עולה לשלוש הוא טור שבועי שלי (בתקווה) שבו אעלה על הכתב שלוש מחשבות / תהיות / מסקנות שעלו לי בראש ממשחקי הספרס בשבוע החולף. השם הוא רק רפרור לשלוש הנקודות: לא יהיו כאן בהכרח שלשות, אין חשיבות לסדר הנקודות, ולא תמיד יהיה פה ויקטור וומבניאמה.

בשבוע שעבר לא עלה טור מתוך כבוד לדדליין (אבל כן עלתה התייחסות לטרייד על פוקס), והשבוע נתייחס גם נתייחס לוומבניאמה.

1. ויראלי

משהו רקוב במדינת טקסס. מלך ההיילייטים הוויראלי וומבניאמה לא כתמול שלשום, וזה מעורר דאגה. למתבונן מהצד – קרי הצופה בתקצירים וקורא הבוקס-סקורים – הדבר לא בהכרח יבלוט לעין, שהרי שב-10 המשחקים האחרונים וומבי רושם ממוצע של 20 נקודות ו-3 חסימות למשחק*, אבל במבחן העין וומבי נראה מותש. גמור. סחוט כמו הסמרטוט של הספונג'ה בערב שבת.

גם במבחן התוצאה וומבי נכשל, כי אם הוא רושם מספרים כאלה ומפסיד, מה זה שווה בכלל? הספרס ניצחו רק שלושה מעשרת המשחקים, ולפחות את חלקם הם היו צריכים או יכולים לנצח אם וומבי היה קצת יותר בעניינים: רק בשבוע האחרון הם קיבלו בראש במשך שלושה וחצי רבעים משארלוט, אחת משתי הקבוצות הכי גרועות במזרח, ואיבדו יתרון 7 מול בדקות הסיום מול אורלנדו, אחת מקבוצות ההתקפה הכי גרועות בליגה.

זאת ועוד: אחרי פתיחת עונה מבטיחה, עם כמה משחקים הגנתיים מרשימים, הספרס ירדו למקום ה-21 בדירוג ההגנתי. תואר שחקן ההגנה, שבמשך חודשיים היה רשום על שמו של וומבי בקונצנזוס מקיר לקיר, עלול לחמוק ממנו אם המצב יימשך – שכן אפשר יהיה לתת נגדו בדיוק את אותן הטענות מהעונה שעברה, בטח כשמנגד ג'ארן ג'קסון ג'וניור מוביל את ההגנה של הממפיס למקום ה-2 במערב.

טוענים שיש לוומבי מחלת ריאות כלשהי, שהוא סוחב אותה כבר שבועיים ואולי לא התאושש ממנה. השאלה היא אם זה לא קשור גם לשחיקת החומר, כי פחות או יותר מתחילת ינואר – כבר למעלה מחודש – הוא הגבוה היחיד של הספרס על המגרש רוב דקות המשחק. זה התחיל כשג'רמי סוהן נפצע ונמשך כשסוהן חזר ותופקד בתור הסנטר המחליף שלו ל-20 דקות בממוצע. רוב מוחלט של הדקות שלו וומבניאמה משחק עם האריסון בארנס או קלדון ג'ונסון כגבוה נוסף, כך שבפועל הוא נאלץ לשאת על כתפיו הצנומות את כל עול הריבאונד וההגנה על הטבעת, שלא לדבר על ההתקפה.

2. פלסטר

הביאו לו אמנם בטרייד דדליין את דיארון פוקס, שייקח ממנו עול התקפי – אבל בינתיים זה רק פלסטר קטן, לא פתרון אמיתי לבעיה, ולא באמת מאפשר לוומבי לנוח. אולי להפך, אפילו. במשחק הבכורה של פוקס במדי סן אנטוניו, מול אטלנטה, הספרס שיחקו בקצב של 113 פוזשנים – כמעט 10 יותר מהממוצע של הקבוצה הכי מהירה בליגה (ממפיס עם 104.5 פוזשנים) ו-15 יותר מהממוצע של הספרס העונה.

מה שכן, פוקס באמת מביא לספרס תוספת משמעותית בתור שחקן שיכול לקחת על עצמו במיוחד בקלאץ', אבל לא רק. פוקס רושם כ-16 חדירות לסל (דרייבים) בממוצע, שזה שווה ערך למקום השביעי בליגה, ולמעלה מ-8 יותר מהשחקן השני של הספרס במספר החדירות – סטפן קאסל. מיותר לציין שהוא גם מסיים את החדירות האלה טוב יותר מקאסל, וכמו שראינו מול אטלנטה וגם בהפסד לשארלוט, הוא יכול לייצר לספרס יש מאין: הספרס ניצחו את אטלנטה עם מהלך שהצליח ברובו בזכות הגרביטציה של פוקס בהתקפה וכמעט ניצחו את שארלוט עם שלשה של פוקס על הבאזר, רק שהיא נזרקה חצי שנייה מאוחר מדי.

הגלים שפוקס עושה גם משפיעים על דווין ואסל, שמרגיש יותר משוחרר עכשיו כשהוא לא צריך לשחקן מול הגארד הכי טוב של היריבה או מול שמירה כפולה. עוד מוקדם לתת ציוני הערכה לשילוב של פוקס בסן אנטוניו, כי עברו רק 4 משחקים, אבל כבר עכשיו רואים את פוטנציאל התרומה שלו לשאר חלקי הקבוצה ולמה בספרס התלהבו לעשות את הטרייד הנכסף.

3. מועד לניתוח

גם היכולת של הרוקי סטפן קאסל קצת מסווה את הבור שהספרס היו יכולים להיקלע אליו לנוכח המצב של וומבניאמה. ב-10 המשחקים האחרונים קאסל קלע 16.6 נקודות ב-39% מהשלוש ונראה פשוט אש מבחינת הביטחון והיכולת שלו להגיע בכוח לסל. 

למעשה קאסל נראה ומתפקד בתור השחקן השני בטיבו ברוטציה של הספרס, שאם שכחתם כוללת את האריסון בארנס הוותיק, את דווין ואסל שאמור להיות אס ואת כריס פול הבלתי נגמר. היכולת של קאסל עוד יותר מרשימה כי במשחקים האחרונים הוא עולה עם החמישייה השנייה – פול עדיין פותח מאז שפוקס הגיע, והספרס לא השכילו להבין שעם כל הכבוד להבטחות שאולי ניתנו לו בקיץ, הנסיבות השתנו והוא צריך לעלות מהספסל.

יכול להיות מאוד שכל זה מכוון מבחינת הספרס, שעדיין מתייחסים לזה כאל עונת ניסוי ותהייה ודוחים את "הניתוח" הכללי שצריך לעשות לסגל לקיץ. הם מסתכלים על המשך הלו"ז ועל הקבוצות שמעליהם בטבלה, ומבינים שכדי לעקוף אפילו את גולדן סטייט הם יצטרכו לנצח בסביבות ה-20 משחקים מתוך ה-31 שנשארו להם, בהנחה שגם גולדן סטייט תשמור על מאזן של 50% במה שנותר לה. רק 8 מהמשחקים שנשארו לספרס הם מול קבוצות לוטרי מובהקות, ונשארו להם שני מפגשים מול בוסטון, שניים מול הקאבס ומשחקים מול אוקייסי, ממפיס ויוסטון בין השאר, כך שהם יצטרכו לנצח לפחות 10 פעמים קבוצות פלייאוף או קונטנדריות בשביל התענוג של להגיע לפלייאין מהמקום העשירי.

לכן הם בוחרים במודע שלא להמר על סנטר זקן או יקר ולבזבז עליו כסף או בחירות דראפט, הם נותנים לפול לפתוח כדי לשמור על כבודו אבל בפועל משחקים עם קאסל בקלאץ' והם בעיקר מנסים להעביר זמן עד סוף העונה – כי אולי ההגעה של פוקס האיצה את תהליך הבנייה אבל הם מעולם לא התכוונו לסיים אותו השנה. העזרה בדרך, היא עוד לא הגיעה, ובינתיים אולי אפילו כדאי לטובתו של וומבניאמה לתת לו כמה משחקי מנוחה.

*הנתונים לכל אורך הטור נלקחו מלפני המשחק מול וושינגטון הלילה