הפוסט נכתב לפני המשחק של פורטלנד נגד שיקגו אתמול בלילה.

לפחות העונה, הדרך של פורטלנד לפלייאוף עוברת דרך הפליי-אין, טורניר קצר שמתקיים בסיום העונה הרגילה, רגע לפני תחילת הפלייאוף. מטרתו היא לקבוע מי יהיו שתי הקבוצות האחרונות שיעפילו לפלייאוף בכל אחד מהאזורים – מזרח ומערב. הקבוצות שמסיימות את העונה הרגילה במקומות 7-10 בכל אזור משתתפות בטורניר הזה: השביעית פוגשת את השמינית, המנצחת עולה אוטומטית לפלייאוף. התשיעית פוגשת את העשירית, כשהמפסידה מודחת, והמנצחת משחקת מול המפסידה מהמשחק הקודם על הזכות לכרטיס האחרון לפלייאוף.

כמה תובנות לגבי חוקי שובר השוויון ב-NBA כאשר קבוצות מסיימות עם אותו מאזן –  קודם כל המאזן הפנימי בין הקבוצות שלהן אותו מספר נצחונות, כלומר במקרה של תיקו בין שתי קבוצות, זו שניצחה ביותר מהמשחקים הישירים ביניהן מדורגת מעל (במקרה של תיקו בין שלוש קבוצות, מחשבים את יחסי הניצחונות בין השלוש). באם עדיין יש תיקו, ייבחן המאזן מול שאר הקבוצות מאותו אזור, במקרה שלנו, הקבוצה שניצחה יותר מול קבוצות מהמערב תדורג מעל. באם עדיין נשאר במצב של שיוויון, ייבחן המאזן מול קבוצות פלייאוף באותו אזור,ולבסוף, באם עדיין אין הכרעה, הפרש הסלים הכללי.

נכון להיום (4.4 ולפני המשחק מול שיקגו) פורטלנד מדורגת במקום ה-12, עם 34 נצחונות מול 43 הפסדים, ועם חמישה משחקים שנותרו לה עד סיום העונה. מעליה במקום ה-11 נמצאת פיניקס, עם 35 ניצחונות ו-41 הפסדים, ומעליה, במקום העשירי שמוביל אל הפליי-אין, נמצאת סקרמנטו עם 36 נצחונות ו40- הפסדים, לשתיהן נותר משחק אחד יותר מפורטלנד- ובסך הכל שישה משחקים עד סוף העונה.

כעת נסתכל על המצב הנוכחי במאבק השלוש – במקרה של שוויון מוחלט בכמות הניצחונות בסוף העונה, פורטלנד מובילה על סקרמנטו בסדרת המשחקים ביניהן, עם שני ניצחונות והפסד, אך מפגרת שתיים-אחת מול פיניקס. המשחק הקרוב בין פיניקס לסקרמנטו יקבע הרבה, (לגבי שתיהן, פחות לגבי פורטלנד, ומיד אסביר למה) – במידה ופיניקס תנצח, היא תסיים במאזן חיובי של ארבעה ניצחונות ושני הפסדים מול השתיים האחרות, מה שידיח את פורטלנד. אם סקרמנטו תנצח, שלוש הקבוצות יסיימו במאזן 3–3 ונעבור לשובר השוויון הבא – מאזן הניצחונות מול כל קבוצות מהמערב. לסקרמנטו יש לפחות 29 ניצחונות מול קבוצות מהמערב (אם מחשבים ניצחון על פיניקס), לפורטלנד יש 23 ניצחונות ועוד 4 משחקים בלבד נגד קבוצות מהמערב, זאת אומרת שגם אם פורטלנד תנצח את כל המשחקים שלה – היא לא תגיע ל-29, ולכן במאבק פנימי כזה – פורטלנד שוב מודחת.

אז מה פורטלנד צריכה לעשות כדי להעפיל לפליי-אין? אז כפי שאמרנו, קודם כל להימנע מתיקו משולש עם פיניקס וסקרמנטו, בכל מקרה כזה פורטלנד לא תוכל לסיים במקום העשירי. בנוסף, פורטלנד חייבת לנצח לפחות 3 מתוך 6 המשחקים האחרונים שלה, אבל רק אם סקרמנטו ופיניקס מנצחות לא יותר ממשחק אחד כל אחת.

אבל, 36 ניצחונות לא יספיקו, מאחר ולסקרמנטו כבר יש 36 נצחונות והיא עוד משחקת מול פיניקס העונה, ואם פיניקס תנצח, גם לה יהיו 36, ויש לה יתרון במאזן הפנימי מול פורטלנד, בעוד שאם פיניקס תפסיד לסקרמנטו כבר יהיו 37 נצחונות. לכן, פורטלנד חייבת לנצח לפחות שלושה משחקים מתוך החמישה.

גם 37 ניצחונות לא יספיקו אם אפילו רק אחת מהיריבות על המקום העשירי תנצח יותר ממשחק אחד. כלומר, נראה ש-38 ניצחונות הם הסף המינימלי ההגיוני של מספר הניצחונות שפורטלנד תצטרך כדי לעלות לפליי אין, זאת אומרת לנצח ארבעה מתוך חמשת משחקים שנותרו לה, משימה כמעט בלתי אפשרית מול יריבות שלרובן יש עדיין על מה לשחק, וכששתיים מהן גולדן סטייט והלייקרס.

בשורה התחתונה – פורטלנד חייבת לסיים עם מספר זהה של ניצחונות כמו לסקרמנטו (עליה יש לה יתרון פנימי), או לסיים עם יותר ניצחונות מפיניקס כדי להעפיל לפליי-אין. אם פורטלנד תנצח 3 משחקים היא תצטרך ששתי היריבות לא ינצחו יותר ממשחק אחד (מתוך 6), אם היא תנצח 4 משחקים פורטלנד תצטרך שהן לא ינצחו יותר מ-2, ואם בדרך נס פורטלנד תנצח בכל חמשת המשחקים שנותרו לה, היא עדיין תצטרך שגם סקרמנטו וגם פיניקס לא ינצחו מעל ל-3 משחקים.

אם וכאשר כל הכוכבים יסתדרו, רק אז יתחיל המסע הבלתי אפשרי – פורטלנד תצטרך לנצח קודם כל את דאלאס בחוץ במשחק הפליי-אין הראשון, ואם תעבור אותו, תפגוש יריבה חזקה עוד יותר בקרב על המקום ה-8, ואם תנצח גם בו, אז היא תזכה להתמודד מול הקבוצה הטובה במערב, אוקלהומה סיטי ת'אנדר, בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

בהצלחה.