באטלר ביקש טרייד.

אני יודע שכל מה שעבר לכם בראש זה "מה שחר (האוהד השרוף של ג'ימי) יכתוב על זה". עד כה לא הגבתי כי בכיתי ולא יצאתי מהמיטה (סתם כי הייתי עמוס ב"ה בעבודה). אז כמה מחשבות על בקשת הטרייד ומחשבות המשך.

על הדרך גם נעזרתי בפיצ'ר החדש של טוויטר גרוק, סתם בשביל הכיף.

1. ההכרח – באטלר מיצה את עצמו שם בצורה הטובה ביותר וגם החזיר בשתי הופעות בגמר ועוד הפסד בשבעה משחקים בגמר מזרח. מיאמי נהנתה משירותיו וסה"כ השנים האלו היו טובות למועדון ולשחקן. אבל זה הגיע למיצוי. מיאמי רוצה לבנות על העתיד ולא להיתקע על באטלר. באטלר רוצה אליפות. עכשיו.

2. הצד של מיאמי – בתחילת השנה דיברתי בפודקאסט "הלוהט" על שיטת המשחק שספולסטרה הנחיל לקבוצה, כזאת שמקדמת את עניין החיתוכים והשלשות ביתר שאת, אך העונה נראה שמיאמי שינתה כיוון. בעונות הקודמות הקבוצה התבססה לא מעט על חיתוכים ושלשות ואילו העונה, זה השתנה. קודם כל, השיטה יותר מתאימה להירו מאשר באטלר, כלומר – פיק&רול (עליה של כ-3% בשיטה הזאת לעומת עונות קודמות). פחות חיתוכים לסל ופחות ג'ימי. שזורק מעט העונה – כמה מעט? 10.5 זריקות במשחק. הכי מעט בקריירה חוץ משלוש העונות הראשונות שלו. זה גם משפיע על השימוש בו, 21.2%. שוב, הכי נמוך מאז עונותיו הראשונות בשיקגו.
זה על המאמן. הוא לא סומך על באטלר או שהוא הולך לכיוון אחר. בסרטונים אפשר לראות את שינוי שיטת המשחק ואת הזריקות של הירו בלי לחפש את המאצ'-אפ הנכון. כדורסל מהיר יותר. בעוד באטלר לרוב יחפש את המאצ-אפ הנכון. זאת הוראה מלמעלה, הירו קח כדור ותשחק. יוביץ תזרוק, רוזיר וכו'

זה קצת ביצה ותרנגולת, כי הירו משחק מעולה, אז נותנים לו את הכדור. מצד שני, באטלר לא מכריח אלא זורם יותר.

אם התחלנו בהשוואות – באם זרק 15 זריקות ומעלה ב-14 משחקים, הירו ב-25 משחקים, באטלר ב-4. זה מרגיש שיש שמיאמי התקדמה קדימה עם הירו ובאם ובאטלר צריך "לאמץ" את תפקיד השחקן המשלים.

3. ג'ימי באטלר כבר לא צעיר, הוא גם הודה בקיץ שהוא חושש מהזמן. לכן הוא לא רוצה עוד לבנות על העתיד וללכת לבנייה איטית וחכמה, ולשם מיאמי הולכת (בטח כל עוד בוסטון בנויה ככה). הוא ביקש עזרה לאורך השנים והביאו לו שחקנים משלימים, מנגד הוא רואה איך הביאו לתיבודו את הכלים הנדרשים והכי טובים בעוד הוא מחכה לצמיחה של הירו, וחבריו הטובים (מרטין, וינסנט וסטרוס) עוברים לקבוצות אחרות ונמאס לו. הירו יוביץ באם וחאקז צעירים ובועטים. הוא לא שם, הוא רוצה הזדמנות נוספת לזכות. ולכן הוא מחפש מקום אחר. וזה מוביל אותנו לנקודה הבאה:

4. הקבוצות שיכולות לקלוט אותו:

במזרח הקבוצות שיכולות ליהנות משירותיו ולעלות רמה הם קליבלנד, אורלנדו ופילי. כאשר שתי הראושונות יכולות להציע הרבה, בעיקר ספסל ולקבל כוכב מוכח שיקח אותם לרמה הבאה. ואילו פילי מחזירה את באטלר על חשבון פול ג'ורג'.

במערב יש יותר אפשרויות ויותר קבוצות שנשמעות בעניין של באטלר.
ממפיס תצטרך לוותר על סמארט קלארק קאנרד וקנצרד בשבילו, האם שווה לממפיס לוותר על העומק? אולי.
יוסטון תוותר על ואן-וליט וסמית'+בחירות.
דנבר – פורטר ג'וניור ועוד השלמות.
לייקרס – איכשהו היא תמיד בשמועות על טריידים. יוותרו על הצימורה, וינסנט וונאנדרוליט.
ג"ס – וויגנס קאמינגב ולוני.
פיניקס – אם היא תלחץ על כפתור הפאניקה ותעביר את ביל למיאמי.

נתפלל שהסאגה הזאת תיגמר במהירות ובטוב כמו בתמונה, ובתליית גופיה (האם מגיע לו לדעתכם?) ולא בשחיטה ופיצוץ אימון סטייל מינסוטה.