כמה שעות לפני המשחק בין יוסטון לסן אנטוניו אתמול, הראשון מבין שלושה מפגשים טעונים בין הקבוצות שיערכו בשבועיים הקרובים, שחקן השנה השלישית של סן אנטוניו, הפורוורד ג'רמי סוהן, נשאל על ידי הכתב המקומי מה דעתו על היריבות ההולכת ונרקמת בין שתי הקבוצות הצעירות מטקסס.

"על ה*ין יוסטון", ענה.

הצחוק ששחרר סוהן מיד אחר כך יכול היה להיתפס כהלצה של קונדסון, אבל מי שמכיר קצת את השחקן השתוטניק, יודע שהוא יכול להיות גם חמום מוח ושמאחורי האמירה הזו מסתתר אולי איזה שביב של אמת, של מחשבה כנה שיוסטון באמת על ה*ין שלו.

סוהן לא הסתפק רק במילים אלא גם גיבה את האמירות במעשים על המגרש – עם 17 נקודות, 12 ריבאונדים (3 בהתקפה) ו-2 חטיפות. למרבה הצער עוד אין פילוח של נתוני ההגנה מהמשחק, אבל במבחן העין (והזיכרון), רוב הזמן הוא הופקד על ג'בארי סמית' שהיה לא פקטור במשחק.

בכלל, סוהן הוא כנראה השחקן הכי פיזי ואקטיבי של הספרס מתחילת העונה הקצרה, כולל משחקי ההכנה. סוהן נלחם בשני צידי המגרש – מול דאלאס במשחק הבכורה הוא שמר רוב הזמן על לוקה דונצ'יץ', שאמנם הצליח להעמיד שורה ולנצח בסוף כי הוא כוכב-על-חלל, אבל נאלץ להתאמץ וניכר שהתקשה קצת במחצית הראשונה – והוא לרוב הראשון לזנק על כל כדור, לפעמים תוך כדי שהוא דוחף הצידה את ויקטור וומבניאמה.

ניכר שהביטחון של סוהן, שהיה כל כך חסר לו בעונה שעברה, חזר. לראייה, גם הצבע חזר לשיער. מי היה משער שלשחק סוף כל סוף בעמדה הטבעית שלך, ולא בתור רכז ניסיונות, יכול לשפר את מצב הרוח. הוא גם מנצל עד כה בצורה אפקטיבית את יתרונותיו בהתקפה, כשכל הפוקוס ההגנתי של היריבה מתמקד בשחקנים אחרים והוא, בתנועה בלתי פוסקת, מצליח להגיע לנקודות קלות עם 15+ נקודות למשחק בלמעלה מ-60% מהשדה (הנתונים הם מ-2 משחקים רשמיים + 4 משחקי הכנה).

"הוא עושה את הכי טוב שלו בהגנה", אמר עליו פופ אתמול, "והוא מנסה לנצח". אתמול הוא גם הצליח.

שווה להתעכב רגע עוד קצת על הניצחון אתמול על יוסטון, כי הוא לא מובן מאליו בכלל. הוא הגיע לאחר תצוגה הגנתית עילאית במחצית הראשונה, שבה במשך 9 וחצי דקות שחקני הספרס הצליחו למנוע משחקני יוסטון להעלות ולו נקודה אחת על הלוח. כמובן שכמו כל דבר, גם כאן למזל היה חלק – אף קבוצה לא מחטיאה למעלה מ-9 דקות רק סלים קשים – אבל גם ליכולת של וומבניאמה לשתק את אלפרן שנגון, ללחץ שהפעיל סוהן וגם לעבודה היפה שעשה הרוקי סטפן קאסל, שסיים עם 2 חטיפות וחסימה. בכלל, קאסל תיפקד אתמול מעולה בהגנה בדקות הקלאץ', כששמר על פרד ון וליט הוותיק בסוף המשחק, שהלך ונעשה צמוד.

מלכתחילה קאסל נבחר בדראפט בזכות יכולות ההגנה, ובינתיים במשחקים הבודדים שראינו ממנו הוא מצליח להראות לנו למה פופוביץ' בחר לשחק אתמול בדקות ההכרעה מול יוסטון עם קאסל בחמישייה.

"הוא היה על המגרש, לא?" אמר פופ כששאלו אותו אם הוא סומך על הצעיר ברגעים כל כך חשובים במשחק, כאילו זה מובן מאליו.

החשש מפני קאסל כמגן היה כל כך אמיתי אצל שחקני יוסטון, שגם קאסל עצמו אחרי המשחק שהוא הרגיש שניסו להרחיק אותו מהכדור כמה שאפשר ברבע האחרון עם חסימות וחילופים. תוסיפו לזה את החשש מוומבי, שמוביל לכך ששחקנים מעדיפים למסור החוצה מאשר לנסות להיכנס להיילייטס של החייזר עם עוד חסימה (שוב, ד"ש מטורקיה) וקיבלתם משהו שהיה מאוד חסר לספרס בשנה שעברה – זהות הגנתית יציבה. הם סיימו בעונה שעברה במקום ה-19 בדירוג הגנתי, שקצת משקר כי בינינו לא הייתה להם הרבה הגנה, ואם הם יצליחו לסיים השנה בחצי העליון של הטבלה, מה שיבוא לידי ביטוי גם ביותר ניצחונות כנראה, פתאום ויקטור וומבניאמה כשחקן ההגנה של העונה לא נשמע כל כך מופרך.

צריך כמובן לסייג ולהגיד שעוד מוקדם מאוד להסיק מסקנות, בטח אחרי שני משחקים רשמיים שאחד מהם הסתיים בהפסד ולא נראה משהו בצד ההגנתי, אבל בשביל זה אנחנו כאן – לדמיין מה יכול להיות מהקבוצה. ואם אתמול מול יוסטון קיבלנו קצת הצצה להאסל שצפוי להיות למי שמנסה להתעסק עם סוהן, אשרינו. הלוואי שזה רק ימשיך ככה.