עולה לשלוש הוא טור שבועי שלי (בתקווה) שבו אעלה על הכתב שלוש מחשבות / תהיות / מסקנות שעלו לי בראש ממשחקי הספרס בשבוע החולף. השם הוא רק רפרור לשלוש הנקודות: לא יהיו כאן בהכרח שלשות, אין חשיבות לסדר הנקודות, ולא תמיד יהיה פה ויקטור וומבניאמה.

השבוע כן.

1. כאפה לפנים

בשבוע שעבר הפרתי את ההבטחה שנתתי לעצמי ולא פרסמתי כאן. שילוב בין מיעוט משחקים בגלל פגרת הגביע לריבוי לחץ בחיים הוביל אותי לוותר. אבל אני לא מלקה את עצמי, אין מה לעשות – אחרי שליש עונה זה קורה ואפילו הגדולים כמו ויקטור וומבניאמה מחמיצים משחקים. באותה תקופה בעונה שעברה, אחרי פחות או יותר אותה כמות משחקים, ויקטור קיבל "כאפה" בדמות פציעת הקרסול השלישית שגרמה לו להיות מוגבל בדקות במשך חודש וחצי, כולל למשך כל ינואר. בדיעבד, זה עשה לו שירות מאוד טוב כי הוא היה חד יותר, הצליח לשמור כוחות והמספרים שלו עלו ועלו עד שקטף את תואר רוקי החודש בינואר (אחרי חודשיים שבהם צ'ט זכה), ובעקבות זה את תואר רוקי העונה. גם כשהדקות שלו עלו בפברואר, היכולת נשמרה ובמיוחד בסוף העונה היא התפוצצה.

העונה בינתיים ויקטור חוטף המון כאפות, אבל לא מצליח להיכנס לכושר המלא שלו, לא זה שהוא הראה בעונה שעברה. זה בלט במיוחד במשחק מול מינסוטה השבוע, כשוויקטור הסתער על הרבע השלישי ועזר לספרס למחוק פיגור 16, עד שנגמרו לו הכוחות. הוא כבר היה עם חצי קואדרופל-דאבל במחצית (5 חסימות) אבל לא הצליח להשלים את החצי השני, כשהוסיף רק 2 חסימות והסתפק בשורה של 20-11-7-5. וכשהוא לא היה בעניינים ברבע הרביעי, מינסוטה ברחה לה חזרה ליתרון דו-ספרתי וגמרה את המשחק הרבה לפני שריקת הסיום.

אני תוהה בשלב זה של העונה מתי ויקטור יתחיל להיכנס לכושר שיאפשר לו לסיים משחקים שלמים. הוא כבר עכשיו משחק 2 דקות יותר בממוצע ביחס לתקופה המקבילה (ולמעלה מ-3 ביחס לכל העונה שעברה), ואין צפי שישחק פחות. להיפך, בלעדיו הספרס לא קבוצה. הם חייבים אותו על המגרש, אבל מצד שני לא יכולים להרשות לעצמם שיגיע שוב ושוב למאני טיים עם הלשון בחוץ. בטח לא כשכל משחק, כל המשחק, דוחפים אותו, שורטים אותו ומילולית נותנים לו כאפות לפנים.

2. לא פוגעים בטבעת

מה שמוביל אותי לנקודה השנייה. אחרי כשליש עונה זה נראה כאילו לספרס יש מעט מאוד שחקנים שיודעים לעשות נקודות. אני אפילו לא מדבר על לייצר לעצמם – ג'רמי סוהן למשל חי מהאסיסטים של כריס פול, שבעצמו חי מהמידריינג' ומזה שמשאירים אותו לפעמים לבד בגילו המופלג. האריסון בארנס במובן הזה הוא מהבודדים האלה, אבל כל שאר שחקני המשנה נותנים יום אסל יום בסל, כשיותר ימים הכדור לא מסתיים בסל. קחו למשל את ג'וליאן שמפייני. הוא היה אמור להיות על תקן קלעי השלוש שמרווח, זה שמקבל כדור פנוי כי באים לעזרה על וומבניאמה וגורם להגנה להתחרט על הטעות שעשתה. זה לא קורה העונה, והוא קולע ב-35.7% – פחות מממוצע הליגה. במשחק מול מינסוטה הוא לקח 14 שלשות וקלע רק 4. או 28% למי שאין כוח לחשב. הביטוי יום אסל יום בסל אצלו בולט במיוחד, כי משחק קודם הוא אמנם צלף 7 מ-14 אבל ב-10 המשחקים האחרונים הוא על פחות מ-35% אחוז, אפילו פחות מהממוצע העונתי.

העניין הוא שזה לא רק שמפייני, מה גם שאי אפשר להאשים שחקן שלא נבחר בדראפט כשזה שפוגע בקבוצה. הוא לא זה שאמור להציל אותה לבד. הספרס כקבוצה קולעים באחוזים מזעזעים עם 34% משלוש (מקום 22 בליגה) למרות שהם לוקחים קרוב ל-40 שלשות (מקום 7). דווין ואסל קולע אמנם 40% עונתי אבל במשחקים האחרונים קלע רק 5 מ-22 זריקות, שלא לדבר על סוהן שבכלל לא מגיע לטבעת או על הספסל שם אין אף אחד שקולע לרפואה (היוש קלדון ג'ונסון, מה נשמע? זוכר שהיית 39.8% לפני שלוש עונות? איך פתאום אתה על 28%?? אמנם עונה שעברת קלעת רק 34.5% אבל זה הבדל של שמיים וארץ).

בלי התקפה ההגנה יכולה להיות מדהימה ככל שתהיה אבל לא תגיע רחוק. הרי זה אלף בית של כדורסל, אתה צריך לקלוע בסוף רק נקודה אחת יותר מהיריבה, אבל אתה צריך לקלוע אותה.

3. לילד יש פוטנציאל

ואם כבר הזכרנו את ההגנה, לספרס יש פוטנציאל להיות קבוצת הגנה מופלאה. זה לא בא לידי ביטוי במספרים, אבל תסמכו עלי שזה בא לידי ביטוי במבחן העין, לא רק בזכות ויקטור וומבניאמה. יש הרבה שחקנים שמחויבים שם לסכמות ההגנתיות ועושים הגנה אישית וקבוצתית טובה – כולל הרוקי סטפן קאסל, סוהן ושמפייני, כן אותו שמפייני שלא קולע אבל בעשרת המשחקים האחרונים עם ממוצע של חסימה וחטיפה למשחק. אפילו כריס פול מציק ושומר על 1.5 חטיפות למשחק. הבעיה היא שזה לא מספיק עקבי עדיין.

מצד שני, הספרס כן הצליחו בלא מעט מקרים העונה לחזור ואפילו לנצח משחקים שבעונה שעברה היו נגמרים לפני הרבע הרביעי בכלל. הם היו בפיגור 18 בניצחון על פורטלנד ו-17 בניצחון על סקרמנטו מוקדם יותר החודש. בסה"כ הם כבר עשו 5 קאמבקים ממינוס 15 ומעלה, וכמו שהראיתי בטור הקודם הם ניצחו כמעט את כל הרבעים השלישיים ששיחקו, כולל מול מינסוטה אותו ניצחו בפלוס 9. אז למה זה לא מספיק? גם בגלל שתי הנקודות הקודמות – הכושר של וומבי והמחסור בכלים התקפיים – אבל גם בגלל שהרוטציה לא מספיק מתקבעת. לא היה להם משחק אחד העונה עדיין שהם היו כולם בריאים, וגם עכשיו כשוואסל כביכול חזר הוא עדיין בהגבלת דקות ויכול להיות שסוחב שאריות של אותה פציעה. גם קאסל היה פצוע עכשיו, וטרה ג'ונס לא משחק כבר תקופה. אז הפוטנציאל שם, תסמכו עליי. אני מקווה מאוד שבפתיחתה של השנה החדשה סוף כל סוף נתחיל לראות אותו מתחיל לקבל צורה. רק שכולם יהיו בריאים כבר.

נ.ב.

אל תספידו אותו עדיין