הקדמה לקוראי הופס: לבקשתו של מנחם, לא אפרסם באתר סיכומי משחקים שוטפים של מכבי חיפה. עם זאת, ראיתי לנכון לפרסם פרקים נבחרים מתוך יומן האליפות – פרקים שאינם סיכומי משחקים או סיכומים מיוחדים, אם יהיו כאלה.

***

אחרי הצלחתו המסחררת של יומן אליפות גרמניה בגביע העולם, גמלה בלבי ההחלטה להתחיל אחד גם למכבי חיפה. אז בלי הרבה ברברת מיותרת ולמרות שלא אחדש הרבה, כל יומן אליפות צריך להיפתח עם סקירת הסגל. עונה ירוקה שתהיה לנו.

*

שוער:

ולדימיר סטויקוביץ' – לאחר שנים רבות בגזרת השוער, הובא שוער בעל שיעור קומה וניסיון ברחבי אירופה. אחד הדברים מהם סבלה הקבוצה בעונה החולפת הוא התמודדות עם כדורי גובה. השוער גבה הקומה (1.95 מ') משפר באופן ניכר אספקט זה. האם זה אומר שהוא ישתלט בוודאות על כל כדור ברחבת השער? כמובן שלא, אבל צפוי שיפור ניכר. כמו שראנוב, גם פה מדובר על שוער עם יכולות גבוהות ומוכחות על קו השער. אז האם כל דבש? לא ממש. צריך להודות שיש שני אספקטים בהם שראנוב עדיף על סטויקוביץ': בעיטות עונשיין (שזה די קוריוז – גם כי הכמות אינה מצדיקה לבסס על כך בחירת שוער וגם כי זה תלוי בעיקר בבועט) ויציאות מהשער באחד על אחד. ועדיין, כמכלול, לפחות על הנייר,  סטוקוביץ' עדיף בהרבה. גם כמות השערים לא מחוייבי המציאות, כמו בעיטה על ספורי או השמטת כדור של זהבי, אמורים לפחות.

אוהד לויטה – לא יכולנו לבקש לנו שוער מחליף טוב יותר. אחרי עונה לא רעה בנתניה ואחרי שטעם גם אירופה, השוער המוכשר ישמש עתודה נפלאה למקרים של הרחקות ופציעות.

אמיר אדרי – עוד תוצר של מחלקת הנוער. אחרי שנתיים בתור שוער שני, כנראה יפנה את מקומו ויעבור לשמש כשוער שלישי. קיבל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות ולא הוכיח את עצמו כראוי. לזכותו יאמר שהוא אמיץ מאד ויש לו קשר חזק עם הקהל. יכול להיות שבגילו (29) החליט לא לנסות לנדוד למחוזות אחרים וישאר במכבי חיפה כשוער שלישי ככל שיתנו לו.

מגן ימני:

אייל משומר – רוני לוי, אלישע לוי, ראובן עטר, אריק בנאדו ואלכסנדר סטנוייביץ'. 5 מאמנים שונים משך כל תקופתו במכבי חיפה העדיפו אותו על פני כל מגן ימני אחר. ו-וואלה? היו רבים! כנראה שכל אנשי הכדורגל הללו יודעים ומבינים משהו שחלק נכבד מאוהדי הכדורגל בישראל לא מבינים. אולי הגיע הזמן שאנשים ייטלו מעט קורה מבין עיניהם. משומר פותח עוד עונה בתור המגן הימני הכי טוב בליגה. החסרונות ברורים: לקויים בסגירה לשטח, לעיתים חזרה איטית להגנה ובעיקר הכנסות כדור שערורייתיות לרחבה. ברם, מנגד, קיימים יתרונות שאין להתעלם מהם: הגנת אחד על אחד מצוינת, מהירות טובה, כושר גופני מצוין, פעלתנות והצטרפות להתקפה – דבר אשר מייצר אפשרויות מסירה ופותח את הגנת היריבות. כדאי לשים לב שכבר כמה שנים רצופות משומר מסיים את העונה פצוע. חשוב לאפשר לו לנוח מדי פעם ולא להעמיס יותר מדי ולהסתכן בחסרונו בפלייאוף העליון.

מתן אוחיון – במקור מדובר על בלם שלפי משחקי ההכנה, משחקי גביע הטוטו והראיון עם סטנוייביץ' באתר ONE, מיועד לשמש כמחליף ראשון בעמדת המגן הימני. משום מה, סאלה (כנויו של סטנוייביץ') מעדיף אותו בעמדה זו על פני אוראל דגני שדווקא מכיר היטב את עמדת המגן. אוחיון מגיע אחרי עונה מוצלחת בק"ש בה לקח חלק ב-25 משחקי ליגה. מבחינה הגנתית ניתן להסתמך עליו גם בעמדת המגן, אך קיימת בעיה בכל מה שקשור לפן ההתקפי.

אלעד גבאי – אמנם חלק מהסגל ולא מקבוצת "המנודים", אבל התבקש למצוא קבוצה. לפיכך, לא ראיתי לנכון להרחיב לגביו. רק אציין שמדובר על שחקן מהיר וטכני שלוקה בהגנה. יותר קיצוני מאשר מגן.

בלם:

אדין צוצאליץ' – כשסאלה הודיע שאינו מעוניין בו התאכזבתי. לדעתי, מדובר על אחד הבלמים הכי טובים בליגה ולא צריך לתת לתקופה פחות טובה לאחר פציעה לחרוץ את גורלו. שמחתי כשניתנה לו האפשרות להראות את יכולותיו באימונים. לא היה לי ספק שאם תינתן לו ההזדמנות הוא יחזור חיש מהר להרכב הפותח וכך היה. לצוצא אין נתונים פיזיים מדהימים, אבל הוא מחפה על כך בחכמת משחק גבוהה, שימוש נכון בגוף וטכניקה גבוה עם הכדור שמסייעת לשבור את משחק הלחץ של היריבה.

דקל קינן – מחד גיסא, החיסרון של דקל ברור וידוע והוא כמובן האיטיות. מאידך גיסא, מדובר על בלם חסון שמקשה על חלוצי הליגה במשחק הגב שלהם ובעל משחק ראש מצוין שחשוב לקבוצה הן נוכח גובהם של המגנים והן ביכולת כיבוש השערים ממצבים נייחים.

אוראל דגני – עד לעונתו האחרונה במדי הפועל ת"א, דגני שימש בעיקר כמגן ימני וכלבויניק מחליף לשאר עמדות ההגנה. בעונה האחרונה תפס מקום של קבע בהרכב הפועל ת"א בתור בלם והיה לשחק ההגנה הטוב ביותר של הקבוצה. היתרון שלו על פני 2 הבלמים שנזכרו לעיל היא מהירותו הגבוהה (יחסית לבלם) שמאפשרת להגנה לשחק גבוה יותר (בעיקר במצבים של קשר אחורי בודד) ו/או להתמודד עם חלוץ מטרה מהיר.

עאייד חבשי – על הנייר, חבשי הוא החבילה השלמה. מהיר, חזק, טכני ובעל משחק ראש טוב. הבעיה היא שבעמדת הבלם לניסיון חשיבות גדולה. לפיכך, ובתקווה שהקבוצה תאבק על האליפות, לא צפוי לקבל דקות רבות. עד הבאתו של דגני, היה חלק חשוב בסגל. לאחר חזרתו של דגני, היה כדאי לשקול להשאילו ולאפשר לו לצבור ניסיון במקום אחר, ע"מ שיחזור כבלם בשל יותר, כפי שקרה עם דקל קינן וסארי פאלח.

מגן שמאלי:

טאלב טוואטחה – ככל הנראה המגן הכי מוכשר התקפית בליגה. מהיר, טכני מאד ומכניס כדורים מצוינים לרחבה. אחרי עונה לא קלה שכללה יכולת ירודה וריב מתוקשר עם חלק מהאוהדים, נקווה שטוואטחה יתאפס על עצמו. הבעיה הכי גדולה הינה בכל הנושא ההגנתי, בו הראה שיפור ניכר במשחקי גביע הטוטו. לא לחינם מאמן שנחשב כמקפיד על משמעת טקטית בוחר בו להרכב.

שמואל שיימן – שיימן מצוין בצד ההגנתי. חזק ומהיר ומצטרף היטב להתקפה. החסרונות שלו מול טוואטחה הם שניים: קושי לעבור יריב בדריבל ולקוי בהגבהות שאינן סמוכות לקו הרוחב.

לעניות דעתי, לאור רמתם הגבוה של שני המגנים, צריך להתאים את המגן לשיטה: טוואטחה במקרה של שני קשרים אחוריים ושיימן במקרה של קשר אחורי בודד.

קשר אחורי:

קובי מואיל – בולדוג/דוברמן/גרזן/מכסחת דשא/יו ניים איט, מואיל הגיע בתפקיד שהכי חסר למכבי בשנים האחרונות (יחד עם חלוץ). אמנם לא מבריק, אבל סולידי בהתקפה, כלומר ממעט באיבודים מיותרים. בעיטה לא רעה מרחוק. מתמחה בהריסת התקפות היריבה.

גוסטבו בוקולי – גם בגילו המבוגר הוא עדיין אחד השחקנים שרץ הכי הרבה על המגרש ועדיין סוחט עבירות רבות. הוסט לעמדת הקשר האחורי על-ידי רוני לוי לאחר שאיבד את המהירות (ומראש לא היה שחקן מהיר יתר על המידה) ומאז המציא עצמו מחדש. כששאר השחקנים רואים אותו משקיע בגילו המבוגר, זה גורם לכל הקבוצה להעלות את האינטנסיביות במשחקה.

ג'אבר עטאא – קשר 50/50 בעל ראיית משחק טובה ומסירות ארוכות מצוינות. צריך עוד לשפר את הקשיחות ההגנתית ומשחק העומק. חוזר אחרי עונה בה היה פצוע לכל אורכה. כשניתנה לו ההזדמנות בגביע הטוטו הפגין ביטחון רב ולא נראו סימנים שהפציעה מפריעה לו.

רן אבוקרט – צפוי לחזור מפציעה רק בחורף. אחד השחקנים היציבים של העונה שעברה. מנהל משחק היטב ובועט מצוין מרחוק.

עדי קונסטנטינוס – היתרונות שלו הם זריזות ומהירות. יכול לשחק גם על הקו. לדעתי, לא צפוי לקבל דקות רבות במהלך העונה. מתאים להיכנס כמחליף ולתת זריקת מרץ בפיגור.

מיגל מרקוס מדיירה (מיצ'ל) – ראיתי דיווחים סותרים לגבי עמדתו המדוייקת. חלקם גורסים שמדובר על קשר אחורי פר-אקסלנס בעוד שאחרים טוענים שמדובר על קשר 50/50. בכל מקרה, מדובר על קשר באמצע שמתמחה בחילוצי כדור ובהוצאות התקפות מתפרצות כתוצאה מכך. מניע כדור טוב במרכז המגרש, אך פחות טוב בחלק הקדמי. ישנן 2 אפשרויות ברכישה של שחקן מסוג זה: או שראיו ישמש כקשר 50/50 תוך הסתמכות על היכולות ההגנתיות הגבוהות של מיצ'ל או שמכבי תשחק עם 2 קשרים הגנתיים באמצע ותסתמך על הכישרון של החלק הקדמי ליצור בעצמו עם עזרה מינימלית מהקישור האחורי.

קשר התקפי:

רובן ראיוס – כנזכר לעיל, בהחלט יתכן שישובץ בקישור ההגנתי/התקפי בהתאם לשיטה ו/או ליריבה. כנראה שנדע רק לאחר מספר מחזורי ליגה. לראיוס יש 2 יתרונות מרכזיים: הטיות גוף מופלאות ובעיטה אדירה ברגל שמאל. 2 הדברים הללו יכולים לעזור לו מאד להשתחרר מהלחץ וליצור התקפות מסוכנות 25-35 מטרים מהשער. מהסיבה הזו, לדעתי, הוא צריך לשחק במרכז הקישור ההתקפי. ראיוס רך ואינו מסייע מספיק למשחק ההגנה, אך התקפית הוא השחקן שצריך לקבל את המפתחות לניהול המשחק.

יוסי בניון – בקדנציה הראשונה שלו במכבי, יוסי הסתמך בעיקר על הדריבל הנדיר שלו ושערים בקלאץ'. הגיל עושה את שלו והפעם נראה אותו משתתף יותר בניהול המשחק ומתעסק יותר בלבשל מאשר בלכבוש, למרות שאני מאמין שגם בזה הוא יראה תוצרת. בנוסף, מצופה ממנו להיות מנהיג הן על המגרש והן בחדר ההלבשה ובבעיות בין השחקנים והקבוצה לקהל.

חן עזרא – בשתי העונות האחרונות תופקד בעיקר בצד שמאל וניצל את יכולתו הגבוה להיכנס לאמצע ולבעוט הימין. הצרה היא שבאיזשהו שלב כולם למדו את הקונץ היחיד שלו וסגרו לו את האמצע, כיוון שהוא לא מצליח להכניס כדורים טובים לרחבה ברגל שמאל. העונה, מתופקד בצד ימין. באופן מפתיע הוא דווקא נכנס טוב לאמצע ובועט לא רע בשמאל וגם קיימת האפשרות ללכת לקו. חוסר הודאות של השחקן המגן בתוספת המהירות והשליטה בכדור הופכים אותו למסוכן בהרבה. אחד הדברים שכדאי שיעבוד עליהם העונה הוא זניחת בעיטת ה"יורדלה" ובעיטה ברגל מלאה. זה יכול להפוך אותו להרבה יותר מדוייק.

מוחמד כליבאת – מהיר, טכני ומגלה קור רוח מול השער. חוזר מהשאלה אחרי עונה מצוינת בבני סכנין. לרוב משחק בצד שמאל. יודע לזהות מרווחים בין המגן לבלם ולקבל את הכדור בתנועה ביניהם לתוך הרחבה.

עידן ורד – בעל דריבל טוב. עד כה לא ממש הצליח לשחזר את יכולתו מבית"ר ירושלים. בשלהי העונה שעברה הוכיח רצינות ושיפר את הכושר הגופני והמשחק הקבוצתי. משום מה, לעיתים המאמנים מציבים אותו בצד שמאל או באמצע ושם הוא נעלם. בא לידי ביטוי כשמבודדים אותו בצד ימין.

חלוץ מצטרף (סקנד סטרייקר):

אלון תורג'מן – מלך שערי הקבוצה בעונה שעברה. מהיר, בעל כושר גופני טוב ולא מפסיק לעבוד לרגע. יודע להשתמש היטב בגוף כדי לגונן על הכדור. צריך לשפר את הסיומת (למרות מלכות השערים בעונה שעברה) ואת משחק הראש.

שמעון אבוחצירה – עליו נאמר "אשר יגורתי בא לי". כשבא למכבי לא היו לי לגביו תקוות, אבל שער ליגה אחד בחצי עונה (עד הפציעה) זה באמת חריג. אבוחצירה הוא מה שאני נוהג לכנות שחקן "בסדר". הוא "בסדר" בהכל, אבל לא טוב בשום אספקט של המשחק. לזכותו יש לטעון שכמו תורג'מן גם הוא לא מפסיק לעבוד לרגע.

שון וייסמן – שחקן קבוצת הנוער נכלל גם בסגל הקבוצה הבוגרת. בעונה החולפת היה חלק משמעותי בזכייה בדאבל של קבוצת הנוער, אך טרם התשלב בהצלחה בקבוצה הבוגרת. קר רוח מול השער וטכני, אך צריך להתחזק.

חלוץ מטרה:

מוהמדו אידריסו – חזק, מהיר, גבוה, יודע לסיים היטב בשתי הרגליים. חזק בעיקר בסיומת ובמשחק הגב. טכניקה סבירה ולא מעבר. הואיל ולמכבי אין קמפיין אירופאי, הגיל שלו לא אמור להפריע יותר מדי, לא כל שכן כאשר בלמי ליגת העל אינם שרירנים, בלשון המעטה.

וויאם עמאשה – עד לפציעה היה אחד החלוצים הטובים והפוריים בליגה. מהיר מאד וחד. לאחר הפציעה איבד את המהירות, התנועה הבלתי פוסקת ויכולת הסיום מול השער. גם את העונה הנוכחית פתח עם יכולת חלשה. מחליף טוב לליגה ולא מעבר.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=Kx1EtuN8WWk&w=420&h=315]