לילה עמוס עם 9 משחקים בלי הפתעות מיוחדות, כשהדובדבן שבקצפת היה מפגש בין הווריורס הלוהטים בגרסתם המחודשת מול הניקס מחוסרי קא"ט.

מאנו דה מאן

ניו יורק ניקס 102 (40-21) – גולדן סטייט ווריורס 114 (34-28)

הסבריי המלומדים על כך שהווריורס בבק-טו-בק בחוץ מול קבוצה עדיפה עליהם לא הפריעו לסטף והחבורה לגבור על הניקס במעוזם. המשחק היה צמוד ברובו ורק באמצע הרבע הרביעי הלוחמים ניצלו 4 דקות תמימות ללא נקודות של הניקס על מנת לפתוח פער שכבר לא נסגר. איך אנחנו מסבירים את זה? אז קודם כל, בסופו של דבר קא"ט לא שיחק, ואתם יודעים איך זה אצל הניקס, השמיכה קצרה גם ככה, אז כשמוציאים ממנה את החתול באמת לא נשאר יותר מדי.

מתברר שקאט נעדר מסיבות אישיות, ואחרי כל מה שעבר על האומלל הזה בתקופת הקורונה, אני יכול רק לקוות שהפעם דברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר. מי שכן חזר לשחק הוא מיטשל רובינסון, שבילה על הפרקט 15 דקות בלבד ובכל מקרה, בלי לנחס יותר מדי, הסבירות שהוא ישאר בריא לאורך זמן כנראה נמוכה.

הלוחמים קלעו 35% מעבר לקשת בהשוואה ל-25% בלבד של המקומיים ב-8/33, המהווים תזכורת נוספת להעדרו של קאט.

את הלוחמים הוביל קרי עם 28 נק' ב-10/21 מהשדה, ו-9 אס' על 2 איבודים, עם הפלוס מינוס הגבוה בקבוצה (23+), ב-33 דקות במשחק בק-טו-בק, בגיל 36… מה אני אגיד לכם, לא יכולתי לעשות את זה יותר טוב בעצמי.

סייעו בעדו באטלר ופודז'מסקי עם 19 נק' כל אחד, ודריימונד, ביום הולדת 35, עם כמעט טריפל דאבל של 8 נק', 9 ריב', ו-8 אס' ב-35 דקות בבק-טו-בק, כזכור.

מוזס מודי, שבדרך כלל אני שומע שקר לא סומך עליו, פתח בחמישיה הפעם, קיבל 27 דקות והחזיר עם פלוס מינוס של 21+. למעשה, גולדן עלתה עם חמישית סמול-בול של קרי, פוד, מודי, באטלר וגרין, והמשיכה עם סמול בול כשהביגז שלה, לוני הוותיק ופוסט הצעיר, מקבלים כ-15 דקות בלבד כל אחד. מעניין אם זה היה המצב גם אם החתול היה משחק, ומעניין אם הסמול בול הזה יכול לעבוד גם בפלייאוף מול ההולמגרנים, הגג"גים והיוקיצ'ים של עולמנו. נמשיך לעקוב.

את הניקס הובילו אנונובי עם 29 נק' ב-42 דק', ג'יילן ברונסון עם 25 נק' אבל גם 1/7 מעבר לקשת, 7 אס' אבל גם 4 איב' ב-37 דק', ומייקל ברידג'ס עם 15 נק' אבל גם 1/5 מעבר לקשת ומינוס 21 ב-36 הדק' שלו על הפרקט. העדרותו של קאט העניקה לפרשס אצ'יווה 30 דקות נדירות על הפרקט שאותן ניצל -08 נק' ו-15 ריב'.

שיקגו בולס 117 (38-24) – קליבלנד קאבלירס (10-51) 139

המשחק אמנם הסתיים כצפוי, בניצחון אבירי מוחץ, אבל הדרך לשם, אפעס, לא תמיד הייתה סוגה בשושנים, כשדווקא שיקגו הובילה לאורך כל המחצית הראשונה, הרבע השלישי כלל חילופי הובלה תכופים והפרשים מזעריים, ורק ב-7 הדקות האחרונות קליבלנד נזכרו שהם קליבלנד, וקלעו 32 נק', בעוד הבולס נזכרו שהם הבולס, והסתפקו ב-10 כאלה בלבד.

כמו הניקס גם הבולס הסתפקו ב-25% מעבר לקשת, והיות שקליבלנד, כמו הלוחמים, עמדו על 35%, המשחק הסתיים כפי שהסתיים. עוד נציין שהקאבס קלעו 91% מהעונשין ב-30/33, וזה נתון אימתני ביותר, מאחר ואם יש דבר שאתה לא רוצה לעשות זה לשלוח לקו קבוצה שקולעת כל כך טוב ממנו, ואם בכל זאת הבולס מצאו את עצמם מכים את הקאבס לעתים תכופות כל כך כנראה שלא הייתה להם ברירה. אז ברור שמול בוסטון המספרים האלה יראו אחרת אבל גם ברור שאם אני בוסטון אני מבין שיש כאן מתחרה רצינית ביותר.

מתברר שזה המשחק השלישי רצוף של קליבלנד שבו הם נקלעים לפיגור דו-ספרתי ומבצעים קאמבק מרשים, ואני תוהה האם לייחס זאת לפתיחות משחקים מנומנמות וחסרות פוקוס או שההפך, לתת קרדיט לאטקינסון שנתקל בכל מיני בעיות במחצית הראשונה אבל מצליח, to figure them out, במחצית השניה, או אולי מדובר בשילוב של השניים.

לקליבלנד הרבו דונובן מיטשל עם 28 נ' שהגיע ל-13,000 נק' בקריירה של, נכון לעכשיו, 8 שנים. יפה לו, ותרם 13/14 מהקו, אבל גם השליך 1/6 מהשלוש. הוסיפו ג'ראט אלן עם 25 נק' ו-17 ריב', גארלנד עם 19 נק' ו7 אס' על איב' אחד בלבד, וטיי ג'רום המדובר עם 16 נק' ב-9/9 מהקו אבל גם 1/6 מעבר לקשת.

בשורות הבולס הצטיין קובי וייט הקופצני עם 25 נק', טיילר הורטון טאקר שהוסיף 20, וזאק קולינס שלנו שניצל את העדרותו של מובלי כדי לקטוף 12 ריב', 4 מהם בהתקפה, והוסיף גם הוא 20 נק'. טרה ג'ונס הנפלא לא הצליח להתמודד עם הגארדים הקטלניים של קליבלנד, וסיים עם 9 נק', 8 ריב', 7 אס' אבל גם מינוס 26 ב-34 דקות על הפרקט.

פיניקס סאנס 119 (33-29) – לוס אנג'לס קליפרס 117 (29-32)

מזימתי, להמר על הקליפרס כדי שפיניקס תנצח, אמנם הוכיחה את עצמה, אבל לא בלי דפיקות לב במהלך הדרך, כשפיניקס נקלעו לפיגור של לא פחות מ-23 נק' במחצית השניה, אבל קלעו 43 נק' ברבע הרביעי והשיגו את הנצחון המיוחל.

ומי קלע 10 נק' ברבע המופלא הזה, ב-4/6 מהשדה ו-2/3 מהשלוש, כולל בקלאץ'? לא מי שחשבתם, או לפחות לא רק הוא, אלא גם קולין גילספי. מיהו קולין גילספי אתם שואלים? האמת היא שאין לי מושג, אבל זה לא הפריע לו, ואולי אפילו הועיל לו, מכיוון שכמוני גם הקליפרס לא ידעו להתמודד עם האקס פקטור הזה, והפסידו את המשחק. הבחור השני, דוראנט, הוסיף 19 נק' ברבע הרביעי.

לפיניקס הרבו דוראנט עם 34 נק' ב-10/22 מהשדה ו-10/10 מהקו, 7 ריב' ו-8 אס' על 5 איב' ב-41 דק' בגיל 36… הזיה מוחלטת. בוקר עם 17 ו-8 אס' על 5 איב' ב-41 דק', קולין גילספי, איש השעה, הגיבור של הרגע עם 10 נק', כולן ברבע הרביעי כאמור, הוסיף גם 3 אס' וסיים עם פלוס 21 ב-15 דקות על הפרקט. כל הכבוד. ניק ריצ'ארדס עם 16 נק' ב-8/10 מהשדה. ידידי רויס אוניל עם 12 נק', 3 ריב', 3 אס' ב-29 דקות. טיוס ג'ונס המופלא עם 6 נק' ו-5 אס' ב-19 דקות בלבד, ובפינה לשיפוטכם – ברדלי ביל לא קלע וסיים עם מינוס 18 ב-15 הדקות שלו על הפרקט… לך תבין.

הקליפרס, מצידם, חגגו בצבע של פיניקס, כשזובאץ' ממטיר לא פחות מ-35 נק' ב-15/19 מהשדה, קוטף 10 ריב', ומסיים עם פלוס 22 ב-37 הדקות שלו על הפרקט, כאילו קרא את התגובות בפוסט על הקונטנדריות של הקליפרס, לפיהן הוא לא נחשב לכוכב רביעי, והחליט להוכיח לנו, אחת ולתמיד, שאסור להתעלם ממנו, אבל החמיצו משלוש עם 26% בלבד. קוואי והארדן, כוכבי המשנה של הקליפרס, הוסיפו 19 כל אחד, אבל החמיצו כמו משוגעים מעבר לקשת עם 1/6 לקוואי ו-2/9 להארדן, כשהארדן מוסיף גם 15 אס'.

דרו יובנקס שלנו תרם 7 נק', 4 ריב' וחסימה אחת אבל גם במינוס 24 ב-11 הדקות שלו על הפרקט. לא נעים. ופאטי מילס שלנו לא שיחק כלל.

לוס אנג'לס לייקרס 136 (21-39) – ניו אורלינס פליקנס 115 (45-17)

לברון ג'יימס הגיע ל-50,000 נקודות זיכוי בכרטיס האשראי שלו בליגה (עונה סדירה ופלייאוף) במשחק שלא היה תחרותי בשום שלב. ושוב, כמו במשחקים קודמים המפסידים מסתפקים ב-26% לערך, משלוש, בעוד שהמנצחים מקפידים עם 36%, בערך, מהטווח.

את הלייקרס הוביל לברון, עם 34 נק' ב-10/18 מהשדה ו-9/9 מהעונשין, ולא בדקתי עד כמה ה-9/9 הזה משקף, אבל אני מזכיר לכם שבתחילת דרכו בליגה הקליעה של לברון נחשבה לנקודת התורפה שלו, והיום, 20 שנים אחר כך, הוא קולע כמו משוגע משלוש, כולל מטווחי קרי, ועכשיו גם ה-9/9 הזה, אז אני מתחיל לחשוב ש, הזוי ככל שזה נשמע, הבחור פשוט ממשיך להשתפר גם בגיל שבו רוב השחקנים כבר מזמן מגדלים כרס, ונראה מתי, אם בכלל, המכונה הזו תעצור. לוקה הוסיף 30 נק', 15 אס' ו-8 ריב', ג'קסון הייז עם 19 נק' ו-10 ריב'. אוסטין ריבס לא שיחק בגלל פציעה, כמו גם האצ'ימורה. ברוני זכה ל-4 דקות בגארבג' טיים וקלע 2 נק'.

את השקנאים הוביל זאיון עם 37 נק' ב-17/23 מהשדה (!), ו-6 אס' ב-26 דקות בלבד על הפרקט (!!). טרי מרפי הוסיף 19 נק'.

jefffoster10

מינסוטה טימברוולבס (34-29) – פילדלפיה סבנטי סיקסרס (21-40) 112-126

מיניסוטה מנצחים את פילי בעיקר בזכות רבע אחרון חזק, אז נקפוץ היישר אליו. לרבע האחרון הקבוצות מגיעות ביתרון 3 למיניסוטה, אבל הוא נפתח במטח של ניקייל אלכסנדר ווקר ונאז ריד כשפילי לא מסוגלת להתמודד עם התקפת מיניסוטה, ושתי דקות לתוך הרבע ההפרש עומד על דו ספרתי. דיוינצ'נזו ממשיך את הקו שהתוו ריד ו-ווקר עם שלשות שמגדילות את ההפרש, שבשלב מסוים עובר את ה-20, עד לניצחון הנינוח בסך הכל. מיניסוטה קלעה 43 נק' ברבע הרביעי, לעומת 32 של פילי שנקלעו כבר בגארבג' טיים.

נאז ריד,הפעם בחמישייה, הוביל 7 שחקנים בספרות כפולות עם 23 ב-50% מהשדה ומהשלוש. נא"ו (ניקייל אלכסנדר ווקר) היה מעולה מהספסל עם 20 נק' ושני אלה כאמור אחראים על הבריחה ברבע האחרון. אנט סיים עם 18, מקדניאלס עם 17 ו-4 חסימות, רנדל עם 16ו-8 ריב', ודיוינצ'נזו&קונלי עם 12 כ"א, הג'ינג'י מביניהם הוסיף 8 אס' והמבוגר יותר הוסיף 7 ריב' ו-6 אס'. מיניסוטה קלעה ב-56.8% מהשדה עם 45% לשלוש (18-40) וזה היה יותר מדי בשביל פילי.

את הרכב השאריות של פילי הוביל קוונטין גריימס עם 30 והוא בדרך לחוזה יפה בעונה הבאה. קלי אוברה קלע 24, יבוסלה הוסיף 18 ו-7 ריב', וג'ארד באטלר תרם 11. פול ג'ורג'? שיחק 30 דק' וקלע 7 נק' עלובות. איזו עקיצה אכל הבעלים של פילי.

אורלנדו מג'יק (29-34) – טורונטו ראפטורס (20-42) 114-113

משחק בין קבוצה שמשוועת לניצחון לקבוצה שמשוועת להפסד שימקם אותה טוב יותר בתחתית, הסתיים בניצחון מפתיע של הקנדים, ניצחון שהפתיע אפילו אותם כי הם לא כיוונו לו. שלוש דקות לתוך הרבע האחרון, הראפטורס עלו ליתרון 12, והתחילו להושיב על הספסל את כל סגל א' שלהם. המג'יק נגסו ונגסו בהפרש, והראפטורס לא שינו את החמישייה – את המשחק סיימו ג'מאל שד, אורלנדו רובינסון, איי ג'יי לאוסון, ג'ארד רודן וג'קובי וולטר. האחרון אחראי לניצחון, עם המהלך הבא:

בארט הוביל את המנצחים עם 21 נק', 8 ריב' ו-9 אס', בארנס, פולטל ו-וולטר הוסיפו 17 כ"א – בארנס עם 13 ריב ו-3 חט', פולטל עם 7 ריב'. קוויקלי קלע 15, ולאוסון הוסיף 13. באנקרו היה עצום באורלנדו עם 41 נק', 8 אס', 8 ריב' ו-4 חט', פרנץ היה טוב גם הוא עם 28 אבל מלבדם רק KCP וטריסטן דה סילבה קלעו בספרות כפולות, עם 12 כ"א

אטלנטה הוקס (28-34) – מילווקי באקס (35-25) 127-121

במחצית ראינו שש-שש, עת היא הסתיימה בשוויון 66. גם הרבע השלישי הלך צמוד, והקבוצות נכנסו לרבע האחרון ביתרון 3 לאטלנטה. יאנג עוד שמר את ההוקס ביתרון 5, אבל 9 דקות לסיום איי ג'יי גרין השווה את התוצאה ומשם זה הלך לכיוון של הבאקס, כאשר אלה בעיקר קייל קוזמה וקווין פורטר ג'וניור שמספקים את הסחורה בצד של המגרש בו הם אוהבים לשחק, ויאניס כבר עשה את זה 8 שלוש דקות לסיום. ההוקס התעוררו ושלשה של לאברט עוד קבעה שוויון 121, 1:02 לסיום, אבל ההוקס לא הצליחו לקלוע בדקה שנותרה, לילארד ולופז קלעו ויאניס סגר עניין מהקו.

יאניס עם טריפל דאבל נאה של 26 נק', 12 ריב' ו-10 אס' הוביל את הבאקס. לילארד קלע 23, קוזמה 17 ו-10 ריב' ולופס 13 ו-13 ריב', השלימו שלושה שחקנים עם לפחות דאבל דאבל בבאקס. מהספסל תרמו גארי טרנר&קווין פורטר ג'וניור 15 כ"א. את ההוקס הוביל פאק טריי יאנג עם 28 ו-13 אס', אך רק עם 1-6 מהשלוש, לאברט קלע 21 מהספסל, דניאלס היה טוב מאוד עם 16, מוחמד גאייה סיים עם 15 וטרנס מאן קלע 12.

אינדיאנה פייסרס (35-25) – יוסטון רוקטס (37-25) 102-115

הפייסרס נשארים צמודים לבאקס במאבק על יתרון הביתיות במזרח, עם ניצחון על קבוצה טובה שמקרטעת. במחצית עמד הפער על 10 נק' לטובת הפייסרס, והוא צומק מעט ברבע השלישי אך רבע רביעי שבו יוסטון קלעו 19 נק' בלבד (מול ההגנה של הפייסרס…) סתם את הגולל על ניסיונות הרוקטס לנצח את המשחק, על אף ש-9 דקות לסיום הם עוד הצליחו לעלות ליתרון מסל של אמן תומפסון. מהנקודה הזו ועד לסיום, הרוקטס הוסיפו 6 נק' בלבד, וזה גמר את המשחק.

שישה שחקנים בספרות כפולות אצל הרוקטס, ובראשם שנגון עם 25 נק', 9 ריב' ו-7 אס'. איסון קלע 16 מהספסל עם 14 ריב' (8 בהתקפה), תומפסון&ברוקס קלעו 13 כ"א כשהצעיר יותר מוסיף 12 ריב', וסמית'&גרין קלעו 12 כ"א כשג'בארי מוסיף 9 ריב'. הרוקטס, שימו לב, ניצחו את הפייסרס 58-35 בריב', אבל לא חסמו אף לא כדור אחד.

אצל הפייסרס גם שישה שחקנים בספרות כפולות ובראשם האליברטון עם 28 נק' ו-15 אס', סיאקם עם 18, טרנר&נייסמית' עם 16 כ"א (טרנר הוסיף 4 חסימות), טופין עם 13 ותומאס בריאנט סיים עם 10. יצוין אנדרו נמבהארד שאמנם סיים עם 5 נק' בלבד אבל תרם גם 5 ריב', 6 אס' ו-4 חט'. הפייסרס מסרו 34 אס' לעומת 22 של יוסטון, ואם נשווה לנתון הקודם – הפייסרס מסרו אסיסט אחד פחות ממספר הריבאונדים שהם לקחו.

הדורבן

סן אנטוניו ספרס (26-34) – ברוקלין נטס (21-40) 113-127

משחק עם קבוצות בלי הווה אבל אולי עם עתיד שהיה צמוד במחצית הראשונה, כשהיתרון עבר כמה פעמים מצד לצד. דווין ואסל, שלא נראה טוב העונה בטח ביחס לציפיות ממנו, פתח בסערה עם 8 נקודות מהירות כחלק ממחצית ראשונה של 13 וקאם תומאס המשיך בעונה הנפלאה עם 13 משלו. ריצת 21-5 של הספרס כמה דקות לתוך המחצית השנייה העלתה אותם ליתרון 21, כשכריס פול הוותיק מפעיל נהדר את ביסמאק ביומבו המתקמבק וגורם לו להיראות כמו שחקן לגיטימי בליגה. צריך גם לתת קרדיט לביומבו שידע לנצל כל בונבוניירה בדרך לדאבל-דאבל במשחק.

ואסל המשיך להשתולל עם שיא קריירה בנקודות (37) ושלשות (8), היתרון קצת צומק בזכות קאם תומאס, אבל הספרס הצליחו לשמור אותו סביב ה-15 וסיימו עם הניצחון ביד. ואסל הוסיף גם 4 חטיפות ו-9 ריבאונדים (רחוק 2 משיא קריירה) והיה פשוט רותח בשני צידי המגרש. שישה שחקני ספרס סיימו בדו-ספרתי, כולל דיארון פוקס (15 ו-7 אסיסטים), סטף קאסל (17-6 ו-2 חטיפות), כריס פול (11-7 ו-2 חטיפות) וקלדון ג'ונסון (15 ו-8 ריבאונדים) אצל המפסידים תומאס סיים עם 24 ו-6 אסיסטים, אבל חוץ ממנו ומקאם ג'ונסון (17 נקודות) אף אחד לא הופיע למשחק, כולל דיאנג'לו ראסל שהסתפק ב-12 נקודות ב-36% בלבד מהשדה.

ותראו מי בא לבקר לראשונה מאז שגילו לו את קריש הדם: