בשל היותי מורה, יוצא לי לא מעט לדבר על הקשר בין התורה והתנ"ך לחיי היום-יום, אך מכיוון שחיי הם כדורסל אני מוצא את עצמי מחבר בין הכדורסל לבין התנ"ך. התנ"ך הוא בעצם דו"ח לקחים מהיסטורית עמנו, אך ב-NBA לא לומדים מטעויות העבר וחזרו על אותם דברים.

סיפורנו מתחיל בספר ישעיהו, נביא פרה-החורבן, פרק ה', פסוק א'.

"אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ: כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן".

ישעיהו לוקח אותנו לכרם, וממשיל את עם ישראל לכרם, לא סתם כרם, אלא כרם מובחר, בקרן בן שמן. אזור מצויין. להבדיל מעם ישראל, גם בליגת ה-NBA יש כרמים מובחרים, אחד המקומות המיוחדים בארה"ב הוא פילדלפיה, עיר מלאה בספורט שיש לה קבוצה בליגה הבכירה בכל ענף ספורט פופולרי.

ב וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם-יֶקֶב חָצֵב בּוֹ;

הנביא מתאר בצורה מפורטת את העבודה של החקלאי, הוא מתחיל בחפירות באדמה כדי להוציא את האבנים הקשות (ויזעקהו) לאחר מכן הוא מפנה את האבנים (ויסקלהו) ומכין את הקרקע לקראת שתילה של הגפן האיכותית ביותר, גפן שורק. אך הוא לא רק מכין את הקרקע אלא הוא כבר מתכנן את העתיד, הוא בונה מגדל לשומרים וגם מכין יקב לעשיית יין. אין מה להגיד, הנביא משקיע והכין שיעורי בית בלימוד החקלאות.

התחלנו לדבר על פילדלפיה, אז בקבוצת הכדורסל שלהם הגיעו למיצוי בעונת 2013 ומחליטה שנמאס לה מהבינוניות. מתמנה סם הינקי ולוקח את הסיקסרס לתקופת בניה מחודשת. הם מוציאים את כל הסלעים הכבדים תמורת בחירות או זוג גרבים/מדפסת. ומתחילים לנסות למצוא את הכוכבים שיביאו לעיר אליפות ראשונה מאז דוקטור ג'יי ב-83. האבנים מתחלפות מהר מאוד ובתוך כ-3 עונות עוברים כ-70 שחקנים בקבוצה. בינם אפשר למצוא כמה שמות שמוכרים לצופה בליגה הישראלית כמו נייט וולטרס, ג'ורדן מקרי, ננאלי טוקוטו ועוד. בתוך כל האבנים פילי מוצאת את זן השורק שלהם בדמות ג'ואל 'סמוך על התהליך' אמביד ובן 'הלברון ג'יימס הבא' סימונס. הם כמובן מוסיפים לחגיגה את מרקל פולץ והתהליך יוצא לדרך.

גם הנביא וגם ההנהלה של התהליך מחכים כעת לאותו הדבר – לקצור את הפירות אחרי העבודה הקשה. אך בשני המקרים משהו בדרך השתבש.

וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים.

זה לא שהנביא ופילי לא מוציאים ענבים, הם פשוט מסריחים. הם מגיעים לפלייאוף עונה אחרי עונה, אבל משהו מסריח בדרך. אפשר לקרוא את טורי העבר של גדולי הכתבים וגם את הטורים של האוהד הממוצע ולהבין בדיוק את הסירחון של הענבים.
למעשה, כאן מגיע ההבדל בין התנ"ך לבין הכדורסל, בדיעבד אנחנו יכולים לדעת בדיוק מה קרה ומה הסריח. ואילו בתנ"ך אין לנו תשובה למה זה לא הצליח.

כעת פונה הנביא בשאלה לאנשי ירושלים:

וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְאִישׁ יְהוּדָה, שִׁפְטוּ נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי.
ד מַה לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ: מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. ה וְעַתָּה אוֹדִיעָה נָּא אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי: הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס. ו וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה, לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר, וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת; וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר.

הנביא מתאר את התהליך אחרי התהליך – ד' מוריד את הגדר ונותן לכל מי שרוצה להיכנס ולפגוע. הוא מסיר את ידיו מזה. גם בפילי אנחנו רואים איך כל העבודה של "התהליך" הסריחה והוחלפה, חוץ משחקן אחד. כל פעם פילי מנסה להביא מישהו חדש שיקח אותה קדימה וכל פעם היא נופלת, בהתחלה זה היה בעמדת המאמן, הביאו את דוק ריברס שזרק את בן סימונס מתחת לגלגלים ורמס אותו לחלוטין. אחר מכן במקום סימונס השבור קיבלו את הארדן והחגיגות שלו. ההנהלה עוד מנסה לעשות דברים נוספים אך הם שוב יפלו עד השלב שבו הם ירימו ידיים ויתנו לקבוצות לרמוס אותם ושמיר ושית יעלה על הכרם.

והסוף יהיה וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה.

אחרי כל כך הרבה השקעה ושנים רעות של פרוסס והפסדים, הציפיה והתקווה היו קיימות ופתאום באה האכזבה וגורמת לאוהדים להישבר.

ויקוו לגמר מזרח והנה אכזבה לזכייה והנה בכייה.

via GIPHY

משל זה בא להעיד על מצב החברה ביהודה באותם ימים, החברה הייתה רקובה מהיסוד, כולם חשבו על עצמם ועל טובתם האישית, וכך גם הפרק ממשיך. הוי והוי על כהנה וכהנה.

את אותם הוי אפשר גם להגיד על הרקבון של פילדפיה סבנטיסיקסרס, החל מהדרך, דרך אותם נציגים וכלה בתוצאות שראינו עד עתה.

בסוף, התנ"ך מנסה ללמד אותנו איך לא ליפול לאותם נקודות בדיוק, אך אנחנו לא לומדים. זהו סיפורה של קבוצה שנבנתה בחטא, המשיכה בחטא וגם כשהייתה לה אפשרות לשנות וללכת לכיוון אחר, הם ויתרו ובחרו בדרך אחרת. רגע אחרי הפסד כואב הסיקסרס זרקו את אחד השחקנים המרכזיים שלהם בתהליך מתחת לאוטובוס והרגו לו את הנפש. אולי כעת הקבוצה תצליח לצאת מהמעגל הזה. האמת, אני מקווה שיהיה סוף אחר לסיפור של פילי, כי הפעם הם באמת בנו בצורה מרשימה. זה רק הזמן יגיד.