וואי, המון זמן לא הייתי פה. בעיקר כי חיים. נדמה לי שהפעם האחרונה שראיתי משחק כדורסל בלייב היה באמצע דצמבר, אבל אז חופש, וילדה ועבודה, ועוד עבודה, ואירועים אישיים משמחים יותר או בעיקר פחות. המשחק שנרשמתי בו נגד שארלוט בוטל, גם לא יכולתי לראות את לוקה מול דאלאס למרות שנרשמתי, בגלל בלת״מים, ובסופו של דבר מינסוטה, שיהיה.

האמת היא שבתור מישהֿו שכבר 7 שנים מסקר קבוצות מערביות, קצת נמאס לי מקבוצות מערביות. ואני תמיד יותר שמח כשאיזו ניקס או פייסרס או היט מגיעים לכאן, כי יש לי פחות הזדמנויות לראות אותם. את הוולבס ראיתי בטח כבר איזה 4-5 פעמים בחיים, כולל פעם אחת בה אנט קלע איזה 50 נקודות מול הווריורס לפני 3 או 4 שנים. אבל שיהיה – אם זה המשחק שמסתדר לי מבחינת לוחות הזמנים, אז שיהיה. חוץ מזה, לוקה נגד אנט זה מצ׳ אפ כמעט טוב כמו חואן הרננגומז מול אנט, אז מי אני שאגיד לא.

בקיצור, משחק ראשון שבו אני חוזה בלוקה במדים סגולים זהובים. ראיתי אותו איזה פעמיים שלוש במדים של דאלאס, אבל הגיע הזמן לראות את הפירות של הטרייד הכי מתוקשר בהיסטוריה בערך. לא? אגב, אותו סלובני, מתקבל בתשואות חמות מאד מאד בחימום (שחלק ממנו הוא מבלה בלהחטיא מקילומטרים בזריקות משלושת רבעי מגרש משל היה סטף, אבל בפוזל), כיאה וכנאה.

הלייקרס מצידם, ברכו את בואי, בכך שהם הביאו לי אחלה מושב שבעולם, בחלק העליון של היציע התחתון, או משהו כזה. באלכסון לסל.

ובגזרת, השיט שאמריקאים עושים – היום זה יום אב+בת, מה שאומר שאיזה אבא והבת שלו זייפו את ההמנון, ואחר כך גם נראה את המעודדות רוקדות עם האבות שלהן. גם לי יש בת, ואם הבת שלי תידרדר לחרטוטים האלה, יש מצב שזה יעצבן אותי (מצד שני, על מי אני עובד, אני סאקר של קיטש). מה שכן, אם הבת שלי רוצה עוד איזה 13-14 שנה ככה להיות לייקר-גירל, אז תפאדל. למה לא.

יש משחק, אז נראה משחק

יש לי תחושה עמומה שבמשחק הזה שבו גובר ורנדל לא משחקים (בין השאר), והלייקרס פשוט בכושר טוב לאחרונה, הביתיים יפתחו לאורחים את הישבן. והאמת היא שאני בסדר עם זה, לא רק שאני מחבב את לוקה ואת ריבס, אפילו את לברון אני פחות מתעב משתיעבתי אותו פעם, ועם מסירת פוטבול אדירה של דונצ׳יץ׳ ללברון, שקובעת 3-9 ללייקרס, זה בהחלט מתחיל בכיוון הזה. הנה העניין – בסופו של דבר, אני אוהב קבוצות שמשחקות כדורסל יפה, ואין מה לעשות, קבוצה עם לוקה, ריבס ולברון היא קבוצה שבוודאות תשחק כדורסל יפה.

צריך גם לומר שההגנה של הוולבס, שרק לפני שנה היתה אול ת׳אט בניצוחו של גובר, היא כבר לא אול ת׳אט. לברון נשאר חופשי לשלוש (גם לוקה, אבל הוא מחטיא), לוקה מצידו מתבריין על כל מי שמנסה לשמור אותו, ובאופן כללי, הלייקרס מתחילים בכך שהם עושים את על מה שבא להם על המגרש, במיוחד לוקה שהוא באמת פנומן שאין דברים כאלה (איפה אנט ואיפה הוא. עדיף כבר המצ׳ אפ של אנט עם הרננגומז, יותר כוחות). וכשאני אומר שאין דברים כאלה ,הכוונה היא שאחרי 9 דקות משחק יש לו כבר 11 נק׳, 4 ריב׳ ו 5 אס׳ והוא עושה בגדול מה שבא לו, חוץ מלהצליח לקלוע את השלשות האלה, שזה לא.

ואז הרקדניות מגיעות שוב, עדיין ללא האבות. חבל, אני מת לראות את הפאדיחות שם ולדמיין את עצמי עוד 13-14 שנה ככה עם הבת שלי מבייש את הפירמה ומוציא שם רע לישראלים של אורנג׳ קאונטי.

והנה, ריפ המילטון עולה על המגרש. שנים לא ראיתי אותו. אה לא, רגע… זה איזה מישה ובשם ג׳ורדן גודווין שלובש מסכת ריפ המילטון ואפילו קולע ליי אפ עם הכניסה שלו למשחק. יפה לו. עכשיו רק נשאר לו לרוץ בין חסימות ולקלוע המון מ-2 רחוק והוא יהיה ממש כמו המקור. מהצד השני, דילינגהם מראה איזה יופי של כדרור יש לו, וגם עד כמה הוא לא מבין מה זה שעון במשחק כדורסל, ועם כל הכדוררים ועוד קרוס-אובר ועוד אחד ועוד אחד והקהל גם הוא ״הו״ ו ״הא״, וכך עוברים להם 24 שניות, וקצת אחר כך הרבע כולו מסתיים ביתרון 16 מאד משקף.

אני צריך לומר משהו – נאז ריד הוא שחקן לא טוב. אני מבין שהוא סטרץ׳ 5 שאין דברים כאלה, אבל כשאתה רק סטרץ׳ 5, אבל אתה איטי תגובה, איטי רגליים וחסר יכולת אמיתית לקלוע מתחת לסל מול הגנה סבירה ומעלה זו בעיה. אז כן, יהיו לו משחקים בהם הוא יקלע 6 שלשות אבל כרגע הוא על אפס, וכרגע, זה 5 דקות אל תוך הרבע השני, שזה גם הזמן שבו לוקה חוזר למשחק אחרי הפסקה ארוכה ארוכה, בעוד הלייקרס מובילים באיזה 20 הפרש, במשחק שאני חוזה, שרבים ייצאו מנו הרבה לפני שריקת הסיום. (שתי דקות אחרי האמור, נאז ריז מוכיח את שכתבתי ועושה עבירת תוקף שלומיאלית בחצי מתפרצת. לכו תבינו).

אגב, הלייקרס טוחנים לוולבס את הצורה, למרות שהם (כלומר, הלייקרס) עוברים יום רע מהשלוש אם היום שלהם היה יום טוב מהשלוש, היתה יכולה להיות כאן תבוסה שאין דברים כאלה. כך, זאת עדיין תבוסה, אבל יש דברים כאלה מדי פעם (טוב, בעצם מהצצה בדף הסטטיסטיקה 8-20 מהשלוש זה לא רע. זה נראה יותר גרוע משזה באמת).

מה שגם צריך לומר, הוא שעם שלוש דקות למחצית, הרבע השני הוא כדורסל חרא של ממש. הלייקרס כאילו קלטו שהיום מינסוטה לא תנצח אותם גם אם ישחקו עוד יומיים (שזה פרדוקס, אני יודע ,אבל תהיו איתי) ובתמורה הפסיקו לשחק גם בעצמם. אני יודע שלמעלה כתבתי שקבוצה עם ריבס, לברון ולוקה לא יכולה לשחק כדורסל מגעיל, וזה אולי נכון, אבל לפרקים זה ממש ממש לא נכון. הרבע השני כולו הוא כדורסל מגעיל. ואז קורה דבר ולוקה עושה עבירה על לוקה, שזה חתיכת הצטרפות מקרים כשחושבים על זה, שבכלל נותנים לגארזה לשחק, ושקוראים לו לוקה, ושדונצ׳יץ׳ שומר עליו. אבל עובדה, ואתם יודעים מה – גארזה אפילו קולע אחת מהשתיים. יפה. או לפחות יותר יפה מהאייר בול שלברון עושה מהשלוש, כשהוא פתוח לחלוטין ממסירה של לוקה, כלומר, לוקה הסלובני. זה של הלייקרס.

עם דקות הסיום של המחצית הראשונה, אנט מנסה להחזיר את הצבע ללחיים של הוולבס, ואפילו מצליח פה ושם, כשההפרש בירידה למחצית הוא מינימלי יחסית למה שהיה יכול להיות לו הכדורסל היה פחות מגעיל. 11 הפרש בלבד, באדיבות שלשת באזר של טרנס שאנון.

והנה האבות עולים לרקוד עם הבנות, ואני מפספס את זה כי הלכתי להביא קולה מחדר העיתונאים. נתפוס ביוטיוב, רגע אחרי שאראה את המיליון שלשות שסטף קלע היום במשחק המוקדם.

המשחק חוזר ובעוד אני רואה את אנט מבודד על לוקה ובכל זאת לא מנסה אפילו לעשות משהו מול השומר השמן והלבן שמולו, אני נזכר בכך שאנט משווה את עצמו לפעמים למייקל ג׳ורדן, והתשובה שלי היא פחחח…. מייקל היה לועס שומר כמו לוקה באחד על אחד. לעזאזל, אפילו מייקל המודרני, הלא הוא קנדי בשם שג״א היה לועס אותו בצורה דומה.

אגב, קנכט לא עלה לשחק עדיין. לא שזה משנה במיוחד, אבל נזכרתי שיש שחקן כזה, שבתחילת העונה דיברו עליו בתור מועמד לרוקי השנה, אז זהו שלא. כבר עדיף מרק ווליאמס של שארלוט. עזבו, עדיף אפילו מרק ווליאמס היותר מגניב. כלומר, האיש הזה:

ועכשיו שהוצאתי את זה מהסיסטם, מרחיקים את אנט מהמשחק. כבר כתבתי פעם שלפעמים עדיף לראות כדורסל בטלויזיה כי אז אפשר להבין מה הולך, אבל כן היתה פה איזה טכנית על משהו שהוא עשה או שהוא לא עשה, והעובדה היא שאנט, בכל זאת השחקן הכי טוב של הוולבס אפילו ביום לא משהו, כבר לא ישחק כדורסל היום. הקהל למקרה שחשבתם אחרת – דווקא לא מבסוט, שזה יפה. רצו לראות משחק, וב 15 הפרש כשהכוכב של היריבה לא ישחק ,ספק אם באמת יהיה פה משחק, לא שבאמת היה. והקהל כולו שורק לשופטים בוז מנומס כזה , שזה המקבילה האמריקאית ל ״השופט בן זונה״ אבל בפאסיב אגרסיב ועם פחות נהמות.

דונצ׳יץ׳ מצידו, שאחרי תחילת משחק מהממת, ממשיך בצליעה, מחטיא את השלשה השביעית שלו במשחק (שלוש יותר מאשר נאז ריד המושמץ. בינתיים), ואיכשהו למרות שהמשחק ממש גמור, התוצאה לא אומרת שהוא ממש גמור (רק מינוס 13 שהופך למינוס עשר באדיבות נא״ו שניה אחר כך). אבל עזבו, המשחק גמור. או שלא.

ובגלל שאני בדרך כלל יורד על אנשים, צריך לומר בכל זאת מילה ממש טובה היום – לברון גם בגיל 40 הוא שחקן מספיק טוב בשביל להיות הרבה יותר טוב מכל שחקן של מינסוטה, ובסך הכל הוא נותן משחק מנהיגותי אדיר. דיברתי על זה בעבר, אבל לא מדברים מספיק על השינוי שלברון עבר ב 3-4 השנים האחרונות מבול הוגר, לפוינט פורוורד של ממש שמנווט ועושה הכל, למרות שהכדור כמעט אף פעם לא בידיים שלו. בכל מקרה, פרט לאותו איירבול מקודם, הוא נותן משחק דומיננטי מאד, גם אם הוא נותן לדונצ׳יץ׳ לנהל את המשחק קצת יותר. היום הוא גם בא במוד ״דניס רודמן״ כשיש לו לא רק המון ריבאונדים, אלא גם המון קונטסטד ריבאונדים. לא חוכמה כשמול השחקן הכי פיזי הוא נאז ריד, שהוא כאמור לא פיזי בכלל.

הרבע השלישי והרק מעט פחות מרדים מהרבע השני (באדיבות הטכנית ההיא של אנט) מסתיים כשהלייקרס מובילים ״רק״ ב 11. מי טוב אצל הזאבים אתם שואלים? אף אחד אני עונה, אבל כן צריך להזכיר את נא״ו שעושה פה ושם דברים לא רעים וגם נותן הגנה סבירה ואולי גם טרנס שאנון האלמוני למדי, נראה סביר באופן יחסי. אבל בואו, לא נא״ו ושאנון הם אלו שינצחו את הלייקרס.

ואם נחזור שניה ללברון מול דונצ׳יץ׳, באמת שכל הכבוד לפתיחה של לוקה, אבל הוא לא מחובר לקבוצה. העובדה היום לפחות היא שברגעי הפתיחה כשהכל היה עדיין בבלגן, לוקה פרח. אבל במשחק הקצת מגעיל וה״סקראפי״ שהתפתח אחרי זה, זהו לברון שלוקח את המושכות, ולוקה נראה קצת הרבה לא שייך. אני בטוח שזה עוד ישתנה, כי לא יכול להיות שלוקה יהיה רק שחקן לרגעי היילייט ואילו לברון יהיה שחקן לרגעי כדורסל, אבל כרגע זה המצב. אגב, עוד שחקן לרגעי כדורסל שצריך לדבר עליו זה ריבס ,שתמיד בא ועושה דברים ראויים.

מסירת פוטבול שניה היום ללוקה, רק שבפעם הקודמת זה היה ללברון שידע לסיים והפעם זה לקנכט שכן קיבל דקות בסוף, אבל לא יודע לסיים (אבל יילך לקו). בזבוז רציני של לוקה ״מהומס״ דונצ׳יץ׳.

אז זוכרים מה שאמרתי קודם? טרנס שאנון במתפרצת עושה שש הפרש. ות״פ לייקרס? ות״פ? איך אתם נותנים לקבוצת הג׳י ליג הזאת לחזור ככה מולכם? לא ברור. מה גם שמשחק צמוד נוגד את האינטרסים שלי וגם את האמ'לק שרציתי לאמלק בו את המשחק (״משחק של 10-15 הפרש לכל אורך המשחק בהילוך שני, הוא חרא משחק״) . והנה, אחרי החזרה מפסק הזמן, מקדניאלס מוריד את ההפרש עוד יותר ל-4. אבל זה בסדר, כי לפחות אין לו שם של בחורה. הלייקרס אגב, נראים בפניקה. אבל מזל שיש נאז ריד שמנגר לו עוד שלשה להנאת הקהל.

אבל עצרו הכל, בשלוש הפרש, לוקה אשכרה קולע שתי נקודות. דבר שקרה רק פעם אחת מאז הדקה השביעית של המשחק. הבעיה היא רק שהוא מקנח את הקליעה הזאת בהחטאה מהקו ועוד איירבול מהשלוש, כשמיד אחריו גם לברון עושה איירבול נוסף מהשלוש. מה שנקרא, ות״פ לייקרס, ות״פ?? רק שאחרי שמונה החטאות מהשלוש, לוקה על שמירה זורק שלשה בנפילה, וסוף סוף קולע את השלשה הכי קשה שהוא זרק כל היום. שבע הפרש. אבל אז שתי פעולות טובות של לברון, אחת בהתקפה עם שתי נקודות ואחת בהגנה. תשע הפרש, דקה ורבע לסיום, הקהל יוצא. כמעט תם, ומיד אחרי זה גם נשלם.

בדרכי החוצה שמעתי איזה צופה זקן אומרת לאשתו (כלומר, לאיזו צופה זקנה): They played a great first quarter, and then they stopped playing

בדיוק, זה האמ׳לק שחיפשתי.

הלייקרס מנצחת 102-111 במשחק דרדלה. לברון מעל כולם עם 33 נק׳, 17 ריב׳ ו 6 אס׳. ריבס עם 23, לוקה עם 21 נק׳, 13 ריב׳. 30 אחוז מהשדה ו 11 אחוז מהשלוש. ג׳קסון הייז במשחק הגנה סולידי עם 10 נק׳ ו 7 ריב׳. מנגד שאנון במשחק קריירה של 25 נק׳, אנט עם 18 לפני שהוא הועף מהמגרש. מקדניאלס 15 ו-8 ריב׳, נא״ו עם 14, קונלי קשישא עם 10 וריד עם 3 נקודות בלבד.