אחרי העונה הטובה ביותר של הניקס מאז 2000, ההנהלה של הניקס החליטה ללכת על כל הקופה והביאה את מיקאל ברידג'ס וקארל אנתוני טאונס בתמורה ל-5 בחירות סיבוב ראשון והחלפה של בחירה נוספת, בויאן בוגדנוביץ', שייק מילטון, ג'וליוס רנדל, דונטה דיווינצ'נזו ועוד כמה בחירות סיבוב שני ונספחים נוספים, וגם איבדו את אייזאה הרטנשטיין שעבר לאוקלהומה כשחקן חופשי. מהלכים אלה הביאו את הניקס למקום השני במזרח והשלישי בליגה אצל המהמרים, והציפיות הפעם גבוהות בצדק. בפרק הראשון של היומן הזה, נראה איך הרבע הראשון של העונה הסדירה עבר על הניקס, נציג כמה שאלות מרכזיות שמלוות וילוו את העונה של הניקס, וננסה לתת תשובות זמניות לאור מה שראינו מהם בינתיים, כאשר השאיפה היא בהמשך העונה להעמיק יותר בשאלות ספציפיות.

סיכום הרבע הראשון של העונה:

פתיחת העונה של הניקס הייתה קצת מגומגמת, וכחלק מהמגמה של 2 קבוצות מזרחיות בלבד במאזן חיובי גם הניקס מצאו את עצמם במאזן שלילי של 5- 6 לאחר 3 שבועות מתחילת העונה. עם זאת, הניקס יצאו אז לריצה של 4 ניצחונות רצופים ועשו ריצה נוספת כזאת שבוע מאוחר יותר, כך שמאז אותה פתיחה הם ניצחו 11 מ-15, ובאופן כללי הם במקום השלישי במזרח במאזן 16- 10.

שאלות המפתח לעונה:

1. מה הדרך הנכונה להשתמש בטאונס בהגנה ואיך הניקס מתמודדים עם החלפת הרטנשטיין בטאונס בצד ההגנתי, שם זה שנמוך די משמעותי?
2. איך הניקס מנצלים את האפשרויות ההתקפיות החדשות שנפתחו בפניהם עם צירופם של שני קלעים 20+ נקודות למשחק מהעונה שעברה בדמות ברידג'ס וטאונס?
3. מיקאל ברידג'ס, אוג'י אנונובי וג'וש הארט – מהי חלוקת התפקידים ביניהם והאם לא מדובר ב-3 פיצולי אישיות של אותו שחקן?
4. איך ג'יילן ברונסון משלב בין תקפידו כסקורר מרכזי לתפקידו כמנהל המשחק העיקרי של הניקס?
5. מי מהספסל יכול לתרום בקביעות באופן משמעותי, ואיך אפשר לסחוט את ת'יבודו לתת להם דקות של ממש?

הגנת הניקס – עם טאונס ובכלל:

בעונה שעברה, ההגנה של הניקס דורגה 9 עם רייטינג של 112.4, ואילו העונה היא רק במקום ה-16 עם רייטינג של 113.1, ועבור כל אחד משחקני החמישייה של הניקס ההגנה טובה יותר בדקות בלעדיו מאשר בדקות איתו. אם נסתכל ספציפית על טאונס, המצב ההגנתי עוד יותר בעייתי כשקולעים עליו ב-51.6% מהשדה, נתון שמועצם עוד יותר כשהוא שומר על סנטרים, כי גבוהי הליגה קולעים ב-58.8% מהשדה כשטאונס הוא השומר שלהם. עם זאת, החלוקה בין 11 המשחקים הראשונים ל-15 הבאים מעידה על שיפור אצל טאונס ספציפית כי הרייטינג ההגנתי שלו היה 116.8 בתחילת העונה ובשבועות האחרונים הוא על נתון הרבה יותר טוב של 106.8. גם בנתון של האחוזים מהשדה ניכר שיפור משמעותי, כאשר בחלק הראשון של המדגם הזה היריבים קלעו ב-54.8% מהשדה על השמירה של טאונס לעומת 48.3% בחלק השני שלו.

הנתון הקבוצתי של הניקס קצת השתפר במדגם הזה מ-114.2 ל-112.1, מה שהוביל אותנו לממוצע של 113.1, כשנקודת התורפה המרכזית שלהם היא מעט מאוד איבודים שהם כופים (13 – מקום 26), ויש להם מעט מאוד חטיפות (7.3 – מקום 26) וחסימות (4.5 – מקום 26). גם אם כקבוצה עוד ייקח להם זמן לפענח את המערך ההגנתי הנכון בהיבט הקבוצתי, השיפור האישי של טאונס מעיד על ההתאקלמות שלו בקבוצה ועל שימוש נכון יותר בו באופן אישי. בין היתר, טאונס מוביל את הליגה כולה בריבאונדים עם 13.9 למשחק, ובפרט בריבאונד הגנה עם 11 כאלה למשחק, והוא תורם גם חסימה ו-0.9 חטיפות למשחק, שיפור משמעותי מהשנתיים יחד עם גובר במינסוטה, שינוי שנובע מהתפקיד המרכזי יותר של טאונס כמי שמגן על הצבע, כמו במהלך הבא שבו הוא חוסם את ארון ניסמית'.

הפרצופים החדשים בהתקפה של הניקס – טאונס וברידג'ס:

דיברנו על ההגנה הפחות טובה של הניקס, אבל בהתקפה הם טובים מאוד עם רייטינג של 119.7, כשהם צמודים לבוסטון וקליבלנד במקומות 1-3. הניקס שניים לקליבלנד גם באחוזים מהשדה וגם לשלוש ושניים לאוקלהומה באחוזי עונשין, והם גם במקום ה-9 באסיסטים, 4 במיעוט איבודים ו-4 ביחס אסיסטים-איבודים, כך שאפשר לומר שמדובר בהתקפה מאוזנת ואיכותית מכל כיוון. מיקאל ברידג'ס זכה לכותרות על פתיחת עונה לא כל כך טובה, אבל מבט עכשיו מראה שמלבד אחוזים נמוכים מחוץ לקשת (33.9% עונתי) ומקו העונשין (65.2%), הוא דווקא השתלב לא רע ויש לו 17 נקודות למשחק ב-48.5% מהשדה ו-56.3% אפקטיבי. עם זאת, מעניין לראות שיש ההבדל משמעותי בין הנתונים של ברידג'ס במשחקי הבית לאלו של משחקי החוץ, אותם נראה בטבלה הבאה:

המצטרף השני הוא טאונס, ואחרי שאצלו דיברנו על ההגנה וההתמודדות הלא רעה שלו בסך הכל עם התפקיד הגדול יותר, בהתקפה אפשר לראות שהוא מרוויח מהמצב החדש. טאונס עומד העונה על 24.8 נקודות (הכי הרבה מאז 2020), 52.6% מהשדה (הכי הרבה מאז 2022), 43.9% לשלוש (שיא קריירה), 59.4% אפקטיבי (הכי הרבה מאז 2020) ו-64.4% אפקטיבי (הכי הרבה מאז 2018), והוא גם מקבל את הכדור הרבה עם 27.2% יוסג' (הכי גבוה מאז 2022). מכל זה אפשר לראות שההשתלבות של טאונס בצד ההתקפי הייתה טובה מאוד, והוא הפך לצלע מרכזית בהתקפה של הניקס די מהר, כשנכון לרגע זה הוא גם צמוד לג'יילן ברונסון בממוצע הנקודות למשחק. נסיים את הקטע הזה בשיתוף פעולה יפה של טאונס וברידג'ס.

ברידג'ס, אנונובי והארט:

התייחסנו כבר לברידג'ס, אבל הפעם השאלה היא מה חלוקת התפקידים בין 3 השחקנים האלה, שהם אלו שמשלימים את הרכז ברונסון והסנטר טאונס בחמישייה של הניקס. אפשר להאריך הרבה בדבר הזה, אבל מבט פשוט על הסטטיסטיקות מבליט את הארט כמי שזורק וקולע פחות, אבל ממלא תפקיד מרכזי יותר בכל ההיבטים האחרים, כשהוא שני לטאונס בריבאונדים, שני לברונסון באסיסטים ושלישי אחרי שניהם באיבודים. ההבדל בין ברידג'ס לאנונובי קצת פחות בולט במבט ראשון, אבל פרופיל הזריקות שלהם מראה מדוע אנונובי נתפס כשחקן שלשות והגנה קלאסי, ואילו ברידג'ס נחשב שחקן הרבה יותר מגוון, ובטבלה הבאה נשווה בין פרופיל הזריקות ואת כמות הנקודות, ריבאונדים ואסיסטים של 3 השחקנים האלה.

בקיצור – מבט פשטני על חלוקת התפקידים ההתקפית בין הטריו הזה מראה שהארט הוא מנהל המשחק השני, ברידג'ס הוא הסקורר המגוון יותר והשלישי בחשיבותו אחרי ברונסון וטאונס, ואילו אנונובי הוא השחקן שהכי מתאים לטייפ הקלאסי של בחירת הזריקות היעילה, גם בכמות הזריקות שכוללת רוב מוחלט מהצבע ומחוץ לקשת, וגם באחוזים המצוינים באזור המוגבל בצבע והפחות טובים מכל מקום אחר, בזמן שאצל הארט וברונסון האחוזים קצת יותר מגוונים ופחות חד-משמעיים. בצד ההגנתי, אפשר להסתפק בגובה של הארט (1.93), ברידג'ס (1.98) ואנונובי (2.01), שהיא זו שקובעת את חלוקת התפקידים ביניהם לרוב. המהלך הבא הוא דוגמה מצוינת לגיוון של ג'וש הארט שמתפקד כאן כגבוה שמנהל את המשחק בשורט-רול בזמן שברידגקס נמצא בפינה ואנונובי נע מהצבע לפינה, לשם הוא מקבל את הכדור בדרך לשלשה מדויקת.

ג'יילן ברונסון – הסקורר והמנהל:

ג'יילן ברונסון עומד העונה על 25 נקודות למשחק לעומת 28.7 בעונה שעברה, אבל הוא עושה את זה בשיאי קריירה של 43.2% לשלוש ו-62% טרו שוטינג, יחד עם 56.7% אפקטיבי, לא שיא קריירה, אבל כן האחוז הכי גבוה שלו במדי הניקס. תחום אחר שבו יש לברונסון שיאי קריירה זה באסיסטים (7.7) ויחס אסיסטים-איבודים (3.23). כל זה מגיע אחרי הפלייאוף שעבר, בו הניקס היו תלויים בצורה מוגזמת בברונסון שלקח 26.2 זריקות מהשדה למשחק, הנתון הכי גבוה מאז דונצ'יץ' ב-2021, והכי גבוה לשחקן שגם עבר סיבוב בפלייאוף מאז לברון ב-2015, אבל זה פגע ביעילות שלו והוא עמד רק על 44.4% מהשדה ו-48.2% אפקטיבי.

אולי הלקח המרכזי מהפלייאוף של הניקס זה שהם צריכים עוד שחקנים שיכולים לייצר נקודות בהתקפה, וכרגע טאונס וברידג'ס עושים את העבודה היטב כשחקנים שיכולים ליצור לעצמם מצבים, ולפעמים גם לאחרים, בזמן שברונסון מנצל את זה היטב כדי לשפר את ניהול המשחק שלו ולמצוא את האחרים איפה שהוא יכול, ובסופו של דבר עדיין מדובר בציר המרכזי של התקפת הניקס, שגם מוביל אותם עם 17.2 זריקות מהשדה בממוצע למשחק וביוסג' עם 28.5% כשטאונס עם 27.2% והם היחידים מעל ל-20% בהתקפה מאוד מאוזנת שעובדת מעולה בינתיים.

בסופו של דבר, ברונסון שומר על מעמדו כשחקן המוביל של הניקס, ואחת הראיות לכך היא דקות הקלאץ' בהן ברונסון לקח 23 זריקות מתוך ה-53 של הניקס מהשדה, כמות זהה לזו של 3 הבאים בתור – טאונס, הארט ואנונובי – ו-14 מתוך 19 מקו העונשין, ויחד עם 7 אסיסטים מתוך 15 של הניקס בקלאץ' הוא אחראי די בלעדי לתפוקה ההתקפית של הניקס ברגעי ההכרעה. במילים אחרות, אפשר להניח שברונסון ימשיך להיות השחקן שיוביל את הניקס בפלייאוף, אבל הם ישמחו להגיע למצב שבו הכוכב הגדול ביותר של המועדון מאז פטריק יואינג יוכל להסתפק ב-17-20 זריקות מהשדה בממוצע למשחק ולא יצטרך להגיע למספרים אליהם הוא הגיע בשנה שעברה.

הספסל:

בדיחות על טום ת'יבודו והשימוש המצומצם שלו בספסל קיימות, והרבה מהן בצדק, אבל יש לניקס בכל זאת נוכחות של שחקני ספסל שמקבלים דקות משמעותיות. הראשון ברשימה הוא מיילס מקברייד, שמקבל 25.2 דקות למשחק ועומד על שיאי קריירה של 10.4 נקודות ו-2.8 אסיסטים, כשהוא שומר על היעילות מהעונה שעברה עם 44.8% מהשדה, 42.2% לשלוש ו-57.3% אפקטיבי. השני בתור הוא רכש חדש נוסף, וזה הרכז המחליף קמרון פיין, שהיה קצת פחות טוב במילווקי ופילדלפיה בעונה שעברה אחרי 4 עונות טובות מאוד בפיניקס, והעונה קולע 7.7 נקודות עם 3.1 אסיסטים ב-17.1 דקות, ובעיקר נמצא בצמרת הליגה בכל מה שקשור ליחס אסיסטים-איבודים עם 6.1.

השחקן השלישי שמקבל דקות קבועות הוא פרשס אצ'יווה, שמתפקד כגבוה המחליף מאז שחזר מפציעה, אבל התפקיד שלו כרגע בעיקר הגנתי כשהוא עם 4.2 נקודות ב-42.1% מהשדה ב-18.5 דקות משחק, אבל כל זה רק ב-5 הופעות כי הוא היה פצוע עד לאחרונה. מי שמילא את תפקיד הגבוה המחליף בזמן שאצ'יווה היה פצוע זה יריחו סימס, והוא עדיין מקבל מעט דקות כשהממוצע העונתי שלו הוא 12.5 דקות, בהן הוא עם 1.8 נקודות ב-70.8% מהשדה, כלומר, כמעט ולא זורק לסל. לזה אפשר להוסיף את מיטשל רובינסון הפצוע, שסביר להניח יקבל דקות מהספסל כשיהיה בין הפציעות, ויש גם שני שחקנים שנבחרו בסיבוב השני בדראפט האחרון, והם טיילר קולק, רכז מחליף, מהבחירה ה-34 ואריאל הוקפורטי, עוד גבוה מחליף, שנבחר 58 ואחרון, שני שחקנים שנכנסו לרוטציה כשהיו לניקס פציעות.