעלויות, יהיו נפילות, אבל בסוף רק אחת תהיה עם ידה על העליונה ותעפיל לגמר. במשחק הזה הכל יוכרע – אין צדק ואין "למי מגיע לנצח", יש דבר אחד חשוב: מי רוצה יותר ומי מוכן לעשות הכל כדי לעשות את האקסטרה עבור חבריו, מאמנו והאוהדים.

לסיום, אין יותר מה להוסיף, חוץ מבהצלחה לשתי הקבוצות. מקווה שנראה משחק מהנה, אינטראקטיבי, צמוד ושמח.

רבע אחרון אדיר שלו לא הספיק לו במשחק 2. (צילום: עודד קרני)