מאזן ינואר: 10-4 

מיקום ינואר בקונפרנס מערבי: 1 

שינוי מיקום לעומת חודש שעבר: – 

סיכום חודש: 

התאוששנו טיפה מהטרייד לייקרס דאלאס? כן, חצי מהפוסט הזה שעסק ביריבות עם המאבריקס נזרקה לפח.   

טוב, אפשר לסכם את העונה הרגילה ולהתחיל בשקט להתכונן לפלייאוף? כי התחושה שלי שזה מה שאנחנו רואים! מה זה הבית ז&%$#  הזה??? מי מפסיד פה לגולדן סטייט למרות 52 הנקודות של שג"א? מי סופג מדאלאס ללא לוקה דונצ'יץ' 121 נקודות??? מי הידרדר למקום ה-10 ברייטינג ההגנתי בשבועיים האחרונים??? מי הפסיד לגולדן סטייט, קבוצה בירידה אדירה? עכשיו ירדתם למצב 2, עשיתם 100 שכיבות סמיכה והעמדתם הגנה ראויה!!!!!!

הממ, מה אתם אומרים, אני אישית בספק שמארק דייגנולט מסוגל להוציא מעצמו מן נאום מוטיבציה סטייל סמל בטירונות = ז'יליקו אוברדוביץ. זה קצת מטריד אותי, לא בגלל ההפסדים עצמם, העונה ארוכה, אוקלהומה מובילה בבטחה את המערב. בכל עונה יש ירידות מתח כאלה. אני מוטרד כי המאמן נראה בחור טוב כזה, תמיד רגוע, דופק 40 קבוע. זה מצוין 95% מהזמן. הבעיה שיש רגעים שהמאמן כן צריך להיות קשוח ולדעת להכניס רעל וכעס לשחקנים שלו.

סיכום ינואר 

אתם יודעים מה, לא בא לי שוב פעם לנתח את האחוזים של לו דורט מכל פינה במגרש או איזה פלוס מינוס יש לשג"א כשהוא גם ברגל שמאל מהמיטה… פשוט אתן כאן את התרשמות האישית שלי מהחודש הפכפך הזה. 

כאמור את ינואר אפשר לחלק לתקופות של שבועיים ראשונים ומה שהיה אחרי זה. אז השבועיים הראשונים, קבוצה פגשה את מובילות המזרח – פעמיים ניו יורק, פעמיים קליבלנד ופעם אחת את בוסטון. בין לבין היה ניצחון על וושינגטון שהיא לא כל כך קבוצת כדורסל אלא קרקס נודד, אז לא נחשיב אותם. המאזן מול שלושת מובילות המזרח 4-1 כאשר ההפסד היחיד הגיע במשחק חוץ בקליבלנד, 122-129, המשחק שלדעת רבים היה המשחק הטוב ביותר בעונה הרגילה עד כה. בהחלט היה משחק מרתק של שתי קבוצות איכותיות – פיזי מאוד, מדמה היטב משחק פלייאוף. נהניתי לצפות בו למרות ההפסד. 8 ימים לאחר מכן הקבוצות נפגשו שוב, הפעם באוקלהומה וכאן המשחק נגמר כבר ברבע הראשון 32-14 לטובת הת'אנדר. יחד עם זאת, אולי דווקא אוקלהומה – קליבלנד נראה כגמר הכי סקסי ואטרקטיבי מבחינת הכדורסל? 

אז דווקא לאחר הניצחון המשכנע על קליבלנד באו השבועיים הפחות מוצלחים בהם ת'אנדר עומדים על מאזן 3-3 כולל שני הפסדים מול דאלאס וגם ניצחון מול יוטה הושג תוך מאמץ לא קטן. משהו חורק… יכול להיות בהחלט ירידת מתח טבעית אחרי סדרת משחקים מול קבוצות צמרת, יכול להיות בגלל היעדרות של אייזיאה הרטנשטיין שפספס שבוע וחצי בגלל פציעה בשריר התאומים ברגל שמאל. מצד שני, יש לזכור – כולם סובלים מפציעות, תסתכלו על ממפיס למשל, היא במקום השלישי בזמן שג'ה מוראנט בקושי משחק. במדד הקבוצות שסובלות מפציעות אוקלהומה נמצאת במקום ה-14 – לא סוסים בריאים כמו מינסוטה או יוסטון, אבל בוודאי יכול להיות הרבה יותר גרוע. 

נקודה לשפיר

התקפה התקפה ושוב התקפה. כאשר יש משחק צמוד, ברבע האחרון הרבה פעמים השטף הקבוצתי נעצר, פשוט נותנים כדור לשג"א שהוא יחולל קסמים. הרבה פעמים זה עובד, אבל זה לא כדורסל ואין סיבה שזה יהיה ככה. נכון, בדרך כלל אוקלהומה בכלל לא מגיעה למשחק צמוד, הנטרייטינג שלהם החודש הוא הטוב בליגה, אבל פעם ב… שהיא מגיעה, הביצועים שלה לא משהו. לראיה, היא שיחקה 16 משחקים צמודים העונה (הכי מעט יחד עם וושינגטון, אבל האחרונים מהסיבה הלא נכונה ..) אבל המאזן בהם הוא 9-7, דיי בינוני.  

ציפיות להמשך

שני דברים חשובים אמורים לקרות בפברואר – הטרייד דד ליין וחזרתו של צ'ט הולמגרן. כרגע הגבוה המוכשר אמור לחזור בסוף החודש ורק אז נראה את החמישיה החזקה של הת'אנדר שתכלול את השילוב שלו עם הרטנשטיין. 

בגזרת שיפור של הקבוצה, הפוסט הזה יוצא בכוונה לפני הטרייד דד ליין, במעקב פברואר נדון מה הקבוצה עשתה והאם זה יספיק לפלייאוף. בעונה הקודמת זה היה ברור לכל העולם חוץ מסם פרסטי שאוקלהומה צריכה חיזוק בצבע, נקווה שהפעם הוא לא יפספס. 

חוץ מזה יהיה לנו משחק האולסטאר, אליו הקבוצה תשלח שני שחקנים, לראשונה מאז 2019. סך הכול לקח להם 4 שנים לבנות קבוצה, הספק מצוין.  

יאללה, מקווה שנהנתם, נתראה בעוד חודש.

כמו כל הפוסטים שלי, גם הפוסט הזה מוקדש לבת שלנו, מיכל ז"ל.