הגענו לחלק הרביעי של הסדרה על ההקבלה בין עמדות כדורסל ותפקידי להקות, והפעם, פאוור פורוורדים, הבסיסטים של המשחק.
*
פאוור פורוורדים בולטים: טים דאנקן, טום היינסון, דריק נוביצקי.
בסיסטים בולטים: פול מקרטני, ג'ק ברוס, ריי מנזרק.
תפקיד הפאוור פורוורד, בדומה לתפקיד הבסיסט, לא זכה לכבוד שמגיע לו במשך שנים. התפקיד נחשב לשולי בהשוואה לתפקיד הסנטר רם המעלה, ורק עשרות שנים לאחר תחילת האנ.בי.איי, בעזרת שחקני על כקארל מלון ושון קמפ, זכה להכרה שמגיעה לו. ברוב האלופות הגדולות האחרונות, למעשה כולן מאז התקופה ששאקיל אוניל מחץ סלים במדי הלייקרס ומיאמי, היה פאוור פורוורד דומיננטי (דאנקן, ראשיד, גארנט, נוביצקי, בוש).
הסוג הראשון של הפאוור פורוורדים, אליו משתייכים שחקנים כקווין גארנט, טים דאנקן וקארל מלון, הנם שחקנים מצויינים שהצליחו לא רע בתור המובילים היחידים של קבוצות, אבל הגיעו לשיאם כאשר השתלבו במערך עם כדורסלנים מחוננים כמוהם, בין אם זה פול פירס, ראז'ון רונדו וריי אלן, או טוני פארקר ומאנו ג'ינובלי (או הורנסק, ראסל וסטוקטון). בדומה לאותם שחקנים, יש בסיסטים רבים, בהנהגת פול מקרטני ורוג'ר ווטרס, שהגיעו לשיאם המוזיקלי רק כאשר שיתפו פעולה עם מוזיקאים מחוננים כמוהם, כדי ליצור הרכבי על. במקרים רבים הפאוור הכוכב השתלב גם בתפקיד הקלע המוביל, הזמר, ברוב השירים. הנה שיר טיפוסי של מקרטני והביטלס, שנכתב על ידו.
הסוג השני של הפאוור פורוורדים, אליו משתייכים שחקנים כטום היינסון, קורט ראמביס וכיום אנשים כזאק רנדולף (בתקופתו בממפיס), הנו סוג שחקנים שמחזיקים בתיאום עילאי עם הסנטר שלהם, בין אם זה ביל ראסל, קארים עבדול ג'באר או מארק גאסול. אותו תיאום אפשר לקבוצות להחזיק בקצב בסיסי, שעליה פעלו גארדים כדי ליצור סימפוניה מושלמת-אליפות. בדומה לכך ישנם בסיסטים רבים, בין אם זה ג'ק ברוס מקרים, ג'ון פול ג'ונס מלד זפלין, או קליף בארטון ממטאליקה, שביססו להקותיהם על תיאום מושלם עם התופים, מה ששימש את שאר חברי הלהקה (אריק קלפטון;רוברט פלאנט וג'ימי פייג';ג'יימס הטפילד וקירק האמט), וכך נוצרו האלבומים הטובים ביותר של הלהקות. אותם נגנים היו בהגדרתם צוות מסייע, וזה מה שהפך אותם לאגדיים.
הסוג השלישי של הפאוור פורוורדים, שזוכה לשימוש נרחב באירופה, הנו הסטרץ' פור. שחקנים עם תפקוד דומה לסמול פורוורד, שמתבססים על החוזק ההגנתי של הסנטר כדי לרווח את הצבע לגארדים חודרים, בנוסף ליכולת הנקודות שלהם בצבע. בין שחקנים אלו ניתן למנות את דיוויד בלו (שהתבסס על אלכס טיוס), ראיין אנדרסון (דוויט הווארד) ודריק נוביצקי (אריק דמפייר, מאוחר יותר טייסון צ'נדלר). בדומה לסוג זה, יש לא מעט להקות שהחליטו לשלב בין תפקידי הבס והפסנתר, הבולטת שבהם הנה להקת הדלתות, דה דורס, המוכרת. הלהקה התבססה משמעותית על יכולת קלידנה, ריי מנזרק, לשלב בין הפסנתר לבס (ניגן בפסנתר בס, שילוב של שניהם), ועל כשרונות כג'ון דנשמור ורובי קריגר, בנוסף לכריזמה של ג'ים מוריסון.
איל
29 אוג 2014 22:48:19בענייני מוסיקה אני לא מבין מספיק, אבל בענייני כדורסל יש לי כמה הערות.
א. לשים את דייב דהבושר לצד קארל מאלון זה קצת מגוחך. אחד זרח בתחילת שנות ה70' והשני בשנות ה90'. בנוסף, הראשון היה מומחה הגנה, והשני קלע יותר נקודות מכל שחקן שהוא לא קארים.
ב. במהלך "הפריחה המאוחרת" של סטוקטון, קארל מאלון נתן עונת MVP. לאורך כל התקופה של השניים ביחד קשה להגדיר מי היה המוביל, אבל השחקן שנחשב לטוב מבין השניים הוא מאלון, גם בסוף שנות השמונים וגם בסוף שנות התשעים.
ג. פארקר הצטרף לליגה שלוש שנים אחרי דאנקן. בלעדיו הוא הספיק לקחת אליפות ולעמוד על ממוצע של 20 10. הוא לבטח לא סבל מהשותפות עם רכז כה מוכשר, אך אין שום הוכחה שפארקר שיפר אותו. כנ"ל מאנו.
ד. מאלון שיחק עם סטוקטוןמהרגע בו הצטרף לליגה ועד פרישתו, כך שלומר שזרח לצד סטוקטון זה אנדרסטייטמנט. את עונות השיא שלו נתן בתחילת שנות התשעים, ללא הורנאסק (הרשה לי להתעלם מהעובדה שציינת את ראסל). אל תיתן לשתי ההגעות לגמר להטעות אותך, זה נובע נטו מהיחלשות הליגה.
החלק המוזיקלי מצוין כרגיל, פשוט חבל לי על חוסר הדיוקים בעניין שלשמו התכנסנו.
רועי ויינברג
29 אוג 2014 23:18:23מסכים לגבי א' וב', לא בקשר לג' וד' (מאלון שיחק עונה אחת בלייקרס עם פייטון ושאקובי)
עדיין פה
29 אוג 2014 23:59:19בובי קריגר ניגן גיטרה בדורס. ריי מנזרק היה איש הקלידים
ido moria
30 אוג 2014 02:23:03רועי – החלוקה שגויה לדעתי.
המנוע של כל להקה זה הריתם סקשן – בס תופים. הפרונט הנוצץ זה הסולן הפרונט הנוצץ בקטעי הקישור זה גיטרה ראשונה והפועל השחור זה גיטרה שנייה (ריתם)
עכשיו תשווה את זה לכדורסל: המנוע זה רכז וסנטר (מוביל הכדור וסנטר שאחראי על רוב החסימות לתרגילים) הם שולטים בקצב המשחק.
הפונט שוטר והלואו הם הסולן והגיטריסט הראשון שלרוב אחראים על רוב הנקודות בהתקפה. וה- 4 הוא השומר והפועל השחור.
תומש
30 אוג 2014 03:31:18קריגר היה גיטריסט. לדורס לא היה בסיסט, אלא את מנזרק שניגן את תפקידי הבס על אורגן, לפעמים עם הרגלים
תומש
30 אוג 2014 03:34:04בכלל, אם אתה רוצה למצוא את ההקבלה המושלמת לכדורסל, תקשיב ללהקות סול ופאנק. הjb's שליוו את ג'יימס בראון, למשל, או פאנקדליק, יכולים להיות דוגמה טובה מהאולדסקול