בתמונה – קצר וקולע

מדי שבוע/שבועיים אעלה כל מיני קטעים קצרים שתפסו אותי במהלך השבוע. מוזמנים להוסיף משלכם בתגובות

סיפור לשבת מאת הדורבן

השבוע עלה לרשתות הקטע הבא:

בוריס דיאו שיחק אז במדי הסאנס. הימים היו ימי אימונים לפרוספקטים לקראת הדראפט, ודיאו נכנס לאולם כמדי בוקר, אוחז בספל קפוצ'ינו ולבוש בכפכפים. המאמנים בדיוק עבדו על מכשיר הוורטיקל שמודד כמה גבוה הפרוספקט יכול לקפוץ מהמקום. עוד מאותם מכשירים למדידת אתלטיות. דיאו לא הכיר אותו, מסתבר.
הוא שאל את אחד המאמנים מה זה, ונענה שזה מודד קפיצה. הוא שאל מה הכי גבוה שקפצו, ונענה שאמארה סאודמאייר, פעם שחקן שחקן, קפץ עד לפס הכי גבוה שאפשר. אז הוא הניח בצד את הקפה, חלץ את הכפכפים וקפץ. לפס הכי גבוה. "זה לא היה קשה כל כך" אמר וחזר ללגום מהקפוצ'ינו.

זריקות קשות

לא מעט שחקנים שזרקו מעולה בתיכון ובמכללות מגיעים לליגה והזריקה שלהם משתנה, חלקם לטובה, חלקם לרעה. יאניס הוא דוגמא טובה לשחקן שהזריקה שלו השתנתה לרעה. השבוע פורסם הסרטון של ג'רמי סוהן זורק לסל וזה נראה ככה –

מצד אחד, כל אוהד יודע לשפוט ויכול לצחוק (לפעמים, כנראה שבצדק) מצד שני יש סיבה מאחורי הדברים, יכול להיות שהזריקה משתנה בגלל השינוי בגובה ובגודל הגוף שלא התרגל. בכל זאת יש בליגה הזאת את מאמני הקליעה הטובים בעולם. מה הם יודעים שאנחנו לא?

השחקן המפתיע שלי השבוע:

אחד השחקנים שהולכים לתת לנו עונה מעניינת הוא סקוטי פיפן גוניור שעד כה מפתיע ממש לטובה. יש לו יכולת חטיפות מרשימה הוא קולע סביר אבל הוא מוסר מצוין. הוא יודע לזהות את השחקן הפנוי ויכול להיות הטיוס ג'ונס החדש של ממפיס.

דנבר בבעיה?

השבוע הם הגיעו פעמיים להארכה כאשר יוקיץ קולע יותר ממה שהוא צריך. האם זאת צריכה להיות סיבה לדאגה?

שאלה טובה, כי לרגע מארי עושה את זה במאני טיים

אך מצד שני, לאורך רוב המשחק הוא נראה כך:

לוקה מג'יק

אמנם המסירה של לוקה היא חוויה בפני עצמה, אבל היא הייתה די צפויה. למעשה מקדניאלס מונע כדור מלוקה ואז כאשר לוקה חותך פנימה, אדוארדס הגיע לעזור ואז המסירה הייתה חייבת לבוא.

טעות של ההגנה כאשר מקדניאלס לא משלים את אדוארדס או מסירה גדולה של לוקה שזיהה את זה וגרם להגנה להתחייב אליו בצורה טובה??

סקרמנטו חותכת:

יש לי וידוי, אשמח להתחשבותכם-
"יש לי חולשה לחיתוכים"
"סנטרים שמוסרים מרגשים אותי",
יש לי חולשה לסבוניס ויש לי חולשה למה שסקרמנטו עושים. סנטר שמוסר ככה, שחקנים שרצים סביבו. כיף גדול לראות אותם בפעולה. משחקת כדורסל קלאסי ומהיר.
הגדולה של מייק בראון זה ההבנה שסבוניס הוא לא סנטר קלאסי, אלא סנטר מוסר שאפשר לבנות עליו שיטת משחק. ההבנה הזאת גם מדברת על פוקס שמוותר על הכדור ונותן לסבוניס את הובלת הכדור. תוסיפן לזה את הורטר מארי ואת החיבור של דרוזן וקיבלנו קבוצה מיוחד. אם הם ממשיכים ככה, הם יכולים להגיע לגמר מערב.

לסיום – דבר תורה לפרשת נוח

בכדורסל יש כמה וכמה שיטות משחק. יש שיטת משחק שמקדשת את הבידודים, זאת ששמה כדור אצל הכוכב שלה ואז יש עוד כמה משלימים שחיים מהפירורים. מצד שני יש שיטת משחק שמקדשת מסירות, גם בלי קשר למשחק. במקום לזרוק לסל ובמקום לחפש את הסל הם מחפשים את המסירה הבאה ואז כאשר השעון מצפצף הם אומרים כל הכבוד על הנעת הכדור.

ההבדל הזה בין היחיד לבין הכלל מופיע אצלנו בפרשה:

בתחילת הפרשה אנחנו רואים את דור המבול ששמו את היחיד במרכז ואז נוצר מצב 'כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ' רש"י מסביר שהחטא העיקרי היה גזל. 

בסוף הפרשה אנחנו פוגשים את דור הפלגה. הייתה להן מטרה משותפת- לבנות מגדל שילחם מול האל הם הלכו על המטרה הזאת עד הסוף. חז"ל מספרים שאם אדם היה נופל מהמגדל עם אבן, הם היו בוכים על האבן שנפלה ולא על האדם שנפל. 

מה האמת, איפשהו באמצע. כן צריך להשתמש ביכולת האישית אבל גם צריך למסור ולזוז. 

יהי רצון שנצליח לאזן את הקטבים שלנו גם בכדורסל וגם בחיים