העונה החדשה בפתח, וגם שנת תשפ"ה, שהיא למי שלא יודע ראשי תיבות ל"תפרוש פופוביץ' המלך". אבל צחוקים בצד, זו הולכת להיות עונה מרגשת. שבע שנים אחרי לכתו של דאנקן, ואחרי חמש שנים קשות של בינוניות, מתוכן שנתיים מסויטות עם הפסדים בצרורות, העונה סוף כל סוף יש סיכוי שהספרס ייראו קצת יותר נורמלי ואפילו ינצחו קצת. בטור הפריוויו שלי, שיעלה בעוד כשבועיים ובו סקרתי את השינויים המרכזיים והתחזיות הכלליות, הסברתי אפילו איך בתסריט האופטימי ביותר הם יוכלו לדגדג את ה-50% הצלחה ואולי פלייאין, אבל גם אם הספרס ינצחו העונה "רק" 35 משחקים ויהיו תחרותיים בשאר הזמן, זה ייתן איזשהו אור של תקווה.

כדי שזה יקרה, הרבה צריך להתחבר, ונצטרך לקבל תשובות ללא מעט שאלות העונה.

הנה 5 השאלות או התהיות שאיתן אצא לדרך כשיתחילו המשחקים, ב-24 באוקטובר עם דרבי בדאלאס:

1. כמה מכריס פול עוד נשאר לנו?

כשכריס פול חתם בקיץ לקול מצהלות הקהל, כולם פינטזו מייד על הפינקרול בינו לבין וומבניאמה. אבל אחרי שההתלהבות קצת עברה, נזכרתי בשנה האחרונה שלו בגולדן סטייט. הוא נראה רע. זה כבר לא אותו כריס פול שהיה בקליפרס, מן הסתם, אבל גם לא זה שהגיע עם פיניקס לגמר ב-2021 או הצעיד את תינוקות אוקלהומה סיטי לפלייאוף לתדהמת כולם.

הגיל כבר עושה את שלו, הרגליים לא אותם הרגליים ואפילו לפי הנתונים הרשמיים שפרסמה הקבוצה לקראת מחנה האימונים נראה שהוא העלה 10 ק"ג מהמדידות הרשמיות שלו בעונה שעברה (מ-75 ל-85 ק"ג). ובגיל הזה, 10 ק"ג זה לא מסת שריר. יכול להיות שהנתונים קצת מזייפים (כלומר, שהמדידות שנה שעברה זייפו) אבל אני עדיין מאמין שהייתה עלייה, ובוא נזכור שלרעתו גם עומד עניין הגובה (1.80) שמעמיד אותו הרבה פעמים במיסמאצ'ים בהגנה.

הוא גם כמעט עשור כבר לא מצליח לשחק יותר מ-70 משחקים בעונה (יותר לכיוון ה-60-65 בממוצע), מה שאומר שישב בחוץ לפחות 20 משחקים השנה. אז יכול להיות שאחרי כל הרעש והצלצלולים, בסוף נקבל גרסה חיוורת של מה שאנחנו זוכרים?

2. האם דווין ואסל יוכל להיות כינור שני?

לפני שנה בדיוק דווין ואסל חתם על הארכת חוזה מאוד נוחה (27 מיליון לעונה עד 2029, עם תקרת שכר שרק הולכת ועולה) והספרס למעשה סימנו אותו כמספר 2 בקבוצה, לפחות מבחינת המשכורת והיחס שהוא מקבל. זה בא לידי ביטוי גם בכמות הנגיעות שלו בכדור ובעובדה שהוא היה דה-פקטו האופצייה השנייה רוב הזמן בהתקפה, אחרי וומבניאמה. 

ואסל נענה לאתגר הזה מאוד יפה, אפילו עוד לפני החוזה החדש, בעונת הטנקינג שהביאה את החייזר, והעמיד מספרים של כ-20 נקודות למשחק (שני בקבוצה אחרי וומבניאמה), על 58% טרו שוטינג ו-37% מהשלוש עם 49% מהפינה. הרבה פעמים הוא קיבל יחס של אולסטאר מההגנה, למרות שלא היה ככה, ובאחד מדירוגי הזריקות של הליגה הוא נמצא בצמרת כמי שזרק את הזריקות הכי קשות שאפשר (עם מגן צמוד, סוף שעון, וכו'). הוא גם מסיים פשוט נפלא חדירות לסל.

העניין הוא שהוא עדיין לא מושלם. המספרים יפים, אבל לא כאלה של כינור שני, ובלא מעט משחקים נראה שהוא נתקע בהתקפה או מתעורר מאוחר, רק במחצית השנייה. הוא גם סוחב כבר שנתיים פציעות קטנות ומעצבנות כאלה, האחרונה שבהם גרמה לכך שהוא עבר ניתוח בקיץ לתיקון שבר מאמץ, ויפספס את פתיחת העונה (אחרי שנעדר מסוף העונה שעברה). 

"(הפציעה) פשוט לא החלימה כמו שהיא הייתה אמורה להחלים", אמר שלשום במסיבת העיתונאים הרשמית של פתיחת העונה בניסיון להרגיע את המצב, אבל בשורה התחתונה יש פה סימן לדאגה.

שלא תטעו, הוא אחלה שחקן שכל קבוצה הייתה רוצה, אבל האם הוא מספיק בשביל להיות כינור שני בקבוצה שרוצה לחזור ולהיות בפלייאוף ומתישהו להיאבק על האליפות?

3. מה יהיה עם ג'רמי סוהן?

זהו, נגמרו התירוצים. עברה עונת הרוקי הסולידית יחסית, שהסתיימה בבחירה לחמישיית הרוקיז השנייה, והוא כבר לא צריך לשחק יותר מחוץ לאלמנט שלו בתור רכז. גם אין עליו יותר לחץ, יחסית למה שהיה בעונה שעברה, בטח לא ברשתות החברתיות שצלבו אותו על כך שלא מסר לוומבניאמה. עכשיו נשארה רק חובת ההוכחה, כמו שיש על כל שחקן בליגה ובקבוצה – להוכיח שהוא ראוי לדקות משחק, ובעיקר להוכיח שהוא מתאים לחמישייה שבונים סביב וומבי.

סוהן הולך השנה לחזור למקומו הטבעי, ולנסות להראות למה בחרו בו במקום ה-9 בדראפט. הוא יצטרך להיות חיה בהגנה, לעזור לנקות את הצבע בשביל וומבניאמה אבל מבחינתי גם יצטרך להרוויח את לחמו בהתקפה. מעטים השחקנים בליגה שראויים לפתוח בחמישייה כמעט בלי תרומה התקפית – עיין ערך טרנס מאן – ויכול מאוד להיות שסוהן יהיה אחד מהם, אבל בינתיים הוא עוד לא שם.

הוא כבר הראה בעונת הרוקי ניצוצות התקפיים, עם דאנק מהדהד כמעט כל משחק ועם כמה תצוגות התקפיות מרשימות בעונה שעברה, מול אטלנטה, פיניקס ודאלאס בין השאר. הבעיה היא שהן היוצא מן הכלל והוא לא עקבי. הרבה פעמים הוא פשוט החטיא סלים פשוטים או לא ידע מה לעשות עם הכדור. אולי זה היה מנטלי, ואולי לא, את זה נצטרך לראות העונה. אז האם סוהן יצליח למצוא את מקומו בקבוצה?

4. עד כמה מהר הרוקי סטפן קאסל יוכל לתרום?

המהלכים שעשו הספרס בקיץ היו מאוד קטנים ולא נוצצים. חוץ מפול הם הביאו גם את האריסון בארנס שאמור להיות על תקן שחקן אפור איכותי, וזהו בגדול. הם "איבדו" את צ'די עוסמן, שנתן יחסית תרומה מכובדת מהספסל, והעבירו עוד במהלך העונה שעברה את דאג מקדרמוט – שחקן רוטציה משני אבל כזה שיודע לקלוע. לצד זה, שני שחקני השנה השנייה בלייק ווסלי ומלאכי ברנהם לא הראו גרף התפתחות בעונה שעברה, אלא אפילו להפך, וצפויים להתדרדר לחמישייה השלישית רוב הזמן. 

מה שאומר שלתוך הוואקום הזה ייכנס כנראה הרוקי סטפן קאסל. בניגוד לוומבי ולסוהן, שפתחו מהרגע הראשון בקבוצה, הוא כנראה לא יפתח בחמישייה. יותר סביר שנחזור לסדר העניינים הישן והטוב של רוקי שמתבשל יחסית לאט, אבל הוא לא יבלה הרבה בג'י-ליג כמו קודמיו אלא יקבל דקות לא מעטות מהספסל. קאסל יהיה הגארד הרביעי ברוטציה (אחרי טרה ג'ונס), בין אם כמחליף של ואסל לצד פול ובין אם כרכז, במשחקים שבהם פול ישב בחוץ. הוא יתרום לא מעט בהגנה – אחרי הכל הוא נחשב לאס הגנתי של אלופת המכללות יוקון – אבל סימני השאלה שלו הם בהתקפה.

בהיעדר כישרונות אחרים העונה, הוא יצטרך להוכיח מהר מאוד שהוא יכול לתרום כאן ועכשיו ושבניגוד למה שחושבים, יש לו קליעה. האם הוא מסוגל לזה?

5. איזה קפיצה יעשה וומבניאמה, אם בכלל?

בסופו של דבר שאלת השאלות של הקבוצה הזו בעתיד הקרוב תמיד תהיה סביב החייזר מצרפת. אחרי עונת רוקי מ-א-ו-ד מרשימה בכל קנה מידה, וומבניאמה הגיע בקיץ לאולימפיאדה בארץ הולדתו, ועזר להוביל את נבחרת צרפת למדליית הכסף. העניין הוא שלמעט משחק הגמר מול ארה"ב הוא רוב הזמן היה סטטיסט בהתקפה. הוא נראה מרחף, לא קשור, עם זריקות לא מחויבות המציאות שהוחטאו. הרבה שלשות מוזרות גם היו שם.

וומבניאמה הוא אליל הגנה, אבל בהתקפה יש לו עוד על מה לעבוד. הוא לא קלעי שלשות טוב, משחק הפוסט אפ שלו לא קיים כמעט, וכשהוא מנסה לחדור על שומר טוב, השומר מצליח לסרבל אותו לא פעם. יתרון הגובה קיים, אבל קבוצות חכמות בהגנה מצליחות לנטרל אותו כשהן מביאות עזרה או שמות עליו דווקא שומר נמוך יותר, שמציק לו בכדרור ונצמד לו לגופייה.

במסיבת העיתונאים הרשמית השבוע אחד הדברים הבודדים שוומבי ציין היה שהוא עבד קשה בקיץ על היסודות. במקום שבו הרבה כוכבים אחרים מנסים לשכלל מהלכים דוגמת הסטפ בק או קרוסאוברים, וומבניאמה חזר לקוראסון ולחמאה בידיעה שזה הבסיס שהכי יתרום לו להצלחה. "עבדתי הרבה על הסיומת, על דברים שנראים טבעיים אולי לשחקנים אחרים, למשל לגארד, אבל שהייתי צריך להתמקד בהם מנטלית ופיזית", אמר.

אם וומבי באמת רוצה להיות בליגה של הכוכבים שהוא גדל עליהם ומעריץ כמו לברון ודוראנט, הוא יצטרך להראות כבר השנה שיפור בהתקפה. האם הוא יראה אותו או ששוב נראה אותו לוקח 6 זריקות לשלוש למשחק וקולע אותן בהרבה פחות מאשר ממוצע הליגה?

שימו לב שלא עניתי על אף אחת מהשאלות האלה בכוונה. כמעט שלא הצגתי את הצד החיובי, שקיים, בכל אחד מהמקרים – למשל התרומה של כריס פול לחדר ההלבשה והעובדה שגם בלי לסחוב על עצמו את ההתקפה פול יכול לפתח את וומבניאמה. גם לא שאלתי שאלות אחרות, קטנות יותר, ברמת הקבוצה, שבהחלט ישפיעו איך תיראה העונה – למשל האם הספרס הביאו מספיק ריווח סביב וומבניאמה, כדי לא לאפשר לקבוצות לעשות אזורית ולצופף לו את הצבע, כמו שעשו לא מעט בשנה שעברה?

על חלק מהשאלות האלה עניתי יחד עם חבריי בפודקאסט, שאת פרק הבכורה של העונה החדשה כבר העלינו לאוויר העולם, אבל הן יישארו פתוחות לפחות עד דצמבר או אפילו אחר כך. ובתור מי שהוא קודם כל אוהד, וכותב על הקבוצה ממקום שרוצה שהיא תצליח, אני מקווה שנקבל עליהן תשובה כמה שיותר מוקדם. שתהיה לכולנו שנה טובה ושקטה, ועונה מעניינת וסוחפת.