עולה לשלוש הוא טור שבועי שלי (בתקווה) שבו אעלה על הכתב שלוש מחשבות / תהיות / מסקנות שעלו לי בראש ממשחקי הספרס בשבוע החולף. השם הוא רק רפרור לשלוש הנקודות: לא יהיו כאן בהכרח שלשות, אין חשיבות לסדר הנקודות, ולא תמיד יהיה פה ויקטור וומבניאמה.
השבוע כן, למרות שלא היה.
- אינעל אבוכ העולם
ב-23 בדצמבר 2023, כחודש לתוך העונה שעברה, ויקטור וומבניאמה עלה ללייאפ שגרתי במהלך החימום לפני המשחק מול דאלאס. אבל כשהוא נחת, הוא לא שם לב שעמד שם אחד מהצוות של דאלאס. בשלומיאליות או סתם חוסר תשומת לב ויקטור המשיך את תנועת הנחיתה בשלושה צעדים קדימה, תוך כדי שהוא דורך על אותו איש צוות ומסובב את הקרסול. אחת הפציעות הכי אקראיות ומוזרות שאני זוכר שראיתי, שאין לה שום קשר למשחק.
ויקטור לא שותף באותו משחק, אבל חזר משחק אחר כך עם הגבלת דקות קשיחה. בהתחלה לא נתנו לו לשחק יותר מ-25 בהוראת רופאי הקבוצה, באמצע ינואר זה עלה ל-27, ורק מתישהו בפברואר ההגבלה הוסרה. הוא עדיין שיחק רק באזור ה-30 דקות, כנראה חלק מהניסיון להרגיל את הגוף שלו לליגה בעונה הראשונה. זה לא הפריע לו להעמיד ממוצעים נהדרים, לתת את אחת מהעונות הטובות של רוקי, ולעשות כמה משחקים פסיכיים ממש.
פאסט פורוורד לשישי שעבר, משחק גביע מול הלייקרס. המשחק היה צמוד, אנתוני דיוויס נתן שם חתיכת תצוגה כשבהתקפה התעלל בוומבי ובהגנה הצליח להפריע לו, כולל לחסום אלי אופ שכריס פול ניסה לסדר לחייזר. אבל שש וחצי דקות לסיום, כששום דבר עוד לא הוכרע, דיוויס חדר לסל ו-ויקטור עלה בנונשלנטיות לחסום אותו. הם התנגשו ברך אל ברך ו-ויקטור התרסק על הרצפה. הוא קם, ירד לחדר ההלבשה, ואז חזר והמשיך לשחק, אבל התלונן שהברך מציקה לו.
בינתיים כבר שני משחקים הוא לא שותף, ואתמול הודיעו שלא ישחק גם מחר מול יוטה. גם ואסל יחמיץ משחק שלישי ברציפות, עם כאבי ברכיים משלו – למרות שבקבוצה טוענים שאין לזה קשר לפציעה שבגללה עבר ניתוח בקיץ בכף הרגל, ושהרגל בסדר. אבל אין כזה דבר "אין קשר" כי בגוף הכל קשור אחד לשני. רגישות או חולשה של הרגל יכולה לגרום לתנועות לא טובות או להפעיל לחץ שיגרור בתורו עומס יתר על הברכיים. בקיצור, אינעל אבוכ העולם.
באנגלית קוראים לזה CAN'T CATCH A BREAK ונראה שזה מה שקורה בינתיים לספרס העונה (וגם לעוד הרבה קבוצות, אבל לי אכפת רק מאחת). קודם ואסל, עכשיו ויקטור, ועוד לפני זה היה את סוהן ששבר את האצבע בפציעה לא מחויבת המציאות. גם טרה ג'ונס נראה סוחב פציעה די מתחילת העונה, ולמרות שחזר הוא לא נראה משהו. יהיה עצוב וחבל אם בסוף העונה של הספרס, שבה הם היו אמורים להראות גרף התקדמות, תוכרע על פציעות. כן, הם יתפנקו בבחירה גבוהה בדראפט, אבל העונה לפחות זו לא הייתה המטרה. לפחות נתנחם בזה שאחרי אותה פציעה בעונה שעברה ויקטור חזר כמו חיה. הפעם הוא כבר התחיל להראות את סימני המפלצת ונקווה שיחזור לאותה נקודה. ויש עוד נקודת אור קטנה…
2. באסי בשיא
בהיעדר ויקטור, מי שמקבל דקות כברירת מחדל הוא הסנטר הניגרי צ'ארלס באסי. למי שלא מכיר את הסיפור שלו, הנה תקציר הפרקים הקודמים:
גם באסי סבל בעונה שעברה מפציעה, אבל יותר רצינית – קרע את ה-ACL בברך ועבר ניתוח. לא היה לו חוזה לעונה הנוכחית, ולא היה ברור עד הרגע האחרון אם יחזור. משום מה הספרס החליטו להמר אול אין על זאק קולינס שבינתיים עושה להם פלופ אחד ענק. אבל באסי חזר, ואתמול מול אוקלהומה סיטי ניצל את הדקות שקיבל בלית ברירה כדי להיות בורג חשוב בניצחון. הוא תקף את הסל בלי פחד, נלחם על הריבאונד ובאופן כללי ניצל את העובדה שהסנטר של אוקייסי זה ג'יי-דאב החמוד והמקסים אבל הנמוך (1.96 מטר). הוא גם רשם 2 חסימות כולל אחת בסוף על אלכס קארוסו, כשאוקייסי עשו קולות של חזרה.
צפו בכמה מההיילייטס שלו
מבחינתי באסי הוכיח בינתיים שהוא שווה לקבל דקות על חשבון זאק, לפחות עד שיוכח אחרת. כפרה על קולינס אבל הוא לא שווה את ה-17 מיליון שקיבל לעונה, אחרי שנתן אופסיזן נהדר וחשבו שהוא סוף כל סוף השתקם. הסיבה היחידה לשחק עם קולינס זה אם רוצים לשווק אותו לאיזה טרייד, אבל אני מניח שבשלב הזה של הקריירה כולם כבר יודעים מה הוא מביא לשולחן, וזה בטח לא תמורה ששווה את הכסף. הוא עושה יותר נזק מתועלת ושווה לפחות לפתח את באסי הצעיר ממנו כדי שלספרס יהיה סנטר גיבוי שאיתו ההגנה לא תתפרק בכל פעם שויקטור ירד לנוח, ובעקבות אותה התנגשות אומללה עם דיוויס, יש מצב שגם הפעם ויקטור בשבועות הקרובים יוגבל בדקות משחק.
3. העיקר לא לאבד את הראש
בשנים הטובות שלהם הספרס היו ידועים בהנעת כדור נפלאה שהובילה להרבה אסיסטים, סלים יפים ומעט מאוד איבודי כדור. באופן מסורתי הקבוצות של פופ היו אחרונות בטבלה במספר האיבודים למשחק, כולל בשנים הפחות טובות שלפני ויקטור וומבניאמה, כשהיה שם אחד עם עגילי דמאר. אבל כבר שלוש שנים שאנחנו בשנים רעות במובן הזה והספרס מאבדים כדורים כאילו יש להם חורים בידיים. העונה הם כבר לוקחים את זה לשיא חדש עם 16+ למשחק, אמנם לא שיא מועדון כי הוא קיים 50 שנה והיו תקופות בשנות ה-70 וה-80 עם משחק מבולגן, אבל בהחלט שיא בעידן פופוביץ'. למעשה, הם מאבדים הכי הרבה כדורים מאז עונת 1997/8, עונת הרוקי של דאנקן. כבר שלוש פעמים בנובמבר הם איבדו 20 כדורים או יותר, כולל 21 מול אוקלהומה סיטי אחרי שהשוו שיא מועדון עם 13 במחצית.
העניין הוא שזה לא מחויב המציאות – כשהם רוצים הם יכולים להתפקס ולמשל באותו משחק ברבע השלישי הם איבדו רק כדור אחד, אבל אז חזרו להתבלגן. חלק מזה נובע מהבלגן שקשור לנקודה הראשונה – קשה לפתח כימיה כשכל שני משחקים הליינאפ משתנה בגלל פציעה – וחלק בהחלט מהגנה טובה (16 מאותם 21 איבודים מול אוקייסי היו חטיפות שלהם) אבל הרבה מזה קשור לצעירות. כשמי שמנהל את המשחק חלק ניכר מהזמן הוא רוקי בוסרי ומועד לטעויות, כמו סטפן קאסל, זה רק הגיוני שהוא יאבד.
חייבים לזקוף לזכותו שעד עכשיו הוא דווקא עשה עבודה טובה יחסית, אבל עדיין הוא מאבד 1.7 כדורים על 3.5 אסיסטים, שזה יחס רע. לא סתם הוא מתקשה מול הקבוצות הטובות, כי שומרים חכמים יודעים לזהות מקילומטר את המסירות שהוא מנסה להשחיל. זה לא המכללות כאן. זה גם בדיוק מה שקרה ברבע האחרון מול אוקלהומה סיטי, והיה חלק גדול מהסיבה שהת'אנדר חזרו מפיגור 21 לכדי 6 בלבד – אחרי שרוב המשחק שג"א שמר את קאסל, פתאום שמו עליו את קארוסו או את ג'יילן ויליאמס, או לפעמים שני שחקנים יחד. הת'אנדר עשו את שלהם עם לחץ גבוה על מוביל הכדור באזור קשת השלוש, וזה גרם לקאסל לאבד 5 פעמים ברבע הרביעי (ו-8 במשחק). 5 חטיפות של מהלכים שאולי מול קבוצות כמו פורטלנד או יוטה היו מצליחים לו. הנה שניים מהן:
לתת לקאסל להמשיך להוביל כדור גם כשהת'אנדר חזרו למשחק זו הייתה החלטה מאוד עם ביצים של המאמן הזמני מיטש ג'ונסון, אבל החלטה חכמה. היא כמעט עלתה לו במשחק, אבל זה בסדר – זה בדיוק הזמן של קאסל לעשות את הטעויות האלה וללמוד מהן. העונה אף אחד לא יכעס עליו אם בגלל שאיבד 8 כדורים הספרס לא זכו בגביע או לא העפילו לפלייאוף. ועכשיו, עם כל הפצועים, יש לו הזדמנות נהדרת לקבל אקסטרה דקות שלא יקבל אחר כך. הוא שותף ל-34 דקות, והיוזג' שלו ברבע הרביעי היה 50% (ו-26% במשחק, הגבוה בקבוצה). הוא גם "החזיר" לספרס עם המהלך שהציל להם את המשחק, חצי דקה לסוף כשחסם את שג"א. אז לפחות בינתיים יצאו פיטים.
בשורה התחתונה, מפתיע שהספרס הצליחו לנצח את אוקייסי עם כל כך הרבה איבודים, והם צריכים להגיד תודה. את שכר הלימוד שלו קאסל יפדה אחר כך, לא העונה. בינתיים שינצל את ההזדמנויות ולא ישכח גם לחטט במוח של כריס פול, הרכז הכי טוב שיכול ללמד אותו על המשחק.
באסי חיה. גם עונה שעברה היה.
לא מבין מה הדיבור על קולינס הנזק, הוא עושה את שלו.
ממו לא מקבל מספיק דקות לאחרונה.
מיניקס – רוקי נהדר אנדראפטד – פורוורד סקורר מדהים (תחשבו דייוויד לי + קליעה פנטסטית לשלוש) – עושה חיל בג'י ליג ועדיין לא מקבל הזדמנויות. הוא יכול להיות חתיכת כוח עבורנו.
דיברת על איבודים ולא הזכרת את וומבי – 3.5 איבודים על 2.8 אסיסטים.
פה אני איתך לגמרי,הוא חייב להפחית את האיבודים כבר עכשיו ולא לחכות שהתיים-שלוש 🙂
את האיבודים של וומבי נזכיר בפעם אחרת אבל המדד שלו זה לא כמה אסיסטים הוא מוסר לעומת כמה הוא מאבד, אלא כמה (למרות האיבודים) הוא תורם למאזן מנצח ו/או להגנה… נראה לי שאם הקבוצה תנצח ותיראה נורמלית יהיה אפשר לסלוח לו על 3-4 איבודים למשחק, למרות שמן הסתם יהיה קשר בין השניים (ככל שיאבד פחות ככה יותר סיכוי שננצח)
תודה דורבן .באסי לגמרי שווה דק' במקום קולינס. ויקטור חייב להפסיק עם ההשלכת שלשות הבלתי פוסקת שלו
תודה רבה! אין ספק שזו קבוצה מעניינת בשנים הבאות
תודה.תתנחם שבסוף עוד תעשו טנקינג וכמובן שתזכו בקופר פלאג
אם אפשר להסתכל על הנקודה השלישית בראייה רחבה קצת יותר, רמת הכישרון ההגנתי בליגה עלתה מאוד. היכולת ההתקפית של השחקנים הגיעה לאיזשהו שיא מטורף וזה גורם לשחקנים צעירים שרוצים לבלוט לתת את האקסטרא דווקא בצד ההגנתי. הצעירים של השנים האחרונות מראים אינטנסיביות הגנתית שמעולם לא הייתה בליגה.
זה שלספרס, קבוצה צעירה עם החסרונות הזמניים שהצגת יפה, יצא לשחק נגד אוקלהומה ובערך חמישים וחמש פעם נגד יוסטון, שתיים מהקבוצות שמציגות בדיוק את זה cranked up to 11, זה רק חוסר מזל.
אין ספק. נקודה חשובה
.
יחס של 1:2 באסיסטים איבודים זה לא כזה גרוע.
אפילו לפוינט גארד. מה הממוצע בליגה ומה הממוצע לעמדה?
במחילה, אבל איבוד על כל 2 אסיסטים זה לא משהו שמצפים מרכז טוב בליגה. נכון שככל שמוסרים יותר מאבדים יותר, ונכון שקאסל לא ברמה של רכזי העל וכמו שכתבתי זה ממש בסדר שהוא מאבד כרגע הרבה כשהוא מתנסה כרוקי, אבל אם הוא רוצה להיות בטופ של הרכזים הוא יצטרך לנקות יותר את המשחק לכיוון של 1:2.5. זה נראה הבדל זניח אבל הוא יחסית משמעותי. לשם ההשוואה יוקיץ' עם יחס של 1:3 וכריס פול שהוא אולי מבין הפעילים הרכז הכי טוב שיש עומד על יחס של 1:4. טייריס האליברטון על יחס של 1:5
לצורך העניין, אולי נצטרך לא להשוות אף שחקן ליוקיץ' בשנים הבאות.
האליברטון חריג מאוד מכיוון שהוא שחקן שפחות מגיע לצבע ולעזרה ופחות עושים עליו בליצים. שחקנים כמוהו וטיוס ג'ונס הם מנועים, אך לאו דווקא תמיד אלו שיוצרים את הפעולה המורכבת של סיום התקפה. סתם לשם השוואה, לוקה עם 1:2.33, למלו בול 1:1.5, מיצ'ל, הארדן ומוראנט סביב ה-1:2 ואפילו קארי הוא סביב 1:1.8. אם מגבילים את הגארדים ל-מעל 20 דקות משחק לפחות ומעל ל-25% יוסג', מקבלים רק 2 שחקנים שעולים על 1:3: ג'יילן ברונסון ודווין בוקר. יש עוד קבוצה שאכן היא סביב 1:2.5 ולא מעט כוכבי ליגה בעמדות הגארד סביב 1:2 ופחות. אני לא סותר את מה שאמרת שזו שאיפה טובה ומקום טוב להיות בו. אך יש לא מעט שחקנים שכל קבוצה הייתה קונה את התפוקה שלהם כפוינט גארדים\גארד מוביל, שלא עומדים בשאיפה הזו.
דברים טובים קורים באלאמו
🤠
דורבן, הפכת לכתב חשוב ביותר בהופס. זה הדבר החשוב ביותר שאני רוצה לומר לך
תודה רבה מנחם יקר, זו המחמאה הכי טובה שיכולתי לבקש
מצויין. תודה רבה
תודה, מצויין.
אני מעלה פה שאלה פילוסופית עד כמה המשחק היפה והאינטליגנטי קשור לשיטת משחק ומאמן – או שבכלל קשור לשחקנים על המגרש.
באותה ספרס ב-2013 ו-2014 שיחקו על המגרש בוריס דיאו (או בוריס דיאט באוטוקורקט) וג׳ינובילי ודני גרין. בשנים שלפני כן עם אותו מאמן ואותו השלד הם לא שיחקו ככה. האם זה לא בגלל שדיאו – שחקן קבוצתי וחכם – השרה את צורת המשחק שלו?
או לדוגמא פורטלנד – עם אותו המאמן, כשדני על המגרש הוא משחק בצורה מסויימת – הנעת כדור, חדירה והוצאה לשחקן פנוי על השלוש, וכשהוא משחק עם שחקנים כמותו זה מתעצם. אם ירד לספסל, וזה אותו המאמן ואותה הקבוצה, פתאום אפשר לראות המון iso (הלו סיימונס בסופי משחקים לפני שנפצע). רק תתארו לכם חמישייה של דני, דיאו, ג׳ינובילי, כריס פול והרטנשטיין.
אתה לא מבין שחקני פורטלנד לחוצים על חוזה מקס וחלק על חוזים יותר ארוכים כל דקה שאתה מקבל שם חייב לזרוק לסל אם אתה מחליף זוטר
גם וגם – מאמן יכול לחרב שחקנים אינטיליגנטים, ושחקנים טמבלים יכולים לחרב מאמן אינטיליגנטי.
תודה דורבן, נהדר.
בס"ד
תודה רבה דורבן