חם מהתנור: בילאפס פורש מכדורסל/רועי ויינברג

אגדת הפיסטונס בעבר, צ'אנסי בילאפס, פורש מכדורסל בגיל 37.

בילאפס נבחר בבחירה השלישית בדראפט 1997, אחרי טים דאנקן, ולפני טרייסי מקגריידי. השחקן שיחק בקבוצה שבחרה בו, בוסטון סלטיקס, ולאחר 51 משחקים הועבר לטורונטו ראפטורס. אצל הקנדים הוא שיחק עונה אחת, ואז עבר שוב, הפעם לדנבר. נראה כאילו בילאפס מצא בית חם בדנבר, אבל לאחר 68 משחקים חתם כשחקן חופשי במינסוטה טימברוולבס, בה השלים טריו עם סם מיצ'ל וקווין גארנט הצעירים. בילאפס שיחק עמם שנתיים, בהן הפריך המחשבות עליו כבאסט דרראפט, אך לא הצליח לעבור את הסיבוב הראשון.

בילאפס הפך לשחקן חופשי, וחתם בדטרויט פיסטונס על חוזה שש-שנתי. עם דטרויט הוא הגיע לגמר פעמיים ברציפות, נבחר 3 פעמים לאול-סטאר, פעם אחת לחמישיית הליגה השנייה, פעם אחת לשלישית ופעמיים לחמישיית ההגנה השנייה, אך לשיאו הגיע בעונת 2003/04, בה קלע 16.9 נק' עם 5.7 אס' למשחק, וזכה באליפות נגד הלייקרס של שאקיל אוניל, קובי בראיינט, גארי פייטון וקארל מלון-4 שחקנים שנכנסו, או יכנסו, להיכל התהילה. הוא נבחר ל-MVP סדרת הגמר.

לאחר תקופתו בדטרויט, בילאפס, שנודע כ"מיסטר ביג שוט", הועבר לדנבר תמורת אלן אייברסון, בטרייד שסימן את תחילת הסוף של הפיסטונס הגדולה. יחד עם הסקורר המוכשר כרמלו אנטוני, הנאגטס הגיעו לגמר המערב, אבל לא הצליחו לשחזר הישגיו של בילאפס בדטרויט, למרות עונות אול-סטאר ובחירה לחמישיית הליגה השלישית של בילאפס.

צ'אנסי עבר לניקס יחד עם אנטוני ב-2011, ושיחק עונה אחת במועדון, בה קלע 17.5 נק' עם 5.5 אס'. בילאפס שיחק בקליפרס מ-2011 עד 2013 כמחליפו של כריס פול, ובפיסטונס בעונה האחרונה, עונה ששימשה כעונת פרישה לשחקן. ב-17 שנות משחק, השחקן קלע 15.2 נק' עם 5.4 אס' למשחק, וזכה במדליית זהב באליפות העולם בכדורסל של 2014.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  2. טישון

    10 ספט 2014 18:48:53

    לא חושב שנהניתי כלכך ממשחק של רכז כמו של צ'ונסי בשיאו אם זה השלשות שבאות משום מקום,המסירות או היכולת להיכנס לסל .צ'ונסי ידע מה לעשות עם הכדור בלי הרבה אגואיזם וגם בצד ההגנתי הוא היה מצויין.
    כשמדברים על קבוצות גדולות הם היו פיספוס ויכלו להוציא הרבה יותר מטבעת אחת,מחזק בעצם עוד יותר את העובדה שהספרס הפרנצ'ייז הכי גדול בעשור האחרון בלי שום ספק ומה שמדהים הוא שזה נמשך עד היום.

    2. Mbk

      10 ספט 2014 18:55:28

      מסכים
      דטרויט הופיעה 5 פעמיים ברציפות בגמר המזרח כולל קביעת המאזן הטוב בתולדות המועדון ( טוב יותר מהבד ביוס המקוריים )
      הפסד הזוי ללה ברון וקליבלבד מנע שחזור של גמר 2005
      דטרויט הייתה רחוקה טעות אחת של ראשיד בהגנה מ2 אליפיות ברצף

      צונסי אפילו משך את דנבר לגמר המערב

      יש משהו הזוי כששחקן פורש מדברים עליו ומסכמים את פועלו כאילו הוא מת

  3. אשך טמיר המקורי

    10 ספט 2014 19:04:03

    אחד הווינרים הגדולים, שחקן של משחק ולא של סטטיסטיקה.
    ה-מנהיג של אחת הקבוצות הגדולות והמיוחדות שהיו.
    שחקן שתענוג לאהוד אם הוא בקבוצה שלך (ובכלל לצפות בו).

    השם יקום דמו.

  4. עגל

    10 ספט 2014 20:58:47

    שחקן ענק, שמתי לב שלאף אחד אין מילה רעה עליו.
    אני מצטרף לכל מה שנאמר למעלה. ההפסד ללברון ולקליבלנד בא בסדרה מהאגדות של לברון, משהו חד פעמי.

    1. מומי שאוהב חציל בטחינה

      10 ספט 2014 21:08:55

      למומי יש מילים רעות עליו
      מומי שם בט גדול על זה שהלייקרס יקחו אליפות ב 2004
      בא לו פתאום צ'ונסי וגמר למומי את הצ'אנסה לדפוק קופה
      מומי נתן משמרות כפולות ומכופלות במונית לסגור את החוב

  9. דורבן32

    11 ספט 2014 10:22:17

    שחקן שאני ממש אוהב. לדעתי לא הוערך מספיק בהשפעה העצומה שלו על הקבוצה ולראייה איך דטרויט נראתה מרגע שהוא עזב לעומת השיפור בדנבר.
    פרץ רק אחרי כמה שנים כשחקן בינוני מינוס

  11. עומר

    11 ספט 2014 18:52:02

    אפילו בניקס היה גדול! דטרויט בשנתיים של הגמר הייתה קבוצה אדירה, וכיפית לראות. הנצחון שלהם על הלייקרס היה כמו הניצחון של ס"א על מיאמי, זה היה רגע של אושר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט