אתמול התרחש הטרייד הכי דרמטי בתולדות ה-NBA. לוקה דונצ'יץ' עבר ללייקרס, יחד עם מקסי קלבר ומרקיף מוריס, תמורת אנתוני דיוויס ובחירת דראפט ב-2029. על פי עיתונאי הנב"א, לא רק שהיוזמה לטרייד הגיעה מהנהלת דאלאס, הקבוצה גם לא ניסתה לקבל הצעות מאף קבוצה אחרת ובעצם ויתרה על היכולת שלה להעלות את התמורה במשא ומתן.

אנחנו לא נדע לעולם מה היה הערך של לוקה במכירה פומבית אבל מדובר בכישרון דורי, אחד מלא יותר משלושה או ארבעה שחקנים בליגה שיכולים לקחת קבוצה על הגב לגמר הנב"א והיחיד בגילו שכבר עשה זאת. מאז לברון הצעיר, קשה לחשוב על שחקן שהראה כל כך הרבה ובאופן כל כך עקבי, כבר בשלב הזה של הקריירה. עם כל הכבוד שאנתוני דייויס ראוי לו, מדובר בשחקן מבוגר בשש שנים, עם עבר של פציעות קשות, שנכון לרגע הטרייד היה כנראה השחקן השני בחשיבותו בקבוצת שאולי הייתה עוברת סיבוב בפלייאוף.

ניצלתי את הזמן בו הטרייד עוד לא עודכן במכונת הטריידים של Fanspo כדי להציע כמה תסריטים חלופיים, ולהזכיר לכולנו שבחיים שווה להשוות מחירים.

מקסימום פוטנציאל עתידי – סן אנטוניו

אתחיל בחלום, כזה שבטח יתגשם בלייקרס של 2030, של לראות את ומבי ולוקה משחקים יחד פיק אנד רול. סן אנטוניו היא אחת הקבוצות עם הכי הרבה נכסי דראפט בליגה וכמו שאנחנו כבר יודעים אחרי הטרייד על פוקס, הייתה בשוק עבור פוינט גארד. אם הם הוציאו ארבעה בחירות דראפט עבור פוקס, כמה היו מוציאים עבור הפוינט גארד הכי טוב בדורו? בתסריט שהצעתי, הם מוותרים על שני שחקנים צעירים וטובים (ואסל וקאסל) יחד עם שמונה בחירות.

וכן, שמונה בחירות זה המון, אבל במציאות הנוכחית של הליגה בה מספר קטן של קבוצות מחזיק בכמות ענקית של בחירות, שווה היה לפחות לנסות לבדוק איתן, לא?

גם הרוקטס יכלו להציע חלופה דומה, לדוגמה את אמן תומפסון המסעיר, יחד עם ריד שפרד ודילון ברוקס להשלמת משכורת (שחקן שדאלאס חשבו עליו בקיץ שעבר) עם עד חמישה בחירות, כולל כמה נהדרות מפיניקס.
כמובן שמי שיכלה להציע את המחיר האולטימטיבי היא אוקייסי, שמחזיקה במספר דמיוני של בחירות דראפט עתידיות וצעירים מוכשרים. בעוד הצורך בלוקה ליד שג"א ניכר פחות וכך גם החיסרון בדנ"א ההגנתי שכל כך חשוב לקבוצה הזו, יתכן שאוקייסי הייתה נגררת למרוץ ולו רק כדי למנוע מלוקה ליפול לידי יריבה מערבית אחרת. בתסריט הכנראה מוגזם שהרכבתי הת'אנדר מציעים את האול סטאר ג'יילן ויליאמס יחד עם צ'ט ארון ויגינס ואיזייה ג'ו ועוד חמישה בחירות דראפט, כולל זו של דאלאס עצמה ב 2028.

למה להסתפק בכוכב אחד:

אם דאלאס היו מעדיפים לשלוח את לוקה דווקא לקבוצה מזרחית שלא תתחרה איתם, הקאבס יכלו להציע לדוגמא את דונובן מיטשל וג'ארט אלן על דונצ'יץ' וגאפורד. זו לא התאמה אידיאלית לקאבס או למאבס אבל יש פה תמורה יותר גבוהה בעיניי מזו שדאלאס קיבלו מהלייקרס.  אם דאלאס הייתה מחכה לקיץ כשהארכת החוזה של מובלי תכנס לתוקף אפשר היה גם לבדוק טרייד עליו ועל גארלנד תמורת לוקה, פיג'יי וגאפורד.

ואגב טריידים על כוכבים: האם ניתן להנדס טרייד של לוקה על אנתוני אדוארדס? או לחכות בסבלנות עד שהארכת החוזה שלו תכנס לתוקף הקיץ ולבדוק האם הסלטיקס מוכנים להציע את ג'ייסון טייטום? לא עדיף היה לקבל כוכב צעיר יותר מדיוויס?

למקסם את הערך מהלייקרס:

אחד הדברים הבולטים בטרייד, הוא שדאלאס השאירו ללייקרס נכסים. לדוגמה, מבין שתי בחירות הדראפט שהלייקרס יכלו לתת הם קיבלו את זו של 2029 כשדונצ'יץ כנראה יהיה בשיאו במקום לדחות אותה ל 2031. הם גם שילמו בעצמם ליוטה בבחירת דראפט סיבוב השני כדי לאפשר את העסקה.

פה אני מציע חלופה בה דאלאס ממקסמים את הנכסים שהם יכלו לקבל מהלייקרס בעסקה: דיוויס, ריבס, דלטון קנכט, שתי בחירות סיבוב ראשון ושתי החלפות. הלייקרס גם משלמים בעצמם בשתי בחירות סיבוב שני לדטרויט על ספיגת המשכורת של מקסי קלבר:

האופציה הטובה ביותר – להשאיר את לוקה

בסופו של דבר האופציה הטובה ביותר בעיני, הייתה לשמור את לוקה, הכישרון הדורי שבחרת בדראפט ושסביבו בנית את הקבוצה שלך.

לאחר הטרייד לוקה אמר שהוא תאר לעצמו שישחק כל הקריירה בדאלאס. האם שווה לוותר על שחקן כזה? גם במקרה של פציעה, או סכסוך עם ההנהלה, קשה לי להבין את ההחלטה של דאלאס להחליף את לוקה שנה וחצי לפני סיום החוזה שלו ובאופן כל כך לא אחראי. מלבד התירוצים של ההנהלה ותאוריית הקונספירציה המתבקשת לפיה הליגה רצתה לאחד את לברון ולוקה, בסופו של דבר מדובר בעיניי בגרסה יותר קיצונית של הטרייד שהוציא את קארל אנתוני טאונס ממינסוטה הקיץ. גם שם, קבוצה שנמצאה בתהליך של מעבר בעלות איידה את סיכויי האליפות שלה כדי לחסוך בהוצאות.
בזמן הטרייד, לוקה היה במהלך מו"מ עם דאלאס על הארכת סופר מקס של 345 מיליון דולר. זה המון, אבל כדרכה של תקרת שכר שעולה, סכום שנתרגל אליו בשנים הקרובות. יתכן שהבעלים החדשים של דאלאס, מרים אדלסון ופטריק דומונט, שקנו את מניות השליטה במאבס ב 3.5 מיליארד דולר ממארק קיובן, עוד לא התרגלו לסכום. סביר להניח שגם מיליארדרית כמו אדלסון, המוכרת לנו כבעלים של ישראל היום וכאחת מגדולות התורמות למפלגה הרפובליקאית, צריכה להחזיר את הוצאות המימון שהיא לקחה עבור הרכישה. אולי בכלל היום כשכבר יש פחות חוזי שידור עם תחנות מקומיות ויותר חוזי השידור המשותפים לליגה כולה, הבעלים החדשים גם לא רואים את רווחיות הקבוצה ככזו שכל כך תלויה בכוכב אחד או אפילו בקבוצה עצמה. הטרייד הזה מוריד כבר עכשיו את דאלאס מתחת לתקרת המס, וגם אם קשה לי למצוא בו הגיון ספורטיבי, קל למצוא בו הגיון כלכלי.

נ.ב גם בוסטון אמורה להמכר השנה. אחרי בוננזת אישביה- ברדלי ביל בפיניקס ואחרי והטרייד הזה, האם נראה בלגן גם שם?

אשמח לראות בתגובות עוד רעיונות שלכם לטריידים במטאוורס הזה ולעוד הסברים לפלא שקרה.

שנזכה לשיבת כל החטופים, לשלום ולדרמות רק בספורט,
מודי