אחד מ-12 המשימות שהיה על הרקולס לבצע על מנת להפוך לאל, הייתה להרוג את ההידרה. ההידרה המיתולוגית הייתה מפלצת ענקית עם תשעה ראשים ונשימה רעילה, כאשר בכל פעם שאחד הראשים נתלש, צמחו במקומו שניים נוספים.

כשהרקולס התמודד נגד ההידרה, הוא בחר – לאחר ניסיונות כושלים רבים – לקרוא לאחיינו איולאוס, וביחד הגו את התכנית לשרוף את ראשי ההידרה במקום לכרתם. לצערו של ג'וקוביץ', הוא לא יכל לבקש ממאמנו בוריס בקר לקפוץ מהיציע ולעזור.

אלו הרשמים שכתבתי לעצמי במהלך המשחק. לרוב אני כותב סיקור ונעזר בהם, אבל היום החלטתי לשפץ אותם מעט ולהשתמש בהם בתור הסיקור:

זו הפעם הראשונה שאני רואה את ג'וקוביץ' סובל מנחיתות פיזית ברורה. היפני, פשוט מאוד, רץ מהר יותר וחובט חזק יותר. במערכה הראשונה, שהייתה הפגנת כוח מפלצתית של השניים, נישיקורי ניצח 4:6 במשחקונים, ונתן לנולה נוק-אאוט בקרב הפיזי. הסרבי יצטרך להיות מקורי בשביל לצאת מפה עם ניצחון. האם הוא יעשה זאת?

בתחילת המערכה השנייה, נולה נתן סלייס למרכז המגרש. נישיקורי מסוגל להגיע לכל כדור שהוא רוצה. הוא הפעיל את הסילון והגיע לשם בקלות. כשהכדור הגיע לנולה חכיתי לראות אותו מנסה לשלוח כדור ארוך לצידי המגרש, אך להפתעתי הרבה, נולה פשוט שלח כדור חלש וסימפטי לכיוונו של קאי. מה אתה עושה?! אתה מתמודד נגד אחד מעשרת השחקנים הטובים בעולם, וחושב שהוא לא מסוגל לקחת כדור פשוט ממרכז המגרש? ואז קפץ לי האסימון. נישיקורי הוא – אולי – השחקן הטוב בעולם מאחורי הקו, אבל כשנכנסים למגרש, הוא פשוט חסר אונים! כאילו, בחייאת, תנחית אותו, שלח כדור ארוך לפינה, תן סלייס שיכריח אותו לרוץ ולהתנגש ברשת, תעשה משהו! אל תחזיר לו באותו מטבע! הג'וקר פשוט החזיר את הכדור לנישיקורי 3-4 פעמים עד שלבסוף היפני נתן פיצוץ לרשת מרוב ייאוש. קדימה נולה, המשך כך.

כמובן שבלתי אפשרי לשחק בנישיקורי כמו בנקודה האחרונה בכל הנקודות. בכל זאת, לא מדובר בתינוק, אך המגמה בעינה. בכל פעם שנישיקורי נכנס למגרש, קרו דברים טובים (לג'וקוביץ'). הגל הזה סחב אותו עד ניצחון מוחץ במערכה, 6:1. האם הוא יסחוב אותו עד הארץ המובטחת, הגמר?

המשחקון השלישי במערכה השלישית, שארך לא פחות מ-11 דקות, הבהיר היטב לג'וקוביץ' שקאי התגבר על הבעיה של יצירת נקודות מתוך המגרש, כאשר היפני ייצר 4-5 נקודות קרוב לרשת.

מה עושים? אל דאגה, נולה כבר מצא פיתרון. לאחר כמה נקודות שהלכו לטובתו (במזל), צבר הסרבי ביטחון, והבין דבר חשוב. העובדה שנישיקורי מגיע לכל כדור אמנם מקשה, אבל אין שום חוק שכאשר שחקן מחזיר כדור קשה יריבו חייב לעמוד, למחוא כפיים ולא נקוף אצבע. בכל פעם שנישיקורי החזיר כדור מהירח, הג'וקר העיף את הכדור למאדים.

אבל גרף הלמידה של היפני גדל בכל רגע. הפעם, הוא לא היה צריך מערכה שלמה בשביל למצוא פיתרון לג'וקה. מה שעשה קאי היה לעצור לפני כל טיסה, ולבדוק היכן עומד נולה. כך, הוא אמנם וויתר על 15% מהכדורים שיכל לקחת, אך בכל פעם שהגיע לכדור קשה, כיוונו בדיוק לאן שנולה לא עומד.

קרב הענקים הגיע עד לשובר שיווין, ושם, העייפות החלה לדבר ונולה נתן את המערכה ליפני. 6:7.

נולה הבין שהסיכויים לרעתו, והלך על הקלף האחרון. כל מכה של נולה הייתה מכוונת מטרה. אין מכות ביניים – כשחובטים, זה בשביל לסיים את הנקודה. מצלצל מוכר? אם עקבתם אחרי סדרת הכתבות הזו, אתם אולי זוכרים. ג'וקוביץ' הדגים לנו מה קורה כשהשחקן הטוב בעולם משחק כמו פול-הנרי מתיו. למשך שני משחקונים (הרביעי והחמישי) זה היה מדהים. לפניהם ואחריהם, נחשפו הסיבות בגינם שום שחקן מוצלח לא משחק ככה, והיפני ניצח 4:6.

גבירותיי ורבותיי, השחקן העדיף ניצח. קאי נישיקורי הוא האסיאתי הראשון להעפיל לגמר גראנד-סלאם.

אני יכול רק לומר תודה לנולה על שהפיק לי רגעים נהדרים בצפייה בו ובכתיבה עליו לאורך הסדרה הזו.