1.האם האפשרות היחידה של הלייקרס לנצח היא להתחנן? כי, קומראדים, זה פלייאוף והלייקרס היא קבוצה נאה, אבל רכה כחמאה!

2.לילה שהתחיל כשואה והסתיים כמתנה

אמש הלכתי לישון מוקדם אחרי נצחון הניקס. סבלתי מכאב ראש, כאב בטן, בחילות, ועוד. לא הצלחתי להירדם. ב-11:45 בלילה הייתי חייב לצאת מהמיטה ולראות את התוצאה מאל.איי. חששתי מ-20 הפרש… כמובן לרעת מינסוטה… אז פתחתי את הטיווי, וראיתי את ה-20 הפרש. לטובת מינסוטה. תוך עשירית השנייה כאב הראש עבר, כאב הבטן עבר, הבחילות הפכו לעינוגים, מנעמים, ותפנוקים.

חזרתי למיטה משועשע ומסופק כי ידעתי שבבוקר מחכה לי רקורדינג של שעתיים וחצי מלאות נחת-רוח ופינוקים. נרדמתי עם חיוך על פני, וישנתי כמו תינוק עד 8:50 בבוקר כי ידעתי שאחרי הקפה והבייגלה עם קרים צ'יז ולאקס, אני פותח את הטיווי לשעתיים וחצי של הנאה ללא דאגה אחת שבעולם.

3. מה שהגביר את תענוגי היה שבתום המשחק הלייקרס לקחו את הקריעה כמכשול קטן בדרך שתיקון קל והתאמה יהפכו ל-1-4 ללא בעייה, אחרי הדיבאקל של 117-95!

אני חייב להכניס תמונה זאת שוב. היא חייבת להיות 'תמונת השנה'. הכותרת? "מאין יבוא עזרי?".

מצד אחד משחקת קבוצה שאפילו את כינוייה – TIMBERWOLVED – חצי מגולשי האתר לא היו מצליחים לבטא או לזכור, ומצד שני הלייקרס האדירה, שנוסף אליה אחד מהשחקנים הטובים ביותר לשחק את המשחק (ולא רק מבין 'הלבנים'), והיא נחשבת פתאום למועמדת לאליפות.

כן? מועמדת לאליפות? היא פגשה קבוצה של NOBODIES שמלבד אנטוני אדווארדס וג'וליוס רנדל רובנו היו מתקשים להכיר אחרים, כגון נאז ריד (שהיה מצויין עם 23 חיצים ב-8 תקיעות בלב מ-12), ושבקה. היא לא סתם הפסידה; היא חיללה את הקרשים עליהם עלו שחקניה לשחק. BUNCH OF NOBODIES הוריד את לברון, לוקה, אוסטין ריבס, הצ'ימורה, וג'קסון הייז על ברכיהם. וכש'המאמן הגדול', (נדמה לי ששלשום היללתי אותו על נאום חוצב להבות שהוא הרביץ בשחקניו; נאום שלפי מה שכתבתי נדמה היה לשימון שהנאום בעצמו שווה 20 נקודות), ג'יי ג'יי רדיק, פנה לספסל – שאולי משם יבוא עזרו? – הספסל של האוייב סיפסל את ספסלו של רדיק 13-43. סיפרו אותם: 13 מהספסל של הלייקרס, ו-43 מהספסל של 'האלמונים'.

בסיום המשחק אוסטין ריבס – קאונטרי בוי שפעם לא היה מסוגל לפתוח פה ופתאום נעשה לנו דובר הלייקרס – האשים את החצי הראשון. "disastrous first half" הוא כינה אותו. אז מה בקשר לחצי השני, מיסטר אוסטין ריבס? 58-47? וזה היה כשהטימברוולבס יושבים על הפרש של 59-48 של החצי הראשון ולא מנסים להגדיל אותו, אלא לשומרו.

בסיום המשחק לברון אמר: "לא התכוננו נכון למשחק. לא התכוננו למשחק כזה פיזי. ביום שלישי נבוא מוכנים, והקערה תתהפך על פניה (לברון לא אמר 'הקערה תתהפך על פניה', כי הוא לא יודע עברית, אבל הוא התכוון לזה)

4. משחק הפלייאוף הראשון של הכוכב לוקה דונצ'יק במדי הלייקרס

אני מחבב את לוקה. הוא שחקן מצויין. אבל חובת ההוכחה היא עליו: בשנה שעברה הוא לא יכול היה לעשות זאת נגד הסלטיקס, וחובת ההוכחה היא שוב עליו. הלייקרס הביאו אותו כדי שהוא יביא להם אליפויות. כך היה פעם עם לו אלסינדור, שהלייקרס הביאה ממילווקי, ואז, כקארים עבדול ג'אבאר, הוא היה האיש שהביא להם אליפויות. רד אורבך בחר בלארי בירד שנתיים לפני שיכול היה לשחק ב-NBA לפי החוקים של אז, שיביא להם אליפויות. ג'ו פלינקה הביא את לוקה כדי שהוא יביא אליפויות (וזכה על כך בדג הזהב שהוא דג בתואר 'נשיא הלייקרס', והארכת חוזה).

זה פשוט מאד: לברון מזדקן ולוקה הובא להביא אליפויות. הוא תקע כזה יתד ב-NBA שהוא אחד היחידים שכבר זכה להיות מוכר במילה אחת של שמו: כמו שיש 'לארי', 'מייקל', 'קובי', 'טימי', 'שאקיל', 'רג'י' (ואחרים), עכשיו יש 'לוקה'.

אמש לוקה היה הקלעי הראשי של הלייקרס עם 37 נקודות ב-12 מ-22, כולל 5 מ-10 מהטריי, וקטף 8 ריבאונדים. אבל… (וזה 'אבל' גדול)… הוא חילק רק אסיסט אחד, והיה EXPLOITED – נוצל – שוב ושוב ע"י האוייב בהתקפות נגד, במיוחד ע"י נאז ריד שממש חגג על לוקה.

על לוקה, אולי יותר מאשר על כל שחקן אחר, קיימת חובת ההוכחה, וזה קרה מוקדם מאד – כבר בסיבוב הראשון!

5.משפטים נבחרים מתורגמים מעתון 'לוס אנג'לס טיימס'

*"משך 12 דקות לוקה דונצ'יק REWARDED THE LAKERSW AND THE LAKERS FANS עם משחק עליון שהצדיק את כל הציפיות והחלומות לקראת בואו לקבוצה החדשה. הוא הוכיח שכל הציפיות והתקוות לא היו סתם חלום הזוי וטפשי"
*אבל ככל שהרבע הראשון היה נפלא מצד לוקה, הוא גם היווה מין מסיכה. כי בזמן שלוקה השיג ברבע הראשון את כל מאווייו, אוסטין ריבס התקרבל תחת הלחץ של מינסוטה, החמיץ זריקות קלות, ונכשל כפוינט גארד הקבוצה לארגן את ההתקפה"
*אחרי שלוקה קלע 16 ברבע הראשון -ואנשים החלו לחשב '64 למשחק', לוקה ירד לנוח ברבע השני, והמסיכה הורדה: הלייקרס לא היו מסוגלים לקלוע; האנרגיה שלהם לא הייתה קרובה לאנרגיה של הזאבים; הם לא היו מסוגלים ל- out-run ball movement. הם לא יכלו לקטוף ריבאונדים"
*והם לא יכולים היו לעצור את ה-AVALANCHE – מפולת -שנפלה עליהם!
*"I GUESS I HAVE TO PASS MORE" (לוקה, על האסיסט היחיד שלו)
*"הם עשו את כל הדברים שאנחנו רצינו לעשות אבל הערב לא יכולנו" – אוסטין ריבס
*"הנקודה התחתונה היא שכדי שזה ייגמר הם צריכים לנצח 4 פעמים ואנחנו צריכים להפסיד 4 משחקים. בינתיים הם ניצחו רק אחד ואנחנו הפסדנו רק אחד" (אוסטין ריבס)

6. ג'יי ג'יי רדיק: "האשמה עלי. לא היינו מוכנים פיזית למשחק!"

"האשמה בי. לא הכנתי את שחקני למשחק פיזי כזה", אמר המאמן כפתיחה לשאר.

פייר אינאף.

אז הנה הנקודה החשובה: שרדיק יודע לדבר כבר הסכמנו מהדרשה האחרונה שלו לשחקנים לפני המשחק שכבר כתבתי עליה בהרחבה. הוא ריתק אותם בדרשתו. הם יצאו המומים מחדר האימונים.

השאלה היא מה עוד הוא יכול היה לעשות. אם זה לא הכין אותם למשחק פיזי, מה כן יכין אותם?

אחת הדרישות החובתיות באימון היא שהשחקנים יעריצו את מאמנם, וירצו לנצח לא רק בשביל עצמם אלא גם עבור מאמן שעבד כה קשה, ניסה הכל, נתן את נשמתו, ועתה השחקנים רוצים לנצח גם עבורו. את זה לא קונה מאמן בשיחות מוטיבציה. את זה רוכש מאמן ע"י שהוא קורע את התחת באימונים, כמו השחקנים. המאמן חייב לרכוש את הערצת השחקנים.

בעבר זה היה נכון עם מאמנים כמו רד אורבך, פט ריילי, פיל ג'קסון, גרג פופוביץ'. אולי בהווה זה כבר לא חשוב כמו פעם. אחרי הכל, כמה הערצה הייתה לשחקני הסלטיקס למאמנם ג'ו מזולה כשהם לקחו אליפות בשנה שעברה?

אז אני עצמי תוהה אם היום, עם AI, סושיאל מדיה, ושאר ההשפעות הסופר-מודרניות, אם נשאר מקום ל"הערצה" של מאמן.

בשבוע הבא אני טס לאוניברסיטת אדלפי לחגוג את יובל ה-50 שלקחנו אליפות מכללות בכדורגל בשנת 1974-5 (וחוגגים גם מקום שני במכללות ב-1973-4 ו-1975-6). שחקנים אמרו לי לא פעם ולא פעמיים שהשפעתי כמאמן הייתה מכרעת (אני אומר זאת בצנעה, האמינו לי). ייתכן מאד שמה שהיה לפני 50 שנה כבר לא קיים היום. אולי השפעת המאמן היא לא מה שהייתה פעם. אז אולי לקריעה של הלייקרס ע"י מינסוטה אין כל קשר למאמן. לך תדע.

כל מה שאני כן יודע זה שאני, כמאמן, עדיין בקשר הדוק עם שחקנים ששיחקו עבורי לפני 50 שנה. שלושה מהם כבר אינם: דיק היין, ברני רוליק, והאירי צ'ארלי אודונל (שיחד עם נמרוד דרייפוס היה שחקני הטוב ביותר). עוד סימן לקשר ההדוק שהיה בינינו היא העובדה ששחקנים מלפני 50 שנה מגיעים מכל קצות העולם: נמרוד דרייפוס מישראל, קרלוס סקוט מקוסטה ריקה, ומתוך סגל של 50-60 ששיחקו עבורי בשנים 73, 74, ו-75, מעל 40 מגיעים לחגוג את יובל ה-50.

7. מג'יק ג'ונסון "RIPS OFF" (קורע) את הלייקרס על משחקם

"הלייקרס מצאו את הזמן הגרוע ביותר לשחק את אחד ממשחקיהם החלשים ביותר העונה. הם היו FLAT. הם שיחקו ללא אנרגיה. המאמן רדיק עשה עבודה מצויינת כל העונה אבל הוא נכשל בגדול במשחק הפלייאוף הזה. הלייקרס לא הגנו והתקיפו בעיקר 'אחד-על-אחד' וקוץ' רדיק נכשל בלעשות התאמות ושינויים הכרחיים".

8. דווייט האווארד: אורלנדו מג'יק תנצח את הסלטיקס בסיבוב הראשון"

Dwight Howard is predicting the Magic beat the Celtics in a 7 game series 😳

(Via @DH12abovetherim) pic.twitter.com/novOm4IIcH

— Sports Legacy (@Sports_Legacyy) April 20, 2025

9. אנטוני אדווארדס על משחק אמש

Anthony Edwards on people picking against the Timberwolves: "They still got the Lakers. The Lakers are supposed to win. That's just how it's supposed to go. We're not supposed to be here" pic.twitter.com/ZLYWk7ZZCM

— MrBuckBuck (@MrBuckBuckNBA) April 20, 2025