קליבלנד קאבלירס (60- 15) – לוס אנג'לס קליפרס (42- 32) 127 – 122:

קליבלנד שומרת על הבית מול יריבה חזקה ובכושר. המשחק היה צמוד בחמש הדקות הראשונות, לפני שהקליפרס לקחו הפסקה בהתקפה, ואיפשרו לקליבלנד לפתוח פער של כ-17 נקודות עוד ברבע הראשון. זה דבר שקורה לפעמים בליגה, ואפשר גם להבין למה – כל מיני "התאמות" שהמאמנים עושים, מאמן שמושיב שחקני מפתח בעוד שהמאמן השני ממשיך לשחק איתם, כל אלה יוצרים לעתים מאצ'-אפים חד צדדיים משהו, ואם תוסיפו לזה את מגמת השלשות שמאפשרת יצירת מספר נקודות רב בתוך זמן קצר יחסית, פלאקצואציות סטטיסטיות וקצת מזל, תקבלו ריצות לכאן ולשם המאפיינות את הליגה בשנים האחרונות, לשמחתם של אוהדי הקבוצה הרצה, ולדאבונם של אוהדי הקבוצה שלא רצה.

מאותן הסיבות בדיוק, כיוון התנועה יכול להשתנות מהר מאד, ואכן, הקליפרס צמצמו את הפער ברבע הראשון, ואת הרבע השני אף ניצחו בהפרש של כ-8 נק', כך שתוצאת המחצית, שלמעשה סוכמת את תוצאות שני הרבעים הראשונים (תזכרו איפה קראתם זאת לראשונה!), הסתיימה ביתרון אבירי בן 4 נקודות בלבד.

דא עקא, שהדפוס הזה, של פריצה אבירית, שאחריה נסיונות קליפריים לחזור למשחק, שמסתיימים בצמצום הפער אך לא בסגירתו, הדפוס הזה חזר גם במחצית השניה, שלפיכך הסתיים בניצחון לקליבלנד המג'עג'עת לאחרונה, ובהפסד לקליפרס הלוהטים לאחרונה.

האם זה יכול להיות פרומו לסדרת הפיינלז העונה? הסיכויים, להערכתי, נמוכים, כי בוסטון ואוקלהומה ודנבר ועוד כהנה וכהנה, אבל הם לא אפסיים כמו שאולי אתם חושבים, והרבה תלוי ביכולת של דונובן מיטשל לקבל החלטות נכונות ברגעי האמת מול הגנות של פלייאוף, (רק לחדד – החלטה נכונה מול הגנה של פלייאוף =/, כלומר לא-שווה, לקחת שלשה ממרחק סטף כשאתה מבין שאין לך נתיב פנוי לצבע וגם לא שחקן פנוי למסירה, בסדר?), ובעוצמת החיבור בין כל מיני סוגי רקמות בגופם של קוואי והארדן. ממש בזמן כתיבת שורות אלו רוקחים טובי המוחות בתעשיה הרפואית בלוס אנג'לס מיני תרופות ושיקויים על מנת להשיג את הקסם הזה, ואם הפעם, רק הפעם, זה יעבוד, אנחנו יכולים לראות דברים שחשבנו שכבר לא נראה.

פרומו או לא פרומו, נגלה בהמשך הדרך, בכל מקרה הלילה קליבלנד הצליחה לפצות על נחיתות בדיוק משלוש (33 אחוזים סבירים, בהשוואה ל-39% מפלצתיים של הקליפרס), באמצעות יתרון בדיוק משתיים (66% לקליבלנד, 55% לקליפרס), איבוד פחות כדורים, והרבה יותר נקודות במתפרצות.

את קליבלנד הובילו השמות הרגילים – ג'רט אלן עם 25, דונובן מיטשל 24 ומובלי עם 22, ואת הקליפרס, ללא קוואי הפצוע, הובילו נורמן פאואל האגדי עם 34 נק', הארדן עם 24 (אבל גם מינוס 17 בדקות שלו על הפרקט), בוגדנוביץ' עם 16 (אבל גם מינוס 5 בדקות שלו), וזובאץ' המיתולוגי עם 14. לא שיחקו – דרו יובנקס ופאטי מילס שלנו, וטריסטן תומפסון של קליבלנד, שאיכשהו כל שנה אני מופתע לגלות שהוא עדיין בליגה, רק כדי להמשיך ולהיות מופתע כשאגלה זאת גם בשנה שלאחריה, וכרגע לא נראה שיש סוף לסיפור הזה.

ניו-יורק ניקס (47- 27) – פורטלנד טרייל בלייזרס (32- 43) 110- 93:

משחק מצוין של אבדיה הספיק רק לשלושה רבעים לפני שהניקס פתחו פער לקראת הסיום.

הניקס נהנו מ-40% מעבר לקשת, בהשוואה ל-25% בלבד של פורטלנד שגם הסתפקו ב-14 קליעות במהלך המחצית השניה.

את הניקס הובילו ידידי מיקאל ברידג'ס עם 28 נק', כמו גם אנונובי עם מספר נק' זהה, הארט עם 14 נק', 9 אס' ו-8 ריב'.

את פורטלנד הובילו דני עם 33 נק', (זו הפעם החמישית שאבדיה קולע 30 נק' או יותר החודש. סטטיסטיקה פסיכית לגמרי לכל הדעות), 7 ריב', 4 אס', 3 חט' ב-41 דק' על הפרקט. עוד תרמו שיידון שארפ עם 23 נק', קלינגן עם 10 ריב', ואנפרני סימונס, עם הובלה לכיוון השני, זרק 20 פעם לסל וקלע רק 5 פעמים. לא שיחקו – ג'רמי גרנט, אייטון, וסקוט הנדרסון, כך שפורטלנד היו קצרים להפליא, ולמעשה רק שחקן ספסל אחד של פורטלנד קלע נק', שמו רית' והוא הסתפק ב-4 כאלה, אז אתם יכולים להבין מדוע במחצית השניה, וברבע הרביעי, לפורטלנד פשוט נגמר הכח.

סאן-אנטוניו ספרס (31- 43) – גולדן סטייט ווריורס (43- 31) 106- 148:

גולדן סטייט קבוצה לא רעה, בעיקר כשכולם בריאים ושלמים, בעוד שאנחנו, לא בריאים ולא שלמים, כבר סיימנו את העונה, וכששתי המגמות הללו נפגשות זה נגמר עם 148 נק' בצד אחד מול 106 בלבד בצד השני.

מספר נתונים מהמשחק –

א. את הרבע הראשון סיימו הלוחמים עם 44 נק', קצב של 176 נק' למשחק, שמי יודע, אולי יום אחד זה יהפוך לקצב נורמלי בליגה, לפחות במשחקים מהסוג הזה, אבל בינתיים זה עדיין נשמע לי הזוי.

ב. את הלוחמים הוביל פודז' עם 27 נק'.

ג. הלוחמים קלעו 47% מהשלוש.

ד. היה שם איזה רגע שהלוחמים הובילו ב-47 נק'.

ה. אז לא מפתיע שסטף, למשל, קיבל קצת מנוחה, והסתפק ב-13 נק' ב-25 דק'. באטלר כנ"ל, עם 13 נק' ב-23 דק'.

ו. הלוחמים חטפו 17 פעם, אנחנו הסתפקנו ב-4.

ז. מודי קלע 20, הילד קלע 19.

ח. הריבאונדר המוביל, שהיה גם האסיסטר המוביל שלנו הלילה, הוא דווקא מאמו, נציגה הגאה של טים-אט"ה, עם 11 ריב' ו-4 אס'.

ט. לחובבי הז'אנר – צ'ארלס באסי חזר מפציעה.

ניו-אורלינס פליקנס (21- 54) – שארלוט הורנטס (18- 57) 98- 94:

במשחק אומלל בין שתי קבוצות אומללות של שני מועדונים אומללים ניצחה האחת את השניה. את אומללים א' הובילו קיאון ג'ונס עם 17 נק' ואנטוניו ריבס עם 16. אם אתם יודעים לומר באיזו משתי הקבוצות משחקים השניים הללו אתם בעצמכם מקבלים 12 נק'. אם גם שמתם לב ששם משפחתו של קיאון הוא ברוקס, ולא ג'ונס, אתם מקבלים 12 נק' נוספות ומובילים בעצמכם את טבלת הקלעים בניו אורלינס. את אומללים ב' הובילו מיילס ברידג'ס עם 20, ניק סמית' ג'וניור עם 19, וכמובן טאג' גיבסון עם 4 נק', 3 חסימות, חטיפה, וריבאונד ב-15 דק' על הפרקט ללא קביים.

מינסוטה טימברוולבס (43 – 32) – דטרויט פיסטונס (42 – 33) 123 – 104:

"מה היה? היה מכות!", או כמו שאומרים בליגה, אלטרקיישן, וזה גם השפיע על תוצאת המשחק – דטרויט הובילה במחצית הראשונה, אבל אחרי שאייזיאה סטוארט, רון הולנד ומרקוס סאסר הורחקו, כמו גם בייקרסטאף, מאמנה של דטרויט, בעוד מיניסוטה איבדה רק את נאז ריד ודיבינצ'נזו, כמו גם את עוזר המאמן פרגיוני, אז מגמת המשחק התהפכה ומיניסוטה ניצחה במשחק.

לדטרויט הירבו ביסלי עם 27 נק', וטימי הארדווי ג'וניור עם 20, אבל בלי המורחקים, ובלי טוביאס האריס הפצוע, לא ממש היה לה סיכוי.

למיניסוטה הירבו רנדל עם 26 נק', אדוארדס עם 25, גובר עם 19, וידידי מייק קונלי עם 17

2:00 מילווקי באקס (40- 34) – אטלנטה הוקס (36- 38) 124- 145:

כדורסל הוא משחק קבוצתי, ואפילו יאניס הגדול לא יכול לבד, אז אמנם הוא קלע 31 נק', והוסיף 9 ריב' ו-5 אס', אבל זה הספיק רק למחצית הראשונה, בעוד שבאטלנטה הצטיינו ריסצ'ה עם 36 נק', אוקונגו עם 10 ריב', וטרה יאנג עם 19 נק' ולא פחות מ-19 אס' על 2 איבודים !

פילדלפיה סבנטי סיקסרס (23- 52) – טורונטו ראפטורס (28- 47) 109- 127:

במשחק בין שתי קבוצות של ניק נרס ניצחה האקסית את הנוכחית בתוצאה משכנעת. פילדלפיה ממשיכה במסעה אל הדראפט, טורונטו ממשיכה לנצח אבל זה לא יספיק על מנת שנבחר גבוה ממנה.

את פילי הובילו ידידי לוני ווקר עם 23 נק' ו-7 אס', וקאונסיל עם 11 ריב'. את טורונטו הובילו בארט עם 31 נק', ג'קובי וולטר עם 8 ריב', ושיד עם 9 אס' על איבוד אחד.

4:00 פיניקס סאנס (35 – 40) – יוסטון רוקטס (49 – 26) 109- 148:

פיניקס לא הצליחה לשרוד את הרבע הראשון, ולמרות שדילון ברוקס הורחק בפעם האלף בעקבות בלה בלה בלה… זה לא מנע מיוסטון לגבור על פיניקס, שאני ממש מחכה שהעונה הזו שלה תיגמר כבר, ואני די משוכנע שגם הם, בפיניקס, מרגישים ככה.

ליוסטון הרבו ג'יילן גרין, עם 33 נק', שנגון עם 16 נק' ו-9 ריב', אמן תומפסון עם 12 נק', 10 ריב' ו-9 אס' על איבוד אחד בלבד. לא שזה עשה את ההבדל, אבל ידידיי ג'ף גרין וסטיבן אדאמס קלעו 6 נק' כ"א. הקבוצה כולה קלעה 58% אחוז משלוש – הזיה מוחלטת.

בפיניקס דוראנט נפצע בקרסול, כתוצאה מדריכה על ג'בארי סמית', ברבע השלישי, לא לפני שהספיק לקלוע 11 ולקטוף 7 ריב', בוקר קלע 28 וקולין גילספי מסר 4 אס'. דוראנט צפוי לעבור MRI, וגם אם אין לי זכות להתלונן על כך שדוראנט מסכן את בריאותו בשורות קבוצה שכבר ברור שלא תגיע לשום דבר בהרכב הנוכחי שלה, אני כל כך רותח על מה שקרה שם, שבהחלט אעשה זאת.