אמנם נחתתי רק לפני שבוע, אך הייתי זריז עם הסידורים של הניירת וכ"ו ויכלתי להתפנות לקצת הנאות. כשעליתי לאתר Seat Geek וראיתי את המחירים הנמוכים של משחקי סוף העונה, לא חשבתי פעמיים. אמנם לא תכננתי ללכת לשלושה ענפים, שלושה ימים ברציפות…אבל חשבתי "רגע, למה לא בעצם?"

אז בקטע הבא, שלוש סיקורים מהשטח, של שלושה משחקים מהעיר ניו יורק. הראשון, מה-MLB שבהם הניו-יורק מטס פגשו את הוושינגטון נשאיונאלס. השני, מליגת ה-MLS, בו ניו-יורק אף.סי. פגשו את הפילדלפיה יוניון… והשלישי מליגת ה-WNBA, בה הניו-יורק ליברטי פגשה את האטלנטה דרים.

בכל קטע יש קישור ווידאו שערכתי עם הצילומים הפשוטים שלי. מה יש להוסיף? לקראת סיום הפגרה של הנ.ב.א, אני מקווה שתהנו מהקטעים…

דיווח בייסבול מהשטח – המטס נגד הנשיונאלס

כרטיס ב-$14 הוא רק קצת יותר יקר מקופסת סיגריות שאני מנסה להפסיק, אז עשיתי ברטר ביניהם ועליתי על הרכבת לכיוון Citi Field.

החברים מספרים שתיכף מתחיל הפלייאוף ו"זה הזמן" להתחיל להראות את החומר הטוב. למרות שאלה משחקי סוף העונה הסדירה, האוהדים המסורים ציינו שאלה משחקים דווקא די חשובים. כי "אם הם יפסידו את אלו, מה יהיה בפלייאוף?"

אני מאוד אוהב בייסבול. כמעט כמו כל ספורט שאני אוהב האהבה התחילה מאוד מוקדם. אפילו הייתי די טוב ששיחקתי. כפיצ'ר והחובט המוביל. כשעשיתי עלייה לארץ, לימדתי של כל ילדי השכונה לשחק סופטבול ויצרתי 2 שחקני נבחרת ישראל בסופטבול ובייסבול עתידיים. לא רע לילד בן 9.

קיבלתי ג'רזי זול מתנה וגם קניתי כובע מזוייף שנראה טוב. מרוב ההתרגשות שכחתי לקחת תמונה של עצמי, מבטיח לפצות בעתיד. המזג אוויר צפוי להיות טוב ונח כמוי בימים האחרונים…

ערכתי ווידאו של האירוע ובו תפסתי הום ראן אחד במלואו והשני קצת אחרי. מקווה שתצפו.

הנאשיונאלס עלו ליתרון ראשונים בתחילת השלישי והיו כמה אוהדים שכבר החמיצו פנים, אך בתחתית של השלישי המטס השיבו היטב עם 4 נקודות כולל ההום ראן הראשון בקריירה של לואיס אנחל אקונייה. מזל טוב.

הקהל נכנס לקצב והנאשיונאלס נראו מכובים. הכוכב פרנסיסקו לינדור לא התלבש למשחק הזה והוא מוגדר "מיום ליום" עם כאבים בגב התחתון. ללא לינדור, השחקן הטוב ביותר בקבוצה, למטס יהא קשה מאוד להתקדם בפלייאוף.

כבר מהאינינג השני התחלתי לטפטף לכסאות פנויות למטה כמה שיכלתי. עוד קצת ועוד קצת ובתחילת האינינג השביעי, כבר הייתי מרחק יריקה מהדשא והסדרנים היו פיירים ומגלי פנים. מי שלא מחפש בעיות, לא מוצא בעיות. בתכלס.

כל כך נהניתי מהמשחק והאירוע, לא רציתי שזה יסתיים. הראות, הסאונד, הטכנולוגיה והאווירה…פשוט תענוג. כל כך התגעגעתי לארה"ב. קל מאוד לקחת דברים כמובן מאליו ותמיד למנצחים יש את מספר היריבים הכי גדול, כי הם היחידים שבמקום הראשון, אבל אסור לשכוח את הגדולה והצור של העם והלאום המדהים הזה.

מחר? MLS. הניו יורק אף.סי. מארחים את הפילדלפיה יוניון.
מחרתיים? WNBA. משחק אחרון לעונה הסדירה של הליברטי בבית לפני הפלייאוף.

3 מנות ראשונות לסעודה…שבתקווה, לא תגמר לעולם.

דיווח כדורגל מהשטח – ניו יורק אף.סי. נגד פילדלפיה יוניון – MLS

ניו יורק FC מדורגת במקום השישי בטבלת החוף המזרחי עם מאזן לא מרשים במיוחד של 10 נצחונות, 7 תוצאות תיקו ו-11 הפסדים. מיקומה של פילדלפיה אף נמוך יותר, במקום ה-11 בטבלת המזרח עם פחות נצחונות מהפסדים. המשחק הזה כנראה לא הולך להרקיע שחקים ובמחיר הנמוך של $7 לכרטיס, ($14) כולל הסאבווי…
אני בטוח שאהנה מהתמורה לבכל זאת.

בפעם הקודמת שהייתי במשחק של ניו יורק FC היה שחקן אחד שהבקיע והרשים אותי. טאטי קאסטז'אנוס הארגנטינאי. חשבתי אז "הא…שחקן טוב. הרמה ב-MLS משתפרת…" והנה היום קאסטז'אנוס פותח בהרכב כבר שנתיים בסרייה א' בלאציו הענקית. אז גם אם זה משחק קטן וחסר חשיבות עבור אליפות ה-MLS שבה מיאמי תילחם עם לוס אנג'לס על התואר…אני בטוח שיהיה במה להתעניין.

סאבווי ליאנקי סטדיום בברונקס.

חבריי אוהדיי המטס בטח לא יאהבו את שאמר, אבל גם עם זאת שהסיטי פילד שלהם חדש יותר, אין מקום להשוואה לינקי סטדיום. מבנה קולוניאלי, אמפירי ענק, שנותן תחושה של רומא העתיקה. גדול יותר, רחב יותר. לפחות לטעמי זה האצטדיון העדיף מהשניים.

הכרטיס הזול שקניתי היה נהדר. הוא היה ממוקם כמעט בחצי המגרש ביציע האמצעי. המשחק התחיל ועם הטאקל המוצלח הראשון של ניו-יורק מחאתי כפיים, אבל הרגשתי לבד וקצת מטופש למחוא כפיים לעצמי…כן, האצטדיון היה ברובו ריק, למרות שהיו שם 19 אלף איש שהרגישו כמו 9 באצטדיון הענק הזה.

חלק לא מבוטל מאנשים שהולכים למשחקים מגיעים עבור החוויה. האוכל, השיח, אולי דייט או מקום מפגש וחשתי מבודד עם אהבתי והבנתי לספורט. מרחוק? היציע של השרופים. כולם שמעו את התופים והשירים שלהם. החלטתי להרים את הרגליים וללכת ליציע שלהם. סיבה ראשונה? הם כנראה מבינים כדורגל. סיבה שנייה? אני יוכל לאהוד יחד איתם. סיבה שלישית? זה יהיה פשוט כיף.

הסדרן לא שאל שאלות ופשוט נכנסתי ליציע ללא בעיות. הוא חייך ופתח לי את הדרך. לא תמיד זה הולך, אבל שהאצטדיון כמעט וריק…הסדרנים יודעים להבליג ולתת שצריך. פסעתי היישר לתזמורת שניגנה על תופים וכלי הקשה. רק מהרעש והקצב, כבר נהניתי פי 10 יותר מהמשחק.

הרמה? נמוכה מאוד. אני חושב שהליגה הלאומית בישראל מציגה כדורגל מקצועי ואיכותי יותר. אולי נפלתי על משחק רע, אבל הרמה של שני הקבוצות הייתה מאוד נמוכה. שאלתי את האוהד לצידי אם זה תמיד ככה והוא ענה שלא, שהוא לא יודע למה הם משחקים ככה בלי אנרגיה וחשק. לאוהדים ביציע היה יותר אנרגיה מאשר לשחקנים על המגרש.

בזווית הישראלית? מי מבקיע ראשון בדקה ה-18 לפילדלפיה? תאי בריבו.
איפה נולד תאי בריבו? באילת! נמכר בשנה שעברה בסכום של $1.4 מליון מוולפסברגר האוסטרית לאחר שפרח במדי מכבי פתח תקווה. מרוויח 650 אלף דולר נטו לעונה. לא רע לילד מאילת.

זה התחיל עם גול אחד, ולא עצר עד סוף המשחק. דקה 32' כבר 3-0 לפילדלפיה, כאשר בריבו מבשל את השלישי. ניו-יורק מחזירה עם שער אחד והקהל שלהם משתגע כאילו מה. האמריקאים קצת מנותקים בכדורגל, ישנה תחושה שהם שם בכדי להנות בעצמם ולא ממש מבינים או עסוקים בספורט. 5-1 בסיום. החמישייה הראשונה שניו-יורק סופגת מאז 2016.

למרות הכל, נהניתי מאוד מהמשחק בגלל האוהדים והקצב הלטיני של התופים. לא ישבתי לרגע וגם הרווחתי אימון כושר פלוס שעה וחצי של ריקודים ותנועת אגן. הבחור בתמונה הוא ה-MVP האמיתי של המשחק. הם לא עצרו לרגע אחד. למרות ההפסד המביש, היה ממש כיף.

דיווח WNBA מהשטח – ניו-יורק ליברטי נגד אטלנטה דרים

המשחק האחרון לשבוע הזה הוא משחק הוו.אנ.בי.איי השני שאני מבקר בו. הברקלייס סנטר תמיד מרשים כאשר רואים ומבקרים בו. חדיש, עתידני אך עם זאת גם ביתי מאוד וחם.
$24 בלי הסאבווי קיבלתי את הכסא שנוגע בקיר החיצוני. הכי גבוה שאפשר באותו היציע. 

המשחק נפתח עם ריצה 5-0 לליברטי ולרגעים בודדים הקהל ואני חשנו שנצפה הערב בנצחון מוחץ, אך אטלנטה התאוששה מהר מאוד ובריצת בזק עלתה ליתרון של 14 נקודות. ליברטי ההמומות הצליחו לצמצם ל-6 הפרש בסיום הרבע הראשון.

במשחק האחרון לעונה לפני הפלייאוף, מאמנת הליברטי סנדי ברונדלו שימרה את הכוכבות שלה למשך רוב הערב. סברינה איונסקו הסופרסטארית וזוכת מדליית הזהב מהאולימפיאדה הקיץ, בריאנה סטיוארט שיחקו מעט מאוד דקות.

כאוהד, הייתי קצת מאוכזב שהמאמץ הספורטיבי של הליברטי לא היה בשיאו. האטלנטה דרים עלו ליתרון 20 כבר ברבע השלישי ואילולא ריצה חזקה של היחידה השלישית של הליברטי עם הרוקית הנפלאה ג'יילין שאראד, המשחק גם היה נגמר בהפרש שכזה. גם, לא ברור לי למה החליטה המאמנת לעשות זאת, מכיוון שהליברטי פוגשת את…האטלנטה דרים בסיבוב הראשון של הפלייאוף. האם להפסיד ליריב העתידי שלך באולם הביתי שלך ב-20 הפרש זה "ניהול עומסים" נכון? לא נראה לי. זה רק מחזק ומעלה את הבטחון של היריב שלך שלבטח יתרגש פחות במשחקם הראשון, באותו האולם ב-22 לחודש.

שמתי עין על כסא ביציע התחתון למשך מחצית שלמה ובבלאגן של המחצית בהם כולם קמים, קונים לאכול ולשתות ולהסתובב, חלחלתי ישר לכסא שעליו התבייתתי. לקראת סיום המשחק, התיישבתי בכסא ריק שורה אחת מעל הפרקט. לא מילה על “הקהל המגוון” של הליברטי, שנדמה שהגיע למשחק רק כדי להביע ולהגלים נוכחות, עבור דברים ורעיונות שממש לא קשורים לכדורסל.

בסיום, ניצחון 78-67 לאטלנטה.

שלושה ימים, שלושה משחקים, שלושה ענפים שונים.

עוד 3 שבועות, נלך למשחק הפוטבול הראשון שלי. הניו-יורק ג'איינטס נגד הסינסנטי בנגלז באצטדיון המט-לייף באיסט ראת’רפורד בניו-ג’רזי. זה כבר יעלה $64 דולר, “הכי גבוה” שאפשר… עד אז אתרכז בעבודה וקצת לכסות על ההוצאות…

נתראה במשחק הבא!