נדבר תחילה על המקדמים השונים שיש בליגה. 

מקדם ניקולה יוקיץ – Jokic Coefficient 

זוכרים את ברוס בראון? אחד השחקנים החשובים בעונת האליפות של דנבר? מסתבר שעכשיו הוא בניו אורלינס פליקנס, שחקן שולי בספסל שלהם והשבוע הוא סוף סוף הגיע לכותרות.. אחרי העבירה המכוערת על דלטון קנקט.  

אפשר גם להגיד שזו הייתה עבירה של תסכול, איך תוך פחות משנתיים הוא הדרדר מאחד השחקנים המבוקשים בקבוצות מועמדות לאליפות לשחקן שולי בקבוצה פצועה פיזית ונפשית ללא שום שאיפות לעונה הקרובה, כמו פליקנס?

חברו לקו האחורי של דנבר, קנטביוס קלדוול פופ, במצב לא הרבה יותר טוב. אחרי שקיבל חוזה של 66 מיליון ל-3 שנים באורלנדו, הוא… איך להגיד בעדינות… לא עומד בציפיות. לא! זה עדין מידי. הוא פשוט מחרבן במכנסיים! העונה KCP ירד בכמעט 10% מהשלוש. ג'לן סאגס פצוע, על כל סל של אנטוני בלאק פותחים שמפניה, זה היה אמור להיות הזמן שלו להרים רמה, מה זה 8 נקודות למשחק ו-1.8 אסיסטים?

התשובה לשתי השאלות האלה הוא ניקולה יוקיץ'. מעניין אם בחוזים של KCP ובראון יש סעיף שהם צריכים להעביר אחוז כלשהו לניקולה, למען הצדק הטוב, הוא שווה חצי מהשכר שהם קיבלו. אני מקווה שכל חודש ניקולה מקבל צ'ק מכובד מכל אחד מהם. 

אז לידיעת הקוראים כריסטיאן בראון (השחקן המשמעותי הבא בסגל של הנאגטס שאמור להאריך חוזה) וג'נראל מנג'רים בליגה – אתם רואים שחקן טוב בדנבר – תורידו את הממוצע שלו פי 1.5 בגלל Jokic Coefficient. 

מקדם שארלוט Charlotte Coefficient 

שארלוט היא קבוצה גרועה. היא מנוהלת גרוע, היא מאומנת גרוע והיא משחקת גרוע. אחד הביטויים לכך ששחקנים שנראים בסדר גמור בשארלוט, מתבררים כחלשים הרבה יותר כאשר עוברים לקבוצה האמיתית. זה התחיל עוד בקמבה וולקר כאשר עבר לבוסטון בתור מי שעכשיו אמור להוביל אותה לאליפות ואז ראינו איך גוראן דרגיץ' חוגג עליו בבועה. גורדון הייוורד, שחקן סופר לגיטימי בסגל שלה עד כדי כך שאולקהומה החליטו שהוא החלק החסר בפאזל בשביל להתחרות על אליפות. הם הבינו כמעט מיד כמה הם טעו, אבל היה כבר מאוחר מדי. הייוורד פרש אחרי ההפסד בפלייאוף לדאלאס, במהלכו הוא לא קלע נקודה ולא שיחק כלל בשלושת המשחקים האחרונים. טרי רוז'ייר, שחקן של 20 נקודות למשחק בשארלוט הפסיד את מקומו בחמישייה לדוויון מיטצל, גארד הגנתי נחמד, ללא קליעה מבחוץ. התשוקה של רוזייר לסטטיסטיקות האישיות התבררה כנקודה מאוד כואבת למיאמי. אני יכול להמשיך עוד, מכל השחקנים שעזבו את שארלוט בשנים האחרונות, רק פי.ג'. וושינגטון שהתברר כשחקן לא פלופ שמסוגל לתרום לקבוצה מנצחת.

מהסיבות האלה, אני מסרב להתלהב מלמלו בול. 

קלוריות ריקות לעומת קלוריות לא ריקות

אפשר עכשיו לנתח ולהביא טונות של סטטיסטיקה כזו או טקטיקה אחרת, בואו פשוט נסתכל על הנצחונות. 

זאק לאבין לדעתי הוא הגדרה לקלוריות ריקות. אז הוא עבר לסקרמנטו לפני חודש, היא הייתה במקום ה-10, עכשיו היא במקום ה-9, איזה יופי. העליה אגב כנראה יותר קשורה לצלילה של פיניקס. שיקגו ש"איבדה" את לאבין, הייתה במקום ה-10 וגם עכשיו היא במקום ה-10, דיי יציב. לפחות עכשיו אפשר לפתח את בוזליס. באותו זמן ג'ימי באטלר הועבר לגולדן סטייט. הוא לעומת זאת, עונה להגדרה הקלוריות לא ריקות. הוא מעמיד אותו ממוצע נקודות למשחק כמו העונה במיאמי, לעומת העונה הקודמת ירד בכמעט 3 נקודות למשחק (מ-20 ל-17), אבל גולדן סטייט עלתה מהמקום ה-10 שהייתה לפני הטרייד למקום ה-6 כרגע. זה מאוד משמעותי – אין צורך לעבור בפלייאין. 

קיבעון של תום ת'יבודו 

ניו יורק ניקס הפסידו בשני משחקים צמודים יום אחרי יום לשתי הקבוצות מלוס אנג'לס. זה מאכזב, אבל קורה, לא נורא. ניו יורק במקום השלישי במזרח ורחוקה יחסית גם מהמקום השני וגם מהמקום הרביעי שמאבד יתרון הביתיות. למרות זאת, כמובן שהם רצו לנצח. לכן אני רוצה להתעכב על הדרך שבה הניקס הפסידו את המשחקים, יצא לי לראות אותם במלואם. 

אז מול הלייקרס, ניו יורק הובילו בהפרש בין 8-13 במשך דקות ארוכות, אבל נתנו להם לחזור ברבע הרביעי כי פשוט הפסיקו להניע כדור בהתקפה אלא נתנו כדור לג'לן ברונסון וציפו שהוא יושיע אותם בכל התקפה. זה פלא ויכולת אדירה של ברונסון שהם בכלל הגיעו להארכה. לייקרס, למרות שיש להם שני אסים, ג'יימס ודונצ'יץ', הניעו כדור ולראיה מי שקלע עבורם שתי שלושות סופר חשובות ב money time היה גייב וינסנט. מול הקליפרס, המשחק הגיע לדקות האחרונות בשוויון יחסי. ברונסון לא שיחק בגלל פציעה, אז מיילס מקברייד החליף אותו בחמישיה וקאם פיין היה רכז שני. שניהם תפסו יום רע – מקברייד סיים את המשחק 2 מ-13 מהשדה, פיין היה 1 מ-7. ביחד 3 מ-20. במצב כזה – למה לא להוציא אותם? אז שחקו בלי רכז, מה כבר יקרה? הם לא איזה כוכבים, שאתה לא מוציא לא משנה מה. פרציוס אצ'יובה היה בסדר גמור, יכול היה לשחק טוב ליד טאונס. זה היה מצחיק שאת הפוזשן המכריע ניקס נתנו הגנה מעולה, אך לא לקחו ריבאונד.

בשורות טובות

כמו כל הפוסטים שלי, גם הפוסט הזה מוקדש לבת שלנו, מיכל ז"ל