רביעיות-סיכום המונדובאסקט/רועי ויינברג

אליפות העולם בכדורסל נגמרה, והגיע שלב הסיכומים. הפעם, במקום המסגרת הקובנציונלית של הסיכום, נלך על סיכום בשיטת הרביעיות-4 הבולטים ביותר בטורניר בכל תחום שהוא. כמובן, תודה רבה ליאיר זעפרני, מידן ברוכורוב, מנחם לס וכל אחד שכתב/הגיב/קרא על הטורניר.

*

ארבעת הנבחרות המפתיעות

1.סרביה-ללא ספק, הפתעת הטורניר. הקבוצה החלשה על הנייר, ללא דושקו איבנוביץ' שעזב לאחר היורובאסקט וללא שום שחקני אנ.בי.איי כלשהם, הייתה צפויה להגיע לטורניר סביר מבחינתה. בית קשה עם ספרד, צרפת וברזיל רק הגביר החששות, אך סרביה, הצליחה להבטיח את העלייה מהמקום הרביעי, ובדרך מעצמות כיוון, ברזיל, וצרפת, הקשו מאוד על הנבחרת. הסרבים בהנהגת תאוסודיץ' השתפרו ממשחק למשחק, ויחד עם עבודת האימון המעולה של אלכסנדר דרודוביץ', השמיים, כלומר האמריקאים, היו הגבול. מברוק.

2.צרפת-אלוף האנ.בי.איי שמוביל קבוצתו בנקודות ואסיסטים, טוני פארקר, בפוינט גארד. שחקן ההגנה של העונה, ג'ואקים נואה, בסנטר. אלוף נבא אחר, נאנדו דה קולו, שחקן עם יד קטלנית משלוש, בשוטינג גארד. הסטופר הותיק שמחזיק ביד טובה מרחוק, מייקל פייטרוס, סמול פורוורד, ורוני טוריאף, 2.08 מ' של קשיחות, בפאוור פורוורד. חמישייה קטלנית, ללא ספק. חמשת החבר'ה האלה לא שיחקו באליפות האחרונה, ולמרות זאת, נבחרתם סיימה במקום השלישי בטורניר, בניגוד לכל הציפיות. סנסציה.

3.ארצות הברית-ההגעה שלהם לגמר הייתה די צפויה. גם הדרך שהם עברו הייתה יחסית קלה, אבל למרות זאת, לא מעט אנשים, כולל כותב שורות אלו, הימרו נגדה. הנבחרת הזאת הפתיעה את כולם, וסיימה את המשחקים בהפרש ממוצע של 33 נקודות, כאשר רק נבחרת החלומות המקורית מ-1992 (42 נקודות למשחק, 11 חברי היכל התהילה), וזאת מ-1994 (37.8 נקודות למשחק, עם 10 חברי היכל התהילה עכשיו או בעתיד). כמה שחקנים מהנבחרת הזאת יכנסו להיכל? אולי רוז, אירווינג ודיוויס. הישג כביר.

4.טורקיה-הגיעו לאליפות העולם עם כרטיס חופשי מפיב"א, לאחר שסיימה במקום ה-17 המשפיל באליפות אירופה האחרונה. הנבחרת הגיעה לאליפות ללא ארסן אליאסובה, סמיח ארדן, אנס קנטר והידו טורקוגולו, ולמרות הכל הצליחה, בזכות קשיחות קטלנית-75% מניצחונותיה בטורניר היו בהפרש שלא עלה על שלוש נקודות, להגיע עד לרבע הגמר. המאמן החדש והצעירים הטורקים הראו שיש עתיד טוב כדורסלנית למדינה האסייאתית-אירופאית.

*

ארבעת המאכזבות

1.ספרד-רוביו וקלדרון בפוינט גארד. פרננדז ורודריגז בשוטינג גארד. קו קדמי של פאו גאסול, מארק גאסול, סרג' איבאקה ופליפה רייס. למרות כל זה, הקבוצה הודחה ברבע הגמר בלבד. מה שהספרס של פופ, מכבי של בלאט וארה"ב של ששבסקי לימדו אותנו זו חשיבותו העצומה של המאמן. אורטנגה מאמן בינוני, וללא צוות מצויין לא הצליח להוציא מהנבחרת את המיטב.

2.יוון-לא ציפו מהם לכלום מהתחלה, והימרנו על מקומות 9-16 בשבילם. הם סיימו שם, אבל לאחר ההתחלה המסחררת שלהם בשלב הבתים, בדמות 5 ניצחונות רצופים בהנהגת ניקוס זיזיס המצויין, התקוות היו להפתעה מרעננת מצד מדינתם של זאוס והרקולס. זה לא קרה בסופו של דבר.

3.ברזיל-למרות ההגעה לרבע הגמר, בדומה לספרד, ציפו מהנבחרת הזאת ליותר. קבוצה עם אנדרסון וז'אראו, טיאגו ספליטר וננה-כולם בין ה-40 סנטרים הטובים בעולם כיום, יחד עם לאונרדו ברברוסה, הייתה צפויה להגיע רחוק יותר. הם לקחו 69 ריבאונדים למשחק, אבל אכזבו עם הנקודות, וסרביה טיאטאה אותם די בקלות.

4.פורטו ריקו-מאכזבת דרום אמריקאית נוספת, שהייתה חזקה הרבה יותר על הנייר. שחקנים כג'יי ג'יי בריאה נתנו טורניר גדול (השחקן סיים עם 22 נקודות למשחק-מלך הסלים של הטורניר), וקרלוס ארויו היה טוב, אבל זה לא הספיק לנבחרת, והוואן מן שואו הסנגלי החזיר אותם למשולש ברמודה, אליו המדינה שייכת.

*

ארבעת המרוויחים הגדולים מהטורניר

1.אנדריי בלאטץ'-הגיע לטורניר כשחקן חופשי, גבוה מחליף טוב שלא סוחט עניין משום קבוצה. לאחר האליפות, בה קלע 21.2 נק' עם 13.8 ריב' ב-34 דקות למשחק, העניין בשחקן התעורר, והוא זכה להצעות ממיאמי וקבוצות רבות אחרות. ראינו שחקנים אמריקאיים שמקדמים עצמם באמצעות התאזרחות (בו מקאלב, טייריס רייס), אבל לא כאלה מהאנ.בי.איי. יכול להיות שהשחקן בן ה-28 מתחיל טרנד.

2.מילוש תאוסודיץ'-הם קראו לו צ'וקר. איטי מדי. שחקן שיסיים את הקריירה בלי שום תואר משמעותי. לאחר שתאוסודיץ' הוביל בהצלחה את צסק"א רק כדי לקרוס בפיינל פור האירופאי. למרות הזכייה בליגה הרוסית, הסטיגמה נשארה. ובאליפות העולם בכדורסל, תאוסודיץ' הפתיע והצליח לשמור בהצלחה גארדים מהירים יותר ממנו (זיזיס, פורנייה), לקלוע 13.6 נק' ו-4.4 אס' למשחק (ממוצעי השיא שלו-13.6 נק', 4.9 אס' למשחק עם אולימפיאקוס), להבחר לחמישיית הטורניר ולקחת מדליית כסף. ואף אחד לא יקח את זה ממנו.

3.תומאס הורטאל-מי? הייתה המחשבה הקולקטיבית בתחילת הטורניר על השחקן, פרוספקט מבטיח שמשחק בשנים האחרונות בקאחה ויטוריה. הורטאל היה עד לאחרונה מחליפו של טוני פארקר בצרפת, ובהעדרו של המוח שיחק כרכז הפותח. הורטאל קיבל את המפתחות, ובסיועו של בוריס דיאו, הצליח להעמיד מספרים מרשימים של 9.7 נק', 2.2 ריב' ו-4 אס' למשחק. הפוטנציאל שלו מתקדם בצעדי ענק, ואל תופתעו אם בשלוש השנים הקרובות יגיע לאנ.בי.איי.

4.קנת' פאריד-לא מעט מלל נכתב על השחקן הזה בימים האחרונים, והנה שני הסנט שלי. פאריד הגיע לטורניר כשחקן מוכר לעכברי הכדורסל בלבד (כמוך, קורא המאמר), כפאוור פורוורד של דנבר שסיים העונה האחרונה בכושר שיא, אבל לא זכה לתשומת לב רבה בשל העובדה ששיחק בקבוצת תחתית. ששבסקי החליט לזמנו לנבחרת, ולמרות העובדה ששיחק כפאוור פורוורד הטבעי היחיד, התחרה על דקות עם אנטוניו דיוויס ומייסון פלומלי המוכשרים. ה"מאנימל" שיחק 21 דקות בלבד בערב, אבל קלע 12.4 נק' עם 7.8 ריב' להופעה, נתונים שהביאו אותו לחמישיית הטורניר. יחד עם טיי לאוסון וארון אפללו, בנוסף למאמן גבוהים מוכשר, דיקמבה מוטומבו, יש לשחקן סיכוי טוב להתפתח למפלצת.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. 1. מהרגע שארויו נפצע- פורטו ריקו סיימה את הסיפור
    2. אצל הספרדים אכזב אותי בעיקר אחד- נבארו. אולי הגיל, אבל הוא חזר לנבחרת כדי להנהיג (שלא להגיד להיות המאמן) ולתת את הווינריות שאין לרוביו או לכנופיה של ריאל.
    לא הלך.
    באותו עניין- עד ואם אברינרס שכזה או והדור הספרדי הבא יצמח- הספרדים כבר לא נבחרת על, בדרג משלה בין ארה"ב ושאר העולם. זהו, דור עתודה 2000 זקן.
    3. תאודוסיץ' תותח, אבל עדיין יש לו כמה וכמה הפסדים כ"כ עלובים בחיקו, שהוא צריך הרבה כדי למחוק את התדמית. בעיני- המדליה הזאת היא על חשבון הגמר שטורקיה והשופטים גנבו לו לפני 4 שנים.

    4. היתרון האדיר שיש לפאריד מול שאר העולם, מצטמצם מאוד בNBA. הוא מתאים להיות פועל שחור מאחורי כוכבים.
    5. שיקגו הרוויחה. בגדול, את פאו גאסול. אם רוז יהיה שחקן הגנה טוב (נו מה… אצל טיבס…) ורכז סביר+ שלא יעלה לו השתן לראש- שיקגו מועמדים להציק חזק ללברונים . בנוים בדיוק לשחק על החולשות של קליבלנד .

    6- כמובן- כרגיל- נמאס מפיבא. בשליפה- שיטת הטורניר, העומס, הלו"ז, שיבוצי השידור ומה לא.

    1. 1.עדיין, גם בלקמן ובריאה היו יכולים להספיק
      2.מסכים, כנראה בגלל זה השם שלו ברח לי
      3.זה צעד מעולה בכיוון, ותואר חשוב מבחינה היסטורית.
      4.לדעתי הנאגטס מרחק כוכב אחד מאליפות. סווינגמן טוב יעשה את קפיצת המדרגה. אולי אחד מבוגרי דראפט 2012.
      5.רוז יכול להתאים מעולה לשיקגו, אבל הרמה שלו תהיה חלשה מאוד באנ.בי.איי. יחד עם הינרייך וברוקס יש להם עמדת רכז מעולה. גאסול וגיבסון זה עמדת פאוור אדירה, וקו קדמי אינטליגנטי כמו גאסול ונואה שני רק לדיאו ודאנקן.
      6.הניהול שלהם בדיחה

      7.תודה 🙂

  2. אחלה סיכום.

    יוון הגיעה בלי ספאנוליס, שיחקה טוב מאוד בבתים והודחה בהפתעה.
    ספרד הגיעה עם נבארו, שיחקה טוב מאוד בבית והודחה בהפתעה.
    ארה"ב הגיעה עם סגל ב' (אבל היא ארה"ב) שיקחה כמו שהיא יודעת וניצחה בקלילות.

    לפחות לגבי ספרד ויוון, מעניין לבחון מה התהמיל והיחס (זה לא מדעי כמובן ותלוי שחקנים) בין ותיקים לצעירים.

    1. לדעתי יוון בדרך טובה מאוד. הגריק פריק אחד והגריק פריק 2, זיזיס בתור מנטור, ויש שם עוד כמה שחקנים לא רעים בכלל. אני מאמין שעם גבוה יווני צעיר טוב (בורוסיס מבוגר) הם יהיו מעצמה אירופאית בעשור הבא. גם טורקיה וקרואטיה, בנוסף לצרפת.

  3. אחלה סיכום.
    אני כמעט בטוח שגם סטפן קרי יסיים בהיכל התהילה, וגם לקליי ת'ומפסון יש סכוי. הם רק בתחילת הדרך. למעשה, עוד 10 שנים אולי 8 מהנבחרת יהיו בדרך להיכל.

  4. ומכיוון שאני במצב רוח משועשע וקצת לפני המאנדיי נייט פוטבול,

    קבלו את הדבר הבא:

    בפוסט הזה-
    "מי השחקנים שירוויחו ביותר" מאליפות העולם
    http://www.hoops.co.il/?p=32822

    היחיד ששם את אנטוני דייוויס ופאריד הוא סחבק. אגב, כנראה הבחירה הנכונה(אני מקווה שאתם לא באמת חושבים שקיירי הוא הMVP).

    רבין אגב המליץ לנו לשים עין על paul lee מהפיליפינים, מיותר לציין שהקריירה של הבחור כנראה נגמרה.

  5. רועי קודם כל סיכום מצויין.
    שנית- על סמך מה רוז יכנס להיכל התהילה? על סמך עונה וחצי? הבן אדם נראה כל כך רע שממש ריחמתי עליו. אני ממש מקווה בשבילו ובשביל שיקגו שהוא יראה 30% מהיכולת שלו בעונת ה-mvp. לבקש יותר מזה כבר יהיה מתכון לאכזבה.
    בכלל זו נבחרת כל כך צעירה שממש אי אפשר לדעת מי יכנס להיכל בסיומה חוץ מאנתוני דייוויס שמלבד פציעה בסגנון רוז שתגמור אותו (לא עלינו חמסה חמסה) מקומו שם כמעט בוודאי.
    בכל מקרה זו אחת הנבחרות היותר מוצלחות שנשלחו לטורניר וחבל שבאמת לא היתה להם הזדמנות להוכיח את זה מול נבחרות כמו ברזיל, ארגנטינה, ספרד וצרפת. תעודת עניות לטורניר ואכזבה לצופים.

    1. טפו טפו טפו (בקשר לדיוויס)

      ורוז-עדיין לא היה MVP שלא נכנס לשערי ההיכל, מלבד האלו שעדיין משחקים בליגה/לא עברו את 7 שנות הצינון מהפרישה. אותם חבר'ה זה אייברסון, שאק, דאנקן, גארנט, נאש, נוביצקי, פלופי (לברון), קובי ודוראנט. כולם יכנסו להיכל. לדעתי רוז לא יהיה ה-MVP הראשון שלא יכנס. יש שחקנים כמו מוריס סטוקס והארי ג'לטין בהיכל, אז גם לדי רוז מגיע.

      1. רוז היה כל כך גרוע בטורניר שאם הוא ימשיך כך אני הייתי מנחש שהוא לא יכנס להיכל… אי אפשר להכניס על סמך עונת mvp אחת זה פשוט לא הגיוני…

  6. רועי אני מקווה שמנחם לא יפטר אותך על כך שקראת לכולנו עכברי כדורסל,שכחת שהרבה מאיתנו הם רפי/קלושי/חסרי הבנה 🙂

  7. רועי יש עוד מרוויח אחד מהטורניר- אינגלס חתם לשנה בקליפרס. נתן 3 משחקים טובים והגיע לאחת הקבוצות הטובות בליגה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט