דנבר נאגטס 87 – אוקלהומה סיטי 92 (אוקלהומה משווים את הסדרה ל-2:2)

משחק בריח אייטיז-ניינטיז עם סקור שבמשחקים של הפייסרס גם יכול להגיע במחצית. משחק שכמעט אף אחד לא התעלה בו, לכל היותר שמר על רמתו אבל גם בקרב החפירות העקשני הזה צריכה להיות מנצחת וזו הייתה הת'אנדר, בזכות הגנה רצחנית (וגם החטאות מסמרות שיער של ווסטברוק ו-MPJ).

המשחק נפתח כששני הצדדים מתקשים למצוא את הסל ואחרי 3 דקות הקבוצות היו במצב של מר נקודה לדקה – 3:0 לת'אנדר. היו יותר גולים בקלאסיקו שנערך מוקדם יותר בשלב כזה של המשחק. הת'אנדר התגברו על הפתיחה הרעה, דנבר לא והמשיכו להחטיא ולהחטיא ואז עוד קצת להחטיא, בזמן שהת'אנדר רק קצת יתר טובים, מה שהספיק להם ליתרון קטן עם כמה סלים בין כל ההחטאות. דנבר לא מצאו את הידיים והרגליים מול יער הגפיים שמנגד, יוקיץ' המשיך את המשחק הקודם והחטיא מהשלוש, ואחרי רבע קשה משהו לצפייה כשכל נקודה של דנבר היא כמו יהלום שעולה בדמים, הרבע מסתיים בתוצאה הקיצונית 17-8 לת'אנדר, הרבע המשותף הכי גרוע בהיסטוריית הפלייאוף.

ברבע השני הפקק קצת השתחרר אבל לרוע מזלה של דנבר הוא השתחרר רק אצל הת'אנדר, ריצת 7-0 מהירה קבעה הפרש 15 לת'אנדר בפתיחת הרבע כשדנבר מלקטת נקודות בעיקר מהקו. אגב החטאות, זה לא שהת'אנדר טמנו ידם בצלחת, לא ולא. בשלב מסוים ברבע השני הקבוצות עמדו על 2-36 לשלוש, 1-18 לכל אחת. השלשה לדנבר אגב נקלעה על ידי אחד, ראסל ווסטברוק. ואם זה לא חזון העצמות היבשות, אני לא יודע מה כן. אצל דנבר בעיקר כריסטיאן בראון שקיבל תמיכה מאמא ליסה ביציע החזיק את הפער שיהיה סביר וסגיר, אבל מצד השני נכנס פקיד השומה אלכס קארוסו ודפק שתי חותמות מבחוץ שהשאירו את הנאגטס באוברדראפט דו ספרתי. בשנייה האחרונה של המחצית, עולה יוקיץ' לשלשה והרי זה פלא, שובר בצורת של משחק וחצי ו-15 ניסיונות עקרים ובזכות בוהן קצרה קולע שלשה שקובעת 6 לת'אנדר במחצית, 42-36. דוראנט מסתכל בקנאה על הנעליים של יוקיץ' שמתאימות לרגליו להפליא.

הרבע השלישי היה של דנבר, אם במחצית דנבר קלעה 36 נק', רק ברבע הזה היא קלעה 33, הפקק נפתח והשלשות התחילו לזרום. דנבר נגסה אט אט בפער והתקרבה כל פעם קצת, אחרי עוד החטאה של דורט מחוץ לקשת, ו-6:44 לתום הרבע עלתה דנבר ליתרון ראשון במשחק, 53:52 עם שלשה של גורדון. קליעות עונשין של יוקיץ' ושלשה של מארי התפיחו את היתרון לשש והיו סימני מצוקה באוקלהומה, אז דייגנולט שמע בעצת דוקטור רזי הופמן ולקח פסק זמן, ממנו חזרו הת'אנדר עם טריצה של וויגינס ועוד אחת של וואלאס, כשבתווך יוקיץ' משחיל אחת משלו. וויגינס המשיך להוציא לפועל בת'אנדר אבל גם בראון התחפש לסקורר היום ושלשה שלו העלתה ל-5, לפני ששלשה של ווסטברוק, שוב, מצאה את הרשת וזה שוב 6 לדנבר בתום הרבע השלישי, 69:63.

בתחילת הרבע הרביעי, צמד החמד קייסון וואלאס וארון וויגינס (וואלאס ו-וויגינס נשמע טוב כמעט כמו וואלאס וגרומיט) דאגו שהפער יעמוד על נקודה בלבד, ועוד שלשה של וואלאס השיבה את היתרון לת'אנדר, 8:35 לגונג. אחרי כמעט שלושה וחצי רבעי חימום, הזירה פונתה להתנגשות בין הטוענים לכתר ה-MVP, שהחליטו שעשיו תורם לסקורינג וכשהתפזר עשן הקרב, התגלה שוב הפרש 6, אבל הפעם לת'אנדר, 4:07 לסיום. 3:15 לסיום, רגע של מחלוקת כאשר יוקיץ' לוקח ריבאונד התקפה ובדרכו לסל מנער את קארוסו כאילו היה יתוש מציק בערב קיץ נעים אי שם בבלגרד, וטוני בראדרס רוצח וגם יורש ושורק עבירה לחובת קארוסו. דייגנולט לוקח צ'אלנג', השופטים הולכים למוניטור ו….לא משנים את ההחלטה. עם זאת, הצדק נעשה ויוקיץ', שעד אותו רגע עמד על 11-12 מהעונשין, מחטיא את שתי הזריקות. ball don't lie, ראשיד וואלאס שמח והת'אנדר פוערים יתרון 7, 2:22 לסיום. יוקיץ' מצמק ל-5, אבל מארי מחטיא בהתקפה הבאה וג'יילן וויליאמס, שהיה רע כל המשחק, קובר שתיים מהקו ומחזיר את ההפרש ל-7. גורדון עוד מספיק לקלוע שלשה משוגעת עם הקרש א-לה ארז כץ אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי, ובסיום 92-87 ת'אנדר, שמחזירים את הביתיות.

מילה על המשחק – מי שלדעתי שינה את המשחק זה מארק דייגנולט, עם הגמישות המחשבתית שלו והשימוש בעומק הסגל. דורט וג'יי דאב לא פוגעים? ניתן את הדקות לוויגיננס ו-וואלאס שהיו נפלאים, קארוסו שהיה אקס פקטור עם שלשות והגנה מעולה על כל מי שדנבר זרקו מול, השימוש החכם בג'יילין וויליאמס שיוקיץ' מתקשה איתו משום מה (אפילו עם הר-טנשטיין, חה חה, הולך לו טוב יותר), אבל ניכר כאן מאמן שעובד עם סגל ומכיר היטב את השחקנים שלו והשכיל להשתמש בהם בתבונה.

את המנצחת הוביל שג"א כרגיל עם 25 נק' (8-19 מהשדה, 9-12 מהעונשין), 6 ריב' ו-6 אס', עם משחק שקט במונחיו וגם ניהול משחק קצת לוקה בחסר. תאומי הטרור דור 2.0 וויגינס&וואלאס קלעו 11 כ"א עם 3 שלשות לראש, וויגינס הוסיף 6 ריב'. ג'יי דאב וקארוסו קלעו 10 כ"א, ג'יי דאב עם שלוש חטיפות אבל קארוסו עם הגנה מדהימה ששינתה את המשחק. יצוינו גם הולמגרן והרטנשטיין, שקלעו 8 כ"א אבל קטפו ביחד 27 ריב' (14 לגרמני, 13 לשרוך). הערב הקשה ניכר בקליעה, עם 35.6% מהשדה לת'אנדר ו-24.4% מהשלוש, והם עוד ניצחו – מה עבר על המפסידים.

טוב ששאלתם, כי אצל דנבר יוקיץ' חזר לראש עם 27 נק', 13 ריב', 4 חטיפות אבל רק 3 אסיסטים, וככה לא פלא שהנאגטס לא עברו את 90 הנק'. מארי ובראון קלעו 17 כ"א, מארי עם 5 אסיסטים ובראון עם 3 חטיפות. ארון גורדון היה אדיר כרגיל עם 15, 16 ריב' ו-6 אס', מדהים המהפך שהוא עבר בדנבר – שהפעם לא הספיק. MPJ היה חושך כמו החדר שבו אמורים לפתח את האולטרסאונד כתף שלו, עם 3 נק' בלבד אבל גם 9 ריב' וניכר שהוא עושה מאמצים כדי לסחוב ולשחק. הנאגטס עם אחוזים דומים לאחוזי הקליעה של הת'אנדר: 31.3% מהשדה, 24.4% מהשלוש, אבל דנבר השאירו 10 נק' קריטיות על הקו והתקשו לסיים בצבע מול יער הגפיים של הת'אנדר, וזה הכריע את המשחק.

אינדיאנה פייסרס 129 – קליבלנד קאבלירס 109 (הפייסרס מובילים 3:1 בסדרה)

את הסיקור למשחק הקודם כתבתי מיד אחרי המשחק, כלומר בסביבות 1 בלילה שעון ישראל, ולא ידעתי שאחזה את העתיד של כמה שעות קדימה. דנבר קלעה בכל המשחק הקודם 87 נק'? הפייסרס קלעו 80 במחצית.

הפייסרס יצאו כמו מלוע של תותח ועלו ליתרון 9 מהיר, שטרוס צלף שלשה שהורידה ל-6, טופין וטרנר צלפו שלשות להגדיל ל-12 ואז, 4:32 לסיום הרבע הראשון, המשחק הלכה למעשה נגמר. עבירה על נמבהארד והפייסרס מקבלים כדור מהצד, אבל בצד הרחוק האנטר נראה דוחף את מאת'ורין באגרסיביות. ההילוכים החוזרים הראו שמאת'ורין כנראה צבט אותו או משהו כזה, כך או כך התפתחה מהומה קטנה על הפרקט, שבסופה מאת'ורין הורחק בפלייגרנט 2, והאנטר וטרנר קיבלו טכניות. אם הייתה חסרה לפייסרס אש, הגיעה ההרחקה של מאת'ורין וממנה הפייסרס פשוט דרסו את הקאבס. אפילו, אתם יודעים מה, הפייסרס הראו שהם יודעים לשמור עם הדרייב הנכון ופשוט לא נתנו לקאבס לעשות סל. שלשה של בראיינט כבר קבעה 19 הפרש, הקאבס צמצמו מעט עם שטרוס ואויב האומה החדש האנטר, ושלשה של שפרד קבעה 38:23 בתום הרבע הראשון.

וכל זה הכין אותנו לרבע השני. 42:16 ברבע לפייסרס, עם דחיפה אדירה של הקהל שהרעיש עולמות, כולל ריצת 19-0 מסיימת, כשמצד אחד ההתקפה שוטפת כאילו זה משחק מול וושינגטון בעונה הסדירה ומצד שני זו הגנה שגורמת לקאבס להיראות כמו וושינגטון. הפייסרס לא הורידו את הרגל מהגז וזה 80:39 מטורף לחלוטין במחצית, בה הקאבס קלעו 8 סלי שדה בלבד. המחצית השנייה כבר הייתה לפרוטוקול בלבד ובמהלכה הקאבס סמולר דה השפלה. כמה לפרוטוקול? דונובן מיטשל לא שיחק את כל המחצית, הייתה לו איזו פגיעה בקרסול בחימום לקראת המחצית השנייה אבל אני מניח שאם היה צמוד – הוא היה משחק. הקאבס ניצחו את המחצית השנייה ב-21 הפרש, וזה עדיין נגמר 20 לפייסרס. מדהים.

את הקאבס הוביל גארלנד עם 21 נק', רובן במחצית השנייה אחרי שכטקטיקה הוא לא ראה אור יום כל המחצית הראשונה (הפרחים לנייסמית'), אוקורו קלע 13 שרובן ככולן בגארבג', מיטשל 12 במחצית הראשונה כאמור, שטרוס וג'יילן טייסון 11 ומובלי סיים עם 10. הקאבס איבדו 22 כדורים ומסרו 20 אס' בלבד, כאשר רוב האסיסטים הם גם בגארבג' (במחצית הקאבס עמדו על 3 אסיסטים בלבד).

אצל המנצחת – חגיגה. סיאקם בראש עם 21 (9-10 מהשדה), טופין וטרנר עם 20 לראש והגבוה מביניהם הוסיף 7 ריב', שפרד 14, מקונל 13 עם 8 אס', נייסמית' 12, והאליברטון עם 11. כן יצוין נמבהארד עם 7 נק', 7 אס' ו-3 חט'. הפייסרס מסרו 37 אס' וקלעו ב-52.7% מהשדה. הפייסרס טרפו את הקאבס, וכרגע חוזרים לקליבלנד בשאיפה להשלים שם את העבודה.