בכתבה זו יהיו ספוילרים חריפים לסוף הסדרה של "המקום הטוב". אם לא ראיתם, לכו תצפו בארבע העונות הכי כיפיות של חייכם ותחזרו. אני אחכה.

.

אני עדיין מחכה. כדאי לכם לראות, ככה לא אצטרך להוציא את משטחי הפינים.

לא, אל תעצרו בעונה השלישית בגלל כל המבטאים האוסטרליים ותחזרו לפה כאילו זה בסדר. תסמכו עליי, זה שווה את זה.

.

ראיתם? יופי. אפשר להתחיל:

.

כמו פרק סיום של איזו סדרה הייתם רוצים שקריירות של שחקנים יגמרו?

"המקום הטוב". הסיטקום הכי פילוסופי בטלוויזיה. הקומדיה שלקחה את הקונספט של אדם שמגיע לגן עדן למרות שלא מגיע לו לשאלות פילוסופיות חשובות על מהו אדם טוב, האם שיקום אפשרי וכמה הוא ייתכן, האם יש צרכנות מוסרית תחת קפיטליזם, האם הקונספט של גן עדן וגיהנום ואנשים טובים אל מול רעים הוא בכלל מוסרי בפני עצמו, איך בדיוק שירלי טמפל רצחה את קנדי, האם בלייק בורטלס הוא שחקן פוטבול מעולה ואדיר או רק מעולה, והאם יש בעיה שאי אפשר לפתור באמצעות בקבוק תבערה מודלק היטב. הסדרה הזו החליטה ברגעיה האחרונים לחקור את הרעיון של נצח ואיך הוא בעצמו יכול להיות סוג של גיהנום. בסיום הסדרה הגיבורים מגיעים סוף סוף לגן עדן ומבינים שהוא בעצמו סיוט משעמם אחד גדול שבחיים לא נגמר. הם מבינים שכל חיים, גם החיים שאחרי, צריכים להיגמר מתישהו ויוצאים לתכנן את גן העדן מחדש.

האידיאל של כל יוצר הוא להגיע לסוף היצירה בצורה הטובה ביותר עם סוף שסוגר את כל הנקודות בשיא רגשי. אבל כמו שיגלו בעתיד כל אלו ששואלים את עצמם מה ג'ורג' ר.ר. מרטין עושה היום (לא כותב), לא תמיד סדרות מצליחות להגיע לשם. סדרות נגמרות בצורות שונות. חלקן פשוט נמקות להן עד שהן מפסיקות יום אחד, חלקן מבוטלות במפתיע לזעם המעריצים (מי אבא של הילד של איש הסרטנים? ואיך יכול להיות שארל הוא האבא של ארל ג'וניור?), ורק חלקן בוחרות לעצמן סוף ובאמת מצליחות לעבור את כל דרך החתחתים ולהגיע אל הסוף הטוב המיוחל.

אז המקום הטוב היא אחת מהסדרות שהצליחה לבחור לעצמה את הסוף וגם הגיעה אליו. ולא רק זה, היא גם נתנה את אותו המקום לדמויות הראשיות שלה. כל דמות ראשית, דמויות שעברו שינוי ושינו את העולם ואת העולם הבא, הגיעה אל הנצח שלה בגן העדן החדש, שהתה בו ונהנתה עד שהגיעה לסיפוקה ואז במקום לשהות עוד בשעמום נצחי בעולם שאחרי – הדמות בחרה לסיים ולעבור הלאה, אל הלא ידוע. בזו אחר זו, זכינו לראות כל דמות מגשימה את כל חלומותיה. התחלנו עם הדמות הכי פחות מורכבת, ג'ייסון ה-florida man, שהגיעה למיצוי אחרי ניצחון מרהיב במאדן, וסיימנו עם הדמויות המורכבות יותר שלקח להן יותר זמן והיו צריכות להגיע להרבה יותר שיאים חווייתיים אישיים כדי להגיע למיצוי. ואחרי זה כל אחת מהן בחרה לעזוב הלאה מתוך תחושת סיום אמיתית.

חשבנו שהקריירה של פופוביץ' תימשך לנצח. אין בספורט דמות מאמן יותר מורכבת מפופוביץ'. מאמן, פילוסוף ומורה דרך. שיצר כמה מהקבוצות הנאלחות יותר ואז את הקבוצה שהגדירה את הכדורסל היפה. עם דורות של מאמנים שגדלו על ברכיו. פופ שינה את עולם הכדורסל ואת העולם הבא של הכדורסל. אין פלא שדמות מורכבת כמוהו לא הגיעה למיצוי כל כך מהר והוא ממשיך לבחור לאמן גם היום, גם אחרי מה שנראה בהערכה שמרנית כ-175 שנה של כדורסל. אין גם דמות בספורט שיותר בחרה את גורלה בעצמה. ג'נרל מנג'ר שבחר לרדת לפרקט ולאמן בעצמו. יצר את המקרה הכי מפורסם של הטנקינג כדי לבחור את דאנקן בבחירה הראשונה. מועדון שלם סובב סביבו ונבנה בדמותו. ועדיין, בדיוק אחרי שלקח על עצמו פרויקט נוסף בדמות טאלנט ייחודי כמו וומבניאמה, פופוביץ' לא מרגיש כאילו הגיע למיצוי.

אבל שום דבר לא באמת נמשך לנצח. כמו בסדרות, רוב השחקנים לא זוכים לסיום שהם רוצים. אנחנו מקווים שהשחקנים והמאמנים המצליחים ביותר יפרשו בדיוק ברגע שבו הם ירצו. יעשו סיבוב פרידה כמו קובי, אם ירצו, או יום אחד פשוט יפסיקו להגיע למגרשים, כמו וינס קרטר. אנחנו מאמינים שזה יקרה לגבי לברון וסטף, שחקנים שממשיכים לתת הצגות כל הזמן וחסרונם בסוף הקריירה יורגש. אנחנו מאמינים את זה גם לגבי פופוביץ'. אנחנו עדיין לא יודעים מה יקרה עם פופוביץ' ומצבו הרפואי אבל אנחנו צריכים להיות מוכנים לאפשרות שאולי ככה זה יקרה. גם אם אנחנו מאוד לא רוצים שהקריירה הארוכה שלו תיגמר, יום אחד הוא פשוט יפסיק להיות מאמן. והיינו רוצים שהוא יזכה לבחור איך ומתי. אבל יום אחד, יום שהולך ומתקרב, הוא פשוט יפסיק.

לפעמים אנחנו מקבלים הצצה למציאות אחרת. שחקנים שקבעו את גורלם במשך כל הקריירה שלהם וברגע האחרון הבחירה נלקחת מהם והם נאלצים לפרוש מהמשחק אותו הם אוהבים בתנאים שלא הם בחרו. כריס בוש איש ההיטלס שמוכרח לפרוש אחרי קריש דם. כרמלו אנתוני שבוחר להיות הפנים של התפוח הגדול ואז פורש אחרי שאף קבוצה לא מציעה לו חוזה. אל הורפורד שיוכרח לפרוש בגיל 50 (מה שמפתיע, בעיקר כי הוא כרגע בן 64).

אבל אתה, קורא – אל תפסיק להאמין. אנחנו בליבנו רוצים שפופוביץ' יהיה מאלו שמאמנים עד שהוא מחליט לפרוש כי הוא מיצה. תחזיק בתחושות האלו. פופוביץ' הוא לא אחד שיתן לשבץ אחד למנוע ממנו להספיק להשיג את כל החוויות שאי פעם רצה מהענף. אנשי הרמזורים. אבל לפעמים אנחנו פשוט מתיישבים במסעדה האהובה עלינו עם המשפחה שלנו ומגלים שפתאום, בלי ששמנו לב, אנחנו לא בסוף של "המקום הטוב", אלא של סדרה אחרת. סדרה ושמה "הסופ

.

אל תפסיק.

.