חצי גמר גביע ה-NBA היום (ברשותכם אני לא אשתף פעולה עם הספורט וושינג שנותן לגביע את שמו הרשמי), ולכבוד המעמד הפריוויו הפעם יהיה מעט שונה מהרגיל, ויכלול השוואה בין הקבוצות, קצת כמו מתכונת מצומצמת של פריוויו לסדרת פלייאוף. בכל זאת עסקינן בשלבים מתקדמים לקראת תואר אפשרי, רק כזה שהדגל המסמל אותו לא בהכרח יתלה על תקרת האולם. אשווה בין כמה פרמטרים של הקבוצות כפי שאני תופס אותם, ואנסה להוציא מזה מסקנה להכריע מי תנצח את המשחק. הכו אותי בתגובות.

23:30 מילווקי באקס (11:13) נגד אטלנטה הוקס (12:14)

שחזור גמר המזרח מעונת 2021, כאשר אצל הבאקס זו הייתה הבשלה לקראת אותה אליפות זכורה, בעוד שאצל ההוקס זו הייתה סוג של התעלות חד פעמית שתובלה בלא מעט מזל ובשלוש העונות שחלפו מאז הם לא ממש התקרבו לאותו מעמד.

שתי הקבוצות מגיעות בכושר טוב יחסית לחצי הגמר, כאשר הבאקס עם 11 ניצחונות ב-13 המשחקים האחרונים, אחד מההפסדים היה ליריבתם הערב, בעוד שההוקס ניצחו 7 מ-8 האחרונים. שתיהן גם צמודות צמודות בטבלת המזרח, כאשר הבאקס במקום השישי וההוקס לעומתם במקום המוכר להם היטב מהשנים האחרונות – המקום השביעי, המוליך לפלייאין.

הכוכב

באקס – יאניס אנטטקומפו: הגריק פריק נראה מפלצתי מתמיד. 32.9 נק' למשחק (מלך הסלים של הליגה) באחוז אפקטיבי של 61.5%, 11.4 ריבאונדים למשחק (חמישי בליגה), 6 אס' וחסימה וחצי למשחק. ככה מגיעים MVP. מדובר במדגם קטן יחסית, אבל במרבית הקטגוריות הסטטיסטיות מדובר בעונה טובה יותר מעונות ה-MVP שלו. וכל זה כשהוא זורק פחות משלשה למשחק. יאניס הוא האחראי המרכזי לשיפור שחל במילווקי אחרי פתיחת העונה הקטסטרופלית (להזכירכם, ב-10.11 הבאקס עמדו על מאזן 8-2 מזוויע), והשאלה הגדולה אם הוא יוכל להמשיך בכושר הזה ובקצב הזה עונה שלמה וגם בפלייאוף, כאשר מדובר בשחקן שהיה פצוע בפלייאוף או בחלקו בארבעה מחמשת הפלייאופים האחרונים.

הוקס – טריי יאנג: העכברוש בעונה, איך נאמר, לא רגילה שלו, וככזה הוא סוג של הברומטר של הקבוצה המוזרה שהוא מוביל. קבוצה שיכולה לנצח את בוסטון ואת קליבלנד (פעמיים), ובאותה נשימה יכולה להפסיד לשיקגו (פעמיים) ואף לוושינגטון (פעמיים! אבל בתחילת העונה). מצד אחד, יאנג מוביל את הליגה באסיסטים עם 12.2 למשחק (בפער של כמעט 3 אסיסטים מהבא אחריו בדירוג, אחד ניקולה יוקיץ'), אבל מצד שני קולע 21 נק' למשחק באחוזים שהיו גורמים לקייד קנינגהאם להסמיק (38.4% מהשדה, 30.8% משלוש, 46.1% אפקטיבי), הוא הולך הכי מעט בקריירה לקו למעט בעונת הרוקי (רק 6 זריקות למשחק), אבל הוא חוטף הכי הרבה שחטף בקריירה (1.3 למשחק, בשוויון עם העונה שעברה). כל זה מוביל את ההוקס ל…בערך אותו מקום בו הם היו בעונה שעברה (לפחות כרגע).

הכרעה: בבחירה בין מלך הסלים למלך האסיסטים, אני חושב שהיתרון הברור הוא עם איל הניגוח היווני, 0:1 באקס

סייד קיק:

באקס – דמיאן לילארד: אין ספק שלילארד בצד היורד של הגבעה והשמש מטילה קרניים אחרונות על הקריירה של שחקן מיוחד מאוד. לילארד קולע 25.8 נק' למשחק ב-37.2% מהשלוש, בווליום של למעלה מ-9 זריקות למשחק. לילארד גם מוסר 7.6 אס' למשחק, אבל אם בעונה שעברה עוד חשבנו שמדובר בחלק מצמד כוכבים, הגיעה העונה שהבהירה מי האלפא דוג של הבאקס ומי עזר כנגדו, ונסוג כבר לשורה השנייה או אפילו השלישית של הכוכבים. לא מדובר בשחקן רע כאמור, אבל הציפייה הייתה שיהיה יותר מספר 1.5 ממספר 2, והציפייה הזו לא נענתה. מה שכן, הוא מקבל את המקום שלו כסגן של יאניס, עם 28.8% יוסייג' לעומת 37% של היווני. שיפור מסוים במשחקים האחרונים תרם לריצה של מילווקי, ואם הוא יצליח לשמור על יכולת יציבה, בריאות ושיפור קל בבחירת הזריקות (לא מצפה ממנו לשפר את ההגנה), ומילווקי תתבסס בצמרת המזרח עם מרחק ביטחון מהפלייאין.

הוקס – דיאנדרה האנטר&ג'יילן ג'ונסון: כאמור לעיל, אטלנטה קבוצה מוזרה כאשר מתחת ליאנג אין ממש היררכיה ברורה, לכן שמתי כאן את שני הפורוורדים הארוכים והאתלטיים, ששניהם ביכולת טובה השנה והנהנים הראשיים מהמיקוד של יאנג באסיסטים. נראה שהירידה לספסל עושה להאנטר טוב. האנטר קולע 19.6 נק' למשחק, הכי הרבה בקריירה שלו, עם 44.6% מהשלוש על ווליום של 6 זריקות, כשההורדה לספסל הורידה ממנו את עול "מס' 2" של יאנג, כפי שציפו ממנו להוביל את ההוקס להיות קונטנדרית אחרי הפלייאוף ב-2021. ג'יילן ג'ונסון, לעומתו, עבר תהליך הפוך (אגב, חיפוש השם ג'יילן בבסקטבול רפרנס מעלה שיש כיום תשעה ג'יילנים פעילים בליגה, כאשר לפניהם היה רק אחד – ג'יילן רוז כמובן). ג'ונסון מרגיש בנוח בתפקיד הפורוורד הפותח בחמישייה, ושדרג את המשחק שלו בכל אספקט – 19.8 נק' למשחק, 10.1 ריב' למשחק, 5.6 אס' למשחק, ולמעלה מחטיפה וחסימה, והוא מתחיל לפרוע את השטרות אותם קיבל בקיץ (150 מיליון דולר ל-5 עונות).

הכרעה: התלבטות, אבל אני אתן את הניקוד כאן לצמד הפורוורדים שמשלימים אחד את השני, מחליפים אחד את השני ומתחלקים שווה בשווה בכמעט 40 נק' למשחק. 1:1 אטלנטה.

שאר הסגל

הבאקס – ברוק לופז בן ה-37 האט בעוד צעד וכבר לא קולע כמו פעם, אבל עדיין משמש נוכחות הגנתית והתקפית חשובה וללא תחליף; בובי פורטיס יעיל מהספסל; טוריאן פרינס&אנדרה ג'קסון משלימים את החמישייה וקולעים פעם כן פעם לא פעם בכלל לא; על גארי טרנט כתב יפה סטוקטון&מאלון בטור מוקדם יותר היום והוא עושה פחות ממה שציפו ממנו; אייג'יי גרין חביב וקונאטון משום מה בנסיגה משמעותית. את מי שכחתי? אה, כן, קריס מידלטון – רק שיהיה בריא. מי יודע אם זה יקרה.

ההוקס – עושה רושם שקאפלה בליגה 200 שנה אבל הוא בסך הכל בן 30 והוא עדיין מספק הגנת טבעת וריבאונד בצורה טובה; דייסון דניאלס שואב כל כדור תועה שנקרה בדרכו והוא מהווה את אחת ההפתעות הנעימות של העונה, החלק הטוב ביותר בטרייד ששלח את דג'ונטה מארי לפליקנס; זכארי ריזאשה לא יציב כיאה לרוקי, ייתכן והבחירה הראשונה היא עול כבד על כתפיו הלא כל כך צנומות; ההוקס עדיים מחכים לפריצה של אוקונגוו; בוגדן נמצא כרגע בין פציעות והוא תוספת חשובה; ולגאריסון מת'יוס יש הבלחות מהספסל.

הכרעה: הניסיון של הסגל של מילווקי מכריע, למרות דניאלס – 1:2 באקס.

מאמן

באקס – דוק ריברס: מה עוד נאמר שלא נאמר? אני מקווה שהמשחקים האחרונים הבהירו לו שהוא בעיקר צריך לא להפריע במהלך המשחקים. לא ניכרת טביעת אצבע כלשהי, אולי נגלה אותה כשיעלו ליתרון 1-3 בסדרת פלייאוף.

הוקס – קווין סניידר: אני חושב ששינוי צורת המשחק של יאנג, מסקורר מובהק ליותר רכז מנהל משחק, מקורה בו. ימים יגידו אם השינוי הזה יעבוד, בינתיים יש לו קבוצה צעירה יחסית עם כמה שחקנים מעניינים, היא לא יציבה או מאוזנת אבל יש לה הבלחות של כישרון ותפקידו של סניידר יהיה להפוך את ההבלחות האלה לעקביות. אם הוא יצליח לגרום ליאנג לשמור אפילו קצת – דיינו.

הכרעה: אין שאלה בכלל, סניידר. 2:2

סיכום: יהיה משחק צמוד מהצפוי, אבל אני הולך דווקא עם העונה המוזרה של אטלנטה שהקולגות מהכדורגל היו בוודאי קוראים לה "קבוצת גביע טיפוסית". הוקס ב-4.

3:30 אוקלהומה סיטי ת'אנדר (5:19) – יוסטון רוקטס (8:17)

איזה קרב, איזה ממתק שנקווה לקבל גם בסדרת פלייאוף, מובילת המערב נגד השלישית. שתיים מהקבוצות הצעירות והמבטיחות של הליגה, כאשר יוסטון נמצאת שני צעדים מאחורי הת'אנדר בדרך להגשים את הפוטנציאל, מפגש שאולי יהיה ה-מפגש של המערב בעשור הקרוב. בסוף העשור הקודם, אלו היו שתיים משלוש הקבוצות עם הכי הרבה ניצחונות במאה ה-21 בליגה, לצד סן אנטוניו. שתי הקבוצות הללו (וגם הספרס) מצויות בבנייה מחדש בשלוש העונות האחרונות, ואיזו בנייה הולכת ומתרקמת אל מול עינינו.

הת'אנדר מגיעים לכאן בשלהם עם 8 ניצחונות בתשעת האחרונים, כאשר ההפסד הבודד באותם תשעה היה ליריבתם הערב. יוסטון מגיעה אחרי שני ניצחונות רצופים (על עוד שתי סמי מיתולוגיות שלהם, הקליפרס והווריורס), אבל בסך הכל עם ארבעה הפסדים ב-11 האחרונים.

הכוכב

ת'אנדר – שיי גילג'ס אלכסנדר. עונה שנייה ברציפות שהוא שחקן טופ 5 בליגה ומוביל את הת'אנדר לפסגת המערב. שיחק בכל המשחקים עד כה, קולע 30.2 נק' לערב (רביעי בליגה) ב-51.5% מהשדה, 5.4 ריב' למשחק, 6.3 אס' למשחק, 1.8 חט' למשחק וחסימה למשחק. מפלצת של כדורסל. יכול לשפר את החוזים משלוש (34% בווליום של 6.3 זריקות לערב), אבל הוא אחד המועמדים הראשיים ל-MVP כרגע, בוודאי אם הקבוצה שלו תמשיך לשלוט במערב הפרוע של השנה.

רוקטס – אלפרן שנגון. בייבי יוקיץ' לקח צעד קטן אחורה אישית, שבא לטובת צעד גדול קדימה קבוצתית כפי שמראה המאזן. שנגון קולע עד עתה 18.8 נק' לערב ב-47.6% מהשדה (לעומת 21.1 נק' ב-53.7% מהשדה בעונה הקודמת), אבל לוקח יותר ריבאונדים (10.6 העונה לעומת 9.3 בעונה שעברה), מוסר מעט יותר (5.3 אס' לעומת 5 בעונה הקודמת), ונשאר בערך אותו דבר בחטיפות ובחסימות. בסוף, מסביב לכל הצעירים האתלטיים שמסביבו, שנגון הוא הציר עליו נעה מערכת השמש של יוסטון, הוא מנהל המשחק ואני מעריך שהקבוצה תמשיך ותיבנה עליו, כאשר חלקים יוחלפו בהתאמה להתאמתם אליו. כמו כל יוסטון, הוא רחוק שתי עונות מלהיות המפלצת המצופה ממנו, אבל הוא עושה צעדיו לשם.

הכרעה: שג"א בלי הרבה שאלות, 0:1 ת'אנדר.

הסייד קיק:

ת'אנדר – ג'יילן וויליאמס. בהינתן בריאות, היה אמור להיות כאן צ'ט שבמעט המשחקים ששיחק נראה כמו צ'יט של המשחק, אבל לוויליאמס אין במה להתבייש, נהפוך הוא – 21.8 נק' למשחק ב-50.5% מהשדה, 6 ריב', 5 אס', 2 חט' למשחק והתאמה נפלאה למה שהת'אנדר בונים, מושלם להגנה החונקת שלהם גם במימדים קונבנציונליים. הוא הוויליאמס הבכיר בת'אנדר, ויש לו קייס ל-MIP. הת'אנדר יתגמלו אותו בקיץ בחוזה שמנמן כי הוא אחד מאבני הבניין המרכזיות שלהם.

רוקטס – ג'יילן גרין. יוסטון בחרה בדראפט 2021 בגרין במקום השני, ובשנגון במקום ה-16, כך שמיקומו כסייד קיק של שנגון, ולא להפך, מעלה טעם מסוים של אכזבה ממנו. בעיני זה לא צריך להיות כך, כי גרין הוא יותר מסייד קיק ראוי. 19.2 נק' למשחק ב-39.7% מהשדה אולי על הנייר לא מאוד מרשימים, אבל מאז השליש האחרון של עונתו השנייה בליגה, גרין מראה שיפור עקבי ככל שהעונה מתקדמת. בחירת הזריקות שלו נבונה וטובה יותר, הוא אחראי יותר בהגנה, גם האישית וגם הקבוצתית, ומשתמש באתלטיות שלו בשני צידי המגרש. יש לו עדיין בוסריות במשחקו, ואם התקרה שלו היא עוד ג'יילן, הפעם בראון – שזו תקרה ממש לא נמוכה להגיע אליה – הוא עושה צעדיו לשם אבל צריך עוד בישול.

הכרעה: בנקודת הזמן הנוכחית, ג'יי דאב לוקח. 0:2 אוקלהומה.

שאר הסגל

ת'אנדר – עוג מלך גרמניה חזר בסערה מהפציעה והוא אוטם את הצבע כמו שציפו ממנו שיעשה וכל הליגה תמתין לפברואר בחרדה לראות איך הוא משתלב עם הולמגרן; לו דורט אטרקטיבי מאוד, הן בשל החוזה והן בשל היכולת הטובה משני צידי המגרש ואם לאוקלהומה היו חסרים נכסים אז הוא אחד הבכירים שבהם; אלכס קארוסו מוסיף תבלין של קשיחות וניסיון לחבר'ה הקשוחים אך הלא מנוסים; וויגינס+ג'ו+וואלאס+ג'ונס+מיטשל+ג'יילין וויליאמס+קנריך וויליאמס = עומק מפחיד, וזה עוד בלי טופיץ' ודיאנג.

רוקטס – שילוב צעירים וותיקים שעובד היטב עד כה. ואן פליט הוא המבוגר האחראי; ג'בארי סמית' בעונת פריצה וקפיצה שצריך לשמור על יותר יציבות; דילון ברוקס יום עסל יום בסל אבל תמיד מעצבן; טארי איסון קלף חזק מהספסל; שפרד עוד מחפש את עצמו; אמן תומפסון יתפוס בהמשך העונה את המקום של ברוקס בחמישייה; קאם וויטמור מראה מעט מדי הבלחות של הכישרון שלו; לונדייל&הולידיי נותנים דקות טובות וקצובות מהספסל; סטיבן אדאמס&ג'ף גרין בתור הוטרנ'ס שכבר עברו הכל.

הכרעה: לא כוחות, למרות שיוסטון עמוקה וטובה ביחס לכמעט כל קבוצה אחרת – 0:3 אוקלהומה.

מאמן

ת'אנדר – מארק דייגנולט. עושה עבודה מדהימה שחומקת מתחת לרדאר, עם קייס למאמן העונה אבל הוא לא יקבל אותו. גם בפיתוח השחקנים, גם בפיתוח שיטת המשחק, גם בהתמודדות עם הפציעות, יש לו תשובות להכל ויפה לראות כיצד גם הוא גדל עם הקבוצה. במידה מסוימת, קבוצה כמו הנטס הימרו על מאמן צעיר ולא מוכר בגלל ההצלחה של הת'אנדר עם דייגנולט.

רוקטס – אימה יודוקה. שם את פרשת הרומן האסור מאחוריו כמו גם את הקדנציה בסלטיקס, קיבל ליד ביוסטון כישרון צעיר והוא לש ממנו קבוצה שהזהות שלה היא הגנתית בעיקרה, עם כמות הגפיים הארוכות והאתלטיות שהרוקטס שמים מסביב לשנגון, ובהתקפה עוד מכוונן כיצד לשחק מסביב לשנגון. אני חושב שיוסטון ברמה מסוימת עוד בשלב הניסויים וגיבוש הזהות, וככה זה גם נראה. כמו שאפשר להבין מכל הפריוויו, תנו ליודוקה עוד שנתיים עם החבר'ה האלה ויש מועמדת לאליפות. לא כרגע.

הכרעה: יותר צמוד מהמאצ'אפים הקודמים, ורק בגלל הניסיון במעמדים גדולים ניתן את הנקודה הזו ליודוקה על שברירי נקודות, 1:3 ת'אנדר.

סיכום: זה של הת'אנדר להפסיד, והם לא יפסידו את זה כל הדרך לתואר ראשון מאז האליפות של הסוניקס ב-1979, אולי בדרך לדאבל. ת'אנדר ב-9.